מה גורם כעת לבנקים לצאת מהמסחר בשוק הסחורות?

אלה פריד, אנליסטית האנרגיה של לאומי שוקי הון, מנתחת ובודקת את הסיבות ליציאתם של הבנקים מהמסחר בקומודיטי תוך הצגת אלטרנטיבות לתאוריה הרווחת בנושא זה.
אלה פריד | (7)

בשבוע שעבר הודיע דויטשה בנק כי הוא מוכר את החזקותיו הריאליות בתחום הגז הטבעי ובסחורות נוספות בצפון אמריקה לבנק ההשקעות מורגן סטנלי. מורגן סטנלי עצמו הינו אחד מעשרת בנקי ההשקעות הגדולים בעולם, שכבר נטשו או קיצצו את תחום המסחר הריאלי בקומודיטיס בשנה וחצי האחרונות.

יציאתם ההמונית של הבנקים מתחום הסחורות

רשימה זו כוללת את ברקליס, ג'י פי מורגן, RBS, UBS, קרדיט סוויס, דויטשה ועוד. למעשה, מבין השמות הבולטים בענף הפיננסים רק גולדמן סאקס הכריז בריש גלי כי אין בכוונתו לצמצם את הפעילות שקשורה לסחורות אלא להמשיך ולפתח אותה. אולם בשלב זה גולדמן נותר במיעוט בענף הפיננסים, כאשר עיקר הפעילויות במסחר הפיסי בסחורות נמכרו למתווכות האנרגיה הגדולות כמו גלנקור ומרקוריה השוויצריות, ולחברות נפט ענקיות בבעלות ממשלתית, מסוגן של פטרוצ ינה הסינית ורוסנפט הרוסית.

נציין, כי לא כולם סבורים שיציאתם ההמונית של הבנקים מהמסחר בסחורות המתבטאת בירידת מספר הפוזיציות הפתוחות נובעת רק מסיבות רגולטוריות. אנשי הפיננסים והבנקים עצמם, מסבירים את קיפול הפעילויות בעיקר ברפורמת דוד-פרנק, שנחקקה על-ידי הקונגרס בעקבות המשבר הכלכלי בארה"ב, והעלתה משמעותית את ריתוק ההון הנדרש לפעילות ריאלית בסחורות. מנגד, דווקא בעלי הטור בבלוגים של בפלאטס (פלטפורמה גלובאלית למסחר באנרגיה) מציעים הסברים חלופיים.

לתחושת השחקנים בענף האנרגיה, לא הרפורמה היא שמביאה את הבנקים לנטוש את המסחר בקומודיטיס, אלא גם התוצאות הגרועות של חלק גדול מהם במסחר זה, לצד ההכרה ההולכת וגוברת שהסופר-סייקל בסחורות בכלל ובנפט בפרט הגיע לסיומו.

נקודת השיא בסופר-סייקל זה נרשמה כאשר הנפט חצה את הרף של 145 דולר לחבית במרץ 2008, והתמוטט תוך שמונה חודשים ל-36 דולר לחבית בפרוץ המשבר הפיננסי העולמי.

ליצירתו של הסופר-סייקל תרמו מספר גורמים שחיברו בין המציאות לבועה: התעצמותו של אופ"ק, תיאוריית דה-קאפלינג, ליקוי רגולציה ונרטיב משכנע. הנרטיב כלל את נתוני התיעוש המואץ של המדינות המתפתחות ובראשן סין, נתוני עלייה מתמדת ברמת החיים במדינות המערב מול חוסר איזון, בין ההיצע לביקוש החזוי של הנפט בעשורים הקרובים שנראה פרמננטי לכאורה. יתרה על-כן, תיאוריית הדה-קאפלינג שהייתה פופולארית אז במיוחד, קיפלה בתוכה הנחה של ניתוק אפשרי בין המשך הצמיחה הריאלית בעולם לרמות מחירי הסחורות, שהוגדרו גם כמפלט מול המטבעות ההולכים ונחלשים.

בתוך כך, אפשרו ליקויי הרגולציה והפונדמנטליות של השווקים (ביטוי של סורוס) למנף את הנרטיב עד לנקודת הקיצון במסחר הפיננסי והפיסי בנפט, אשר הסתיים בקריסת המחיר של 75 אחוזים.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

בחינת המצב הנוכחי

אם נבחן את המצב כיום, נראה כי תמונת המציאות המשתקפת הן מעקום החוזים העתידיים על הנפט בשלוש השנים האחרונות, והן מכמות הפוזיציות הפתוחות, היא מאוזנת הרבה יותר. הסיבה לכך הינה שכמה מאבני היסוד של הסופר-סייקל מעוררים היום ספק רב.

ראשית, הנחת עבודה של עליה מתמדת ברמת החיים במערב כבר אינה כה איתנה. אולם, מה שחשוב יותר בטווח הבינוני, הינו מאזן הביקוש וההיצע הגלובאלי, שהשתנה דרמטית עם פיתוח מואץ של העתודות בעולם, ובעיקר עקב הפיכתה של ארה ב למעצמת גז. צפון אמריקה, שאחראית על כרבע מהביקושים הגלובאליים, צפויה לעבור תוך שנים אחדות את ערב הסעודית ורוסיה בהיקפי ההפקה, והיא כבר כיום כמעט אוטרקית, אם סופרים יחדיו את ארה"ב, מקסיקו וקנדה.

לכך יש להוסיף את הפיתוח המואץ במעצמות הנפט החדשות, דוגמת ברזיל, ובוותיקות, דוגמת אזרביג'אן, לצד נכונותה של ערב הסעודית, למלא תפקיד פעיל בטווח הקצר בנטרול הוויסות של אופ ק, על-מנת למנוע מצבי קיצון המביאים לזינוק בקידוחים ובהשקעות באנרגיה אלטרנטיבית.

זה המקום לציין, כי עקום החוזים העתידיים לעשור הקרוב משקף ירידה מתונה יחסית התחומה ברמות של 106-96 דולר לחבית. אין זה מפתיע, שכן נקודת האיזון של הנפט החדש המופק בארה ב עומדת על טווח של 90-60 דולר לחבית במאגרי פצלים החדשים, זאת לעומת נקודת איזון של כ-20 דולר לחבית לנפט הישן מעידן ה-easy oil במפרץ הפרסי למשל.

עם זאת, חשוב לזכור, כי המעבר של הפורטפוליו הגלובאלי לעתודות ה- post-easy oil צפוי להתרחש באופן מאסיבי אחרי השנים 2025 2035, אם עד אז לא יהיו שינויים טכנולוגיים מהפכניים או פיתוחים שישנו את המפה הגלובאלית, דוגמת הנפט הארקטי.

אין זה מפתיע, לכן, כי התקופה הנוכחית סומנה בתעשיית הנפט בתור עידן ה-Divestment, או בשפה פשוטה - מימוש דה לוקס של נכסים, על- ידי חלק גדול מחברות הנפט המובילות, המבקשות להמיר חלק מהעתודות במזומנים בשנים הקרובות, לצמצם את ההשקעות הקפיטאליות תוך נקיטת משמעת פיננסית כהכנה לעשור הקרוב. למגמה זו מתווסף השפל הנמשך שלוש שנים בתנודתיות של מחירי הנפט, אשר הגיע לרמה נמוכה ביותר בארבעה עשורים.

אולם, האינדיקציה החזקה ביותר לתחושת שיווי המשקל בענף מהווה עמידות המחירים מול איומים גיאו-פוליטיים מובהקים כפי שראינו לאחרונה. תופעה זו תומכת בהנחה שלנו, שגם לאחר הקונסולידציה בעשיית השוק במסחר הפיסי בסחורות ובנגזרים עליהן, הסופר סייקל הסתיים. אם עושי השוק החדשים ינסו להפעיל את השפעתם ליצירת הטיה או אף בועה מקומית, השפעתה תהיה מצומצמת, שכן הטרנד והרגולציה ישמרו את רמות הנפט תחומים בטווח מחירים לאורך שנים.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    ניתן להסביר יפה גם עם פחות לועזית (ל"ת)
    קצת יותר עברית 02/09/2014 02:32
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אחד 01/09/2014 15:26
    הגב לתגובה זו
    לאחר שכל כך הרבה בנקי השקעות מכרו את אחזקותיהם בסחורות, לאן יזרום כל הכסף הזה? מדובר בעשרות אם לא מאות מילירדי דולרים. האם ילך למניות, לדולר? לאן ?
  • 5.
    משה 01/09/2014 09:55
    הגב לתגובה זו
    ארה"ב לא תהייה עצמאית בייצור נפט וגם כנראה לא תעבור את סעודיה בשנים הקרובות. בשבוע שעבר פרסם ה IEA תחזית חדשה בנוגע לפצלים שאומר במפורש שהפיק יהיה כבר בשלהי 2016 !! התחזית הקודמת דיברה על 2020. כך למעשה אנו מאוד קרובים לסוף הסייקל בארה"ב ואז מחירי הנפט יטוסו שוב ל150 $ לחבית. בנוגע לתזרים החברות. ידוע בענף שחברות חיפושי הנפט בונות על מחיר גבוה וחלוקת דווידנטים. המיתון העולמי מקטין ביקושים + עלויות הפקה שעולות מאוד ביחס לנפט המתוק הולך וגדל ביחס להכנסות. אם אני לא טועה מדובר על דפצית של 120-130 מיליארד דולר כך שבכדי שיוכלו לתת דוידנט הם מוכרים נכסים כגון אדמות, מבנים וציוד וכל זאת בכדי שיהיה רווח ואחריו חלוקת דווידנט. החשיבה היא כמובן לזמן הקצר כי בהמשך לא יהיו להם אדמות וכמובן לא יוכלו לחפש נפט מה שיגרום להתמוטטות החברות. בו נמתין בסבלנות לסוף 2016 ונחליט לאן פנינו מועדות.. בהצלחה
  • 4.
    מאמר מעולה על התמונה הגדולה. (ל"ת)
    יפה מאוד 01/09/2014 07:30
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    רועי 31/08/2014 17:41
    הגב לתגובה זו
    תחזית לנפט לעשר שנים קדימה. קצת צניעות...
  • 2.
    אלי 31/08/2014 17:38
    הגב לתגובה זו
    אם גולדמן נשאר זב בוננזה
  • 1.
    שמוליק 31/08/2014 13:11
    הגב לתגובה זו
    היי אלה , כתבה מעניינת , תודה . האם אפשר דעתך על תירס , האם מצא תירס תמיכה סופית ברמת מחירים הנוכחית?
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.