בתקופה האחרונה אנו עדים לפעילות ערה בשוק המניות באחד העם. העצבנות בשווקים מאופיינת במחזורי מסחר נמוכים ותנודתיות גבוהה. כמו כן גבר השימוש ב"מנתקי הזרם" בהפעלת הבורסה לניירות ערך, הקריסה במניות השולטות בשדות שרה ומירה, תוצאותיה הכספיות של חב' מלאנוקס וההתפתחויות העסקיות בקבוצת החברות הקשורות לקונצרן IDB - הציגו והדגימו את חשיבותו של מכשיר זה.

פעילי שוק ההון לא נותרו אדישים לתנודתיות הרבה בשוק והחלו לגלות עניין בנתוני "יתרות השורטים" במדדים המובילים בבורסה. גם מנהלי השקעות מייחסים חשיבות גבוהה ביותר לאותם נתונים, ומשתמשים בהם לצורך אסטרטגיית Long /Short. במאמר זה אנסה להסביר ולהמחיש האסטרטגיה המדוברת. ראשית, מהי מכירה בחסר?

הרעיון הינו למכור ני"ע מתוך צפייה כי מחיר הנייר ירד. אם תתממש הציפייה, ניתן יהיה לקנות את הני"ע בחזרה, וכך למעשה להרוויח כסף מירידת השער שלו. המשמעות, ששחקן מתוחכם מקבל בהשאלה ני"ע ומוכר אותו בשוק. לאחר זמן מסוים עליו לרכוש את ני"ע מחדש על מנת להחזירו לבעליו. אם חלה לבינתיים ירידה בשערו של ני"ע, הרי שמחיר המכירה גבוה ממחיר הקנייה והעסקה רווחית. במידה שמחיר ני"ע במהלך תקופת ההשאלה עלה, הרי שמבצע השורט הפסיד. אסטרטגית Long /Short מניחה כי שחקני השוק המתוחכמים קרי - שחקני המעו"ף, מנהלי נוסטרו, קרנות הגידור, ואף הגופים המוסדיים הגדולים - הם למעשה השולטים בביצועי המניות.

אחת לשבוע (בדרך כלל בימי שלישי), מפרסמת הבורסה לניירות ערך דו"ח "יתרות מכירה בחסר" או בשמו העממי - "דוח שורטים". בדו"ח זה, מוצגות כל יתרות המכירות בחסר של ני"ע אשר נסחרות בבורסה באחד העם, תוך חלוקה למדדים רלוונטיים. האסטרטגיה מניחה כי במידה ומשקל השורט במניה גבוה יותר ממשקלה במדד - מחיר המניה צפוי לרדת. במידה ומשקל השורט במניה נמוך יותר ממשקלה במדד - מחיר המניה צפוי לעלות. מסובך? בכלל לא...

למעשה, כל אשר עלינו לעשות ע"פ האסטרטגיה המדוברת, הוא להשוות בין משקל המניה ב-Short לבין משקל המניה במדד. לדוגמא: משקלה של מניית כיל בשורט הינו 6.98%, בעוד שמשקלה במדד המעו"ף עומד על 10.03%. ע"פ אסטרטגיה זו קיים צפי ששער המניה יעלה בשבוע הקרוב. מנגד, משקלה של מניית בנק הפועלים בשורט הינו 4.65% בעוד שמשקלה במדד המעו"ף עומד על 1.5%, כלומר קיים צפי כי המניה תרד בשבוע הקרוב.

ראוי לציין מספר נקודות: ראשית, אחת ההנחות של האסטרטגיה היא שהמניות אשר בהן מתבצע השורט נסחרות רק במדד הייחוס שלהן. בדוגמא שלפנינו מדד ת"א 25. ואולם, מניות טבע, נייס, פריגו, אלביט מערכות, פרטנר, איזיצ'יפ, מלאנוקס, גזית גלוב וסלקום הינן מניות דואליות וניתן להתכסות עליהן ולהחזיר את ההשאלה גם בשווקים בחו"ל. לכן יש לקחת בעירבון מוגבל כל נתון בטבלה הנ"ל, אשר מצביע על צפי התנהגות המניות הנ"ל. יחד עם זאת, הטבלה בהחלט יכולה לתת רמז כללי לאווירה סביב אותן מניות לשבוע הקרוב (ראו מניית פריגו בטבלה לעיל).

שנית, הימצאות יתרת שורט רחבת היקף במניה ספציפית ביחס למחזורי המסחר הממוצעים בה. במצב זה, גובר החשש כי יהיה קושי להתמודד עם אותו שורט בהתכסות ולהחזיר את ההשאלה. לא מן הנמנע שאותם שחקנים מתוחכמים ינסו לאסוף את המניות בשוק ודווקא אז מחיר המניה עשוי לעלות כתוצאה מהזרמת הוראות קנייה למניה ע"י אותם שחקנים. סיטואציה זו נקראת short squeeze (ראו מניית חברה לישראל בטבלה לעיל).

לבסוף, חשיבותה של ה"מובהקות" בצפי העתידי. ככל שהפער בין המשקל במדד הייחוס למשקל בשורט גדול יותר - קיימת סבירות גבוהה יותר להצלחת האסטרטגיה. ניתן לציין כדוגמא את הלונג במניות ליוויתן (דלק קבוצה, אבנר יהש ודלק קידוחים יהש) וכן את השורט הצפוי במניות יצרניות המזון (אסם ושטראוס).

לסיכום, כ-2/3 ממניות המעו"ף נמצאות בפוזיציית לונג. עובדה זו יכולה להעיד על כיוון השווקים בתקופה הקרובה. יחד עם זאת, יש לעקוב על בסיס קבוע אחר השינויים ביתרות המכירות בחסר. אסטרטגיית Long /Short הינה אסטרטגיה נפוצה בקרב השחקנים המתוחכמים. אולם, אין לקחת אותה כמובן מאליו ולכל מהלך אשר מתכננים לבצע יש למצוא ביסוסים ולבחון בכלים נוספים. בסופו של יום, אין תחליף אמיתי לניתוח פונדמנטלי.