למרות התחזקות הכלכלה תוכנית התמריצים נמשכת, עד מתי?
תוכנית התמריצים מדדי המניות בארה"ב מגיעים לשיאים חדשים, ורושמים תשואות מרשימות מתחילת השנה, למרות שאף האופטימים לא ניבאו שנה כה מוצלחת. אם נסתמך רק על ביצועי מדדי המניות, ניתן לחשוב שהכלכלה הגדולה בעולם נמצאת על פסי צמיחה יציבים וטובים, אך המציאות עדיין רחוקה מכך. הסיבה העיקרית לעליות המרשימות הינה הריבית הנמוכה ותוכנית התמריצים, אשר גרמו לירידת תשואות באג"ח, כך שהאפיק המנייתי נותר עם פוטנציאל הרווח הגדול ביותר ואליו זורם הכסף.
עד מתי תימשך תוכנית הרכישות של הפד?
נראה שזוהי השאלה שמעסיקה את השווקים הפיננסים בחודשים האחרונים. השווקים מתנהגים בעצבנות, כמכורים למנת התמריצים מהפד. ככל שהוודאות להמשך ואורך תוכנית התמריצים עולה, כך גם מדדי המניות והאג"ח עולים בהתאם. מנגד, מצמוץ קל, רמז לשינוי בתוכנית או נתון טוב מהצפי שבעקבותיו אולי יוחלט לצמצם את תוכנית הרכישות, ומדדי המניות יורדים בהתאם.
על פי הנתונים בארה"ב אין צורך אמיתי בתוכנית אגרסיבית הכוללת הזרמה של 85 מליארד דולר בנוסף לריבית אפסית. האבטלה ירדה מרמה של 10% ל-7.3%, מחירי הבתים עלו בכ-12% מתחילת השנה, הצריכה הפרטית במגמת שיפור והצמיחה עולה מעל הצפי. מצב הכלכלה עדיין רחוק מלהיות מושלם, אך הפעולות שנוקט בהם הפד נועדו לכלכלה במצב של שיתוק הנמצאת פסיעה ממיתון קשה.
אם כך, מדוע תוכנית התמריצים עדיין נמשכת? או למה, לכל הפחות, אין הפחתה הדרגתית בכמות הרכישות? בתחילת הקיץ היו התבטאויות על הקטנה הדרגתית של הרכישות בעקבות שיפור בכלכלה. בתגובה לכך תשואות האג"ח עלו בחדות. על מנת להרגיע את השווקים ולהוריד את תשואות האג"ח, הפתיע הפד בספטמבר האחרון והודיע כי רכישות האג"ח ימשיכו כסדרם. נראה שראשי הבנק המרכזי חוששים מתגובת השוק, בעיקר לאור מצבה המשתפר, אך עדיין שברירי ו"עדין" של כלכלת ארה"ב, היא תתקשה להתמודד עם עלייה חדה ברמת התשואות.
- הצהרת מנהיגי סין צפויה לדחוף את המניות הסיניות מעלה
- תוכנית התמריצים של סין ממשיכה - הריבית ירדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד מהאתגרים העומדים בפני ג'נט יילן, נגידת הבנק המרכזי החדשה, הוא הכנת תוכנית מסודרת להפסקת תוכנית התמריצים, מבלי "להלחיץ" את השווקים. אחד הסיכונים בהמשך תוכנית כה אגרסיבית, לכלכלה שאינה זקוקה לה עוד, היא התנפחות בועת מחירים. כבר היום ישנם קולות הטוענים כי ביצועי החברות אינם תומכים במחירי מניות כה גבוהים.
לדעתי, תוכנית התמריצים תמשך כסדרה, ומי שתמשיך לנהל אותה למעשה היא התנהגות השווקים הפיננסים, ולא הבנק המרכזי. החשש מתגובה לא פרופרציונלית של השווקים להפסקה של תוכנית התמריצים, גדולה מהחשש להתנפחות בועת מחירים. אני מאמין כי הפסקת תוכנית התמריצים תחל כאשר כלכלת ארה"ב תראה התאוששות אמיתית וברת קיימא, כזו שהשווקים הפיננסים "יאמינו" לה, ותגרום להם לבחון את משמעות הנתונים עצמם, ולא את משמעות תגובת הבנק המרכזי בעקבות הנתונים. עד אז, סביר שנראה את האפיק המנייתי ממשיך לחגוג באדיבות הבנק המרכזי.
- 1.מה רמת האינטליגנציה שלך איתי? (ל"ת)מבין 25/11/2013 14:50הגב לתגובה זו
- קצת צניעות 26/11/2013 10:25הגב לתגובה זואיתי לימדו שהייתי ילד שאם אין לך משהו חכם להגיד אז עדיף לשתוק.אח"כ שהתבגרתי טיפה אבי (איש בעל רמת אינטליגנציה גבוהה ד"א) אמר לי שלהעביר ביקורת מבלי לנמק בעיקר מעידה על המבקר וגם במקרים כאלו עדיף לשתוק...
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
