הדילמות של ג'נט: השאלות הקריטיות שבאות עם התפקיד
בשנים האחרונות נדמה שיש פער בין חוסר האמון של השוק בהנהגה הפיסקאלית של ארצות הברית, כלומר הממשל והקונגרס, לאמון העיוור כמעט בהנהגה המוניטארית, דהיינו הבנק המרכזי והעומד בראשו בן ברננקי. והנה, מינויה הצפוי של ג'נט יאלן לתפקיד נגידת הבנק המרכזי הפיח בשוק משב רוח חיובי בימים בהם הפוליטיקאים בוושינגטון מנהלים ביניהם קרב תרנגולים ומובילים את הכלכלה האמריקנית לעבר אסון.
ג'נט יאלן היתה בחודשים האחרונים המועמדת הכמעט ודאית לתפקיד, אבל מעולם לא היתה הפייבוריטית של אובמה. נראה שהוא ניסה למצות את כל שאר האופציות, אך לאחר שכשל בניסיונות למנות את המועמדים שלו, נאלץ למנות את יאלן (האם יש עדיין סיכוי להתפתחות דומה במינוי קרנית פלוג לתפקיד נגיד בנק ישראל?). יאלן, יהודיה גם היא, תהיה האישה הראשונה שתכהן בתפקיד יושב(ת) ראש הבנק הפדרלי, אחד התפקידים החשובים והמשפיעים ביותר בעולם כיום. מועד כניסתה לתפקיד, הוא אחד הצמתים הגורליים ביותר בניהול המדיניות של הבנק הפדרלי.
יאלן וברננקי, שהנהיגו את הבנק הפדרלי, דוגלים באותה אידיאולוגיה - התערבות מוניטארית מאסיבית בתקופה של משבר ושמירה על יציבות המערכת הפיננסית בכל מחיר. בתקופה הנוכחית, בה הפוליטיקאים בוושינגטון אינם מסוגלים להתעלות מעל המחלוקות ולבצע את הצעדים הנדרשים, הפד הוא עוגן של יציבות עבור המערכת הפיננסית והבנקאית.
אז למה השווקים הגיבו בעליות שערים אתמול כשהתפרסמו הידיעות על מינוי יאלן (כפי שהגיבו כשירדה מועמדתו של לארי סאמרס מהפרק)? יאלן היא תומכת נלהבת בהרחבה הכמותית, ואולי אף יותר מברננקי עצמו. יש האומרים שכמות ההרחבה הנוכחית - 85 מיליארד דולרים לחודש המוזרמים בימים אלו לתוך שוק האג"ח הממשלתי ושוק האג"ח המגבה משכנתאות - מייצגת את דעתה יותר מאשר של ראש הפד הנוכחי. פרוטוקולי הפד מראים שהיא היתה תמיד בצד היונים, ולא הניצים, בכל הקשור להדפסה.
יחד עם זאת, יאלן נכנסת לתפקידה ברגע קריטי של יישום מדיניות זו. השאלות הרבות שעל הפרק כרגע, האם הגיע הזמן להתחיל בצמצום (חשבנו ששאלה זו כבר הוכרעה, אבל הבנק הפדרלי הפתיע אותנו בחודש שעבר)? מעניין יהיה אם יאלן תדע לקבל החלטות קשות. האם נראה שוב הרעה בכלכלת ארצות הברית, ובעיקר בשוק התעסוקה, או במידה של משבר פיננסי, יאלן לא תהסס ותפתח שוב את ברז ה-QE, בזרם חזק הרבה יותר מכפי שעשה ברננקי?
ואולם, השאלה המעניינת ביותר, היא כיצד תפעל יאלן אם הסטטוס קוו הכלכלי הנוכחי יימשך? כלומר אם ארצות הברית תמשיך לדשדש בקצב צמיחה בו התוצר הנומינלי קרוב לאינפלציה ושוק התעסוקה ימשיך להתדרדר ולהציג קיטון מתמיד של שיעור ההשתתפות, ורווחי החברות יעלו רק כתוצאה מהתייעלות ולא הודות לעלייה בביקושים?
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
