שוחים עם הזרם וצדים את הדגים הגדולים
כבר מתחילת השנה, הבורסה ברחוב אחד העם משקפת היטב את הקושי בבחירת המניות שיספקו תשואה עודפת בתיק ההשקעות. שלוש מניות בלבד (מלאנוקס, פריגו וכיל) אחראיות על עלייה של יותר מ-50% מעליית מדד ת"א 25 מתחילת השנה (תשואה כוללת של 4.37%) ורק עשר מניות במדד סיפקו תשואה חיובית.
באקלים הכלכלי השורר כיום, קיים קושי לקבל החלטות השקעה מושכלות ונבונות, לכן משקיעים רבים נוטים לקיצוניות. מצד אחד המשקיע הפאסיבי, המסתפק בתשואת המדד, מצידו השני המשקיע האקטיבי שקונה ומוכר מניות ספציפיות בתדירות גבוהה, מתוך אמונה כי יצליח להכות את מדד הייחוס. על הסקאלה ביניהם נמצא גם המשקיע המאוזן לו יכולה להתאים אסטרטגיה הנקראת בעגה המקצועית "הליבה והלווין" (Core/Satellite).
אסטרטגיה זו משלבת בין השקעה פאסיבית לאקטיבית, כשהחלק הארי של תיק ההשקעות מושקע במדד באמצעות כלי פאסיבי (קרן מחקה / תעודת סל). החלק הנותר מושקע בנכסים שהמשקיע מאמין כי יתרמו לתיקו תשואה עודפת על פני ביצועי המדד.
אז איך נראה תיק השקעות הנבנה על בסיס אסטרטגיה זו?
לפני שעונים על השאלה, עליכם להגדיר את מדדי הייחוס שעל בסיסם תמדדו הצלחה או כישלון של ביצועי תיקכם ושיעורי החשיפה לכל אפיק (אג"חי ומנייתי) על פי הצרכים האישיים שלכם.
לשם הפשטה, נגדיר כי מדד הייחוס בתיק הינו מדד תל אביב 25 בלבד. אפשר כבר להבין כי מדד תל אביב 25 יהיה החלק הארי (Core) של תיקכם, אליו תחשפו על ידי רכישת קרן מחקה / תעודת סל. החלק הנותר יוקצה לטובת נכסים ספציפיים (Satellite) אשר אתם מאמינים כי יספקו תשואת יתר אל מול מדד הייחוס (Benchmark), כגון מניות בודדות, קרנות נאמנות אקטיביות, אג"חים ממשלתיות וקונצרניות וקרנות גידור. אין כלל אצבע לשיעור החשיפה למדד הייחוס (Core) ולנכס הספציפי אשר יספק את התשואה העודפת (Satellite), אך ניתן להבין כי ככל ששיעור החשיפה למדד הייחוס יהיה משמעותי יותר - כך ביצועי התיק יהיו קרובים לביצועי השוק לטוב ולרע.
אם נחזור למלאנוקס, פריגו וכיל - משקיע שבנה תיק ללא מניות אלו וללא רכישת המדד - היה רחוק מאוד מביצועי השוק. אבל משקיע שהיה בוחר באסטרטגיה המאוזנת של הליבה והלווין (Core/Satellite) באלוקציה של 70% מדד ת"א 25 ו-30% בחלוקה שווה למלאנוקס, פריגו וכיל, היה משיג תשואה של כ-30.1% לעומת תשואה של 4.37% של מדד ת"א 25.
גם במקרה של בחירת שלוש מניות אחרות ממדד הייחוס, ובלבד שהן מסקטורים שונים, יכול היה אותו משקיע לצפות לתשואה חיובית בתיק. למשל, בחירה במניות כמו עזריאלי קבוצה, שטראוס וטבע בשילוב עם מדד הייחוס (כפי שהוסבר קודם), הייתה מניבה עד כה תשואה חיובית של כ-1%.
אסטרטגיית הליבה והלווין מתאימה לאלה מכם שמבינים בשוק ההון ומעדיפים לא לשים את כל הביצים בסל אחד. הבחירה באסטרטגיה זו מאפשרת לשחות עם הזרם וגם לצוד את הדגים הגדולים איתם תקוו לנצח את השוק.
- 4.מלאנקס ועוד 24 (-: (ל"ת)הצלף 24/09/2012 11:13הגב לתגובה זו
- 3.במבי עם לב מאבן 21/09/2012 10:27הגב לתגובה זועופר כבר ימחק לכם את החיוך...
- 2.איזה חתיכים יש ב IBI! (ל"ת)גורו השקעות 21/09/2012 01:24הגב לתגובה זו
- 1.איזה חיוך!! (ל"ת)אחת ש 20/09/2012 12:38הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIנחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
קרינה קוסמית - חלקיקים אנרגטיים סולריים שחודרים לאטמוספירה בגובה טיסת מטוסי הנוסעים ועלולים לשבש את פעולת המחשבים, היא האחראית לאירוע שהפעם הסתיים בנס. בעקבותיו, השתמשה איירבוס בסוג של "אקמול" בכל 6,000 מטוסיה כדי להשיג פתרון מהיר. זה ממש לא מספיק
ב-30 באוקטובר 2025 חוותה טיסת JetBlue 1230 מקנקון שבמקסיקו לניוארק שבניו ג'רזי, צלילה וירידת גובה פתאומית בגובה שיוט מעל פלורידה. הקברניט דיווח למרכז הבקרה: "ציוד רפואי נדרש". 15 נוסעים נפצעו, חלקם בפצעי ראש. המטוס נחת נחיתת חירום בשדה טמפה שבפלורידה. המטוס היה איירבוס A320.
ניתוח ראשוני של איירבוס חשף כי מחשב בקרת המאזנות בכנפיים והגאי הגובה הפיק פקודות שגויות, שגרמו להורדת אף המטוס ולצלילה לא מבוקרת.
האירוע, שהתרחש על פי הדיווח ביום עם רמות קרינה סולארית שאינן גבוהות מהרגיל, הדליק נורת אזהרה: חלקיק קוסמי בודד גרם ל-bit flip, היפוך סיבית בזיכרון מחשבי המטוס, שהתפשט לפקודות קריטיות שגויות ולא רצוניות למאזנות ולהגאי הגובה של המטוס וגרמו לצלילתו הפתאומית. אלא שחברות התעופה לא קיבלו אזהרות מזג אוויר סולאריות ספציפיות או מוקדמות לפני אירוע התקלה במטוס ה-A320 של JetBlue באוקטובר 2025 מכיוון שלא נמדדו רמות סולאריות חריגות.
בניגוד לחלליות, בתעופה המסחרית אין ניטור שגרתי ל-space weather. בטיסה האזרחית שינויי גובה טיסה לטיסה נמוכה יותר - שמגבירים צריכת דלק ב-10%-20% - אינם מקובלים, כמו גם עקיפת אירועי פרצי שמש כסטנדרט לא נעשית בשיגרה.
- תקלה קריטית במטוסי איירבוס: אלפי מטוסים דורשים עדכון תוכנה מיידי בשל סכנה בטיחותית
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם במקרה של טיסה 171 של אייר אינדיה עם מטוס דרימליינר של בואינג שהתרסקה ביוני 2025, החקירה עדיין לא הסתיימה והמטוסים ממשיכים לטוס מאחר ולא זוהה ולא אותר בוודאות הגורם להתרסקות.
שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?
אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים
שער הדולר במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"
דולר שקל רציף 0.2%
אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.
גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.
