המדד החדש בשוק: 5.5% צמוד האם שווה השקעה?
ביום שני הקרוב (18/02/2013) תשיק הבורסה מדד חדש - "תל בונד תשואות". על פי פרסומי הבורסה, המדד החדש יכלול 66 סדרות אג"ח צמודות מדד בעלות דירוג שבין BBB- ל-A. המטרה בהשקת המדד החדש, לאפשר רכישת סל איגרות חוב בדירוג נמוך יותר מאשר במדדי התל בונד הקיימים (ובתשואה גבוהה יותר), לשם גיוון תיק ההשקעות. ובנוסף, לשפר את רמת הסחירות הנמוכה הקיימת בחלק לא מבוטל מאיגרות החוב המרכיבות את המדד. אומנם תעודות הסל וקרנות מחקות על המדד החדש יונפקו רק בעוד כשלושה חודשים, אך כבר כעת כדאי לבדוק את כדאיות ההשקעה במדד.
התשואה הפנימית של המדד צפויה לעמוד (נכון להיום) על כ-5.5% צמוד למדד המחירים לצרכן למח"מ 3.6 שנים. במבט ראשון נראה כי התשואה גבוהה, במיוחד כאשר משווים אותה לתשואות מדדי התל בונד הקיימים. לשם השוואה מדד תל בונד 20 נסחר כעת בתשואה 1.7% למח"מ 4.2, ואפילו מדד תל בונד צמודות יתר נסחר בתשואה בגובה 2.2% בלבד למח"מ של 4 שנים.
להבדיל ממדדי התל בונד הקיימים אליהן נכנסות איגרות חוב בדירוג A- ועד AAA, במדד החדש הדירוג הגבוה ביותר הינו A. התשואה הפנימית הגבוהה במדד החדש מתקבלת, אם כן, כיוון שהוא מורכב מאיגרות חוב בדירוג נמוך יותר אשר טומנות בחובן סיכון גבוה יותר. ניתן לחשוב בטעות כי השקעה במספר רב של איגרות חוב (66), כל אחת בשיעור קטן, תצמצם את הסיכון - אך בחינה מדוקדקת יותר של הרכב המדד מראה, כי לא כך הדבר.
הסיבה לכך, כי קיימות במדד מספר חברות בעלות יותר מסדרת אג"ח אחת. כך לדוגמא, לחברות כלכלית ירושלים, דרבן, מירלנד פיתוח ומבני תעשיה מקבוצת פישמן - 11 סדרות אג"ח המהוות 14.4% מהשווי המצרפי של המדד. גם נכסים ובנין, דיסקונט השקעות, כור וכלל תעשיות מקבוצת אידיבי אחזקות מהוות כמעט 17% מהשווי הכולל של המדד. דלק קבוצה וחברות הבנות דלק ישראל ודלק פטרוליום מהוות כמעט 8% משווי המדד, לקרדן אן.וי שתי סדרות אג"ח במשקל כולל של 4.4%, לאפריקה השקעות שתי סדרות גם כן, במשקל כולל של 6.25% ובנוסף לחברות הבנות אפריקה נכסים ואפריקה תעשיות סדרות נוספות בהיקף של 1.4% משווי המדד. לשיכון ובינוי 3 סדרות בשווי כולל של כ- 6.5% מהמדד, ואילו בזן וחברת הבת כרמל אולפינים מהוות כ-5.2% מהמדד.
גם הפיזור הענפי הינו בעייתי. למשל, בעוד סקטור הבנקאות מהווה מעל 50% ממדד תל בונד 20, הרי שבמדד תל בונד תשואות הוא צפוי לעמוד על כ-10% בלבד. עיקר השווי במדד החדש צפוי להגיע מחברות בתחום הנדל"ן - כ-56% ומחברות החזקות כ-20%.
נקודות נוספות
במדד ארבע חברות (קרדן אן.וי, פלאזה סנטרס, אינטרנט זהב ואפריקה השקעות), לכל אחת מהן שתי סדרות אג"ח אשר נסחרות בתשואות של מעל 10% צמוד למדד - תשואה המצביעה על אפשרות ממשית לשמיטת חוב. משקלן הכולל של החברות הללו במדד הינו 14.5%. אם מנטרלים סדרות אג"ח אלו מהמדד הרי שהתשואה הפנימית יורדת ל-3.7% בלבד.
חברה שדירוגה יורד מתחת ל-BBB- - היא נגרעת מהמדד. ברוב המקרים מחירי איגרות החוב יורדים עוד לפני הורדת הדירוג, לכן התשואה הפנימית הנוכחית תתברר כלא רלוונטית בעת יציאת איגרת חוב מסוימת מהמדד, במקרה כזה התשואה תרד בהתאם. לכן התשואה לפדיון הנוכחית אינה משקפת בהכרח את מה שיתקבל בפועל.
לסיכום, בעת הנוכחית בה הנהירה לאיגרות החוב הקונצרניות (בעיקר דרך קרנות הנאמנות) נמשכת, נראה כי גם מכשיר השקעה זה יזכה בביקושים גדולים. אך חשוב לזכור כי לפני מספר חודשים לא רב, היה ניתן לרכוש איגרות חוב רבות של חברות איכותיות יותר בתשואה גבוהה יותר מזו שבמדד (למשל: גזית גלוב, פרטנר, מכתשים אגן, דלתא, הוט ד"ש איפקס, סלקום, אלוני חץ ועוד).
על אף התשואה הגבוהה, השקעה במדד תל בונד תשואות בעת הנוכחית אינה אטרקטיבית כפי שנראה במבט ראשון. לדעתי עדיף להתמקד באיגרות חוב פרטניות, אשר כלולות במדד וצפויות ליהנות מעלייה בסחירות ובביקוש אליהן, אשר יביאו לצמיחה בערכן.
השקעה במדד זה מומלצת אם וכאשר תתרחש ירידת מחירים בכל האפיק הקונצרני כפי שהתרחשה בשנה שעברה - אז יהיה ניתן להיחשף לאפיק המדובר בצורה מהירה ונוחה - חשוב מכך במחיר זול, אשר עשוי להניב רווחים גדולים יותר.
- 3.hah 16/02/2013 15:59הגב לתגובה זותודה רבה, מקווה לראות יותר כתבות מהסוג הזה באתר
- 2.אני מתלבט האם לקרוא לו "מדד התספורת" או "מדד הקרחת" (ל"ת)דני 14/02/2013 14:30הגב לתגובה זו
- חכם באשי 14/02/2013 23:03הגב לתגובה זומדד זיבי תשואות
- 1.רם 14/02/2013 09:37הגב לתגובה זובקיצור להשקיע פרטני באגחים עם התשואות הגבוהות ולהישאר איתם גם אם הדירוג ירד. (קרדן אן.וי, פלאזה סנטרס, אינטרנט זהב ואפריקה השקעות),

העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?
איך משקיעים היום בבורסה, מהם אפליקציות השקעה והאם אנחנו חלק מעדר ענק?
בורסה והשקעות הפכו למשחק ילדים - כהורים תמיד תהינו איך לחנך את ילדינו לחסוך ולהשקיע נכון. חשבנו להיעזר בספר ״השקעות לעצלנים, הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת טווח בשוק ההון״ אך העצלנים נשארו עצלנים. קראנו את הספר של רוברט קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם״, אך ההורים קראו ואת הילדים לא לימדו!
בשנים האחרונות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש, מהפכה שהובלה על ידי טכנולוגיה ונגישות חסרות תקדים. המסחר בבורסה, שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע בבנקים ובבתי השקעות, נפתח בפני כל ילד עם סמארטפון וחיבור לאינטרנט. אפליקציות השקעה ידידותיות למשתמש כמו eToro, Robinhood, ובישראל גם Pepper Invest, הפכו את המסחר לקל, מודעות מפתות בסגנון ״יש לכם 50 ש״ח? – תשקיעו!״, מחסום גודל ההשקעה נפרץ לילדים אך גם למבוגרים ביננו שלא העזו להשקיע בשוק ההון, תמיד מקנן בנו החשש מסיכון, חוסר ידיעה ולרוב גם חוסר הבנה. תורת ההשקעות הינה מקצוע, אך המהפכה הטכנולוגית הפכה את ההשקעה לנגישה לכל גם בסכומים קטנים המאפשרים טעימה ולימוד תוך כדי.
עדר ההשקעות הדיגיטלי
המסחר הפך למהיר ולעתים קרובות גם לממכר. אלא שהנגישות המהירה הזו יצרה תופעה חדשה: "העדר הדיגיטלי" – התנהגות עדר שבה משקיעים רבים פועלים במקביל, לאו דווקא על בסיס ניתוח יסודי, אלא על בסיס טרנדים, המלצות ברשתות חברתיות והייפ וירטואלי.
התופעה הזו אינה מקרית. היא מוזנת מכמה מנועים מרכזיים: ראשית, הפיכתו של שוק ההון ל"משחק" חברתי. פלטפורמות כמו eToro בנו את המודל העסקי שלהן על Social Trading, שבו משתמשים יכולים לראות את הפעולות של משקיעים אחרים, ואף להעתיק אותן באופן אוטומטי. בפורומים כמו Reddit, ובמיוחד תת-הפורום המפורסם WallStreetBets, משקיעים חובבים מחליפים המלצות (או ליתר דיוק, "טיפים" עם נימה של קריאה לפעולה) ויוצרים קהילה תוססת שמניעה מהלכים דרמטיים.
העלייה והנפילה של גיימסטופ
דוגמה בולטת לכוחו של "העדר הדיגיטלי" הייתה פרשת GameStop בשנת 2021. משקיעים קטנים בפורום WallStreetBets התאחדו והחלו לרכוש במאסיביות את מניות החברה, כדי להעלות את מחירן ולגרום להפסדים אדירים לקרנות גידור שהימרו נגד המניה. באמצעות אפליקציות כמו Robinhood, שהציעה עמלות מסחר אפסיות ואפילו אפס עמלה על חלק מהמניות, הם הצליחו ליצור תנודתיות קיצונית שלא נראתה כמותה בשוק. רובין-הוד עצמה, שצמחה על גב המשקיעים הקטנים, מצאה את עצמה במרכז סערה ציבורית כשבשלב מסוים הגבילה את המסחר במניות מסוימות, מה שעורר זעם בקרב הקהילה וגרר חקירות רגולטוריות.

העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?
איך משקיעים היום בבורסה, מהם אפליקציות השקעה והאם אנחנו חלק מעדר ענק?
בורסה והשקעות הפכו למשחק ילדים - כהורים תמיד תהינו איך לחנך את ילדינו לחסוך ולהשקיע נכון. חשבנו להיעזר בספר ״השקעות לעצלנים, הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת טווח בשוק ההון״ אך העצלנים נשארו עצלנים. קראנו את הספר של רוברט קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם״, אך ההורים קראו ואת הילדים לא לימדו!
בשנים האחרונות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש, מהפכה שהובלה על ידי טכנולוגיה ונגישות חסרות תקדים. המסחר בבורסה, שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע בבנקים ובבתי השקעות, נפתח בפני כל ילד עם סמארטפון וחיבור לאינטרנט. אפליקציות השקעה ידידותיות למשתמש כמו eToro, Robinhood, ובישראל גם Pepper Invest, הפכו את המסחר לקל, מודעות מפתות בסגנון ״יש לכם 50 ש״ח? – תשקיעו!״, מחסום גודל ההשקעה נפרץ לילדים אך גם למבוגרים ביננו שלא העזו להשקיע בשוק ההון, תמיד מקנן בנו החשש מסיכון, חוסר ידיעה ולרוב גם חוסר הבנה. תורת ההשקעות הינה מקצוע, אך המהפכה הטכנולוגית הפכה את ההשקעה לנגישה לכל גם בסכומים קטנים המאפשרים טעימה ולימוד תוך כדי.
עדר ההשקעות הדיגיטלי
המסחר הפך למהיר ולעתים קרובות גם לממכר. אלא שהנגישות המהירה הזו יצרה תופעה חדשה: "העדר הדיגיטלי" – התנהגות עדר שבה משקיעים רבים פועלים במקביל, לאו דווקא על בסיס ניתוח יסודי, אלא על בסיס טרנדים, המלצות ברשתות חברתיות והייפ וירטואלי.
התופעה הזו אינה מקרית. היא מוזנת מכמה מנועים מרכזיים: ראשית, הפיכתו של שוק ההון ל"משחק" חברתי. פלטפורמות כמו eToro בנו את המודל העסקי שלהן על Social Trading, שבו משתמשים יכולים לראות את הפעולות של משקיעים אחרים, ואף להעתיק אותן באופן אוטומטי. בפורומים כמו Reddit, ובמיוחד תת-הפורום המפורסם WallStreetBets, משקיעים חובבים מחליפים המלצות (או ליתר דיוק, "טיפים" עם נימה של קריאה לפעולה) ויוצרים קהילה תוססת שמניעה מהלכים דרמטיים.
העלייה והנפילה של גיימסטופ
דוגמה בולטת לכוחו של "העדר הדיגיטלי" הייתה פרשת GameStop בשנת 2021. משקיעים קטנים בפורום WallStreetBets התאחדו והחלו לרכוש במאסיביות את מניות החברה, כדי להעלות את מחירן ולגרום להפסדים אדירים לקרנות גידור שהימרו נגד המניה. באמצעות אפליקציות כמו Robinhood, שהציעה עמלות מסחר אפסיות ואפילו אפס עמלה על חלק מהמניות, הם הצליחו ליצור תנודתיות קיצונית שלא נראתה כמותה בשוק. רובין-הוד עצמה, שצמחה על גב המשקיעים הקטנים, מצאה את עצמה במרכז סערה ציבורית כשבשלב מסוים הגבילה את המסחר במניות מסוימות, מה שעורר זעם בקרב הקהילה וגרר חקירות רגולטוריות.