שימו לב - נייר גדול שהשוק בת"א פשוט מעניש כעת

מיכה צ'רניאק, מנכ"ל להבה ניהול תיקי השקעות, על תגובות השוק למניות ש"איכזבו", וכדאיות ההשקעה לאחר המהלך
מיכה צ'רניאק | (19)

שנת 2016 התחילה בסערה. התנודות בשוק מוכיחות כי ציבור המשקיעים מאוד עצבני. תנודות חריפות הינן מתכון בטוח לבריחת משקיעים, במיוחד בתחום כמו שוק אגרות החוב, אשר אמור להוות מפלט מתנודות וסוג של השקעה בטוחה עבור המשקיעים המחפשים וודאות בניהול הכספים שלהם. 

בואו נבחן את מדד התל בונד 20

בכל שנת 2015 המדד ירד ב-1%. לעומת זאת, השנה, בפרק זמן של כחודש וחצי בלבד, המדד הסולידי צנח ב-2.3% בשבועיים הראשונים, מיד לאחר מכן במהלך 10 ימים (המהווים שישה ימי מסחר בלבד) המדד זינק ב-1.6% ואחר כך ב-10 הימים הבאים המדד ביצע פניית פרסה ונפל שוב ב-2.4%. כול זה כאמור בחודש וחצי הראשונים של השנה בלבד.

שימו לב שאני מדבר על מדד האג"ח הקונצרניות המובילות בשוק - אין ספק כי מדובר במצב שאינו בריא עבור המשקיעים. לכן במידה ולא תירשם רגיעה (כפי שאכן קורה בימים האחרונים) תנודות כאלו עלולות לגרום לבריחה נוספת של משקיעים.

כאשר רמת התנודות בשוק אגרות החוב הקונצרניות כה חריגה, ברור לכל אחד כי המדד עצמו מייצג את הממוצע. לכן אם מדד התל בונד נע במהלך ימים ספורים כ-2% מעלה ומטה, המשמעות שבתוך המדד ישנן אגרות חוב בעלות תנודות נמוכות יותר מהמדד ואילו אחרות בעלות תנודות הגבוהות יותר מתנודת המדד. כאשר חברה מסויימת עושה פעולה ששוק ההון תופס אותה כשלילית, הוא נוטה "להעניש" את החברה. "הענישה" מקבלת ביטוי בניירות הערך של החברה ובין היתר באגרות החוב שלה.

בתחילת שנת 2016, ב-13/1/2016, הודיעה חברת גזית גלוב כי בעקבות כישלון הצעת הרכש שלה למניות דורי, היא מכרה את כל החזקותיה בקבוצה תמורת כ-10 מיליון שקלים ובכך הביאה לסיומה של הרפתקה אשר עלתה לגזית מאות מיליוני שקלים. מכירת מניות דורי, ובעצם נטישת דורי "הגוססת", היוותה סוג של נקמה למהלך בו מכרה פסגות מניות דורי לצד שלישי שהכשיל את מחיקת דורי מהמסחר על ידי גזית.

הפעילים בשוק לא אהבו את המהלך של גזית גלוב שהותיר אותם עם החזקות באגרות חוב של דורי ללא הגב החזק והתומך של גזית, וכתוצאה מכך צנחו אגרות החוב של דורי חדות. בעקבות הפעולה ותגובת השוק, נפגעו ניירות הערך של חברת גזית גלוב כאשר מניות החברה ירדו חזק וכמוהן גם אגרות החוב של החברה. הפגיעה לא פסחה על ניירות הערך של חברת האם - נורסטאר.

רקע

נורסטאר הינה חברת החזקות, אשר החזקתה העיקרית היא במניות המהוות את גרעין השליטה בגזית גלוב (כ-50% מהון המניות של החברה). בנוסף החברה מחזיקה ב-4.8% מחברת אורמת טכנולוגיות (שווי שוק של כ-320 מיליון שקלים). בגלל אופייה הפשוט של נורסטאר, המהווה בעצם צינור באמצעותו שולטים בחברת גזית גלוב, שוויה של החברה ויכולתה לפרוע את אגרות החוב שלה נשענים בלעדית על מצבה ופעילותה של גזית גלוב.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

גזית גלוב מחלקת כל רבעון דיבידנדים, שכרגע נאמדים בכ-80 מיליון ש' ברבעון, וכך חברת נורסטאר נהנית מתזרים רבעוני בסך של כ-41 מיליון שקלים, המשמשים אותה לפעילותה ולצרכיה.

מאזן סולו - ספטמבר 2015

המאזן היחיד הרלוונטי מבחינת המשקיעים הינו המאזן סולו של החברה. אין טעם לבדוק את המאזן המאוחד אשר בעצם כולל את המאזן של גזית גלוב. היקף המאזן סולו של נורסטאר ל-30/9/2015 הינו 4.6 מיליארד שקלים, כאשר ההון העצמי מסתכם ב-2.4 מיליארד שקלים, כלומר יחס הון / מאזן של כ-52% - יחס מינוף סביר עבור מחזיקי אגרות החוב.

לחברה חוב למחזיקי האג"ח בהיקף של כ-1.92 מיליארד שקלים (מתוכם 230 מיליון חלויות שוטפות והיתרה חוב לזמן ארוך). כמו כן, בעקבות הנפקת המניות האחרונה של גזית גלוב והרכישות שביצעה חברת נורסטאר של מניות גזית גלוב במהלך המסחר בשוק, גדל בחודש האחרון היקף החוב של נורסטאר בכ-300 מיליון שקלים נוספים. בסך כל החוב המצטבר הינו כ-2.22 מיליון שקלים.

לחברה נכסים "פשוטים" והם מניות גזית גלוב ואורמת טכנולוגיות. שווי השוק הנוכחי של מניות גזית גלוב, המוחזקות על ידי נורסטאר, הינו כ-2.8 מיליארד ש' (לאחר ירידה של כ-20% במחיר מניית גזית גלוב מתחילת השנה), ומניות אורמת טכנולוגיות בשווי של כ-320 מיליון שקלים. סה"כ שווי השוק של המניות המוחזקות על ידי גזית גלוב הינו כ-3.12 מיליארד שקלים. בנוסף, חברת נורסטאר העניקה הלוואות בהיקף נטו לחברות הבנות בסך של כ-1.6 מיליארד שקלים. סך כל הנכסים "מגבים" של כ-4.7 מיליארד שקלים.

כפי שניתן לראות גזית גלוב הינה המקור הכמעט בלעדי לטובת שירות החוב למחזיקי אג"ח נורסטאר. כאשר מחיר מניית גזית גלוב עולה - עולה גם שווי הנכסים המגבים את אגרות החוב של החברה. בתקופות בהן נרשמות ירידות במחיר מניית גזית גלוב (כמו שאירע השנה) נפגע היחס בין שווי הביטחונות להיקף החוב למחזיקי האג"ח של נורסטאר.

אגרות החוב של נורסטאר

אג"ח החברה מדורגים על ידי חברת מעלות בדירוג A . בגלל הדירוג היחסית גבוה אגרות החוב נסחרות במסגרת מדדי התל בונד השונים. מתחילת השנה ירדו אגרות החוב של החברה בצורה חזקה יחסית (הן בגלל גל הירידות הכללי באגרות החוב הקונצרניות והן בגלל אותה אכזבה שהזכרתי מהחברה על ידי המשקיעים).

אגרות החוב של נורסטאר מהוות דוגמה לאגרות חוב אשר ירדו יותר מה"ממוצע". מדד התל בונד 60 ותל בונד צמודות ירדו נכון להיום בכ-1%, ואילו אגרות החוב של נורסטאר ירדו לפי הפירוט הבא:

 

כפי שניתן ללמוד מהטבלה, אגרות החוב של חברת נורסטאר ירדו יחסית חזק מתחילת שנת 2016. שיעור הירידה נע בטווח של 4%-5% במחיר אגרות החוב. מדובר בירידה בשיעור גבוה משמעותית משיעור הירידה במדדי התל בונד השונים. אפשר לראות כי השוק החליט להעניש את הקבוצה בעקבות מה שקרה עם חברת דורי.

כיום, למרות שאגרות החוב של חברת נורסטאר מדורגות על ידי חברת מעלות בדירוג גבוה יחסית, בפועל התשואה בהן נסחרות אגרות החוב של החברה בשוק מגלמת דירוג הנמוך ב-2-3 דרגות. מבחינת המשקיעים באגרות החוב של החברה, הם צריכים לשים את יהבם על מצבה של מניית גזית גלוב. התאוששות במחיר הנכס המגבה העיקרי -  מניית גזית גלוב, לאחר הנפילות החדות מתחילת השנה, תהווה אות להתאוששות גם במחיר אגרות החוב של חברת האם - נורסטאר.

תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    המומחה 20/02/2016 11:57
    הגב לתגובה זו
    אם אגרות החוב של גזית יורדות בשיעור של כ5%,זה אומר שהאגרות של נורסטאר שהן הנגזרת חייבות לרדת בשיעור דימה.זה הבסיס להבנת הירידות.בלא קשר למצבה הרעוע של גזית
  • 10.
    מש 19/02/2016 16:49
    הגב לתגובה זו
    מיכה שלום-האגח של אדמה ירד והתשואה כעת היא 4.5 אחוז באיזו תשואה לדעתך כדאי יהיה להתחיל לקנות. או- מהי התשואה הראויה לאגח זה עתה
  • 9.
    מה קורה עם סקיילקס ד? יש צפי למועד פרעון וכמה יוחזר? (ל"ת)
    שאול 19/02/2016 09:58
    הגב לתגובה זו
  • מיכה צ'רניאק 19/02/2016 16:28
    הגב לתגובה זו
    היו כבר מספר מכרזים להמרת אג"ח ד של סקיילקס הלא סחיר במניות פרטנר סחירות. כעת לאחר כול ההמרות נשארו 1,395,966 מניות פרטנר משועבדות לטובת סדרה ד כאשר היקף האג"ח ד שנותרו במחזור הוא 34,374,253 .במחיר הנוכחי של מנית פרטנר זה יוצא בערך 73 אגורות לאג"ח. מימושים נוספים תלויים בדרישה לכך מצד המחזיקים שנותרו באג"ח כיוון שמי שרמה למממש כבר עשה זאת.
  • לא יותר הגיוני שימכרו את כל המניות שנשארו לגורם אחד? (ל"ת)
    בטח שוות יותר כבלוק 20/02/2016 13:27
  • 8.
    סקיילקס ד - האם ידוע לך מתי המחזיקים יקבלו כספם וכמה? (ל"ת)
    שאול 18/02/2016 23:46
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    ירושלמי 18/02/2016 18:11
    הגב לתגובה זו
    מיכה הפעם עשית עבודה שיטחית ....תכנס קצת לעומק תבדוק כמה החזרי אגח יש לחברה בשנים הקרובות והאם הדווידנדים שהיא מקבלת מגזית גלוב יספיקו לה להחזרים...או שיש בעיה...נשמח אם תעשה את המאמץ עבור קוראיך הקבועים....
  • מיכה צ'רניאק 18/02/2016 19:44
    הגב לתגובה זו
    לחברות מהסוג של נורסטאר נדיר שיש את התזרים שיאפשר תשלומי קרן וריבית ללא ביצוע פעולות נוספות כמו מחזור חוב ומימוש השקעות. כפי שציינתי בכתבה התזרים של נורסטאר מהדיבידנדים שהיא מקבלת מגזית גלוב הוא כ 160 מיליון ₪ בשנה. נורסטאר זקוקה לכ 300 מיליון ₪ רק לתשלומי הקרן והריבית ,את הפער היא אמורה לגשר ממחזור חוב לדוגמה גיוסי אג"ח ואו קו אשראי מהבנקים ( יש לחברה קו אשראי של כמה מאות מיליוני ₪ ) וכמובן אותן ההלוואות שציינתי שניתנו לחברות הבנות ונורסטאר משתמשת בהן על ידי כך שהיא מושכת החזרי הלוואות כול שנה. אם תבדוק במאזן סולו מופיע חלויות שוטפות לקבל בגין אותן ההלוואות בסך של 230 מיליון ₪ כלומר נורסטאר צפוה לקבל 230 מיליון ₪ החזר הלוואות בשנה הקרובה. אם לא היה לה את המקורות איך הייתה נורסטאר יכולה לרכוש מניות גזית תמורת 300 מיליון ₪ תוך חודשיים ? כפי שהיא ביצעה לאחרונה.
  • 6.
    וגם שואל 18/02/2016 13:34
    הגב לתגובה זו
    אם המכירה לבן משה תתקיים האם מקבלים הכל בפירעון מוקדם כולל פיצוי? ואם לא תתקיים המכירה לאור התנגדות סדרה א' של אלון וילכו על פירעון מוקדם מה יתקבל להערכתך?
  • מיכה צ'רניאק 18/02/2016 15:00
    הגב לתגובה זו
    אני לא בקי "בהלכי הרוח" של מחזיקי האג"ח. ההצעה של מוטי בן משה אינה מדברת על פירעון מלוא החוב מיד אלא מדברת על הזרמה של כסף לחברה ( 600 מיליון ₪ ) ופירעון של 300 מיליון ₪ באופן מידי למי שירצה מתוך סך בעלי החוב ( בנקים ואג"ח בסך כולל של כ 900 מיליון ₪ חוב), כאשר בעלי חוב שיעדיפו להישאר עם החוב יהיו זכאים לריבית מוגדלת לפי לוח הסילוקים שנקבע בהצעת גינדי. לגבי מה יקרה אם המוסדיים ילכו להעמדה לפירעון מוקדם של החוב אליהם בגלל העימות עם בנק הפועלים , בטווח הארוך אני לא חושב שזה אמור לפגוע באג"ח ג....
  • 5.
    אם כדי לקנות את לאומי 400 (ל"ת)
    שרון 18/02/2016 13:31
    הגב לתגובה זו
  • מיכה צ'רניאק 18/02/2016 14:59
    הגב לתגובה זו
    זו שאלה בעייתית , במוצר שהוא על פניו אג"ח אבל עלול להפוך להון במצבים קשים התמחור צריך להיות בהתאם. דעתי האישית היא שכול המוצרים מסוג ה COCO מתומחרים נמוך מדי בארץ. אומנם התנאים להמרה של האג"ח מאוד,מאוד רחוקים אבל כרגע תשואת האג"ח הינה 3.35% שקלית , מח"מ 4.6 שנים. אישית הייתי מצפה שתשואת האג"ח תהיה מעל 4% , בכול מקרה השוק מתמחר את כול המוצרים דוגמת אג"ח לאומי 400 לפי תשואות נמוכות ממה שהייתי מצפה וממה שמקובל בחו"ל כך שאני כנראה לא הכתובת לשאלה זו.
  • 4.
    אני שואל 18/02/2016 13:21
    הגב לתגובה זו
    המתווה שבו מקדימים תשלומים לסדרות כ"ו, כ"ז. האפשרות להקדמה נוספת כשאפריקה נכסים תחלק דיבידנד (ולדעתי היא תחלק כמתחייב ובמיוחד לאור גיוס מוצלח של אג"ח בהיקף 200 מיליון ש,ח), יוצרים כדאיות לאג"ח כ"ו כ"ז שמחירו נמוך מדי. כמובן שהתאוששות מחירי הנפט (שמתחילה לאור ההסכמות הנראות בין אופק לרוסיה כולל האירנים על הקפאת כמויות ההפקה), מה שיגרום להתאוששות הכלכלה הרוסית ועליית שווי אפי תקפיץ את כ"ו כ"ז לכיוון הפארי. מה דעתך מיכה?
  • מיכה צ'רניאק 18/02/2016 14:59
    הגב לתגובה זו
    לפני כחודש וחצי כתבתי טור שעסק באג"ח אפריקה. הטור התמקד בבעיה שעשויה לצוץ במיוחד בגלל מאבקים בין מחזיקי האג"ח. כפי שאתה רואה הבעיה צפה מהר מאוד , אבל עושה רושם שהחברה מצליחה להרגיע את הרוחות לפחות בשנה הקרובה. בטור התייחסתי לכך, כי לדעתי ,שמצבם של מחזיקי האג"ח טוב יותר ממה שמשתקף בשוק בגלל הנכסים האחרים שבבעלות אפריקה השקעות ואשר אינם קשורים לרוסיה, בין היתר אפריקה נכסים. הפתרון המוצע משפר את מצבם של כול המחזיקים בגלל הקדמת תשלומים ובגלל שימוש צפוי בדיבידנדים מצד אפריקה נכסים לטובת תשלומים והקדמת פירעונות למחזיקי כו,כז ( כידוע אפריקה נכסים משועבדת למחזיקי כו,כז). לגבי להיסחר בפארי כרגע זה נראה כמו חלום שאינו מציאותי. אולי בעתיד בעוד מספר שנים ....
  • מיכה צ'רניאק 18/02/2016 13:39
    הגב לתגובה זו
    לפני כחודש וחצי כתבתי טור שעסק באג"ח אפריקה. הטור התמקד בבעיה שעשויה לצוץ במיוחד בגלל מאבקים בין מחזיקי האג"ח. כפי שאתה רואה הבעיה צפה מהר מאוד , אבל עושה רושם שהחברה מצליחה להרגיע את הרוחות לפחות בשנה הקרובה. בטור התייחסתי לכך, כי לדעתי ,שמצבם של מחזיקי האג"ח טוב יותר ממה שמשתקף בשוק בגלל הנכסים האחרים שבבעלות אפריקה השקעות ואשר אינם קשורים לרוסיה, בין היתר אפריקה נכסים. הפתרון המוצע משפר את מצבם של כול המחזיקים בגלל הקדמת תשלומים ובגלל שימוש צפוי בדיבידנדים מצד אפריקה נכסים לטובת תשלומים והקדמת פירעונות למחזיקי כו,כז ( כידוע אפריקה נכסים משועבדת למחזיקי כו,כז). לגבי להיסחר בפארי כרגע זה נראה כמו חלום שאינו מציאותי. אולי בעתיד בעוד מספר שנים ....
  • 3.
    יריב 18/02/2016 13:14
    הגב לתגובה זו
    מיכה, מה הסיכוי ש 200 מיליון ש"ח הזרמה לכלכלית מצד נחמה יספיקו לייצב את החברה? האם הוא בטוח ידרש להזרמות נוספות? האם לדעתך הקבוצה בשליטתו תהיה יציבה יותר (מה הסבירות שהתשואות על האג"ח ירדו והחברה תוכל לצאת בגיוס חוב למחזור בתשואות סבירות?).
  • מיכה צ'רניאק 18/02/2016 13:38
    הגב לתגובה זו
    1-אין סיכוי שהזרמה של 200 מיליון ₪ בלבד תספיק. החברה זקוקה לסדר גודל של 700 מיליון ₪ לצורך תשלומי קרן וריבית לשנה הקרובה כך ש 200 מיליון זו התחלה רק שזה לא מספיק. 2- בעל בית ברור וידוע משפר את המצב כי חברה שזקוקה לאשראי ונצבת בפני אתגרים אינה יכולה לאפשר לעצמה אי וודאות במיוחד בנושא רגיש כמו מי בעל הבית . 3- שיפור במצב ברוסיה ( או יותר נכון עלייה במחיר הנפט ואז שיפור במצב ברוסיה ) יחד עם פעולות לייצוב המצב של כלכלית שניהם יחדיו יכולים בעתיד לשפר את יכולת החברה למחזר חוב. כרגע זה קשה מאוד. אבל כמו שראינו בעבר שיפור יכול להגיע יחסית מהר כשלא מצפים לו....
  • 2.
    אבי מ 18/02/2016 13:13
    הגב לתגובה זו
    בחול נסחרות בחול עם פי שתיים תשואה ,וכבר הוכח שהשוק יותר חכם מכולם! לפי התוצאות של הקרנות שלך כנראה יש לך בעיה בתמחור אגח
  • 1.
    דורי 18/02/2016 12:41
    הגב לתגובה זו
    קונה מחוץ לבורסה במחירים הגבוהים בשוק אגחים שהפסיקו להיסחר כמו אמפל (כולל ח"ש), חבס, דוראה,אולימפיה,סינרג'י, סיאלו,סיביל ג'רמני,מטיס קפיטל,רילון,טאו,חפציבה חופים,פסיפיקה,לידקום,אייס דיפו,אפסק ואחרים. במכירת האג"ח ניתן להתקזז מול רווחי הון במהלך השנה ולנצל את מגן המס. לפרטים והצעות מוזמנים לפנות בצירוף פירוט כמות ענ למייל : [email protected] ולקבל הצעה הוגנת.

הסיפור המאלף על השורט הגדול של דרקנמילר וסורוס

סטן דרקנמילר, אחד מהמשקיעים האגדיים ויד ימינו של ג'ורג סורוס, חתום על כמה עסקאות עם רווח פנומנלי, אבל נראה שהניצול של משבר המט"ח בליש"ט בשנות ה-90 הוא הגדול בהן - מה אפשר ללמוד מהעסקה הזו, ולמה לפעמים - "צריך ללכת על הגרון"?
איתי בן דן |
"אם אתה מאוד בטוח בעצמך אתה תהיה מסוגל לספוג הפסדים״   סטן דרקנמילר גדל בדיוקנסה פיטסבורג פנסילבניה. מבחינת מראה וסגנון  דיבור הוא ייצג נאמנה את המיד-ווסט  האמריקני.  סטן הגשים חלק ניכר מהסטראוטיפים הקלאסיים מלבד תיאבון לסיכונים, חשיבה מקורית והטלת ספק ב״אמיתות״ שגובשו על ידי כלכלנים בלי בסיס מספק. דרקנמילר התוודע לגורג' סורוס ב-1987 - בתקופה שבה כיהן כמנהל קרנות נאמנות מצליח שהיה ידוע בחשיבה בלתי קונבנציונלית עם תיאבון לסיכונים. הוא עבד אז עבור משפחת דרייפוס, והיה בין הבודדים שצמצם פוזיציות לפני קריסת שוק המניות ב-1987. היתרון הגדול של דרקנמילר על רוב מנהלי הקרנות היה היכולת להשתמש במידע שהופיע באופן חסר מבנה וקשה לעיכול, ולהשליך ממנו בצורה מהימנה סטטיסטית על תחומים אחרים. כך למשל השליך מנתוני חברות על צמיחה, משרות וריביות עתידיות. בנוסף, נהג להסתכל על ארביטראז׳ים סטטיסטיים שנוצרו כתוצאה משינויים מקרו כלכליים כגון חברות תעשייה מוטות ייצוא שהערך האבסולוטי שלהן נפגע כתוצאה מהיחלשות המטבע ועוד. למרות שסורוס היה ידוע בגחמותיו לפטר בן לילה סוחרים, ובמקרים מסוימים אף להמר נגד סוחרים שעבדו תחתיו, דרקנמילר נענה בחיוב להצעה. הוא אמנם העריך ורחש כבוד רב  לגורג' סורוס שהציע לו לעבוד תחתיו, אבל הוא גם חשש לקבל את ההצעה. לדבריו הוא התייחס אל ההצעה כשכר לימוד כשהוא מאמין שתוך זמן קצר הזיווג לא יצליח. דרקנמילר קיבל אישוש לכך כאשר לאחר שנה הוא גילה במהלך חופשה משפחתית שסורוס סגר את הפוזיציות שלו בתיק האג״ח.  לפי העדויות של שניהם דרקנמילר הודיע שהוא מתפטר, על רקע צעקות הדדיות. אלא שלהפתעת כולם (מלבד סורוס) הדרמה הסתיימה דווקא במעבר של סורוס ללונדון והפיכת דרקנמילר למנהל של הפעילות בארה״ב.   "לעולם אל תשקיע בהווה" בשנת 1990 חומת ברלין נפלה ואיחוד גרמניה התרחש. במערב אירופה שורר מיתון, בין היתר כתוצר לוואי של משבר אג״ח המשכנתאות בארה״ב. על רקע האיחוד, הצורך במימון בגרמניה עולה בד בבד עם עלייה באינפלציה, מה שמוביל להעלאות ריבית במדינה  שעדיין סובלת (בדומה לאירופה כולה) מהטראומה של האינפלציה של שנות ה-20. כתוצאה מהפרשי הריביות סוחרי המטבעות נהגו לבצע עסקאות על פערי ריבית (carry trade). מדובר באסטרטגיה בה לוקחים הלוואה במטבע של מדינה שבה הריבית נמוכה וקונים מטבע במדינה שבה הריבית גבוהה. העיקרון הוא שמנסים ליהנות מהפרשי הריביות (לרוב מדובר במסחר ממונף) ומעלייה יחסית של שער המטבע. כך למשל כיום הריבית בארה״ב היא 2% ובאיחוד האירופי 0% , אז תיאורטית כשמישהו לוקח הלוואה של 100,000 אירו (ה-eurobor הנוכחי שלילי ועומד בחישוב שנתי על כ-0.45%- ) ונניח לענייננו שהריבית באירו היא 0% והריבית בדולר היא 2%, אז אם הוא קונה דולרים ב-100,000 אירו והיחס בין המטבעות לא ישתנה במהלך השנה, יש כאן רווח משמעותי של הפרשי הריביות.   ובחזרה לאיחוד הגרמני - הפרשי הריביות גרמו לכך שהמארק הגרמני התחזק מול מטבעות רבים, וביניהם הליש"ט, בכ-6% במהלך החודשים שבין אוגוסט 1991 לספטמבר 1992. וכאן הסיפור מתחיל להיות מעניין - בשביל לצאת מהמיתון הבנק המרכזי בבריטניה הוריד את הריבית באופן מדורג בפעימות של חצי אחוז מ-11.38% במאי 1991 עד 9.88% במאי 1992, בעוד בגרמניה התבצע מהלך בכיוון ההפוך של העלאת ריבית עד 9.75%. כלומר עסקאות הפרשי הריבית פעלו לטובת המארק הגרמני.    איך מניות הדיור בבריטניה השפיעו על הריבית?  העניין של דרקנמילר בנעשה בבריטניה החל לאחר עלייה בתנודתיות של מניות הדיור . העלייה הזו נבעה מכך שרוב המשכנתאות בבריטניה היו עם חלק משמעותי צמוד ריבית. הצירוף של מיתון, לצד צמיחה שלילית של ארבעה רבעונים רצופים ועלייה באבטלה יצר מצב נפיץ לפיו העלאת ריבית תפגע בלווי המשכנתאות ובצמיחה (בין היתר כתוצאה מכך שללווים יישאר פחות כסף פנוי). הדבר פגע ביכולת התמרון של הבנק של אנגליה לפעול נגד פיחות של הליש"ט. וכאן בדיוק נכנסה לפעולה היכולת של דרקנמילר להשתמש בנתונים בתחום אחד על מנת להסיק מסקנות על תחום אחר לחלוטין. קצת היסטוריה:  מנגנון שערי החליפין במערב אירופה שייקרא מעתה ואילך ERM הונהג בתחילה ב-1979 עם יצירת הגוש האירופי הרעיון היה ליצור מנגנון ייתן לחברות בו ודאות בקשר לשערי החליפין וכך ניתן יהיה לחזות ביתר קלות את סכומי הכסף היוצאים והנכנסים בין מדינות החברות במנגנון. הצורה בה זה נעשה היא על ידי יצירת מטבע מלאכותי כלל אירופאי שנקרא לו ה-ECU שכל חברה בהסכם מיוצגת במטבע לפי היצוא שלה מחוץ לגוש האירו. כאשר במקרה של סטייה משער החליפין ביותר מ-2.25% (עלה ל-6% עם הצטרפות ספרד ופורטוגל) הבנק המרכזי של אותה מדינה יתערב ויקנה ויאזן את שער החליפין בין המטבעות (כאשר יש גם הלוואות ייעודיות למקרה שיתרות המט״ח באותה מדינה נמוכות).  כך נוצר "שריג המאזן" (בלעז parity grid) שמבטא למעשה את שילוב כל המדינות שחתמו על המנגנון, וכך יוצא שאם מדינה נמצאת קרוב לרף העליון או התחתון של המאזן הבנק המרכזי שלה צריך לאזן על ידי קנייה או מכירה. מנגנון ההתערבות של הבנק המרכזי מנסה להיות אקראי ככל האפשר, אך עדיין סוחרי מטבע שסומכים על המנגנון ניצלו אותו עבור אסטרטגיית revert to the mean. דע עקא אם מטבעות מסוימים קרובים לקצוות הם מהמרים שהמטבע ילך לכיוון הנגדי. לדוגמא נניח שהסל מורכב  מפרנק צרפתי ממרק גרמני ולירה איטלקית ולצורך ההדגמה נניח שהמשקל של כל אחת מהמדינות במטבע המשותף הוא שווה. טווח הרצועה הוא 2.5% ופרוטוקול ההתערבות של הבנק המרכזי האיטלקי הוא להתערב כשהמטבע יורד ב-2.3% מול הסל. נניח שהמטבע ירד ב-2.2% לעומת הסל ואין שינוי ביחסים הפנימיים בין הפרנק הצרפתי למרק הגרמני. אזי אסטרטגיה אפשרית של סוחר היא להתחיל לקנות בפרופורציות שוות (ולמנף) את הזוגות לירה איטלקית מול מרק גרמני ולירה איטלקית מול פרנק שוויצרי (ברור שיש שיקולים נוספים כמו ריבית ההשאלה ביטחונות המטבע בו מממנים את העסקה, מי מבצע את הסילוקין ועוד). אך לצורך ההדגמה אם ב-2.3% ההתערבות של הבנק המרכזי מקפיצה את הערך ב-1% מול הסל אז הרווח בקירוב יהיה 0.9% על המסחר. (אגב, בית השקעות מרכזי אחד בארצנו וקרן גידור מקומית גדולה קמו על ניצול פרצות דומות במנגנון של בנק ישראל והבנקים המקומיים במסחר על השקל בשנות ה-80'). בבריטניה הייתה הערכה רבה לניהול הכלכלה בגרמניה ובשלהי שנות ה-80 האפשרות להצטרף ל-ERM נשקלה ברצינות. ניג׳ל לאוסון, שר האוצר בממשלת תאצ׳ר דחף להצטרפות בריטניה מה שגרם להתנגשות שלו עם היועץ הכלכלי הראשי של תאצ׳ר, אלן וולטרס שטען שהמנגנון חצי אפוי ובעקבות סירובה של תאצ׳ר התפטר לאוסון ונכנס במקומו ג׳ון מייג׳ור שביחד עם שר החוץ הנכנס דאגלס הרד הצליחו לשכנע את חברי הקבינט לתמוך בהצטרפות בריטניה ל-ERM תוך כדי הרחבת הרצועה ל6%. ב-8 באוקטובר כשבריטניה נכנסה היה שער ליש"ט ביחס למארק הגרמני 2.95 (כלומר פאונד אחד שווה 2.95 מרק גרמני) כך שלמעשה אם היחס בין הליש"ט למארק יגיע ל-2.773 מרק לליש"ט (0.94*2.95 ) ממשלת אנגליה תהיה חייבת להתערב. לאחר הדחייה של אמנת מאסטריכט בדנמרק החל לחץ על המטבעות היותר חלשים שלקחו חלק במנגנון ה-ERM כמו הפרנק הצרפתי והלירה האיטלקית.   ״שים את כל הביצים בסל אחד ותשגיח עליו היטב ... רעיון פיזור הסיכונים בבתי הספר למינהל עסקים הוא מוטעה״  כך אמר סטן דרקנמילר בהרצאה, וחייבים להודות שיש בזה הרבה. כאשר סטן דרקנמילר התחיל לבצע שורט על הליש"ט כנגד הדולר האמריקני והמרק הגרמני הוא עשה את זה בעיקר בגלל הצפי להורדת ריבית של הבנק המרכזי באנגליה ובשל ההיצמדות של הבנק המרכזי בגרמניה לשמור בכל האמצעים על אינפלציה נמוכה גם במחיר העלאות ריבית.  בתאריך 4 ו-5 לספטמבר 1992 התקיימה ישיבה של נגידי הבנקים המרכזיים של אירופה. לאור המיתון ששרר בצרפת, איטליה ואנגליה ביקשו הנגידים שהמטבעות שלהם נכללו ב-ERM שהבנק המרכזי של גרמניה יוריד את הריבית ויאפשר להם לבצע הורדת ריבית מתואמת בלי לזעזע את שווי המטבע היחסי שלהם.  נורמן למונט שר האוצר של בריטניה (ג׳ון מייג׳ור הדיח את תאצ'ר) צעק על שלזינגר: "12 שרי אוצר יושבים כאן ודורשים שתוריד את הריבית, מדוע אתה לא מבצע את זה?" הלם השתרר באולם ולאחר מבוכה שנמשכה זמן ארוך שלזינגר אמר שהוא לא מתכנן להוריד ריבית. אבל גם לא מוצא סיבה להעלות אותה. למונט הציג זאת בתור פשרה שהושגה בזכות לחץ שהוא הפעיל, וחזר על זה כעבור יומיים. הדבר גרם לשלזינגר לצאת בהודעה חריגה בפגישת נגידי הבנקים של אירופה בבאזל שהתקיימה ב-8 בספטמבר. שלזינגר אמר שהוא לא נתן שום התחייבות בקשר לקביעת ריביות עתידיות, והתייחס בעקיפין לכך שהנתונים הכלכליים של איטליה לא מדויקים ותומכים בהמשך היחלשות הלירה האיטלקית. באותו מפגש בבאזל הצטופף ביחד עם העיתונאים מיודענו סורוס שניגש בסיום השאלות והתשובות, אישית אל שלזינגר ושאל אותו לדעתו על ה-ERM. שלזינגר ענה שדעתו על המנגנון חיובית אך במקום סל מטבעות שמשקלותיו התבססו על נתוני הייצוא היחסיים צריך להתבסס על  המארק הגרמני... ומה הכוונה? הבנק המרכזי של גרמניה מבכר את רעיון האיחוד המוניטרי אך לא בכל מחיר: העדיפות הראשונה היא כלכלת גרמניה ולשמור על האינפלציה נמוכה בגרמניה, ואם מדינות אחרות לא יכולות לעמוד בהפרשי הריביות הנמוכים (שאם יפתחו ייתנו לגרמנים יתרון משמעותי מבחינת סחר החוץ) הם ייאלצו לנקוט בצעדי צנע ולבצע הפחתת ערך מתבקשת. כאשר סורוס חזר לניו יורק הוא הרים טלפון לסוחר מטבעות בשם רוברט ג׳ונסון שהיה ב״תהליך מעבר״ לקוואנטום (קרן הגידור של סורוס שדרקנמילר ניהל את הסניף הניו יורקי שלה). בשחזור השיחה ע״פ ג׳ונסון, סורוס שאל מה דעתו על הליש"ט? וג׳ונסון השיב שמדובר במטבע נזיל ביותר אפשר להיכנס ולצאת מפוזיציות בקלות. סורוס: מה עמדתך בקשר  להפסד אפשרי בשורט על הליש"ט לעומת המארק הגרמני? ג׳ונסון: אתה תפסיד כחצי אחוז במקרה הרע. ואז נכנס לשיחה דרקנמילר ששאל מה הרווח האפשרי? ג׳ונסון: תוכל להרוויח 15%-20% אם הוא יפרוץ את טווח רצועת ה-6% (כלומר היחס ביניהם יירד מתחת לשער 2.773) דרקנמילר: מה הסבירות שזה יקרה להערכתך? ג׳ונסון: 90% בחלון הזמן של שלושת החודשים הקרובים. בשלב הזה לטענת ג׳ונסון דרקנמילר וסורוס הסתכלו אחד על השני ואז שאל סורוס: כמה מהכסף של הקרן שלך השקעת בטרייד הזה? ג׳ונסון: מינפתי לפי יחס של 1:3 והוסיף כי ינסה למנף ביחס של 1:5 את הכסף שברשותו. ג'ונסון הוסיף כי לבנק המרכזי של אנגליה נותרו רזרבות מט״ח בשווי של כ-22 מיליארד ליש"ט בלבד ולשאלה נוספת של סורוס אמר אלו יספיקו למספר חודשים לכל היותר.   לאור דבריו של שלזינגר היו מעט שחקנים פרטיים שהיו מוכנים לקנות ליש"ט, הקונים האחרים היו הבנק המרכזי של אנגליה ובנקים מרכזיים אחרים שרצו לתמוך בליש"ט. דרקנמילר הציע להשקיע בפוזיציה 22 מיליארד ליש"ט, סדר גודל של 44 מיליארד דולר.   באותו הזמן בעקבות דבריו של שלזינגר החל מגדל הקלפים באירופה ליפול - המרקה הפינית נפלה ב15% ואילצה את הבנק המרכזי של פינלנד שלא היתה חלק ממנגנון ה-ERM להפסיק את הקיבוע לסל המטבעות האירופי, לאחר מכן נעשה ניסיון דומה מול הקורונה השבדית שם הבנק המרכזי העלה את הריבית בתוך לילה ל-75%! ולאחר מכן התבצעה התקפה על הלירטה האיטלקית כאשר ביום שישי ה-11 לספטמבר 1992 הלירה האיטלקית פרצה את הרף התחתון ברצועת ה6% של מנגנון ה-ERM בה היתה חברה (בניגוד לשבדיה ופינלנד). לאור זאת בסוף אותו שבוע דנו נציגי ממשלת איטליה בהורדת ערך המטבע בהתאמה למנגנון. המקרה באיטליה היה משמעותי מאחר שחברותה במנגנון אפשרה לה לקבל הזרמת כספים בשווי כולל של 15.4 מיליארד דולר (ההזרמה היתה במארק גרמני) לפני חציית הרף התחתון, אך מנגד כמות השורט למכירת הלירה האיטלקית שלחה את הלירטה לתהום. בסיטואציה שנוצרה הבנק המרכזי הגרמני הפתיע והודיע על הורדת ריבית ב-0.25%,  וזה לא היה האירוע היחיד באותו סופ"ש. בעיתונים כלכליים התפרסמו השוואות בין איטליה לבריטניה בהם שובחה ההתנהלות הכלכלית של בריטניה אל מול הברדק הפוליטי והכלכלי בבריטניה. התפרסם שהבנק המרכזי של אנגליה לווה מט״ח בשווי של 14 מיליארד דולר, לפי סל המטבעות של מנגנון ה-ERM. ביום שני ה-14 בספטמבר התרחשה בשוק המט"ח תופעה מוזרה כאשר הליש"ט עלה בכאחוז (עלה מ-2.788 ל-2.813) בלבד למרות התערבות מסיבית של הבנק של אנגליה במסחר, מה שגרם לסורוס ודרקנמילר להבין שיש עוד כמה שחקנים גדולים שמוכרים ליש"ט לצורך שורט או סגירת פוזיציות. באותו הערב בזמן שמתקיימת ישיבה של בכירי הבנק האנגלי המרכזי התפרסמה הדלפה מראיון של נגיד הבנק הגרמני המרכזי בו הוא הביע את אמונתו בצורך לבצע שינוי ב-ERM כך שהמנגנון ייתן יותר משקל למארק הגרמני ושזה עדיף לדעתו על פני תמיכות מקומיות כמו שהתבצע במקרה של הלירטה האיטלקית.   ״אתה יכול להיות הרבה יותר אגרסיבי כאשר אתה עושה רווחים יפים״ סטן דרקנמילר שמע על ההדלפה הגיב במהירות לאחר שכבר עיבד את המידע זמן רב וחיכה לשעת כושר, המשמעות של דברי שר האוצר הגרמני שלזינגר הייתה ברורה   לגרמניה אין כוונה להזרים סכומים אדירים של כסף לתמוך בליש"ט כמו במקרה האיטלקי.  בהתחשב במיתון באנגליה וביתרות המט״ח של הבנק המרכזי של אנגליה הסבירות של יציאה של הליש"ט מהרצועה עלתה משמעותית. דרקנמילר הודיע לסורוס שהוא הולך להגדיל את הפוזיציה באופן מדוד, סורוס טען שאם זה המצב הוא כמו שהם חושבים אז צריך ללכת על הגרון. במשך יום שלישי ה-15 בספטמבר, סורוס ודרקנמילר הצטרפו באופן אקטיבי לחדר המסחר והרימו טלפונים לכל מי שאפשר על מנת למכור להם ליש"ט. לרוב אלו היו בנקים אנגלים, כאשר קצה הרצועה (ה-ERM) היה - מתחת 2.778 הבנק המרכזי האנגלי היה חייב לקנות את הליש"ט, או ליתר דיוק לבצע את פעולות הקנייה של הבנקים האנגלים.  העוקץ האמיתי של התוכנית של דרקנמילר וסורוס הגיע אחרי סוף יום המסחר באנגליה כשערך הליש"ט הגיע לקצה התחתון של הרצועה. בשביל להימנע מהפסדים הבנקים האנגלים והאמריקנים (מדובר ב-11 בבוקר שעון ארה״ב) התחילו לנסות לדלל את האחזקות שלהם בפאונדים שרכשו מסוחרים כמו סורוס ועוד. למחרת בבוקר בפתיחת המסחר הבנק המרכזי של אנגליה נאלץ לרכוש כ-300 מיליון ליש"ט כנגד מט״ח מהבנקים, אבל זה ממש לא השפיע על השער וכך גם ניסיון נוסף בשווי מאות מליוני ליש"ט נוספים. בשעה 11 בבוקר שעון לונדון הודיע הבנק המרכזי של אנגליה על העלאת ריבית באחוז לנסות להשפיע על המטבע אך גם זה לא העלה את ערכו של הליש"ט והתפשטה השמועה בשווקים שיתרות המט״ח של הבנק המרכזי של אנגליה מדולדלות ולא יספיקו לתמוך בשער. לנציגים הרשמיים של אנגליה לא הייתה אפשרות לפתוח במו״מ על עדכון מנגנון ה -ERM מאחר שעדכון כזה דרש את הסכמת שאר המדינות ולא היה להם את הזמן אל מול ההיצעים ההולכים וגוברים במטבע. יש לציין כי לא ניתן לעצור את המסחר במט"ח. לאור המצב ולאחר שלא נותרו רזרבות מספיקות בבנק המרכזי האנגלי כבר באותו הערב בשעה 19:30 בערב שעון גריניץ' (14:30 שעון ניו יורק) נאלץ בלית ברירה להודיע שר האוצר של בריטניה כי הם עוזבים את מנגנון ה-ERM. הליש"ט צנח למחרת במסחר מול המרק בלמעלה מ-10%. בתחקיר שאחרי התברר שהבנק המרכזי של בריטניה השקיע כ-27 מיליארד הליש"ט בבלימת הידרדרות המטבע מתוכם 3.8 מיליארד אבדו לבלי שוב. גופים רבים שביצעו פוזיציות שורט על הליש"ט רשמו רווחים עצומים בינם ברוס קובנר ופאול ג׳ונס. בנוסף דסקים של מטבעות בבנקים הגדולים בארה״ב שניצלו את הפרשי השעות ביום שבין שלישי לרביעי גרפו רווחים, מעל כולם התעלו סורוס ודרקנמילר עם רווח של מעל למיליארד דולר.   אבל כאן הסיפור לא הסתיים זיהוי כשל מבני דומה אפשר למיודענו למעלה (ג׳ונסון, סורוס ודרקנמילר) להרוויח כמיליארד דולר בהימור כנגד הקרונה השבדית בנובמבר באותה שנה ... נשאיר את זה לפעם אחרת.   קצת על המשתתפים: גורג׳ סורוס ממנהלי קרנות הגידור המובילים בעולם. יהודי הונגרי שהיגר לבריטניה, התחיל מתחתית הסולם של עולם המסחר בניירות ערך וטיפס למעלה. נורמן למונט פוליטיקאי בריטי ממפלגת השמרנים, שר האוצר בשנים 1990-1993 המשבר המתואר למעלה חיסל את הקריירה הפוליטית שלו הלמוט שלזינגר נשיא הבנק המרכזי בגרמניה בשנים 1991-1993 עבד בבנק המרכזי כמעט מיד לאחר סיום הדוקטורט בכלכלה באוניברסיטת מינכן ב-1951   10 הדברות של וורן באפט - ככה תשקיעו נכון המשקיע הנבון - כללי ההשקעה של בנג'ימן גראהם כותב המאמר: איתי בן דן, מתמטיקאי, מומחה בשווקים הפיננסיים, עוסק בפיתוח של אלגוריתמים מתקדמים למסחר בבורסות שונות ופיתוח של כלים מתקדמים להשקעה (ותודה לאבי שריר על העזרה)