הדילמות של ג'נט: השאלות הקריטיות שבאות עם התפקיד
בשנים האחרונות נדמה שיש פער בין חוסר האמון של השוק בהנהגה הפיסקאלית של ארצות הברית, כלומר הממשל והקונגרס, לאמון העיוור כמעט בהנהגה המוניטארית, דהיינו הבנק המרכזי והעומד בראשו בן ברננקי. והנה, מינויה הצפוי של ג'נט יאלן לתפקיד נגידת הבנק המרכזי הפיח בשוק משב רוח חיובי בימים בהם הפוליטיקאים בוושינגטון מנהלים ביניהם קרב תרנגולים ומובילים את הכלכלה האמריקנית לעבר אסון.
ג'נט יאלן היתה בחודשים האחרונים המועמדת הכמעט ודאית לתפקיד, אבל מעולם לא היתה הפייבוריטית של אובמה. נראה שהוא ניסה למצות את כל שאר האופציות, אך לאחר שכשל בניסיונות למנות את המועמדים שלו, נאלץ למנות את יאלן (האם יש עדיין סיכוי להתפתחות דומה במינוי קרנית פלוג לתפקיד נגיד בנק ישראל?). יאלן, יהודיה גם היא, תהיה האישה הראשונה שתכהן בתפקיד יושב(ת) ראש הבנק הפדרלי, אחד התפקידים החשובים והמשפיעים ביותר בעולם כיום. מועד כניסתה לתפקיד, הוא אחד הצמתים הגורליים ביותר בניהול המדיניות של הבנק הפדרלי.
יאלן וברננקי, שהנהיגו את הבנק הפדרלי, דוגלים באותה אידיאולוגיה - התערבות מוניטארית מאסיבית בתקופה של משבר ושמירה על יציבות המערכת הפיננסית בכל מחיר. בתקופה הנוכחית, בה הפוליטיקאים בוושינגטון אינם מסוגלים להתעלות מעל המחלוקות ולבצע את הצעדים הנדרשים, הפד הוא עוגן של יציבות עבור המערכת הפיננסית והבנקאית.
אז למה השווקים הגיבו בעליות שערים אתמול כשהתפרסמו הידיעות על מינוי יאלן (כפי שהגיבו כשירדה מועמדתו של לארי סאמרס מהפרק)? יאלן היא תומכת נלהבת בהרחבה הכמותית, ואולי אף יותר מברננקי עצמו. יש האומרים שכמות ההרחבה הנוכחית - 85 מיליארד דולרים לחודש המוזרמים בימים אלו לתוך שוק האג"ח הממשלתי ושוק האג"ח המגבה משכנתאות - מייצגת את דעתה יותר מאשר של ראש הפד הנוכחי. פרוטוקולי הפד מראים שהיא היתה תמיד בצד היונים, ולא הניצים, בכל הקשור להדפסה.
יחד עם זאת, יאלן נכנסת לתפקידה ברגע קריטי של יישום מדיניות זו. השאלות הרבות שעל הפרק כרגע, האם הגיע הזמן להתחיל בצמצום (חשבנו ששאלה זו כבר הוכרעה, אבל הבנק הפדרלי הפתיע אותנו בחודש שעבר)? מעניין יהיה אם יאלן תדע לקבל החלטות קשות. האם נראה שוב הרעה בכלכלת ארצות הברית, ובעיקר בשוק התעסוקה, או במידה של משבר פיננסי, יאלן לא תהסס ותפתח שוב את ברז ה-QE, בזרם חזק הרבה יותר מכפי שעשה ברננקי?
ואולם, השאלה המעניינת ביותר, היא כיצד תפעל יאלן אם הסטטוס קוו הכלכלי הנוכחי יימשך? כלומר אם ארצות הברית תמשיך לדשדש בקצב צמיחה בו התוצר הנומינלי קרוב לאינפלציה ושוק התעסוקה ימשיך להתדרדר ולהציג קיטון מתמיד של שיעור ההשתתפות, ורווחי החברות יעלו רק כתוצאה מהתייעלות ולא הודות לעלייה בביקושים?

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה – S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר.
מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל – IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים.
נחיל רחפניםאלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב
להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי
דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.
להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.
הנחילים שחושבים לבד
רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות.
הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- ירידה של 3% במניית אירו-ויירמנט במסחר המאוחר למרות שיא בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון
בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.
