בישול סודי: סין והסיכון הטמון בה בשנה הקרובה
סין מפת הסיכונים הגלובלית לשנת 2016 עמוסה - הריבית בארה"ב עולה אחרי 7 שנים של ריבית אפסית, מחיר הנפט נופל ומטלטל את השווקים, המיתון הכלכלי בברזיל הוא כנראה החמור ביותר מאז 1930, מיליוני מהגרים שוטפים את אירופה ומאיימים על סדר היום הפוליטי, החברתי והביטחוני ועוד. אך יחד עם זאת, עיני המשקיעים צריכות להיות נשואות בעיקר למקום אחד - סין. אם נהיה מדוייקים יותר, לשוק המט"ח בסין.
באוגוסט השנה הפתיעו הסינים וביצעו פיחות חד של 3% במטבע המקומי (הרנמינבי, או בשמו היותר רווח אך פחות מדוייק - יואן). את גלי ההדף שהמהלך הזה יצר קשה לשכוח. הנושא פתח מהדורות חדשות בכל רחבי העולם וירידות חדות נרשמו בשוקי המניות הגלובליים, וגם בישראל כמובן. הסינים כנראה כבר הבינו שקשה להפיל מקרר בדחיפה אחת, ולפעמים צריך לטלטל אותו מצד לצד לפני שהוא נופל. זו כנראה הסיבה שאחרי הפיחות המפתיע ראינו את הסינים עוצרים, נותנים למטבע להתחזק ומאפשרים לשווקים הפיננסיים ללקק את הפצעים. אך בחודשיים האחרונים, בשקט בשקט, הסינים מפחתים את המטבע במהלך פיחות דרמטי ממש מתחת לאף של כולנו.
שע"ח רנמינבי (יואן) - דולר
למה הם עושים את זה?
קצבי הצמיחה בסין ירדו - משיעור דו ספרתי ל-7% השנה, וכנראה קצת פחות מזה בשנה הבאה. הריביות ירדו בצורה דרסטית בתקופה האחרונה והסינים משחררים נזילות לשווקים בכל דרך אפשרית על מנת למתן את הירידה בקצבי הצמיחה. הסינים, אשר נהנו מכניסת תנועות הון לכלכלה השנייה בגודלה בעולם במשך שנים רבות, נאלצים כיום להתמודד עם הצד השני של הרנמינבי - כאשר קצבי הצמיחה יורדים והריביות מפוחתות, המשק, בעיני המשקיעים הזרים, הופך להיות פחות אטרקטיבי וההון הזר שזרם לסין מתחיל לצאת.
למעשה, בריחת תנועות ההון יוצרת לחצים לפיחות המטבע. אך כיוון שהרנמינבי אינו שער חליפין נייד אלא שער חליפין מקובע (אם נהייה מדוייקים - מנוהל) לדולר, הסינים נאלצו "לעמוד במחויבותם" ולשמור על שער המטבע מול הדולר (לעמידה הזו במחויבות יש עלויות לא מבוטלות, כמו ירידה ברזרבות המט"ח ועלייה בגובה הריביות בסין אשר מכבידות עוד יותר על הפעילות הכלכלית).
יתרה מכך, משום שהדולר הלך והתחזק בשנתיים האחרונות, הרנמינבי אשר מקובע כאמור לדולר, התחזק גם הוא. כלומר, נוצר מצב שלא רק שהסינים נאלצים למנוע את הפיחות במטבע, בניגוד גמור לכוחות הכלכליים, הם אפילו נאלצים לחזק אותו באופן מלאכותי. כך, מוצאים את עצמם הסינים עם כלכלה מאטה אך עם מטבע חזק יתר על המידה, חזק הרבה יותר מנקודת שיווי המשקל שלו.
השווקים, ובעיקר שוקי המט"ח עובדים על ציפיות, ומכיוון שדי ברור שהסינים לא יתנו למצב הזה להימשך לאורך זמן, נוצרות גם ציפיות לפיחות. ומה קורה כשמשקיע חושב שמחיר הסחורה שיש לו בידיים יהיה שווה פחות בעתיד? הוא יזרוק את הסחורה כבר היום. לכן, אנו רואים כיום את הלחצים לפיחות הולכים ומתגברים, הן כתוצאה מהפעילות הספקולטיבית שמצפה להמשך הפיחות והן מהכוחות הכלכליים הבסיסיים. לחצים אלו מקשים על השלטונות הסינים וגובים מחיר יקר יותר מהכלכלה הסינית בעבור השמירה וניהול שער החליפין.
אז מה הסינים עשו?
קודם כל חיסלו את ה"קיבוע" לדולר. בעידן בו ארה"ב מעלה ריביות וסין רק מורידה, הקיבוע לדולר מהווה למעשה תקיעת מקלות בגלגלי הכלכלה הסינית. במקומו הסינים אימצו את הגישה של רוב הבנקים המרכזיים בעולם המערבי והחלו לפרסם לפני כשבועיים את שער החליפין של הרנמינבי מול סל המטבעות. כלומר המטבע הסיני לא חייב להיות מושווה למטבע ספציפי אלא לסל מטבעות. בפועל, הסינים זונחים את הדולר ומניחים לו להתחזק בלי לסחוב את הרנמינבי ביחד איתו. ההתייחסות לסל המטבעות מאפשרת הרבה יותר דרגות חופש ובעיקר מכינה את הקרקע להמשך הפיחות של הרנמינבי ביחס לדולר.
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
- על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יש לציין כי פיחות המטבע בעת הזו גם יעזור לסינים לעמוד ביעדי הצמיחה שלהם, כיוון שהוא צפוי להגביר את הפעילות הכלכלית של היצואניות הסיניות כמו גם את ההשקעות, ולמתן את הלחצים לירידות מחירים בסין. לכן מבחינת הציבור מדובר בצעד שהוא נכון מבחינה כלכלית מעבר לכך שאין להם כל כך ברירה.
מה המשמעות?
קשה לדעת מה הסינים מבשלים. הפיחות של הרנמינבי מול הדולר כנראה יימשך גם בשנה הקרובה, אך האם הסינים יפחתו את המטבע גם מול שאר המטבעות? קשה לומר. מה שברור, שאם הסינים נכנסים למלחמת המטבעות העולמית - כולם יחטפו. במצב כזה, היצוא הסיני יהיה אטרקטיבי יותר בעוד הייבוא לסין יתייקר (במטבע מקומי). לכן המדינות המיצאות לסין והמתחרות של סין ייפגעו. מדינות אלו (בתוכן ניתן לכלול גם את ברזיל, אוסטרליה, רוסיה ועוד, אשר מצבן הכלכלי אינו מזהיר גם כעת) עוברות כבר היום פיחות חד במטבעותיהן והולכות על פי התהום מבחינה פיננסית, כך שפיחות חד נוסף במטבע שלהן עלול להיות היד שתדחוף אותן למטה. אם נוסיף לכך את הירידה במחירי הסחורות והלחץ עליהם שעשוי לגבור כתוצאה מפיחותי המטבעות, הרי שסביבת המחירים העולמית בה אנו חיים עשויה להימשך לעוד פרק זמן לא מבוטל.
מה הסינים מתכננים לנו לשנה הבאה רק הם יודעים. לכן במפת הסיכונים העמוסה יש מדינה אחת שמוקפת אצלנו בעיגול אדום בוהק וזו סין. לא כי היא הולכת לקראת משבר כלכלי או מיתון, היא לא. הדאגה שלנו הן השלכות צעדיה על שאר העולם וזה מסתמן כרגע כסיכון הבולט עבור השווקים לשנה הקרובה.
- 1.הבלוף הסיני יתפוצץ לכולם בפנים (ל"ת)פיני 23/12/2015 14:31הגב לתגובה זו
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
