קרנות הפנסיה החדשות חוגגות כבר שני עשורים לקיומן
על פי הנתון האחרון שמתפרסם, כמות החשבונות בקרנות אלו עומד כבר על כ-3.5 מיליון חשבונות בהם מתנהלים למעלה מ-200 מיליארד שקלים. אכן כמות מרשימה שקיבלה כמובן חיזוק עם כניסתו של צו ההרחבה לפנסיית חובה בשנת 2008. פרט לנתונים אלו, אחד הנתונים המעניינים ביותר שפורסם היום בתזכיר חוק של משרד האוצר, שכבר היום ישנם כ-1.7 מיליון חשבונות מוקפאים המנהלים למעלה מ-25 מיליארד שקלים - תופעה זו צפויה לגדול עקב חוסר המודעות של החוסכים. חוסר ידיעה פוגעת בחוסך בחלק מהמקרים אי העברת הצבירה מהחשבון המוקפא לחשבון החדש שנפתח לחוסך פוגעת בו, פעמים רבות מבלי שהוא יודע על כך. ברגע שמפסיקים להפקיד כספים עבור חוסך בקרן הפנסיה והחשבון הופך למוקפא כמעט באופן אוטומטי מועלים דמי הניהול מאותו חשבון לדמי הניהול המקסימלים המותרים בקופת הפנסיה.
מעבר לכך הוא כמובן הפוטנציאל של חשבון להפוך להיות חשבון "שנעלם". בחלק מהפעמים כמות הכסף הקיימת בחשבונות אלו היא נמוכה מאד וקיים פוטנציאל גדול שהחוסך ישכח ממנה. אבל חמורה לא פחות היא הבעיה שהרבה פחות חוסכים מודעים לה. בקרנות הפנסיה קיימים שני מושגים שכדאי שכולנו נכיר:
תקופת אכשרה
תקופה בה הקרן לא מכסה מקרי ביטוח הנובעים כתוצאה מבעיה שהיתה קיימת טרום הכניסה לקרן. לדוגמא אם עמית סבל מבעיה בגב טרום הכניסה לקרן, כתוצאה מכך איבד את יכולתו לעבוד במהלך תקופת האכשרה (עומדת בקרנות פנסיה על 60 תשלומים) - הוא לא יהיה מכוסה. לעומת זאת, אם הארוע ארע לאחר שחלפה תקופת האכשרה יהיה זכאי החוסך לכיסוי מלא.
מכאן ברור לנו שיש חשיבות גדולה לגמר תקופת האכשרה. מה שלא כולנו יודעים שבמידה והעמית היה עמית פעיל (בדרך כלל מדובר על עד 5 חודשים מיום עזיבת עבודה) שנפתחה עבורו קרן פנסיה חדשה, נניח במקום עבודה חדש, במידה ולא תנוייד הצבירה לקרן החדשה תתחיל ספירת תקופת האכשרה לגבי בעיות קיימות מהתחלה.
- הפתעה לחוסכים לפנסיה - מיליוני שקלים בפנסיה וקצבה מספקת
- ככה תוזילו את דמי הניהול בפנסיה - בלי להסתבך ובלי להתמקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומת זאת, אם יבוצע ניוד הוותק יישמר ותקופת האכשרה תמשיך מהמקום בו נפסקה בקרן הקודמת. מדובר לעיתים על מצבים קריטים לאנשים עם בעיות קיימות וכתוצאה מכך הם חשופים למקרי ביטוח.
גובה הסיכון הביטוחי ועלות הביטוח בדומה לכל מכשיר בו קיים כיסוי ביטוחי, גם בקרן פנסיה קיימת עלות לכיסוי הנרכש. מובן שככל שיש צורך לרכוש יותר ביטוח וגילו של החוסך גבוה יותר, כך עלות הביטוח גבוהה יותר ופחות כסף מופקד לחסכון. אם נחזור למקרה הקודם, העברת צבירה קיימת בקרן אחת לאחרת, בהנחה שהעמית הוא עמית פעיל, תגרום לכך שקרן הפנסיה החדשה תרכוש את עלות הביטוח בגיל בו הוא נכנס לקרן הישנה. כתוצאה מכך ישאר יותר כסף לחסכון. עקב שני גורמים אלו, תמוהה מאד התופעה של חשבונות מוקפאים רבים. מה הפתרון של משרד האוצר? הפתרון קובע כי בהצטרפות לקרן פנסיה חדשה תקום האחריות על זו לאחד את כל החשבונות הלא פעילים אשר עומדים לטובת אותו חוסך במערכת קרנות הפנסיה.
האם לחכות? לא. מומלץ כבר היום להתייעץ עם איש מקצוע ולקבל החלטה כיצד נכון לנהל את כל החסכון הפנסיוני בקרנות.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ במוצר פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני ו/או המלצה לביצוע פעולותו/ או יעוץ במוצר פיננסי ו/ או שיווק פיננסי ו /או ייעוץ מס/ ו/ או יעוץ פיננסי ו/ או יעוץ משפטי ו/או יעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות ו /או הקופות המוזכרים לעילו/או קיים להם אינטרס כלכלי במוצרים האמורים ו/או נמצאים בקשרים עסקים עם החברות המוזכרות.

איך 270 כלכלנים ישראליים בכירים טעו לגמרי וכמה הפסיד מי שהקשיב להם?
על נבואות הזעם, על המשק הישראלי ועל הישראלים - הכלכלה הישראלית מפגינה עוצמה
בסוף ינואר 2023 יצא נייר עמדה שהתפרסם בכל כותרות העיתונים ותפס את הבמה המרכזית גם בערוצי הטלוויזיה ובו אזהרה חריפה "קיים חשש כבד שהחלשת מערכת המשפט תביא לפגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק, ובאיכות החיים של תושבי ישראל".
החותמים, קבוצה של 270 פרופסורים ודוקטורים לכלכלה ומנהל עסקים שמהווים את רוב האקדמיה הישראלית בתחומים אלו.
מה יגרום לפגיעה הזו בצמיחה? "הפגיעה ביכולת הממשלה והחברות לממן את עצמם, תביא לירידה בהיקף ההשקעות, והירידה תפגע בענף ההייטק הישראלי המהווה את הקטר של המשק ... וחברות ההייטק יעתיקו את מרכזיהן אל מחוץ למדינה".
מה קרה בפועל?
חלפו שנתיים וחצי. זמן מספק לבחון את הדברים. רבים מאמינים שמעשי הממשלה גרמו לכך שמערכת המשפט נפגעה באופן חסר תקנה (נקווה שהם טועים ובכל מקרה דברים ניתנים לתיקון במהלך הזמן). אין כל ספק שרוטמן ולוין שהובילו את הקו ולאחריהם מספר שרי ממשלה, פעלו בשחצנות, בדורסנות ועשו כמיטב יכולתם על מנת לצמצם ולדחוק את כוחה של מערכת המשפט.
התקיפות משולחות הרסן, ההתעלמות החמורה מפסיקות בג"ץ, הניסיון לפוליטיזציה של המערכת והחשש העצום מלא פחות מאשר פירוק המדינה שחשים ציבורים מסוימים - נראה שכל אלו לא ממש הטרידו את מנוחתם של לוין, רוטמן ונוספים.
- בנק אוף אמריקה: "צפויה צמיחה חזקה בישראל ביחס לעולם; האינפלציה תהיה 2.9%"
- מודי'ס: הסכם הפסקת האש מקטין את הסיכונים לכלכלה הישראלית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נראה שהחששות של הכלכלנים הבכירים בנוגע לפגיעה במערכת המשפט התממשו. אך מה קרה למשק הישראלי - תחום מומחיותם שבגינו התריעו?

איך 270 כלכלנים ישראליים בכירים טעו לגמרי וכמה הפסיד מי שהקשיב להם?
על נבואות הזעם, על המשק הישראלי ועל הישראלים - הכלכלה הישראלית מפגינה עוצמה
בסוף ינואר 2023 יצא נייר עמדה שהתפרסם בכל כותרות העיתונים ותפס את הבמה המרכזית גם בערוצי הטלוויזיה ובו אזהרה חריפה "קיים חשש כבד שהחלשת מערכת המשפט תביא לפגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק, ובאיכות החיים של תושבי ישראל".
החותמים, קבוצה של 270 פרופסורים ודוקטורים לכלכלה ומנהל עסקים שמהווים את רוב האקדמיה הישראלית בתחומים אלו.
מה יגרום לפגיעה הזו בצמיחה? "הפגיעה ביכולת הממשלה והחברות לממן את עצמם, תביא לירידה בהיקף ההשקעות, והירידה תפגע בענף ההייטק הישראלי המהווה את הקטר של המשק ... וחברות ההייטק יעתיקו את מרכזיהן אל מחוץ למדינה".
מה קרה בפועל?
חלפו שנתיים וחצי. זמן מספק לבחון את הדברים. רבים מאמינים שמעשי הממשלה גרמו לכך שמערכת המשפט נפגעה באופן חסר תקנה (נקווה שהם טועים ובכל מקרה דברים ניתנים לתיקון במהלך הזמן). אין כל ספק שרוטמן ולוין שהובילו את הקו ולאחריהם מספר שרי ממשלה, פעלו בשחצנות, בדורסנות ועשו כמיטב יכולתם על מנת לצמצם ולדחוק את כוחה של מערכת המשפט.
התקיפות משולחות הרסן, ההתעלמות החמורה מפסיקות בג"ץ, הניסיון לפוליטיזציה של המערכת והחשש העצום מלא פחות מאשר פירוק המדינה שחשים ציבורים מסוימים - נראה שכל אלו לא ממש הטרידו את מנוחתם של לוין, רוטמן ונוספים.
- בנק אוף אמריקה: "צפויה צמיחה חזקה בישראל ביחס לעולם; האינפלציה תהיה 2.9%"
- מודי'ס: הסכם הפסקת האש מקטין את הסיכונים לכלכלה הישראלית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נראה שהחששות של הכלכלנים הבכירים בנוגע לפגיעה במערכת המשפט התממשו. אך מה קרה למשק הישראלי - תחום מומחיותם שבגינו התריעו?