בנק ישראל הוריד את הריבית לחודש אוגוסט ב-0.25 נקודות אחוז לרמה של 0.5% - בהתאם לחלק מהציפיות של החזאים בשוק, בבנק ישראל החליטו להוריד את הריבית לרמה הנמוכה ביותר מאז אוגוסט 2009. הגורמים המרכזיים שהביאו להחלטה היו ההתדרדרות בציפיות האינפלציה מאז פרסום מדד חודש אפריל, קצב הצמיחה המתון שצפוי שיושפע לרעה כתוצאה מהלחימה בעזה והשלכות הייסוף בשער החליפין על הייצוא.

לעת עתה, החליטו בבנק ישראל לשים בצד את ההשלכות מהמשך עליית מחירי הנדל"ן ועליית מחירי הנכסים הפיננסים. למרות הדו"ח, נתון היציבות הפיננסית שפורסם רק החודש התריע מפני הסיכונים הטמונים בשוק הדיור ובתמחור חסר של סיכונים בשוק הקונצרני. אולי זה רק אנחנו, אבל לפחות מבחינתנו מתקבלת התחושה שבנק ישראל מתריע מפני הסיכונים רק כדי שלא יגידו שלא הזהיר, אבל הוא ממש לא פועל כדי למגר אותם.

הנמכת ציפיות

אנחנו מוצאים כי הדגש המרכזי והשינוי מההודעה הקודמת בא לידי ביטוי בהתדרדרות ציפיות האינפלציה לאורך כל העקום. ירידה בציפיות האינפלציה מדכאת צריכה - וכתוצאה מדכאת צמיחה. אם בהודעה הקודמת בנק ישראל התרכז בעיקר בירידה זמנית של האינפלציה מתחת ליעד פירסם, הרי שהפעם הדגש הוסט מתנודתיות האינפלציה ביחס ליעד והושם על מגמת התמתנות הציפיות מאז פרסום מדד חודש אפריל העונתי שהפתיע לרעה.

בבנק ישראל מציינים כי ההחלטה להפחית את הריבית הינה עקבית עם מדיניות מוניטארית, שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1%-3% ב-12 החודשים הקרובים, כאשר בבנק חוששים כי הירידה בציפיות מאותתת על האטה נוספת שצפויה בצמיחה ובפעילות הכלכלית.

• כמה תעלה המלחמה לישראל? הרבה יותר ממה שאתם חושבים
• תקיפה אווירית נרחבת של צה"ל ברצועת עזה, חייל צה"ל נהרג
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השפעות של הלחימה בדרום והתמתנות בצמיחה הגלובלית

בבנק ישראל כתבו בחוכמה שעדיין מוקדם לקבוע את השפעות הלחימה בעזה על הכלכלה המקומית, אם כי ממערכות קודמות ניתן ללמוד שההשפעה קצרת טווח מלבד סקטור התיירות. מלבד זאת, הדגישו כי ללחימה יהיו כמובן השפעות ממתנות נוספות. עוד בהודעה הדגישו את הנמכת התחזיות הנוספת של קרן המטבע העולמית לצמיחה העולמית ולסחר העולמי.

בנקודה זו אנחנו מוכנים לעצור ולהזכיר כי חלק ניכר מעדכון התחזית קשור בעדכון הצמיחה השלילית של הרבעון הראשון בארה"ב, ואילו הצמיחה בהמשך צפויה להיות חזקה. לכן ההשפעה של הצמיחה בארה"ב על השוק המקומי בחודשים הקרובים צפויה להיות דווקא חיובית, כאשר העדכון של קרן המטבע מתייחס בעיקר לנתוני עבר.

בסיכום ההתייחסות לצמיחה הגלובלית, הרי שאנחנו לפחות לא מוצאים כל הפתעה לרעה הן באירופה, הן ביפן והן בשווקים מתעוררים, אלה רק הפתעות לטובה וצפי לשיפור. גם הבנק המרכזי האירופי צפוי להעמיק את ההתערבות שלו כדי לתמוך בצמיחה, ומכך, למרות העדכון כלפי מטה של תחזית הצמיחה של קרן המטבע, אנחנו מתקשים למצוא טריגרים שליליים חדשים בכלכלה הגלובלית.

• הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
• חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?

הלחץ על בנק ישראל היה חזק

אנחנו באמת לא יודעים אם ישנה, ואם כן, מהי מידת השפעת הלחץ של היצואנים על החלטות בנק ישראל. בכל זאת נראה כי בנק ישראל עדיין מנסה להתמודד עם הייסוף של המטבע באותם כלים קונבנציונליים של הורדת הריבית ופחות קונבנציונליים של רכישות מט"ח. בבנק ישראל הדגישו הפעם כי שער החליפין הריאלי נמצא ברמה המקשה על צמיחת הענפים הסחירים (יצוא ויבוא), בייחוד לנוכח הקיפאון בסחר העולמי (מזכיר מעט את הבנק המרכזי האירופי בהתבטאות לגבי האירו החזק). עם זאת, אנו מעריכים כי בנושא זה להורדת הריבית תהיה השפעה קטנה מאוד, אם בכלל.

עובדים על אוטומט?

בנק ישראל הגיב להתפתחויות בציפיות האינפלציה והמערכה בדרום שתשפיע לשלילה על הצמיחה. יחד עם זאת, אנחנו חייבים לשאול את עצמנו האם תגובה אוטומטית ובסיסית יחסית אכן מתאימה לתקופה בה מחירי הנכסים הריאליים והפיננסים מרקיעים וצפויים להמשיך ולעלות.

השלכות "התנפחות נכסים" עשויות להיות הרסניות בטווח ארוך יותר והמחיר עשוי להיות גבוה, אולי אפילו גבוה מדי. בשבועות האחרונים, בנק ישראל העלה לתודעה מחדש את הסיכון מפני התנפחות מחירי הנכסים, הן בהצהרות והן בדו"ח "יציבות הפיננסית" שפרסמו החודש, והתריע מפני סביבת הריבית הנמוכה והסיכונים שהיא טומנת בחובה מבחינת ההשלכות על שוק הנדל"ן ושוק האג"ח הקונצרני. הריבית בישראל נמוכה משמעותית כבר לפני ההורדה וכעת הציפיות להמשך ריבית נמוכה רק יעמיקו - מה שיספק רוח גבית נוספת להמשך עליית מחירי הנכסים. מה מסוכן יותר? לפחות על פי החלטת בנק ישראל אפשר להבין שהוא חושש בעיקר מהשלכות הטווח הקצר.

הגורמים להחלטת בנק ישראל כפי שהם מתוארים בהודעה

- האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים הסתכמה בשיעור של 0.5%: בניכוי סעיף הדיור ירד המדד בתקופה זו ב-0.2%. מאז פרסום מדד אפריל חלה ירידה בציפיות האינפלציה לכל הטווחים, והציפיות לטווח הקצר התקרבו לטווח התחתון של היעד.

- מהנתונים שהתקבלו החודש נראה כי נמשכת צמיחת המשק בקצב מתון: עם זאת, הנתונים מתייחסים לתקופה שלפני ההחרפה במצב הביטחוני, שאת השפעתה הממתנת עדיין לא ניתן לאמוד.

- מאז הדיון המוניטארי האחרון השקל התחזק מול הדולר: שער החליפין הריאלי נמצא ברמה המקשה על צמיחת הענפים הסחירים.

- קרן המטבע עדכנה את תחזיותיה כלפי מטה: התחזיות לצמיחה העולמית לשנת 2014 עודכנה כלפי מטה, עם זאת התחזית לשנת 2015 נותרה ללא שינוי.

- קצב עליית מחירי הדירות נמשך: בנוסף, נמשך הקצב הגבוה של נטילת המשכנתאות. עם זאת, מספר העסקאות בדיור ירד בחדות.

מה לגבי העתיד?

באמת קשה לראות מה עוד בנק ישראל יכול לעשות בשלב זה. הוא כמובן יוכל להמשיך ולהוריד את הריבית במידה והציפיות האינפלציות לא יתרוממו בקרוב, עם זאצ, אנחנו מניחים שייקח לפחות מספר חודשים עד שהם יעלו מחדש ללא כל תלות בריבית. הוא יוכל להמשיך ולהוריד שוב את הריבית במידה והייסוף בשקל יימשך. יש להניח שהשפעת הריבית על השקל תהיה מינורית, אם בכלל. הוא יוכל להגביר את האזהרות שלו בדבר עליית מחירי הנכסים הריאליים והפיננסיים.

כמו כן, הם ימשיכו לעלות ולהתנפח. בשני הרבעונים הקרובים בנק ישראל לא ישנה את המדיניות שלו, אבל להערכתנו ככל שמועד העלאת הריבית בארה"ב יתקרב, גם הטון של בנק ישראל לגבי מדיניות הריבית העתידית ישתנה.

שוק האג"ח

מחירי האג"ח המשיכו אתמול לעלות לאור הורדת הריבית והמרווח מאג"ח ממשלת ארה"ב המשיך להצטמצם. החשש שלנו בטווח ארוך נותר ללא שינוי מפני מחירים מנופחים מדי בשוק האג"ח, יחד עם זאת, לפחות בחודשים הקרובים, אנחנו לא צופים כל שינוי מבנק ישראל, ולכן נראה כי העיוות עשוי להימשך. אתמול ראינו את האפיק הצמוד מגיב יפה להודעה עם עליות נאות, אבל אין לנו צל של ספק כי את הציפיות קדימה יקבעו המדדים הבאים ולא גובה הריבית.