שינוי בהרגלי הצריכה: כיצד השכונות בפריפריה הפכו לביצי זהב?

חיה נחום, מנכ"לית ובעלים של משרד "המטבחון פרסום", על התהליך היזמי שהחזיר את חווית המרכזים השכונתיים לנחשקת ואהודה
חיה נחום | (2)

ענקית הקמעונאות וולמארט הבינה את הפוטנציאל הטמון בכוחה של הקהילה "להחיות" או "להמית" את המרכז המסחרי בשכונה. לאחרונה פורסם כי החברה תפתח במהלך 2016 כמעט 100 מרכזים שכונתיים חדשים. אך מנגד הודיעה כי היא נאלצת לסגור עשרות סניפי אקספרס קטנים שנפתחו בארה"ב בשכונות מסוימות מאחר והיו בקרבת סופרמרקט גדול שגרם להפסדים כלכליים.

בעשר השנים האחרונות השתלטו הקניונים הגדולים לא רק על כוח הקנייה שלנו, אלא גם על שעות הפנאי, ועל ידי כך גרמו לשינוי  מהותי בהרגלי הצריכה של הציבור - סופרמרקטים ענקיים, קומפלקס של בתי קולנוע וכל חנויות המותגים תחת אותה קורת גג ענקית במרכז העיר. לעיתים קרובות הרחק ממקום המגורים שלנו, אבל שם התחלנו לבלות את רוב זמננו - עם כל עם ישראל, ולא רק עם החברים מהשכונה. הבילוי בקניון הפך לסוג של תרבות.

עד מהרה הפכו המרכזים השכונתיים לזניחים ומוזנחים, ולחיסרון מבחינת העדפת מקום מגורים. אנשים החלו לבקש לגור ליד פארקים ולא ליד המרכזים השכונתיים שקרסו מול התחרות עם הקניונים, והפכו לנטושים, מרעישים ומלוכלכים. בעקבות כך יזמים שבנו מגדלים עם עירוב שימושים, היו נוהגים להצניע את העובדה שיש להם גם קומת מסחר מתחת לדירות המגורים.

לעומת זאת, כיום אנחנו יותר פתוחים וגלובליים, והיוצרות שוב התהפכו - כל מה שמעניין אותנו שיהיה לנו נוח. אם יכולנו לשבת על הספה מול הטלוויזיה ולעשות הכל עם הסמארטפון, כולל ניקיון הבית והקניות בסופר (דבר שאינו רחוק לגמרי מהמציאות) - היינו עושים זאת. על כן, ניתן לראות היום שוב שינויים בהרגלי הצריכה בהפיכת המרכזים המסחריים לעוגן קהילתי, לא כתחליף לקניון, אלא כקונספט משלים המטפל בצרכים הקמעונאים, החברתיים והקהילתיים המיידים של השכונה.

הדבר הראשון שמחפשים היום רוכשי הדירות החדשים כבר איננו הנוף של הפארק הירוק הנשקף מהמרפסת, אלא הנוחות. זו האחרונה מגדירה, כאמור, את איכות החיים עבור רוכשי הדירות, ומתבטאת בעיקר בנגישות והזמינות של מוצרים אקונומיים בסיסיים בפרט, ובבתי קפה, בארים וחנויות ממש מתחת לבית, כפתרון בטיחותי להורים שיודעים שהילדים שלהם מסתובבים בתוך מקום סגור, מואר, עם הרבה אנשים ושומר בכניסה.

השינוי הגיע בעקבות התפתחותן של מגה שכונות ברחבי הארץ, בעיקר בפאתי הערים ורחוק מהקניונים במרכז העיר - שכונות ענק כפסגות אפק בראש העין, יבנה הירוקה ביבנה, מצליח קרית האומנים ברמלה, שמנסות למכור לנו איכות חיים מזן חדש. היזמים הבינו את הפוטנציאל שיש להם ביד, ומהר מאוד הפכו את הנכסים המסחריים שלהם ל"מכרה זהב" בכך שתישאלו את הקהילה בטרם הקימו את המרכז המסחרי על העדפות, בתי עסק  ועוד.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אני 07/02/2016 14:58
    הגב לתגובה זו
    דברי טעם.
  • 1.
    חלי 04/02/2016 12:32
    הגב לתגובה זו
    נכון מאוד. כיום אני מרגישה כי גם המרכז השכונתי ליד הבית שלי בהרצליה מתחיל להחיות את עצמו. פעם העירייה לא התייחסה אליו והיות כשיש תכנית לבניית דירות חדשות ליד מהרכז גם מתכננים לחדש אותו
סמאד 3סמאד 3

החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3

הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים



עופר הבר |


בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל. 

זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.

האם הסמאד 3 שובר שוויון?

החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.

ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים. 

לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.