היזמים בורחים: מה קורה בשוק הנפקות האג"ח של יזמי הנדל"ן האמריקני?

צחי קלמין, מנהל פעילות קרנות הגידור, MORE בית השקעות, על העלייה המטאורית והנפילה האחרונה בשוק הנפקות האג"ח של יזמי הנדל"ן האמריקנים

צחי קלמין | (11)
נושאים בכתבה הנפקת אג"ח

משהו לא טוב עובר על הנפקות האג"ח האחרונות של יזמי הנדל"ן האמריקניים, לאחר תקופה ארוכה שהבורסה המקומית היוותה כקרקע פורייה לגיוסי חוב. בתחילת שנת 2014 החלה הנהירה הגדולה של חברות הנדל"ן הזרות לתל אביב. כ-11 חברות נדל"ן צלחו את דריסת הרגל בשוק האג"ח המקומי וגייסו סכום חסר תקדים של למעלה מ-7 מיליארד שקלים. הן ניצלו את הריביות הזולות יחסית בגיוס חוב בישראל וגל הגיוסים המאסיביים בתעשיית קרנות הנאמנות אשר תרם, בין השאר, לתמחור יתר של שוק האג"ח המקומי.

למרות האידיליה בבתקופה דאז, לאחרונה אנו מתבשרים על שינוי מגמה מצד הגופים המוסדיים, ועל מספר לא מבוטל של כישלונות מהדהדים בשוק הנפקות החוב. הסנונית הראשונה היתה חברת MDG שביקשה לגייס כ-200 מיליון שקלים ונאלצה לבסוף להסתפק בכ-95 מיליון ש' בלבד בריבית של כ-9%. 

בהמשך, היו אלה חברות הנדל"ן וורטון וקופרליין אשר זכו לכתף קרה מצד פעילי השוק ונאלצו לבטל את גיוס החוב. ננסה לבחון האם אנו עדים ל"התפקחות" מצד מנהלי ההשקעות והגופים המוסדיים, או שמא מדובר בצירוף מקרים בלבד, אשר נובע מגורמים כלכליים אחרים.

עמלת התחייבות מוקדמת לא מפצה על זמן ההמתנה

בכל הנפקה, קיים פרק זמן בן מספר בודדים המפריד בין תום מועד המכרז ועד לתחילת המסחר בפועל. במהלך זמן זה, חשופים הגופים המוסדיים לתנודתיות השוק. אילוצי החגים וימי השבתון הרבים האריכו את זמן ההמתנה ותרמו עוד להגברת הסיכון המבני הקיים. אנו סבורים כי הגופים אשר לא לקחו חלק בהנפקות האחרונות, עשו זאת בין השאר משיקולי ניהול סיכונים. חוסר הוודאות בנוגע למדיניות הריבית בארה"ב

הסמיכות למועד ההחלטה על גובה הריבית בארה"ב ותגובת השווקים לכך היוו סיכון גדול לגופים המוסדיים - רבים מהם העדיפו לשבת על הגדר ולא לקחת חלק בהנפקות האחרונות.  תעשיית קרנות הנאמנות

קרנות הנאמנות מהוות ברומטר לטעמי המשקיעים בבורסת אחוזת-בית. בחודש האחרון אנו עדים למגמה עקבית ומתמשכת של יציאת כספים מתעשיית קרנות הנאמנות. תהליך זה גרר עמו ירידה בשיעורי ההשתתפות בהנפקות אג"ח, מתוך רצון להקטין את רמות הסיכון באפיק הסולידי ולשמור על יתרות מזומנים גבוהות.

מוקדם לקבוע האם אנו לקראת סיומו של עידן הנפקות האג"ח של יזמי הנדל"ן האמריקניים. פעילי השוק המקומיים שוגים ונוטים להתייחס לכלל ההנפקות כמיקשה אחת. כאשר בוחנים את גיוסי החוב האחרונים ניתן לזהות שוני בין החברות המנפיקות, אשר בא לידי ביטוי באופי הפעילות, רמת המינוף ותמהיל הנכסים שלה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

להערכתנו, רצף הכישלונות האחרונים אינו מצביע על תחילתו של תהליך "התפקחות" כלשהו. עם זאת, הוא מניף תמרור אזהרה למנפיקים, לחתמים ולשאר היועצים: גופי ההשקעות המוסדיים הגבירו את רמת הסלקטיביות בכל הקשור להנפקות אג"ח של יזמי הנדל"ן האמריקנים, ומעדיפים להתמקד בהנפקות שזוכות לרמת דירוג גבוהה ובעלות מבנה משפטי ברור, ללא התחכמויות ניסוחיות (כדוגמת וורטון).

לסיכום, התנודתיות בשווקי המניות בארץ ובעולם וגל הפדיונות בקרנות הנאמנות ימשיכו להעיב על תעשיית הנפקות האג"ח. אך בסופו של יום, סביבת הריבית הנמוכה והעדר אלטרנטיבות השקעה יעודדו חברות זרות נוספות לעשות את הדרך הקצרה מהשוק האמריקני דרך איי הבתולה הבריטיים ומשם לתיקי האג"ח של המשקיע הישראלי

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל..  

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    פחחחחחח 14/10/2015 08:31
    הגב לתגובה זו
    נו באמת
  • 8.
    אחד שבודק 06/10/2015 23:22
    הגב לתגובה זו
    אמריקאיות. יומיים לאחר הנפקה מפורסם ב"מאיה" - אתר הודעות הבורסה , התשקיף ובו רשום כל מוסדי שהשתתף וקיבל בהנפקה ומה הריבית שהזמין בה. מור קרנות מככבים בכל ההנפקות ובריביות הנמוכות יותר, קצת מוזר שממליצים לציבור להזהר ולבחון כשהם לכאורה מזמינים בהנפקות ללא אבחנה
  • 7.
    אשר 05/10/2015 12:44
    הגב לתגובה זו
    הכותב מגיב לטובת עצמו בשמות בדויים, שקוף מידי...
  • 6.
    בוריס 03/10/2015 19:34
    הגב לתגובה זו
    כל עוד המשקיעים קונים .בעלי ההון והחתמים יימכרו....
  • 5.
    dork 02/10/2015 13:49
    הגב לתגובה זו
    כתבה ריקה מתוכן
  • קישקשתא 02/10/2015 21:10
    הגב לתגובה זו
    מכיר אותו מפריזמה
  • 4.
    ישראל ישראלי 02/10/2015 10:48
    הגב לתגובה זו
    אין אמריקה באים לישראל.ללא בטחונות אין כסף
  • 3.
    סוחר אופציות 01/10/2015 21:15
    הגב לתגובה זו
    עוד קשקשן בשקל
  • שם טוב 01/10/2015 23:16
    הגב לתגובה זו
    הבנאדם מנהל השקעות מצויין. הוא רושם שאתה סוחר אופציות די מריר...
  • 2.
    יועץ 30/09/2015 17:06
    הגב לתגובה זו
    אני לא נכנס לשום הנפקה של כרישי הנדלן מאמריקה.כולם באו לעשות עלינו סיבוב.
  • 1.
    הציבור מטומטם ולכן הציבור ממשיך לשלם.... (ל"ת)
    אסי 30/09/2015 10:48
    הגב לתגובה זו
ניתוח טכני
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot
ניתוח טכני

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

זיו סגל |
נושאים בכתבה ניתוח טכני


באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה  S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר. 

את ההזדמנות שנוצרה ממחיש הגרף של הראסל 2000 שמיוצג כאן על ידי קרן הסל IWM. אחרי קפיצת הקורנה היא תקנה תיקון מתאים של 50% ואז טיפסה בהדרגה אל השיא ופרצה אותו. מכאן אמור להתפתח מומנום של מגמת עליה. על גרף העוצמה ההשוואתית אפשר לראות את חולשתה המתמשכת מול ה – S&P500 וכעת השאלה האם מערכת יחסים זו אכן משתנה. זהו אינדיקטור שנצטרך לעקוב אחריו.


מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל  IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.