המרוויחים והמפסידים משינוי מבנה הבעלות על הבורסה
בשקט בשקט, ללא מסיבת עיתונאים מתוקשרת, אישרה הממשלה בתחילת החודש, את החוק לשינוי מבנה הבעלות של הבורסה. בכך למעשה תהפוך הבורסה לני"ע לחברה בע"מ רגילה, אשר פועלת לצורך מקסום רווחיה, וזאת בשונה מהמודל הקיים היום של גוף שאינו למטרות רווח, אשר בו הברוקרים - חברי הבורסה הם בעלי השליטה.
ע"פ ההצהרות, המהלך עתיד להפוך את הבורסה לגוף תחרותי, להקל על צירוף חברי בורסה חדשים, להוזיל עלויות למשקיעים, ולהתחרות במערכת הבנקאית כמקור אשראי חלופי. במסמך זה ננסה לבחון מי הם המרוויחים והמפסידים מהמהלך הנ"ל, והאם הוא מביא עימו בשורה לציבור המשקיעים ולפעילי אחוזת-בית?
המרווחים הגדולים: עובדי הבורסה. התוכנית המוצעת צפויה להיתקל בהתנגדות עיקשת מצד 200 עובדי הבורסה אשר יבקשו למנוע פגיעה בתנאיי העבודה שלהם ואולי אף לגזור קופון נאה מפירות הצלחת התוכנית. ע"פ ההערכות, עלות שכרם הממוצעת של עומדת על 50,000 שקל לחודש, והסדרי העבודה שלהם מבטיחים עליית שכר ממוצעת של 6% בשנה, בונוסים נדיבים, ועוד. למעשה, למעלה מ-50% מהוצאות הבורסה משויכות לעלויות שכר העובדים. ולכן, לא מן הנמנע, כי יישום המתווה ייאלץ את פקידי משרד האוצר לגשת אל שולחן המו"מ "ולרכוש" את תמיכתם של עובדי הבורסה. אשר ייהנו מרוח גבית חזקה מצד ארגוני העובדים, העסקנים והפוליטיקאים השונים.
המפסידים הגדולים: הבנקים. תקופה קשה עוברת על המערכת הבנקאית. שבועות ספורים לאחר אישור החוק להגבלת שכר הבכירים, ממשיכה הממשלה לנגוס בהגמוניה ובדומיננטיות של הבנקים. תזכיר החוק כולל מספר הסדרים העלולים להביא לפגיעה קשה ומרחיקת לכת בזכויות של חברי הבורסה הנוכחיים. כך לדוגמא, ע"פ המתווה המוצע, כל רווח הון עתידי שיקבלו חברי הבורסה ממכירת החזקותיהם ילווה במס בגובה 100% - כלומר כל רווח ממכירת המניות יועבר לידי המדינה. כמו כן, מתזכיר החוק עולה אפשרות לפתוח ללקוחות הבורסה פעילות ישירה דרך המסלקה, למרות שאינם חברי מסלקה - דבר שיוצר לבנקים חשיפה פיננסית ומגדיל את הסיכון שלהם כחברי מסלקה, הנושאים בערבות הדדית.
- עברנו את הטריליון: הבנקים, הביטוח, הנדל"ן וטבע מחזיקים את ת"א 35
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשורה למשקיעים? טענת משרד האוצר, כי יישום המתווה יביא להוזלת עליות המסחר, אינה מתיישבת עם המציאות. עמלות המסחר וסליקה מהווים את הנדבך העיקרי של הכנסות הבורסה, בשנת 2015 הניבו עמלות אלו, הכנסות של מעל 140 מיליון שקל אשר היוו מעל ל-50% מכלל ההכנסות, באותה שנה. הנפקתה העתידית של הבורסה לניירות ערך עשויה למשוך אליה משקיעים פרטים ומוסדיים רבים אשר ידרשו מקברניטי החברה, להגדיל את שורת הרווחים ולהציג מדיניות חלוקת דיבידנד נדיבה. ולכן אנו מעריכים כי עמלות הבורסה ללקוחות הקצה, לא יוזלו והן ימשיכו להיות מקור ההכנסה העיקרי. יחד עם זאת, ברגע שבורסות זרות ומשקיעים בינלאומיים יחזיקו במניות בבורסה, הוא יוכלו להשתמש בקשרים שלהם ולהביא לכאן משקיעים זרים, לבנות מוצרי השקעה חדשים, לשפר את נגישות הבורסות הזרות למשקיע הישראלי ולגוון את אלטרנטיבות ההשקעה.
לסיכום: החלטת הממשלה בעניין שינוי מבנה הבעלות של הבורסה היא החלטה בעלת פוטנציאל הצפת ערך רב לשוק ההון המקומי והיא צפויה להניב תרומה נכבדה להכנסות המדינה. ע"פ ההערכות שבוצעו לפני כשנה, השווי האינדיקטיבי של הבורסה שנאמד ב-590 מיליון שקל עתיד לזנק לשווי של מעל 2 מיליארד שקל, לאחר שהיא תהפוך לחברה בע"מ ותגבה את מלוא פוטנציאל העמלות. הפיכת הבורסה לחברה שתישלט על-ידי הציבור תחייב הקמת דירקטוריון שייבחן על-ידי בעלי המניות. דירקטוריון זה ייזום מהלכים אופרטיביים כגון: התאמת שעות וימי המסחר לאלו שבארה"ב. עידוד חברות בינלאומיות להנפיק מניות בישראל והתאמת הרגולציה הישראלית לזו הבינלאומית ועוד.
מאת: צחי קלמין, יועץ כלכלי ומומחה לשווקים פיננסים
- 3.אבנר 21/07/2016 19:52הגב לתגובה זועד היום נכנסתי רק כדי לראות את הטייטלים המפוצצים, והפעם כלום? במילה אחת אכזבה.. יוחזר מיד צחי קלמין יועץ בכיר לעניני שווקים פיננסים והתפוצות
- תוהה האם מצנזרים 21/07/2016 21:09הגב לתגובה זוונכתבות ע"י מומחים על דעת עצמםאני מתפלא על ביזפורטל שנותנים במה למומחים מטעם עצמם , ללא רקע מתאים וללא ניסיוןלא רציני
- אבינועם 23/07/2016 09:24אבינועם למה שלא תלך ללמוד ותהיה יועץ כלכלי ומומחה לשווקים פיננסיים, חבל שלא הקשבתי לה, יכולתי היום להצליח בחיים.
- 2.מני 21/07/2016 16:36הגב לתגובה זומי ירויח ומי יפסיד. הבורסה בתא מתה קלינית, ועושים חשבון מי ירויח ומי יפסיד משינויים כאלו ואחרים. פתטי. המחזור הממוצע בבורסה מתקרב למחזור של מכולת שכונתית
- 1.כרגיל , הסוחרים תמיד מפסידים (ל"ת)איצטרובל 20/07/2016 16:54הגב לתגובה זו

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה – S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר.
מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל – IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
- בואינג מזנקת ב-10%: מצפה לעלייה במסירות מטוסים ב-2026 ולתזרים חיובי של מיליארדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
