למרות התחזקות הכלכלה תוכנית התמריצים נמשכת, עד מתי?

איתי מנשה, מנהל השקעות בחברת תכלית דיסקונט, העוסקת בניהול תיקי השקעות, מתייחס לכלכלת ארה"ב המתחזקת ולשינויים וההחלטות שנדרשים להתבצע בעקבות שיפור זה
איתי מנשה | (2)
נושאים בכתבה תוכנית התמריצים

מדדי המניות בארה"ב מגיעים לשיאים חדשים, ורושמים תשואות מרשימות מתחילת השנה, למרות שאף האופטימים לא ניבאו שנה כה מוצלחת. אם נסתמך רק על ביצועי מדדי המניות, ניתן לחשוב שהכלכלה הגדולה בעולם נמצאת על פסי צמיחה יציבים וטובים, אך המציאות עדיין רחוקה מכך. הסיבה העיקרית לעליות המרשימות הינה הריבית הנמוכה ותוכנית התמריצים, אשר גרמו לירידת תשואות באג"ח, כך שהאפיק המנייתי נותר עם פוטנציאל הרווח הגדול ביותר ואליו זורם הכסף.

עד מתי תימשך תוכנית הרכישות של הפד?

נראה שזוהי השאלה שמעסיקה את השווקים הפיננסים בחודשים האחרונים. השווקים מתנהגים בעצבנות, כמכורים למנת התמריצים מהפד. ככל שהוודאות להמשך ואורך תוכנית התמריצים עולה, כך גם מדדי המניות והאג"ח עולים בהתאם. מנגד, מצמוץ קל, רמז לשינוי בתוכנית או נתון טוב מהצפי שבעקבותיו אולי יוחלט לצמצם את תוכנית הרכישות, ומדדי המניות יורדים בהתאם.

על פי הנתונים בארה"ב אין צורך אמיתי בתוכנית אגרסיבית הכוללת הזרמה של 85 מליארד דולר בנוסף לריבית אפסית. האבטלה ירדה מרמה של 10% ל-7.3%, מחירי הבתים עלו בכ-12% מתחילת השנה, הצריכה הפרטית במגמת שיפור והצמיחה עולה מעל הצפי. מצב הכלכלה עדיין רחוק מלהיות מושלם, אך הפעולות שנוקט בהם הפד נועדו לכלכלה במצב של שיתוק הנמצאת פסיעה ממיתון קשה.

אם כך, מדוע תוכנית התמריצים עדיין נמשכת? או למה, לכל הפחות, אין הפחתה הדרגתית בכמות הרכישות? בתחילת הקיץ היו התבטאויות על הקטנה הדרגתית של הרכישות בעקבות שיפור בכלכלה. בתגובה לכך תשואות האג"ח עלו בחדות. על מנת להרגיע את השווקים ולהוריד את תשואות האג"ח, הפתיע הפד בספטמבר האחרון והודיע כי רכישות האג"ח ימשיכו כסדרם. נראה שראשי הבנק המרכזי חוששים מתגובת השוק, בעיקר לאור מצבה המשתפר, אך עדיין שברירי ו"עדין" של כלכלת ארה"ב, היא תתקשה להתמודד עם עלייה חדה ברמת התשואות.

אחד מהאתגרים העומדים בפני ג'נט יילן, נגידת הבנק המרכזי החדשה, הוא הכנת תוכנית מסודרת להפסקת תוכנית התמריצים, מבלי "להלחיץ" את השווקים. אחד הסיכונים בהמשך תוכנית כה אגרסיבית, לכלכלה שאינה זקוקה לה עוד, היא התנפחות בועת מחירים. כבר היום ישנם קולות הטוענים כי ביצועי החברות אינם תומכים במחירי מניות כה גבוהים.

לדעתי, תוכנית התמריצים תמשך כסדרה, ומי שתמשיך לנהל אותה למעשה היא התנהגות השווקים הפיננסים, ולא הבנק המרכזי. החשש מתגובה לא פרופרציונלית של השווקים להפסקה של תוכנית התמריצים, גדולה מהחשש להתנפחות בועת מחירים. אני מאמין כי הפסקת תוכנית התמריצים תחל כאשר כלכלת ארה"ב תראה התאוששות אמיתית וברת קיימא, כזו שהשווקים הפיננסים "יאמינו" לה, ותגרום להם לבחון את משמעות הנתונים עצמם, ולא את משמעות תגובת הבנק המרכזי בעקבות הנתונים. עד אז, סביר שנראה את האפיק המנייתי ממשיך לחגוג באדיבות הבנק המרכזי.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מה רמת האינטליגנציה שלך איתי? (ל"ת)
    מבין 25/11/2013 14:50
    הגב לתגובה זו
  • קצת צניעות 26/11/2013 10:25
    הגב לתגובה זו
    איתי לימדו שהייתי ילד שאם אין לך משהו חכם להגיד אז עדיף לשתוק.אח"כ שהתבגרתי טיפה אבי (איש בעל רמת אינטליגנציה גבוהה ד"א) אמר לי שלהעביר ביקורת מבלי לנמק בעיקר מעידה על המבקר וגם במקרים כאלו עדיף לשתוק...
בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי |
נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי. 

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי |
נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי. 

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?