הדרך המהירה להגדלת היצע הדירות - במרכזי הערים
לא אחת אני כותב על מצוקת הדיור, שבאה לידי ביטוי לא רק בעלייה דרסטית ובלתי מתקבלת על הדעת במחירי הדירות הקיימים בשוק, אלא גם בהיצע הדירות הקיים בשוק - נמוך מכדי לספק את הביקוש הקיים, על אחת כמה וכמה באותן ערים המכונות: "ערי הביקוש".
נתונים אלו נתמכים על ידי הלמ"ס, איגוד הקבלנים וכן ידועים גם לממשלת ישראל ולוועדות התכנון השונות, אשר אינן מכחישות אותם. אז אחרי שהבנו בטורים האחרונים כי ממשלת ישראל בכלל והתקציב שלה בפרט ניזונים מעליית מחירי הדירות בשוק (וכאן שוב המקום להזכיר כי 60% מסך מכירתה של כל דירה חדשה מועבר במישרין או בעקיפין למדינה), נשאלת השאלה איך ניתן להגדיל את ההיצע של נכסים קיימים, על מנת לספק את הביקוש, בייחוד במרכז הארץ רבתי, באותן "ערי ביקוש".
נתחיל בסיפור, שלחלק מהקוראים אשר לא עקבו אחרי שוק הנדל"ן לפני כארבעה עשורים יישמע מעט דמיוני:
באותה תקופה, איזור המרכז בכלל ותל אביב בפרט, סבל מחוסר מובהק של משרדים וקליניקות, אשר יוכלו לשכן את בעלי המקצוע הקיימים באזור. ערים כמו הוד השרון, בני ברק, פתח תקווה, רמת גן ותל אביב אופיינו בחוסר גדול במשרדים לשימוש. לכן, החליטו הגופים הרלוונטים שהפתרון הטוב ביותר הוא להסב את השימוש בדירות מגורים קיימות לכדי שימוש משרדי, אשר יספק את הצורך ההולך וגובר למשרדים, קליניקות וסוכנויות למיניהן.
וכך, הוגדל היצע המשרדים הקיים באותן ערי ביקוש, על חשבון דירות מגורים, שכן הביקוש למשרדים באותה תקופה היה גדול מהביקוש לדירות מגורים (נשמע אולי קצת מופרך ביחס לתקופה שלנו היום, אך זו האמת).
השנים חלפו והמגמה התהפכה. היום קיים היצע גדול מאוד הכולל משרדים, סוכנויות וקליניקות, אשר עומדות ריקות ואינן מאוכלסות כלל. קומות שלמות במגדלים רבים באותן ערי ביקוש, נשארות יתומות משוכרים בזמן שמשרדים רבים מאכלסים דירות מגורים רבות, להן משוועים רוכשי הדירות למגורים בכלל והזוגות הצעירים בפרט.
עד כאן גוללתי בפניכם את הבעיה הקיימת ואת העוול ההיסטורי שנעשה לשוק המגורים. אך מה הפיתרון? עשתה טוב ממשלת ישראל וכמוה שר האוצר לשעבר, ד"ר יובל שטייניץ, בכך שניסה להגדיל את היצע דירות המגורים על ידי מתן פור ממס שבח למוכרי משרדים וקליניקות אשר ישמשו החל מיום המכירה, לטובת מגורים - עשו טוב, אבל לא מספיק.
ראשית, הוראה זו הוגבלה בזמן והטילה מנגנוני פיקוח רבים, הן של רשות המיסים והן של המועצות המקומיות, אשר ספק אם אלה המוכרים יעמדו בהם. שנית, התמריץ למכירת הדירות לא היה משמעותי. מבחן התוצאה מראה כי מוכרים לא מכרו מספר רב של דירות מגורים והשפעת ההוראה הזו על ההיצע הקיים בשוק הנדל"ן, הייתה כטיפה בים.
לעניות דעתי, יש לקבוע הוראה גורפת ומתמשכת - כל אדם אשר יחפוץ במכירת דירה המשמשת כרגע לכל שימוש אחר מלבד מגורים, או אפילו יחפוץ בהשכרתה לטובת מגורים, לאחר הסבת השימוש בה ברשויות המתאימות - ייהנה מהטבות לא מבוטלות, כגון הנחה בארנונה בעת השכרתה ומיסוי נמוך עם חסמים מעטים (בניגוד להוראה הקודמת) בעת מכירתה.
נכון, שוק הנדל"ן לא יוצף כעת בעשרות אלפי משרדים אשר ממוקמים במרכזי ערי הביקוש אך מאות רבות של דירות ואף יותר, ייכנסו חזרה לשוק הנדל"ן למגורים, שם מקומן, ויגדילו את היצע הדירות הקיים בשוק.
הכותב הוא עו"ד - מנכ"ל DBO נדל"ן
- 3.קליפ 15/09/2013 21:06הגב לתגובה זולמאות אלפי יהודים 2 דירות 3 דירות ואפילו 10 או 20 דירות בפריפרייה.מס על כל דירה.מס צודק?ברור.כל הדירות זה הלבנת הון גנוב,שחור ובזוי!!!.
 - 2.אין מצוקת דיור יש מצוקת שכל (ל"ת)thi 15/09/2013 12:21הגב לתגובה זו
 - 1.אחד 15/09/2013 09:11הגב לתגובה זוהעיריות הן שותפות לפשע נגד הציבור הציבור הישראלי שסובל ממצוקת דיור נוראית.הן מאשרות בנייה מטורפת של משרדים במקום מגורים, וצוצדק הכותב שצריך להסב חלק משטחי המשרדים המיותרים שנבנו בשנים האחרונות למגורים.
 - שמואל 15/09/2013 15:45הגב לתגובה זוהכותב לא אמר שצריך להסב את קומות במגדלי משרדים למגורים אלא למכור את הדירות המשמשות משרדים וקליניקות לטובת מגורים.
 
מטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexelsמהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר. במרכז הזירה - שתי הענקיות המסורתיות. אבל בצד מתחמם סטארט-אפ שיכול להיות הראשון שיפעיל מטוס חשמלי מסחרי לטיסות קצרות
כשהנשיא ביל קלינטון אמר בתחילת שנות ה־2000 כי "המאבק על האקלים יהיה מבחן המנהיגות של דורנו", הוא לא העלה בדעתו עד כמה דבריו ינבאו את העתיד של עולם התעופה. הוא לא יכול היה לחזות שעשרים שנה מאוחר יותר הקרב בין ענקיות התעופה יתפתח לזירה חדשה לחלוטין - המרוץ אחר תעופה ירוקה, שבו גם סטארט-אפ קטן משבדיה מנסה לחטוף חלק מהשוק עם טכנולוגיות מהפכניות.
תעופה ירוקה אינה רק חזון סביבתי, היא הזדמנות כלכלית ואסטרטגית. בעולם שבו תחבורה בת־קיימא הופכת לדרישה רגולטורית ולא רק מוסרית, מדינות וחברות שלא יאיצו את ההסתגלות יישארו על הקרקע בעוד האחרים ממריאים קדימה.
הקרב המסורתי בין בואינג לאיירבוס על שליטה בשמיים הפך כיום למרוץ מורכב יותר שבו יעילות הדלק, הפחתת פליטות פחמן וחדשנות סביבתית הן השדות החדשים שעליהם נחרץ עתיד התעופה האזרחית.
בעולם שבו שינויי האקלים הפכו לאיום גלובלי, גם השמיים נדרשים לעבור מהפכה. תעשיית התעופה, שאחראית לכ־3% מפליטת הפחמן הדו־חמצני בעולם, ניצבת בעשור האחרון בראש סדר היום הסביבתי. חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר.
- בואינג מפספסת את התחזיות ומציגה הפסדים לאור העיכוב בפרויקט 777X
 - בואינג חוזרת למסלול? ה-FAA מאשרת הגדלת קצב הייצור של מטוסי ה-737 MAX
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
דלקים חדשים - הלב של השינוי
המעבר לדלקי תעופה בני־קיימא (SAF - Sustainable Aviation Fuels) הוא המפתח המיידי ביותר להפחתת פליטות פחמן דו חמצני. דלקים אלה מופקים משמנים צמחיים, פסולת אורגנית או אפילו מימן ירוק, ומאפשרים ירידה של עד 80% בפליטות הפחמן לעומת דלק סילוני מסורתי. חברות כמו בואינג, איירבוס ורולס רויס כבר ביצעו טיסות ניסוי מוצלחות בדלק "ירוק", ומדינות באירופה אף החלו לחייב ערבוב שלו בדלקים המסחריים.
