בשקט בשקט, ללא מסיבת עיתונאים מתוקשרת, אישרה הממשלה בתחילת החודש, את החוק לשינוי מבנה הבעלות של הבורסה. בכך למעשה תהפוך הבורסה לני"ע לחברה בע"מ רגילה, אשר פועלת לצורך מקסום רווחיה, וזאת בשונה מהמודל הקיים היום של גוף שאינו למטרות רווח, אשר בו הברוקרים - חברי הבורסה הם בעלי השליטה.

ע"פ ההצהרות, המהלך עתיד להפוך את הבורסה לגוף תחרותי, להקל על צירוף חברי בורסה חדשים, להוזיל עלויות למשקיעים, ולהתחרות במערכת הבנקאית כמקור אשראי חלופי. במסמך זה ננסה לבחון מי הם המרוויחים והמפסידים מהמהלך הנ"ל, והאם הוא מביא עימו בשורה לציבור המשקיעים ולפעילי אחוזת-בית? 

המרווחים הגדולים: עובדי הבורסה. התוכנית המוצעת צפויה להיתקל בהתנגדות עיקשת מצד 200 עובדי הבורסה אשר יבקשו למנוע פגיעה בתנאיי העבודה שלהם ואולי אף לגזור קופון נאה מפירות הצלחת התוכנית. ע"פ ההערכות, עלות שכרם הממוצעת של עומדת על 50,000 שקל לחודש, והסדרי העבודה שלהם מבטיחים עליית שכר ממוצעת של 6% בשנה, בונוסים נדיבים, ועוד. למעשה, למעלה מ-50% מהוצאות הבורסה משויכות לעלויות שכר העובדים. ולכן, לא מן הנמנע, כי יישום המתווה ייאלץ את פקידי משרד האוצר לגשת אל שולחן המו"מ "ולרכוש" את תמיכתם של עובדי הבורסה. אשר ייהנו מרוח גבית חזקה מצד ארגוני העובדים, העסקנים והפוליטיקאים השונים.

המפסידים הגדולים: הבנקים. תקופה קשה עוברת על המערכת הבנקאית. שבועות ספורים לאחר אישור החוק להגבלת שכר הבכירים, ממשיכה הממשלה לנגוס בהגמוניה ובדומיננטיות של הבנקים. תזכיר החוק כולל מספר הסדרים העלולים להביא לפגיעה קשה ומרחיקת לכת בזכויות של חברי הבורסה הנוכחיים. כך לדוגמא, ע"פ המתווה המוצע, כל רווח הון עתידי שיקבלו חברי הבורסה ממכירת החזקותיהם ילווה במס בגובה 100% - כלומר כל רווח ממכירת המניות יועבר לידי המדינה. כמו כן, מתזכיר החוק עולה אפשרות לפתוח ללקוחות הבורסה פעילות ישירה דרך המסלקה, למרות שאינם חברי מסלקה - דבר שיוצר לבנקים חשיפה פיננסית ומגדיל את הסיכון שלהם כחברי מסלקה, הנושאים בערבות הדדית.

• המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
• הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בשורה למשקיעים? טענת משרד האוצר, כי יישום המתווה יביא להוזלת עליות המסחר, אינה מתיישבת עם המציאות. עמלות המסחר וסליקה מהווים את הנדבך העיקרי של הכנסות הבורסה, בשנת 2015 הניבו עמלות אלו, הכנסות של מעל 140 מיליון שקל אשר היוו מעל ל-50% מכלל ההכנסות, באותה שנה. הנפקתה העתידית של הבורסה לניירות ערך עשויה למשוך אליה משקיעים פרטים ומוסדיים רבים אשר ידרשו מקברניטי החברה, להגדיל את שורת הרווחים ולהציג מדיניות חלוקת דיבידנד נדיבה. ולכן אנו מעריכים כי עמלות הבורסה ללקוחות הקצה, לא יוזלו והן ימשיכו להיות מקור ההכנסה העיקרי. יחד עם זאת, ברגע שבורסות זרות ומשקיעים בינלאומיים יחזיקו במניות בבורסה, הוא יוכלו להשתמש בקשרים שלהם ולהביא לכאן משקיעים זרים, לבנות מוצרי השקעה חדשים, לשפר את נגישות הבורסות הזרות למשקיע הישראלי ולגוון את אלטרנטיבות ההשקעה.  

לסיכום: החלטת הממשלה בעניין שינוי מבנה הבעלות של הבורסה היא החלטה בעלת פוטנציאל הצפת ערך רב לשוק ההון המקומי והיא צפויה להניב תרומה נכבדה להכנסות המדינה. ע"פ ההערכות שבוצעו לפני כשנה, השווי האינדיקטיבי של הבורסה שנאמד ב-590 מיליון שקל עתיד לזנק לשווי של מעל 2 מיליארד שקל, לאחר שהיא תהפוך לחברה בע"מ ותגבה את מלוא פוטנציאל העמלות. הפיכת הבורסה לחברה שתישלט על-ידי הציבור תחייב הקמת דירקטוריון שייבחן על-ידי בעלי המניות. דירקטוריון זה ייזום מהלכים אופרטיביים כגון: התאמת שעות וימי המסחר לאלו שבארה"ב. עידוד חברות בינלאומיות להנפיק מניות בישראל והתאמת הרגולציה הישראלית לזו הבינלאומית ועוד.

מאת: צחי קלמין, יועץ כלכלי ומומחה לשווקים פיננסים