ביחס לפרמטר כלכלי מדובר כל כך, עם גורמי ביקוש והיצע והיבטים כלכליים, מדיניים וביטחוניים רבים שנוגעים לו, שער החליפין של השקל כנגד הדולר של ארצות הברית כמעט לא זז בזמן האחרון. 9 אגורות בלבד מבדילות בין השער הנמוך ביותר להשער הגבוה ביותר מתחילת השנה: 3.459-3.549. לשם השוואה, בתקופה המקבילה בשנה שעברה הפער עמד על 15 אגורות : 3.637-3.791.

אם כך, השקל לא רק עלה כנגד הדולר בין שתי התקופות, אלא התקבע. דברים דומים ניתן לומר על התנהגות השקל כנגד האירו האירופי. ההבדל בין השער הנמוך ביותר לזה הגבוה ירד מ-39 אגורות ברבע הראשון אשתקד (4.661-5.053) ל-10 אגורות בלבד ברבע הראשון השנה (4.732-4.836).

תקופות מדידה אחרות עשויות, מן הסתם, להראות מספרים אחרים, אך לדעתי ניתן להסכים על שני דברים:

- עליית השקל הינה "סיפור מקומי", ואין לתלות אותה אך ורק ברפיון המתמשך של השטר הירוק בעולם.

- בהיעדר זעזועים חיצוניים, הסיכוי לשינוי של ממש בשערי החליפין של השקל כנגד שני המטבעות נמוך, לפחות בתקופה הקרובה.

נכון, בנק ישראל מוסיף לרכוש מט"ח וכך גם משרד האוצר, המבצע עסקאות גידור מסוג שקל-דולר ומנצל את רפיון הדולר כנגד השקל כדי להקטין, בעלויות נמוכות, את מרכיב החוב במט"ח שלו. ללא הפעילות של שני הגופים, ייתכן כי השקל היה מתוסף עוד יותר, אך גם בלעדיה היה הופך תזזיתי פחות מבעבר. ניתן לראות בכך ביטוי לבגרות, להתקדמות ולהשתכללות של כלכלת ישראל ושוקי ההון, הכספים והמטבע שלה. תכונות אלו משתקפות, בין השאר, בהימצאותה של ישראל הן במדד המדינות המפותחות של MSCI והן בארגון ה-OECD. השקל הפך מטבע בר קיימא לכל דבר ועניין.

אילו מסקנות מעשיות ניתן להקיש מעליית השקל והתבססותו?

בין היתר, הדעת נותנת כי הפער בין הריבית בישראל לריביות בארצות הברית ובאירופה אינו בהכרח הגורם העומד בשורש עליית השקל, אלא גורמים אחרים, לרבות ביצועיו הכלכליים של המשק, האחריות והאמינות המיוחסת על ידי גורמים בארץ ובחו"ל למדיניות הכלכלית הננקטת בו, הרגיעה המדינית-ביטחונית שהמשקיעים הזרים מזהים לאחרונה (בפרט לנוכח ההבנות בין אירן לבין המעצמות) וכמובן, תגליות הגז הטבעי ותחילת הפעלתן.

• הצ'ק ליסט השנתי לבדיקת עמלות מול הבנק - עו"ש, ני"ע, כרטיסי אשראי ומט"ח
• "טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לגבי חשיבות הנושא המדיני-בטחוני, נזכיר את האמירה השגרתית של סוכנות Standard & Poor's, שאשררה לאחרונה את דירוג האשראי של מדינת ישראל על רמה מכובדת של A+ עם תחזית יציבה, לפיה הדירוג יוכל להיות אף גבוה יותר, אם המצב יוסיף להשתפר.

במצב דברים זה, לא ברור אם הורדות הריבית האחרונות בארץ היו יכולות לשרת את תכליתן - הבאה לפיחות זריז וניכר בשער השקל. כפי שראינו בחודשים האחרונים, הריבית ירדה מספר פעמים, אך לא היה בכך כדי להסיג את השקל לאחור. כל עוד נתוני המשק מניחים את הדעת והחששות מהאטה כלכלית של ממש מתבדים מדי רבעון, סביר כי לא נהיה עדים לפיחות של ממש בשערו של המטבע הישראלי. מנגד, אין עתה סיבה לחשוש מתיסוף חד נוסף בשער השקל; היצואנים יוכלו אולי למצוא בכך נחמה פורתא.