הדרך המהירה להגדלת היצע הדירות - במרכזי הערים

בועז אופק, מנכ"ל DBO נדל"ן, מתייחס לקורה היום בכל הקשור ליחס שבין נדל"ן למגורים ונדל"ן מניב
בועז אופק | (4)

לא אחת אני כותב על מצוקת הדיור, שבאה לידי ביטוי לא רק בעלייה דרסטית ובלתי מתקבלת על הדעת במחירי הדירות הקיימים בשוק, אלא גם בהיצע הדירות הקיים בשוק - נמוך מכדי לספק את הביקוש הקיים, על אחת כמה וכמה באותן ערים המכונות: "ערי הביקוש".

נתונים אלו נתמכים על ידי הלמ"ס, איגוד הקבלנים וכן ידועים גם לממשלת ישראל ולוועדות התכנון השונות, אשר אינן מכחישות אותם. אז אחרי שהבנו בטורים האחרונים כי ממשלת ישראל בכלל והתקציב שלה בפרט ניזונים מעליית מחירי הדירות בשוק (וכאן שוב המקום להזכיר כי 60% מסך מכירתה של כל דירה חדשה מועבר במישרין או בעקיפין למדינה), נשאלת השאלה איך ניתן להגדיל את ההיצע של נכסים קיימים, על מנת לספק את הביקוש, בייחוד במרכז הארץ רבתי, באותן "ערי ביקוש".

נתחיל בסיפור, שלחלק מהקוראים אשר לא עקבו אחרי שוק הנדל"ן לפני כארבעה עשורים יישמע מעט דמיוני:

באותה תקופה, איזור המרכז בכלל ותל אביב בפרט, סבל מחוסר מובהק של משרדים וקליניקות, אשר יוכלו לשכן את בעלי המקצוע הקיימים באזור. ערים כמו הוד השרון, בני ברק, פתח תקווה, רמת גן ותל אביב אופיינו בחוסר גדול במשרדים לשימוש. לכן, החליטו הגופים הרלוונטים שהפתרון הטוב ביותר הוא להסב את השימוש בדירות מגורים קיימות לכדי שימוש משרדי, אשר יספק את הצורך ההולך וגובר למשרדים, קליניקות וסוכנויות למיניהן.

וכך, הוגדל היצע המשרדים הקיים באותן ערי ביקוש, על חשבון דירות מגורים, שכן הביקוש למשרדים באותה תקופה היה גדול מהביקוש לדירות מגורים (נשמע אולי קצת מופרך ביחס לתקופה שלנו היום, אך זו האמת).

השנים חלפו והמגמה התהפכה. היום קיים היצע גדול מאוד הכולל משרדים, סוכנויות וקליניקות, אשר עומדות ריקות ואינן מאוכלסות כלל. קומות שלמות במגדלים רבים באותן ערי ביקוש, נשארות יתומות משוכרים בזמן שמשרדים רבים מאכלסים דירות מגורים רבות, להן משוועים רוכשי הדירות למגורים בכלל והזוגות הצעירים בפרט.

עד כאן גוללתי בפניכם את הבעיה הקיימת ואת העוול ההיסטורי שנעשה לשוק המגורים. אך מה הפיתרון? עשתה טוב ממשלת ישראל וכמוה שר האוצר לשעבר, ד"ר יובל שטייניץ, בכך שניסה להגדיל את היצע דירות המגורים על ידי מתן פור ממס שבח למוכרי משרדים וקליניקות אשר ישמשו החל מיום המכירה, לטובת מגורים - עשו טוב, אבל לא מספיק.

ראשית, הוראה זו הוגבלה בזמן והטילה מנגנוני פיקוח רבים, הן של רשות המיסים והן של המועצות המקומיות, אשר ספק אם אלה המוכרים יעמדו בהם. שנית, התמריץ למכירת הדירות לא היה משמעותי. מבחן התוצאה מראה כי מוכרים לא מכרו מספר רב של דירות מגורים והשפעת ההוראה הזו על ההיצע הקיים בשוק הנדל"ן, הייתה כטיפה בים.

לעניות דעתי, יש לקבוע הוראה גורפת ומתמשכת - כל אדם אשר יחפוץ במכירת דירה המשמשת כרגע לכל שימוש אחר מלבד מגורים, או אפילו יחפוץ בהשכרתה לטובת מגורים, לאחר הסבת השימוש בה ברשויות המתאימות - ייהנה מהטבות לא מבוטלות, כגון הנחה בארנונה בעת השכרתה ומיסוי נמוך עם חסמים מעטים (בניגוד להוראה הקודמת) בעת מכירתה.

נכון, שוק הנדל"ן לא יוצף כעת בעשרות אלפי משרדים אשר ממוקמים במרכזי ערי הביקוש אך מאות רבות של דירות ואף יותר, ייכנסו חזרה לשוק הנדל"ן למגורים, שם מקומן, ויגדילו את היצע הדירות הקיים בשוק.

הכותב הוא עו"ד - מנכ"ל DBO נדל"ן

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    קליפ 15/09/2013 21:06
    הגב לתגובה זו
    למאות אלפי יהודים 2 דירות 3 דירות ואפילו 10 או 20 דירות בפריפרייה.מס על כל דירה.מס צודק?ברור.כל הדירות זה הלבנת הון גנוב,שחור ובזוי!!!.
  • 2.
    אין מצוקת דיור יש מצוקת שכל (ל"ת)
    thi 15/09/2013 12:21
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אחד 15/09/2013 09:11
    הגב לתגובה זו
    העיריות הן שותפות לפשע נגד הציבור הציבור הישראלי שסובל ממצוקת דיור נוראית.הן מאשרות בנייה מטורפת של משרדים במקום מגורים, וצוצדק הכותב שצריך להסב חלק משטחי המשרדים המיותרים שנבנו בשנים האחרונות למגורים.
  • שמואל 15/09/2013 15:45
    הגב לתגובה זו
    הכותב לא אמר שצריך להסב את קומות במגדלי משרדים למגורים אלא למכור את הדירות המשמשות משרדים וקליניקות לטובת מגורים.
נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות. 

נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.