BP חוזרת למפרץ והדיון המשפטי נמשך, אבל מה קרה למניה?
החודש, ארבע שנים לאחר אסון דליפת הנפט מקונדו במפרץ מקסיקו, חברת BP הבריטית קיבלה היתר מהממשל האמריקני לחזור ולפעול במקום המדובר. האישור עורר התנגדות מרה מצד תושבי המדינות, שקו החוף שלהן נפגע, וקיבל כיסוי נרחב בעיתונות האמריקנית. הדיון בקנסות עדיין נמשך, אך פעילי הסביבה כבר הזהירו מפני הישנות התקלות וכינו את ההיתר: מתנת יום הולדת לפושע סדרתי.
נציין, כי עד כה BP הוציאה כ-20 מיליארד דולר על ניקוי הנזקים למפרץ, וכ-8 מיליארד דולר כפיצויים ליחידים ולרשויות. עם זאת, גם לאחר ההוצאות הכבירות, זו הראשנה לא הצליחה לתקן יותר מ-10% מהנזקים הפיסיים, או לאסוף כמות משמעותית מהנפט שדלף.
הדליפה שנגרמה באפריל 2010 ע"י BP ו-Trans Ocean, בעלת האסדה, במפרץ מקסיקו החלה כזכור בבאר שנקדחה בעומק מים של 1524 מטר. במהלך הדליפה, שנמשכה חמישה חודשים, נשפכו למימי המפרץ 4.9 מיליון חביות נפט. הדליפה נאטמה רק לאחר שכל תעשיית הנפט האמריקנית התגייסה לסייע. תוצאות האסון פגעו בקו החוף של ארבע מדינות: לואיזיאנה, מיסיסיפי, אלבמה ופלורידה, ומחקו בזמנו כ-60 מיליארד דולר משווי BP, שמנייתה התאוששה מאז.
כיום, מניית BP נסחרת במכפילי רווחיות נמוכים המשקפים את אי-הוודאות הרבה ביחס להיקף הסופי של הקנסות. כפי הנראה, אותו היקף, יתברר במלואו רק לקראת שנת 2015. אנחנו מאמינים כי במחיר הנוכחי היא מהווה הזדמנות קנייה לנועזים, עדיף עם רקע משפטי ברמה גבוה. בשיחת הועידה האחרונה, עיקר העדכונים שוב היו מפי יועצים משפטיים מצוות המנהל את המו"מ עם הרשויות על גובה הקנסות. נציין, כי הדליפה עלתה עד כה לספינת הדגל של התעשייה הבריטית למעלה מ-30 מיליארד דולר פיצויים כמו גם בהפסדים אחרים.
- מניית של יורדת ומושכת איתה את ענקיות האנרגיה
- מיזוג ענקים - Shell מעוניינת לרכוש את BP; איך זה ישפיע על השוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, הנזק לסביבה היה ונותר עצום. רק החודש, פרסמה הפדרציה האמריקנית הלאומית למען חיות הבר, NWF, דוח שתיעד את מצבם של בעלי חיים רבים באזור, ואלה עדיין סובלים מסימפטומים קשים הקשורים לחשיפה לנפט. מנגד, טענה BP שהמפרץ נוקה, אך לדברי העיתונות האמריקנית, העובדות בשטח מצביעות על המחיר הכבד שמשלמים החי והצומח באזור.
אולם, עיקר הויכוח הציבורי המתנהל בעיתונות הארצית וברשתות הטלוויזיה מוקדש כעת לא להיקף נזקי הדליפה, כי אם למסקנות ולהיערכות שבעקבותיה. הסוגיות שחוזרות ועולות בעקבות חזרתה של BP למפרץ, רחבות יותר - מה הם סיכויי ההישנות של תקלה דומה? ובעיקר, האם ממשל אובמה עשה מספיק בכדי לשפר את הבטיחות של קידוחי מים עמוקים, מאז הוסר המורטוריום על הפעילות במפרץ במהלך 2012?
ה"ניו יורק טיימס" פירסם החודש מאמר דעה מפרי עטם של בכירים לשעבר במשרד לאיכות הסביבה האמריקני, בו אלה האחרונים האשימו את ממשל אובמה באזלת יד וכשלון להעביר חקיקה פדראלית ביחס לתקנות בטיחות, ובייחוד ליחס מנגנוני החתימה במקרים של תקלות. מנגד, טוענים בכירים ובכירים לשעבר בגופים מפקחים רבים, כי על אף שהתקנות לא הועברו בחקיקה, הן הועברו כצווים וכהוראות שעה. בנוסף לכך, חל שיפור משמעותי במנגנוני האכיפה והבקרה של האסדות.
- על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
- הבית הלבן באוויר: סיפורו של המטוס שהוביל את הנשיא טראמפ לישראל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
לסיכום, כך או כך, הלקח החשוב מאסון מקונדו נבע מחוסר האונים של BP ו-Transocean, אשר לא הצליחו לחתום בעצמן את הבאר הדולפת במשך חמישה חודשים. וזאת, כאשר מדובר היה באתר קידוח מול חופי ארצות הברית, שסביבו נוכחות מרוכזת של רוב מובילות תעשיית הנפט הגלובלית. אחת התוצאות של האסון, הינה התגברות של שיתופי פעולה בעידודן של ממשלות רבות בפרויקטים מורכבים ועתירי השקעות ברחבי העולם.
בעינינו האסון ממחיש באופן אולטימטיבי את הסיכון והיקף הפגיעה האפשרי מקידוחי נפט במים עמוקים, במפרץ או בים, שהיציאה ממנו כמעט סגורה, אין בו נוכחות של תעשיית הנפט העולמית וצפיפות האוכלוסין לאורך חופיו גבוהה במיוחד.
- 1.דרור1618 29/04/2014 06:48הגב לתגובה זוואל תצטרפי לקבוצת האהליסטים שחושבים שהמשקיעים הקטנים טיפשים ומעבירים נתונים חלשים...יש אפשרויות לנפט בשכבות התחתונות .
סמאד 3החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3
הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים
בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל.
זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.
האם הסמאד 3 שובר שוויון?
החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.
ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים.
- מלחמת הרחפנים: בריטניה מכפילה השקעות בנשק אוטונומי
- שר החוץ הפולני הביא ללונדון כטב"מ איראני והזהיר: "רוסיה יכולה לתקוף בעומק אירופה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.
מחירי הדירות יורדים, אבל תשכחו מירידת מחירים חדה
כאשר כוחות כל כך מרכזיים אינם מעוניינים בירידת מחירים, הסיכוי לשינוי אמיתי נמוך עד קלוש
מחירי הדירות הנתונים האחרונים על האטת המכירות של הקבלנים בפרט, ומצבו של שוק הנדל”ן בכלל, אינם מפתיעים איש. הקיפאון והירידה בהיקף מכירת הדירות צפויים לאור רמת המחירים וגם הירידה במחירי הדירות מתחילת השנה די צפויה לאור רמת המחירים הגבוהה. זו ירידת מחירים גורפת במחירי הדירות, אך ברור כי כלל הגורמים האינטרסנטיים בשוק עושים כל שביכולתם כדי לשמר את רמות המחירים. הם מנסים לטשטש את הירידה במחירים, הם מחביאים אותה, הכל כדי לנסות לשדר עסקים כרגיל.
הם מחביאים את ירידת המחירים תוך הענקת הנחות והטבות בעקיפין. במילים אחרות, “הנחה גדולה” בלי לקרוא לה הנחה, העיקר שהמחיר הרשמי לא ייפגע. אבל פרקטית הרוכשים שקונים בתנאי תשלום נוחים לצד הטבות נוספות מקבלים הנחה. לדחות את תשלום הדירה הגדול - 80% שנה אחרי שנכנסים לדירה זו הנחה של 5% בערך (להרחבה: דירה במחירי סוף עונה? הקבלנים בלחץ - האם זה הזמן לקנות?).
מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט, הציג נתון של ירידה ב-0.2% במחירי הדירות לחודשים יולי-יוני בהשוואה לחודשי יוני-מאי, כאשר מדובר על ירידה חמישית ברצף. בחינה רחבה יותר מצביעה על ירידה חודשית ממוצעת של 1.5% במספר העסקאות בשנה החולפת, נתון התואם את סקירת הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שהצביעה על ירידה נוספת בקצב העסקאות ברבעונים האחרונים.
האטה זו מודגשת במיוחד בקרב הקבלנים במכירת דירות חדשות, כאשר אם בוחנים את מכירת האלו בחודשים האחרונים רואים ירידה דרמטית של עשרות אחוזים במכירות לעומת תקופה מקבילה אשתקד. במקביל, יש ירידה גם בעסקאות יד שנייה, אבל מתונה מאוד - כ-5% ולא 20%-30% כפי שסופגים הקבלנים בדירות חדשות. זה מעיד על מצוקתם של הקבלנים כשלצד זה יש גם המשך גידול במלאי הדירות החדשות שלא נמכרו, על אף שהוצא להן היתר בנייה. היקף המלאי הלא מכור עומד על כ-82 אלף דירות.
- מלאי הדירות שובר שיאים - 83.6 אלף דירות; מה קורה בתל אביב?
- פרשקובסקי במבצע ״מיוחד״ - סימן נוסף ללחץ של הקבלנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה עושים הקבלנים בכדי להתמודד עם המצב? לאחר שבנק ישראל הטיל בחודש מרץ את המגבלות השונות למבצעי 80/20, הקבלנים מבצעים פחות או יותר את אותם המבצעים, רק בצורה שונה. ממש אותה הגברת בשינוי אדרת: משכנתה בגובה של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר הדירה עד לאכלוס, ריהוט חדש לדירה ומימון מס הרכישה. מדובר בהטבות ששווין מאות אלפי שקלים, המהוות בפועל הורדת מחיר, רק מבלי להציג זאת ככזו. בחודשים האחרונים הם גם מציעים לרוכשים לדחות את התשלום של 80% עד לשנה אחרי הכניסה לדירה, יש גם מצבים שהדחייה אפילו ארוכה יותר.
