מנהלים גרועים ונסיבות בעייתיות יוצרים קוקטייל בעייתי של כישלונות פיננסיים. בסוף השבוע האחרון התעוררו מנהלי השקעות ומשקיעים לסיוט שלא חלמו שהוא אפשרי - הסדר חוב קשה עם תספורת של 80% למוסדיים על חוב של 18 מיליארד דולר של העיר דטרויט. מדובר בפשיטת הרגל הגדולה ביותר בהיסטוריה, אשר מחדדת ומדגישה כי אין נכס פיננסי שהוא חסין, חסר סיכון, בטוח או כל קומפלימנט אחר שהעניקו בעבר לנכסים "סולידיים", כמו אג"ח ממשלתיות ומוניציפליות שהוכיחו עצמן כאג"ח בעלות סיכון רב.

מעבר לתדהמה שאחזה בגופים המוסדיים על גובה התספורת, נחרדו בדטרויט לגלות כי עשרות אלפי עובדים צפויים לקיצוץ של 7%-35% בקרנות הפנסיה שלהם. נראה כי ברגע של פשיטת רגל, כמו בשריפה כללית, אין גוף שאינו מקבל כוויה.

אחרי שב-2008 ראינו מוסדות פיננסיים וחברות ענק קורסות כמו אבני דומינו האחת אחרי השנייה, גם בישראל 2014 אנו רואים חברות "סולידיות", כמו לדוגמא חברת החשמל ובית חולים הדסה, שנזקקות לחילוץ ומחיקת חובות. אחד ההבדלים בין דטרויט לחברות קודמות וחברות בישראל הוא הכתובת אליה שוגר החשבון. מדינת ישראל מכסה כרגע חובות רבים של חברות כושלות הקשורות אליה, בהתאם לרוח ההפרטה והטלת האחריות על המשקיעים והמלווים. לא יירחק היום בו גם בישראל ישלמו החוסכים לפנסיה ישירות מהחשבון את תוצאות הניהול הכושל של חלק מהחברות הגדולות בישראל ובעולם.

הקריסה של דטרויט נעשתה בשקט יחסי לעומת הרעש והצלצולים שליוו את החילוץ של מדינות ה-PIGS, ובראשן יוון. אחד החששות העיקריים היה כי קריסת מדינת האיים הקטנה תגרור אחריה כאוס פיננסי של מדינות פושטות רגל. הקריסה של דטרויט, למרות שהיא מעבר לים, היא קריסה של קונספט הביטחון של השקעה סולידית באג"ח של גוף ממשלתי בארה"ב. המשקיעים חוששים, ובצדק, מבחינת אם בארזים של דטרויט נפלה שלהבת מה יגידו אזובי הקיר במדינות מתפתחות באירופה או גם מדינות אחרות בארה"ב שתלויות על בלימה.

• מדוע כדאי להשקיע בהשקעות סולידיות ומהם הסיכונים ברכישת נכסים בעלות אפסית ב'שכונות רפאים' כמו דטרויט (הסמל למשבר)
• מהסימנים האחרונים למשבר: אושרה פשיטת הרגל לעיר דטרויט
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

למרות זאת, רמת התשואות בשוק האג"ח האמריקני לא השתנתה בצורה מהותית בשבוע האחרון. ריבית לאג"ח ממשלתית ל-10 שנים עומדת על 2.73%. גבולות הדשדוש בריביות נמצאים בטווח של 2.7%-2.77%. הסיבה לדשדוש והאדישות היחסית היא ההפרדה המלאכותית שעושים המשקיעים בין ארה"ב הפדראלית למדינות השונות בארה"ב. כאילו אין מדובר באחת הערים העשירות ביותר (לשעבר) בארה"ב, כאילו לא מדובר באפיק השקעה לגיטימי וסולידי שהפך בין לילה למלכודת למשקיעים שנאלצים כיום לספוג תספורת כואבת.

מאז הורד דירוג האשראי המושלם של ארה"ב על ידי סוכנויות הדירוג, המשקיעים נמצאים בעולם בו המושג "אפס סיכון" נעלם לחלוטין. רמת הריביות הכה נמוכה ששוררת בעולם המערבי, הודות להורדת הריביות על ידי הבנקים המרכזיים של ארה"ב, יפו ואירופה לרמות אפסיות, גורמת למשקיעים לקחת סיכונים גדולים ביותר עבור תשואה שלא תהיה אפסית.

במקרה הנוכחי, הסוד ידוע לכולם. על מנת להרוויח תשואה נאה בתיק ההשקעות יש לקחת סיכונים. במידה והמשקיע הנבון יפזר את הסיכונים בין נכסים שונים, תהיה לו את האפשרות לזכות בתשואה נאה תוך לקיחת סיכון מחושב, לאחר שהפנים את התובנה כי גם במחיר של תשואה נמוכה, אין דבר כזה נכס בטוח.

• הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
• חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?