מפת הסיכונים הגלובלית לשנת 2016 עמוסה - הריבית בארה"ב עולה אחרי 7 שנים של ריבית אפסית, מחיר הנפט נופל ומטלטל את השווקים, המיתון הכלכלי בברזיל הוא כנראה החמור ביותר מאז 1930, מיליוני מהגרים שוטפים את אירופה ומאיימים על סדר היום הפוליטי, החברתי והביטחוני ועוד. אך יחד עם זאת, עיני המשקיעים צריכות להיות נשואות בעיקר למקום אחד - סין. אם נהיה מדוייקים יותר, לשוק המט"ח בסין.

באוגוסט השנה הפתיעו הסינים וביצעו פיחות חד של 3% במטבע המקומי (הרנמינבי, או בשמו היותר רווח אך פחות מדוייק - יואן). את גלי ההדף שהמהלך הזה יצר קשה לשכוח. הנושא פתח מהדורות חדשות בכל רחבי העולם וירידות חדות נרשמו בשוקי המניות הגלובליים, וגם בישראל כמובן. הסינים כנראה כבר הבינו שקשה להפיל מקרר בדחיפה אחת, ולפעמים צריך לטלטל אותו מצד לצד לפני שהוא נופל. זו כנראה הסיבה שאחרי הפיחות המפתיע ראינו את הסינים עוצרים, נותנים למטבע להתחזק ומאפשרים לשווקים הפיננסיים ללקק את הפצעים. אך בחודשיים האחרונים, בשקט בשקט, הסינים מפחתים את המטבע במהלך פיחות דרמטי ממש מתחת לאף של כולנו.

שע"ח רנמינבי (יואן) - דולר

למה הם עושים את זה?

קצבי הצמיחה בסין ירדו - משיעור דו ספרתי ל-7% השנה, וכנראה קצת פחות מזה בשנה הבאה. הריביות ירדו בצורה דרסטית בתקופה האחרונה והסינים משחררים נזילות לשווקים בכל דרך אפשרית על מנת למתן את הירידה בקצבי הצמיחה. הסינים, אשר נהנו מכניסת תנועות הון לכלכלה השנייה בגודלה בעולם במשך שנים רבות, נאלצים כיום להתמודד עם הצד השני של הרנמינבי - כאשר קצבי הצמיחה יורדים והריביות מפוחתות, המשק, בעיני המשקיעים הזרים, הופך להיות פחות אטרקטיבי וההון הזר שזרם לסין מתחיל לצאת.

למעשה, בריחת תנועות ההון יוצרת לחצים לפיחות המטבע. אך כיוון שהרנמינבי אינו שער חליפין נייד אלא שער חליפין מקובע (אם נהייה מדוייקים - מנוהל) לדולר, הסינים נאלצו "לעמוד במחויבותם" ולשמור על שער המטבע מול הדולר (לעמידה הזו במחויבות יש עלויות לא מבוטלות, כמו ירידה ברזרבות המט"ח ועלייה בגובה הריביות בסין אשר מכבידות עוד יותר על הפעילות הכלכלית).

• איך אנבידיה הצליחה לשנות את מדיניות היצוא לסין
• סין נגד ארה"ב: לא מוכנים לקבל מאנבידיה שבבים נחותים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

יתרה מכך, משום שהדולר הלך והתחזק בשנתיים האחרונות, הרנמינבי אשר מקובע כאמור לדולר, התחזק גם הוא. כלומר, נוצר מצב שלא רק שהסינים נאלצים למנוע את הפיחות במטבע, בניגוד גמור לכוחות הכלכליים, הם אפילו נאלצים לחזק אותו באופן מלאכותי. כך, מוצאים את עצמם הסינים עם כלכלה מאטה אך עם מטבע חזק יתר על המידה, חזק הרבה יותר מנקודת שיווי המשקל שלו.

השווקים, ובעיקר שוקי המט"ח עובדים על  ציפיות, ומכיוון שדי ברור שהסינים לא יתנו למצב הזה להימשך לאורך זמן, נוצרות גם ציפיות לפיחות. ומה קורה כשמשקיע חושב שמחיר הסחורה שיש לו בידיים יהיה שווה פחות בעתיד? הוא יזרוק את הסחורה כבר היום. לכן, אנו רואים כיום את הלחצים לפיחות הולכים ומתגברים, הן כתוצאה מהפעילות הספקולטיבית שמצפה להמשך הפיחות והן מהכוחות הכלכליים הבסיסיים. לחצים אלו מקשים על השלטונות הסינים וגובים מחיר יקר יותר מהכלכלה הסינית בעבור השמירה וניהול שער החליפין.

אז מה הסינים עשו?

קודם כל חיסלו את ה"קיבוע" לדולר. בעידן בו ארה"ב מעלה ריביות וסין רק מורידה, הקיבוע לדולר מהווה למעשה תקיעת מקלות בגלגלי הכלכלה הסינית. במקומו הסינים אימצו את הגישה של רוב הבנקים המרכזיים בעולם המערבי והחלו לפרסם לפני כשבועיים את שער החליפין של הרנמינבי מול סל המטבעות. כלומר המטבע הסיני לא חייב להיות מושווה למטבע ספציפי אלא לסל מטבעות. בפועל, הסינים זונחים את הדולר ומניחים לו להתחזק בלי לסחוב את הרנמינבי ביחד איתו. ההתייחסות לסל המטבעות מאפשרת הרבה יותר דרגות חופש ובעיקר מכינה את הקרקע להמשך הפיחות של הרנמינבי ביחס לדולר.

• שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
• נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית

יש לציין כי פיחות המטבע בעת הזו גם יעזור לסינים לעמוד ביעדי הצמיחה שלהם, כיוון שהוא צפוי להגביר את הפעילות הכלכלית של היצואניות הסיניות כמו גם את ההשקעות, ולמתן את הלחצים לירידות מחירים בסין. לכן מבחינת הציבור מדובר בצעד שהוא נכון מבחינה כלכלית מעבר לכך שאין להם כל כך ברירה.

מה המשמעות?

קשה לדעת מה הסינים מבשלים. הפיחות של הרנמינבי מול הדולר כנראה יימשך גם בשנה הקרובה, אך האם הסינים יפחתו את המטבע גם מול שאר המטבעות? קשה לומר. מה שברור, שאם הסינים נכנסים למלחמת המטבעות העולמית - כולם יחטפו. במצב כזה, היצוא הסיני יהיה אטרקטיבי יותר בעוד הייבוא לסין יתייקר (במטבע מקומי). לכן המדינות המיצאות לסין והמתחרות של סין ייפגעו. מדינות אלו (בתוכן ניתן לכלול גם את ברזיל, אוסטרליה, רוסיה ועוד, אשר מצבן הכלכלי אינו מזהיר גם כעת) עוברות כבר היום פיחות חד במטבעותיהן והולכות על פי התהום מבחינה פיננסית, כך שפיחות חד נוסף במטבע שלהן עלול להיות היד שתדחוף אותן למטה. אם נוסיף לכך את הירידה במחירי הסחורות והלחץ עליהם שעשוי לגבור כתוצאה מפיחותי המטבעות, הרי שסביבת המחירים העולמית בה אנו חיים עשויה להימשך לעוד פרק זמן לא מבוטל.

מה הסינים מתכננים לנו לשנה הבאה רק הם יודעים. לכן במפת הסיכונים העמוסה יש מדינה אחת שמוקפת אצלנו בעיגול אדום בוהק וזו סין. לא כי היא הולכת לקראת משבר כלכלי או מיתון, היא לא. הדאגה שלנו הן השלכות צעדיה על שאר העולם וזה מסתמן כרגע כסיכון הבולט עבור השווקים לשנה הקרובה.