השקל השקט: על הפעולות שנעשו ואלה שעוד יבואו
ביחס לפרמטר כלכלי מדובר כל כך, עם גורמי ביקוש והיצע והיבטים כלכליים, מדיניים וביטחוניים רבים שנוגעים לו, שער החליפין של השקל כנגד הדולר של ארצות הברית כמעט לא זז בזמן האחרון. 9 אגורות בלבד מבדילות בין השער הנמוך ביותר להשער הגבוה ביותר מתחילת השנה: 3.459-3.549. לשם השוואה, בתקופה המקבילה בשנה שעברה הפער עמד על 15 אגורות : 3.637-3.791.
אם כך, השקל לא רק עלה כנגד הדולר בין שתי התקופות, אלא התקבע. דברים דומים ניתן לומר על התנהגות השקל כנגד האירו האירופי. ההבדל בין השער הנמוך ביותר לזה הגבוה ירד מ-39 אגורות ברבע הראשון אשתקד (4.661-5.053) ל-10 אגורות בלבד ברבע הראשון השנה (4.732-4.836).
תקופות מדידה אחרות עשויות, מן הסתם, להראות מספרים אחרים, אך לדעתי ניתן להסכים על שני דברים:
- עליית השקל הינה "סיפור מקומי", ואין לתלות אותה אך ורק ברפיון המתמשך של השטר הירוק בעולם.
- בהיעדר זעזועים חיצוניים, הסיכוי לשינוי של ממש בשערי החליפין של השקל כנגד שני המטבעות נמוך, לפחות בתקופה הקרובה.
נכון, בנק ישראל מוסיף לרכוש מט"ח וכך גם משרד האוצר, המבצע עסקאות גידור מסוג שקל-דולר ומנצל את רפיון הדולר כנגד השקל כדי להקטין, בעלויות נמוכות, את מרכיב החוב במט"ח שלו. ללא הפעילות של שני הגופים, ייתכן כי השקל היה מתוסף עוד יותר, אך גם בלעדיה היה הופך תזזיתי פחות מבעבר. ניתן לראות בכך ביטוי לבגרות, להתקדמות ולהשתכללות של כלכלת ישראל ושוקי ההון, הכספים והמטבע שלה. תכונות אלו משתקפות, בין השאר, בהימצאותה של ישראל הן במדד המדינות המפותחות של MSCI והן בארגון ה-OECD. השקל הפך מטבע בר קיימא לכל דבר ועניין.
אילו מסקנות מעשיות ניתן להקיש מעליית השקל והתבססותו?
בין היתר, הדעת נותנת כי הפער בין הריבית בישראל לריביות בארצות הברית ובאירופה אינו בהכרח הגורם העומד בשורש עליית השקל, אלא גורמים אחרים, לרבות ביצועיו הכלכליים של המשק, האחריות והאמינות המיוחסת על ידי גורמים בארץ ובחו"ל למדיניות הכלכלית הננקטת בו, הרגיעה המדינית-ביטחונית שהמשקיעים הזרים מזהים לאחרונה (בפרט לנוכח ההבנות בין אירן לבין המעצמות) וכמובן, תגליות הגז הטבעי ותחילת הפעלתן.
- רוצים להשקיע במט"ח -הנה מכשיר שכנראה לא שמעתם עליו, אבל הוא השיטה המועדפת
- שער הדולר נופל ב-2%; "השקל עדיין זול, יש לו לאן להתחזק"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לגבי חשיבות הנושא המדיני-בטחוני, נזכיר את האמירה השגרתית של סוכנות Standard & Poor's, שאשררה לאחרונה את דירוג האשראי של מדינת ישראל על רמה מכובדת של A+ עם תחזית יציבה, לפיה הדירוג יוכל להיות אף גבוה יותר, אם המצב יוסיף להשתפר.
במצב דברים זה, לא ברור אם הורדות הריבית האחרונות בארץ היו יכולות לשרת את תכליתן - הבאה לפיחות זריז וניכר בשער השקל. כפי שראינו בחודשים האחרונים, הריבית ירדה מספר פעמים, אך לא היה בכך כדי להסיג את השקל לאחור. כל עוד נתוני המשק מניחים את הדעת והחששות מהאטה כלכלית של ממש מתבדים מדי רבעון, סביר כי לא נהיה עדים לפיחות של ממש בשערו של המטבע הישראלי. מנגד, אין עתה סיבה לחשוש מתיסוף חד נוסף בשער השקל; היצואנים יוכלו אולי למצוא בכך נחמה פורתא.
- 5.משה 06/04/2014 03:05הגב לתגובה זונושא חשוב ביותר שתכלס לאף אחד אין את התשובה,איך מחזקים את שער הדולר לטווח ארוך.הצעדים שנקט בנק ישראל גרמו לציבור הפסדים כבדים,אוהב את הכתבות שלך...
- 4.אלי 05/04/2014 23:42הגב לתגובה זואז תתהפך המגמה והדולר יעלה לכוון 4שח, תוך כדי שהדולר יעלה הבורסה תרד עד אז אין מה לעשות
- 3.גלית 05/04/2014 14:12הגב לתגובה זוהדולר הנמוך פוגע ביצוא לכן צריך להילחם בכל האמצעים לעליית המטבע
- 2.שלמה 04/04/2014 23:15הגב לתגובה זולא יודע מה צריך לעשות אבל הדולר חייב לעלות ,כל ירידה של המטבע האמריקאי יגרור אחריו עוד ועוד הפסדים...
- 1.הבורר 04/04/2014 07:42הגב לתגובה זולא רק בדולר שקל אלא בכלל .לא יעזור מה שבנק ישראל יעשה.
- מירי 04/04/2014 23:17הגב לתגובה זובמידה וחושבים שתתהפך (כמו המעוך שהולך ל1320)
סמאד 3החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3
הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים
בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל.
זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.
האם הסמאד 3 שובר שוויון?
החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.
ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים.
- שר החוץ הפולני הביא ללונדון כטב"מ איראני והזהיר: "רוסיה יכולה לתקוף בעומק אירופה"
- איך מנצחים את הכטב"מ האיראני - התוכנית של בריטניה ואוקראינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.
צילום: Pixabay, Pexelsמלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים
למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף
בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.
כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?
התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.
החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית.
כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש
הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.
- המטוס הסילוני המסחרי הראשון ממריא ומה קרה היום לפני 92 שנה
- מה יקרה למחירי הטיסות בשנים הקרובות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.
