חשבתם סולידי? זו הסכנה הגדולה ביותר בשוק ההון
במהלך החודש האחרון, מדד ת"א 100 נסוג בכ-4% מהשיא שרשם ב-13 לאפריל השנה. כל מי שסבור כי מדובר בשינוי מגמה, צפוי להתבדות. ביום שישי האחרון, רשמו השווקים באירופה וארה"ב ראלי קטן נוסף, ונראה שגם הם חוזרים למגמת עלייה עם תמיכה של נתוני התעסוקה בארה"ב והנצחון הסוחף של קמרון והמפלגה השמרנית בבריטניה.
הנתונים מחו"ל יסייעו כמובן גם לבורסה של ת"א לחזור למגמה העולה, אך בהסתכלות לטווח הבינוני - ארוך, ישנן מספר סיבות שצפויות להמשיך ולתמוך במגמה, ולהלן העיקריות שבהן:
ריבית אפסית. הריבית הנמוכה לא צפויה להשתנות בזמן הקרוב. מקביליה בעולם נשארות נמוכות, האינפלציה בישראל לא צפויה להרים ראש וביחד עם רצונה של הנגידה להבטיח שער דולר גבוה שיתמוך ביצוא, אנו צפויים להישאר בסביבת ריבית אפסית עוד תקופה ארוכה.
שוק האג"ח. שוק האג"ח בישראל מסוכן. התשואה באג"ח הממשלתית אפסית והירידות החדות שליוו את האפיק בחודש האחרון, לאחר ראלי מתמשך שקדם להן, צפויות להימשך. גם באפיק הקונצרני, צפוי תיקון אלים שיחזיר את התשואות לרמה שפויה יותר שמגלמת את הסיכון הטמון באפיק והשוק התעלם ממנו לחלוטין רק בשל המרדף אחר תשואה.
- "יש לי מיליון שקל בפיקדון. כדאי לקנות בכסף דירה להשקעה?"
- תשואה של 5.4% בהשקעה סולידית ומגוונת - הכירו את מדד תל בונד שקלי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נדל"ן 1. שר האוצר המיועד, משה כחלון, צפוי להילחם בעליית מחירי הנדל"ן. ככל שיצליח ואף אם לא, מספיק שהשוק יתייחס לשינויי המיסוי הצפויים בתחום (העלאת מס הרכישה או שינויים במס שבח שיחייבו תשלום בגובה 1% מערך הדירה בכל שנה, למחזיקים ב-3 דירות או יותר) כאיום ממשי על התשואה הצפויה בנדל"ן להשקעה, הרי שכסף שצפוי לצאת מאפיק ההשקעה האמור, ימצא דרכו אל שוק המניות בהסתברות גבוהה, מאחר שכאמור לעיל לא קיימת אלטרנטיבה אחרת ראויה.
נדל"ן 2. כיום, ישנה הטייה בוטה לטובת משקיעי נדל"ן בכל הנוגע למס רווחי הון, עם תשלום של 10% בלבד על הכנסות משכר דירה. ככל שהממשלה החדשה תבחר להשוות את המס האמור למס רווחי הון בשעור של 25%, כסף נוסף יעשה דרכו אל שווקי ההון בחזרה. למרות כל הסיבות שמניתי מעלה, מכפיל הרווח המצרפי של מדד ת"א 100 עומד כיום על 28 - זהו מכפיל רווח גבוה וככל שרווחי החברות יאטו יתר על המידה עקב מיתון עולמי כזה או אחר ככל שיגיע, אנו עשויים לראות גם מימושים באפיק זה.
לסיכום, נוכח היעדר אלטרנטיבה ראויה לכסף בעתיד הנראה לעין, ככל שלקורא שורות אלו טרם מלאו 65 אביבים (לאנשים בגיל פנסיה לרוב יש צרכים שונים), הייתי שוקל לחיוב להגדיל חשיפה לאפיק המנייתי בעת הנוכחית על חשבון אפיקי השקעה אחרים, הנחשבים לרוב סולידיים יותר, כדוגמאת אג"ח של ממשלת ישראל, אך בימים אלו דווקא בהם הסיכון עולה על התשואה בכל קנה מידה. ***האמור איננו מהווה המלצה ו/או תחליף לייעוץ השקעות מותאם אישית לכל אדם. הכותב עשוי להחזיק ני"ע המוזכרים בכתבה.
- 6.סוחר נוסטרו 12/05/2015 01:36הגב לתגובה זואם היה מדובר בסוחר אמיתי עם אומץ לעמוד מאחורי דבריו הוא לא היה מנהל השקעות אלא סוחר נוסטרו, גבר אמיתי, שלוקח פוזיציה ובאמת מסתכן על שהצהיר. כל זאת לא בא להגיד שהבחור טועה הוא צודק לחלוטין. בכל מה שכתב, ואפילו הביא חידוש קטן להמונים שטרם הפנימו מה ההצהרות האחרונות בשוק הנדל"ן על ידי הפוליטיקאים אומרת לגבי שוק המניות.
- 5.אלי 11/05/2015 20:19הגב לתגובה זוהידעת : אפשרי ליהנות מהידע והניסיון של מורן במסגרת תיק מנוהל דרך מיטב דש
- 4.פוחצ'בסקי אלכס 11/05/2015 12:19הגב לתגובה זוהריבית האפסית יצרה את הבועות המנופחות בשוק המניות, איגרות החוב והנדל"ן. ברור לכול שהבועות האלו תתנפצנה ותגרור את המשקיעים בהן לאסון כלכלי. אז נכון שהבועות עוד יכולות להמשיך ולהתנפח אלא שהראשונים לברוח משוק ההון הם הכרישים הגדולים וכל היתר יוכלו אותה ביג טיים.
- 3.איש 10/05/2015 13:55הגב לתגובה זואם הכל יקר אפשר פשוט לא לקנות כלום
- 2.אבנר 10/05/2015 12:15הגב לתגובה זומניות יקרות, אגח יקרות, נדלן יקר- הפיתרון של האדון : קנו מניות, המכשיר הספקולטיבי ביותר. למה לא לשבת במזומן ולא להפסיד (אולי חצי אחוז הפסד)? למה לפמפם לציבור לקנות מניות כשלרוב המקצוענים ברור שמתעתד לרדת 30 % ?
- 1.עמית 10/05/2015 12:13הגב לתגובה זוגם אם יהיה מימוש במניות, לכסף אין אלטרנטיבה
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
