הדילמות של ג'נט: השאלות הקריטיות שבאות עם התפקיד

יוחאי שויגר, אנליסט ב-FXCM ישראל, מתייחס למינויה האחרון של ג'נט יאלן כיושבת ראש הפדרל ריזרב ולצומת הדרכים המכריע בו היא נמצאת. האם תדע לקבל את ההחלטות הנכונות?
יוחאי שויגר |

בשנים האחרונות נדמה שיש פער בין חוסר האמון של השוק בהנהגה הפיסקאלית של ארצות הברית, כלומר הממשל והקונגרס, לאמון העיוור כמעט בהנהגה המוניטארית, דהיינו הבנק המרכזי והעומד בראשו בן ברננקי. והנה, מינויה הצפוי של ג'נט יאלן לתפקיד נגידת הבנק המרכזי הפיח בשוק משב רוח חיובי בימים בהם הפוליטיקאים בוושינגטון מנהלים ביניהם קרב תרנגולים ומובילים את הכלכלה האמריקנית לעבר אסון.

ג'נט יאלן היתה בחודשים האחרונים המועמדת הכמעט ודאית לתפקיד, אבל מעולם לא היתה הפייבוריטית של אובמה. נראה שהוא ניסה למצות את כל שאר האופציות, אך לאחר שכשל בניסיונות למנות את המועמדים שלו, נאלץ למנות את יאלן (האם יש עדיין סיכוי להתפתחות דומה במינוי קרנית פלוג לתפקיד נגיד בנק ישראל?). יאלן, יהודיה גם היא, תהיה האישה הראשונה שתכהן בתפקיד יושב(ת) ראש הבנק הפדרלי, אחד התפקידים החשובים והמשפיעים ביותר בעולם כיום. מועד כניסתה לתפקיד, הוא אחד הצמתים הגורליים ביותר בניהול המדיניות של הבנק הפדרלי.

יאלן וברננקי, שהנהיגו את הבנק הפדרלי, דוגלים באותה אידיאולוגיה - התערבות מוניטארית מאסיבית בתקופה של משבר ושמירה על יציבות המערכת הפיננסית בכל מחיר. בתקופה הנוכחית, בה הפוליטיקאים בוושינגטון אינם מסוגלים להתעלות מעל המחלוקות ולבצע את הצעדים הנדרשים, הפד הוא עוגן של יציבות עבור המערכת הפיננסית והבנקאית.

אז למה השווקים הגיבו בעליות שערים אתמול כשהתפרסמו הידיעות על מינוי יאלן (כפי שהגיבו כשירדה מועמדתו של לארי סאמרס מהפרק)? יאלן היא תומכת נלהבת בהרחבה הכמותית, ואולי אף יותר מברננקי עצמו. יש האומרים שכמות ההרחבה הנוכחית - 85 מיליארד דולרים לחודש המוזרמים בימים אלו לתוך שוק האג"ח הממשלתי ושוק האג"ח המגבה משכנתאות - מייצגת את דעתה יותר מאשר של ראש הפד הנוכחי. פרוטוקולי הפד מראים שהיא היתה תמיד בצד היונים, ולא הניצים, בכל הקשור להדפסה.

יחד עם זאת, יאלן נכנסת לתפקידה ברגע קריטי של יישום מדיניות זו. השאלות הרבות שעל הפרק כרגע, האם הגיע הזמן להתחיל בצמצום (חשבנו ששאלה זו כבר הוכרעה, אבל הבנק הפדרלי הפתיע אותנו בחודש שעבר)? מעניין יהיה אם יאלן תדע לקבל החלטות קשות. האם נראה שוב הרעה בכלכלת ארצות הברית, ובעיקר בשוק התעסוקה, או במידה של משבר פיננסי, יאלן לא תהסס ותפתח שוב את ברז ה-QE, בזרם חזק הרבה יותר מכפי שעשה ברננקי?

ואולם, השאלה המעניינת ביותר, היא כיצד תפעל יאלן אם הסטטוס קוו הכלכלי הנוכחי יימשך? כלומר אם ארצות הברית תמשיך לדשדש בקצב צמיחה בו התוצר הנומינלי קרוב לאינפלציה ושוק התעסוקה ימשיך להתדרדר ולהציג קיטון מתמיד של שיעור ההשתתפות, ורווחי החברות יעלו רק כתוצאה מהתייעלות ולא הודות לעלייה בביקושים?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר

קרינה קוסמית - חלקיקים אנרגטיים סולריים שחודרים לאטמוספירה בגובה טיסת מטוסי הנוסעים ועלולים לשבש את פעולת המחשבים, היא האחראית לאירוע שהפעם הסתיים בנס. בעקבותיו, השתמשה איירבוס בסוג של "אקמול" בכל 6,000 מטוסיה כדי להשיג פתרון מהיר. זה ממש לא מספיק 



עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג


ב-30 באוקטובר 2025 חוותה טיסת JetBlue 1230 מקנקון שבמקסיקו לניוארק שבניו ג'רזי, צלילה וירידת גובה פתאומית בגובה שיוט מעל פלורידה. הקברניט דיווח למרכז הבקרה: "ציוד רפואי נדרש". 15 נוסעים נפצעו, חלקם בפצעי ראש. המטוס נחת נחיתת חירום בשדה טמפה שבפלורידה. המטוס היה איירבוס A320.

ניתוח ראשוני של איירבוס חשף כי מחשב בקרת המאזנות בכנפיים והגאי הגובה הפיק פקודות שגויות, שגרמו להורדת אף המטוס ולצלילה לא מבוקרת.

האירוע, שהתרחש על פי הדיווח ביום עם רמות קרינה סולארית שאינן גבוהות מהרגיל, הדליק נורת אזהרה: חלקיק קוסמי בודד גרם ל-bit flip, היפוך סיבית בזיכרון מחשבי המטוס, שהתפשט לפקודות קריטיות שגויות ולא רצוניות למאזנות ולהגאי הגובה של המטוס וגרמו לצלילתו הפתאומית. אלא שחברות התעופה לא קיבלו אזהרות מזג אוויר סולאריות ספציפיות או מוקדמות לפני אירוע התקלה במטוס ה-A320 של JetBlue באוקטובר 2025 מכיוון שלא נמדדו רמות סולאריות חריגות.

בניגוד לחלליות, בתעופה המסחרית אין ניטור שגרתי ל-space weather. בטיסה האזרחית שינויי גובה טיסה לטיסה נמוכה יותר - שמגבירים צריכת דלק ב-10%-20% - אינם מקובלים, כמו גם עקיפת אירועי פרצי שמש כסטנדרט לא נעשית בשיגרה.

גם במקרה של טיסה 171 של אייר אינדיה עם מטוס דרימליינר של בואינג שהתרסקה ביוני 2025, החקירה עדיין לא הסתיימה והמטוסים ממשיכים לטוס מאחר ולא זוהה ולא אותר בוודאות הגורם להתרסקות.

TOAH
צילום: באדיבות View Point

איך תשפיע הורדת הריבית על רווחי חברות הנדל"ן המניב?

על הקשר בין הריבית ובין שווי נכסים ואיך תשפיע הורדת הריבית על הדוחות הכספיים של חברות הנדל"ן המניב? 

נדב אטיאס |
נושאים בכתבה נדל"ן מניב ריבית

בשבוע שעבר בנק ישראל הוריד את הריבית ב-0.25% ונגיד בנק ישראל ציין כי בהתאם לנתונים הקיימים כיום, צפויות ככל הנראה עוד 2 פעימות של הורדות ריבית במהלך שנת 2026. 

הורדת ריבית זו הינה חלק ממהלך רחב יותר של הורדות ריבית בשאר כלכלות העולם, בהובלת הכלכלה הגדולה בעולם, ארה"ב. הורדות ריבית אלו, גם כעת וגם הצפויות, משפיעות באופן ישיר על דו"חות ורווחי החברות הציבוריות העוסקות בנדל"ן מניב, בישראל ובעולם.


מהן חברות נדל"ן מניב?

חברות נדל"ן מניב, כשמן כן הן, חברות אשר מחזיקות נדל"ן אשר מניב להן הכנסות מהשכרה נכסים. הנכסים אלו כוללים נכסים מסחריים כגון קניונים, בנייני משרדים להשכרה, דיור מוגן, מרכזיים לוגיסטיים (מרלו"גים), מבני תעשייה וכדומה.

חברות הנדל"ן המניב מפרסמות כל רבעון דו"ח כספי המשקף את נתוני השכרות הנכסים וכולל את אחוז התפוסה בנכסים, מחירי השכירות, הכנסות והוצאות שוטפות ביחס לנכסים. במקביל, ומדי תקופה מציגים את שווי הנכסים העדכני בהתאם לשמאות שבוצעה לרוב בסמיכות למועד פרסום הדו"ח.

ירידת הריבית משפיעה ישירות על שווי הנדל"ן המוחזקים כך שירידת ריבית מעלה את שווי הנכסים המוערך, ובכך מעלה את רווחי החברות ברווח חשבונאי המכונה "רווח שערוך".

השינוי בשווי נכסי הנדל"ן המניב, המשורשר לשורת הרווח, קשור למושג הנקרא, היוון הכנסות.