הקריסה של דטרויט הוכיחה כי אף נכס פיננסי אינו בטוח

אלעד סלומון, אנליסט בכיר ביוטרייד בית השקעות, מתייחס ל'אופוריה' של משקיעים בשוק ההון באשר ל'נכס בטוח'; העיר דטרויט כדוגמא
אלעד סולומון | (6)

מנהלים גרועים ונסיבות בעייתיות יוצרים קוקטייל בעייתי של כישלונות פיננסיים. בסוף השבוע האחרון התעוררו מנהלי השקעות ומשקיעים לסיוט שלא חלמו שהוא אפשרי - הסדר חוב קשה עם תספורת של 80% למוסדיים על חוב של 18 מיליארד דולר של העיר דטרויט. מדובר בפשיטת הרגל הגדולה ביותר בהיסטוריה, אשר מחדדת ומדגישה כי אין נכס פיננסי שהוא חסין, חסר סיכון, בטוח או כל קומפלימנט אחר שהעניקו בעבר לנכסים "סולידיים", כמו אג"ח ממשלתיות ומוניציפליות שהוכיחו עצמן כאג"ח בעלות סיכון רב.

מעבר לתדהמה שאחזה בגופים המוסדיים על גובה התספורת, נחרדו בדטרויט לגלות כי עשרות אלפי עובדים צפויים לקיצוץ של 7%-35% בקרנות הפנסיה שלהם. נראה כי ברגע של פשיטת רגל, כמו בשריפה כללית, אין גוף שאינו מקבל כוויה.

אחרי שב-2008 ראינו מוסדות פיננסיים וחברות ענק קורסות כמו אבני דומינו האחת אחרי השנייה, גם בישראל 2014 אנו רואים חברות "סולידיות", כמו לדוגמא חברת החשמל ובית חולים הדסה, שנזקקות לחילוץ ומחיקת חובות. אחד ההבדלים בין דטרויט לחברות קודמות וחברות בישראל הוא הכתובת אליה שוגר החשבון. מדינת ישראל מכסה כרגע חובות רבים של חברות כושלות הקשורות אליה, בהתאם לרוח ההפרטה והטלת האחריות על המשקיעים והמלווים. לא יירחק היום בו גם בישראל ישלמו החוסכים לפנסיה ישירות מהחשבון את תוצאות הניהול הכושל של חלק מהחברות הגדולות בישראל ובעולם.

הקריסה של דטרויט נעשתה בשקט יחסי לעומת הרעש והצלצולים שליוו את החילוץ של מדינות ה-PIGS, ובראשן יוון. אחד החששות העיקריים היה כי קריסת מדינת האיים הקטנה תגרור אחריה כאוס פיננסי של מדינות פושטות רגל. הקריסה של דטרויט, למרות שהיא מעבר לים, היא קריסה של קונספט הביטחון של השקעה סולידית באג"ח של גוף ממשלתי בארה"ב. המשקיעים חוששים, ובצדק, מבחינת אם בארזים של דטרויט נפלה שלהבת מה יגידו אזובי הקיר במדינות מתפתחות באירופה או גם מדינות אחרות בארה"ב שתלויות על בלימה.

למרות זאת, רמת התשואות בשוק האג"ח האמריקני לא השתנתה בצורה מהותית בשבוע האחרון. ריבית לאג"ח ממשלתית ל-10 שנים עומדת על 2.73%. גבולות הדשדוש בריביות נמצאים בטווח של 2.7%-2.77%. הסיבה לדשדוש והאדישות היחסית היא ההפרדה המלאכותית שעושים המשקיעים בין ארה"ב הפדראלית למדינות השונות בארה"ב. כאילו אין מדובר באחת הערים העשירות ביותר (לשעבר) בארה"ב, כאילו לא מדובר באפיק השקעה לגיטימי וסולידי שהפך בין לילה למלכודת למשקיעים שנאלצים כיום לספוג תספורת כואבת.

מאז הורד דירוג האשראי המושלם של ארה"ב על ידי סוכנויות הדירוג, המשקיעים נמצאים בעולם בו המושג "אפס סיכון" נעלם לחלוטין. רמת הריביות הכה נמוכה ששוררת בעולם המערבי, הודות להורדת הריביות על ידי הבנקים המרכזיים של ארה"ב, יפו ואירופה לרמות אפסיות, גורמת למשקיעים לקחת סיכונים גדולים ביותר עבור תשואה שלא תהיה אפסית.

במקרה הנוכחי, הסוד ידוע לכולם. על מנת להרוויח תשואה נאה בתיק ההשקעות יש לקחת סיכונים. במידה והמשקיע הנבון יפזר את הסיכונים בין נכסים שונים, תהיה לו את האפשרות לזכות בתשואה נאה תוך לקיחת סיכון מחושב, לאחר שהפנים את התובנה כי גם במחיר של תשואה נמוכה, אין דבר כזה נכס בטוח.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    |דן 07/03/2014 06:42
    הגב לתגובה זו
    חברה ישראלית מהרצליה שיווקה נדלן במחירים של פי ארבעה מהמחיר הריאלי והרוכשים קיבלו צריפים נטושים. כשרוצים לממש, הצריף שווה רבע ממחיר עלותו.
  • 5.
    גלית 04/03/2014 09:32
    הגב לתגובה זו
    מאמר מעולה
  • 4.
    Yago13 04/03/2014 09:27
    הגב לתגובה זו
    הכתבה הכי מענינית שקראתי בשנה האחרונה
  • 3.
    שגיא 03/03/2014 10:23
    הגב לתגובה זו
    נראים בית השקעות רציני יוטרייד האלה
  • 2.
    מאמר מעולה. (ל"ת)
    ממליץ 03/03/2014 07:56
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יפה מאד (ל"ת)
    ישי 02/03/2014 22:02
    הגב לתגובה זו
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: