תשתיות: הסקטור הדפנסיבי שצפוי ליהנות מהורדת הריבית
מבנה
ישנה בסקטור הזה רק קבוצת תעשייה אחת בשם תשתיות. היא מחולקת ל-5 תעשיות שונות. 4 מתוכן הן: תשתיות חשמל, גז, מים ותעשייה המוגדרת כ"מולטי-תשתיות". התעשייה החמישית היא "ייצור אנרגיה עצמאי ויצרני חשמל ממקורות מתחדשים", שמחולקת לשתי תתי תעשיות. כך, כל נושא האנרגיה המתחדשת שייך לסקטור הזה ולא לסקטור האנרגיה שמרוכז בתעשיית האנרגיה המסורתית.
מאפיינים
המודל העסקי של החברות הללו לרוב פשוט וברור וידוע מראש שנים קדימה, ולכן משקיעי הסקטור הם לרוב משקיעים לטווח ארוך. ההוצאות המרכזיות הן בניית התשתיות לאספקת השירותים – השקעות התחלתיות גדולות הדורשות הון רב, וממומנות על פי רוב בעזרת חוב ארוך טווח, ובנוסף דורשים תחזוקה שוטפת יקרה. ההכנסות הן מתשלומי הצרכנים על הצריכה של המוצרים – מים, שפכים, פינוי אשפה, חשמל וגז. ההשקעות הגבוהות הנדרשות להקמת התשתיות יוצרות חפיר עמוק לחברות הללו, ולכן התחרות מצומצמת למדי. לעיתים קרובות ישנו מונפול מקומי של חברה אחת השולטת לחלוטין באזור מסוים ומהווה את האפשרות היחידה לקבל את השירותים האלו. ההכנסות ארוכות הטווח ניתנות לחיזוי בצורה די מדויקת, שכן הצריכה של מוצרי הבסיס הללו היא קבועה עם צמיחה איטית יציבה. המחירים של המוצרים הללו על פי רוב גם לא משתנים בחדות, ולעיתים קרובות הם אף מפוקחים ברמה כזו או אחרת. המשמעות היא שמדובר בסקטור שנחשב דפנסיבי צפוי ויציב. רוב החברות מציעות למשקיעים דיבידנד קבוע שצומח לאורך זמן, בתוספת תנודתיות נמוכה במחיר המניות עצמן. כתוצאה מכך, חברות התשתיות נוטות להציג ביצועי יתר בתקופות של מיתון, שכן, בדומה לסקטור הבריאות או צריכה בסיסית, הצרכנים כמעט ולא יקצצו בצריכה של מים וחשמל או גז גם בתקופה של קשיים כלכליים. מצד שני הן מציגות תשואות חסר בתקופות של שוק שורי, שכן פוטנציאל הרווח שלהן מוגבל. ובכל זאת ישנו גורם אחד שעלול לפגוע קשות (או לסייע רבות) במודל העסקי של החברות והוא הריבית. החברות הללו על פי רוב מאד ממונפות, שכן, כאמור, בניית התשתיות דורשת הון רב והשקעות מתמשכות, והן ממומנות על פי רוב בעזרת הלוואות ארוכות טווח. המודל העסקי בנוי על כך שההכנסות השוטפות מכסות את עלויות התחזוקה השוטפות, ואת תשלומי הקרן והריבית בתוספת רווח מסוים. עליית ריבית עלולה לפגוע במרווחים האלו, לעיתים עד כדי מעבר להפסד. בתקופת הריבית הגבוהה של שנות ה-70 של המאה הקודמת התרחש גל של פשיטות רגל בחברות התשתיות. הצד השני של המטבע הוא שירידה בריבית מגדילה את המרווחים בצורה משמעותית. כלומר, שלא כמו חברות אחרות הרגישות לסייקל הכלכלי, חברות התשתיות מאד רגישות לסייקל הריבית ואדישות לסייקל הכלכלי. לכן גובה הריבית מהווה את גורם הסיכון והסיכוי העיקרי למודל העסקי היציב והבטוח שלהן. הריבית משפיעה על התמחור של החברות הללו מסיבה נוספת. בגלל המודל העסקי הצפוי, שמציע מצד אחד תשואות יציבות וצפויות מראש, ומצד שני אפסייד מוגבל מאד, השקעה בחברות תשתיות מזכירה מאד השקעה באגרות חוב – תשואה יציבה עם פוטנציאל מוגבל לרווחי הון, כך ששני סוגי ההשקעות הללו - חברות תשתיות ואגרות חוב - מתחרים זה בזה על אותו סוג של משקיעים. כשהריבית העולה ההשקעה האלטרנטיבית באגרות החוב הופכת לאטרקטיבית יותר ופוגעת בעניין של המשקיעים בחברות התשתיות. לעיתים אגרות החוב של חברות התשתיות עצמן מהוות אלטרנטיבת השקעה מעניינת יותר ממניות החברה. גורם נוסף שמשפיע על הסקטור הוא הרגולציה. כיון שמדובר במוצרים חיוניים לציבור הרחב, בתחום שהתחרות בו מוגבלת ולעיתים אינה קיימת כלל, הרשויות רואות צורך להתערב ולקבוע גבול מסוים למחירים שהחברות יכולות לגבות. זוהי מן תקרת ברזל שמגבילה את פוטנציאל הרווח. הרגולציה גם מפקחת על סיכונים אפשריים ועל תקני בטיחות ושימור הסביבה, מה שמשית הוצאות נוספות על החברות. מצד שני, חברות מסוימות בסקטור הזה מושפעות מאד מתמריצים ממשלתיים. כפי שראינו, חברות האנרגיה המתחדשת כלולות בסקטור הזה. חברות אלו נהנות לפעמים מתמיכה ממשלתית חזקה עם תמריצים וסובסידיות שונות, ומצד שני, כשהטעם הפוליטי משתנה, הן עלולות לאבד אותם כהרף עין. בזמנים של תמיכה פוליטית החברות עלולות להיכנס להשקעות על בסיס התמריצים הצפויים מהממשלה, וכשזו מתחלפת הן עלולות להישאר עם מודל עסקי שבור. לדוגמה, ממשל ביידן העביר את חוק "להורדת האינפלציה" (IRA) שהקציב 369 מיליארד דולר ליוזמות לייצור אנרגיה נקייה, כולל תמריצי מס שמשפיע על חברות תשתיות. האם שינוי פוטנציאלי לאחר הבחירות בנובמבר ישנו את מערך התמריצים הזה? שינויים טכנולוגיים או תרבותיים גם משפיעים על הסקטור. לדוגמה, המעבר לרכב חשמלי מצריך שדרוג של תשתית ההעברת וייצור חשמל. הטרנד הסביבתי משפיע על חברות פינוי האשפה והביוב, כמו גם על חברות ייצור האנרגיה וכדו'. בגלל מבנה השוק בארצות הברית רוב חברות התשתיות הן מקומיות ופועלות באזורים ספציפיים. שינויים דמוגרפיים כמו מעבר אוכלוסיה מאזור לאזור משפיעים על ביצועי החברות בטווח הארוך.
תעודות סל ומניות מרכזיות
(XLU) UTILITIES SELECT SECTOR SPDR FUND תעודת הסל ממותג SPDR גובה 0.09% כמו כל אחיותיה, ומנהלת כ-14 מיליארד דולר. מכפיל הרווח הממוצע הוא 24.88 ותשואת הדיבידנד הגבוהה מגיעה ל-3%. 10 האחזקות הגדולות של התעודה פחות מוכרות בציבור הרחב מהמקבילות בסקטורים האחרים, כיון שמדובר בחברות מקומיות. סך הכל הן מהוות כ-60% מאחזקות התעודה. רוב החברות הללו הן חברות לייצור ואספקת חשמל או גז, והנתונים הפיננסיים שלהם דומים מאד. NEXTERA ENERGY חברת האנרגיה היא החברה הגדולה במדד בפער עם כמעט 15% מהנכסים. החברה מייצרת ומשווקת חשמל ללקוחות בצפון אמריקה, בעיקר בפלורידה, ומייצרת אנרגיה ממגוון מקורות, כולל שמש, חשמל, רוח וכורים גרעיניים. שווי השוק השל החברה הוא כ-157 מיליארד דולר. מכפיל הרווח 20.96 ותשואת הדיבידנד 2.67%. The Southern Company (SO) חברת חשמל וגז טבעי שפועלת במספר מדינות בארצות הברית כולל אילינוי, ג'ורג'יה, ווירג'יניה וטנסי. שווי השוק שלה הוא כ-86 מיליארד דולר, מכפיל הרווח 20.38 ותשואת הדיבידנד 3.63%. היא מהווה קרוב ל-8% מנכסי תעודת הסל. DUKE ENERGY CORP- חברה נוספת המספקת חשמל וגז טבעי במדינות כמו קליפורניה ופלורידה. היא מהווה 7.26% מהנכסים בתעודת הסל. שוי השוק שלה הוא כ-79 מיליארד דולר, מכפיל הרווח 18.4 ותשואת הדיבידנד 3.97%. CONSTELLATION ENERGY חברת אנרגיה הפועלת באזורים שונים בארצות הברית ומוכרת חשמל וגז. היא תופסת 6.31% מנכסי XLU. נסחרת בשווי שוק של 63 מיליארד דולר, מכפיל רווח 27.05 ותשואת דיבדינד 0.67%. SEMPRA ENERGYסוגרת את החמישיה הראשונה עם 4.41% חברת אנרגיה נוספת מקליפורניה. שווי השוק הוא 48 מיליארד דולר, מכפיל נמוך למדי של 16.8 ותשואת דיבידנד 3.24%. חמשת החברות הנוספות בעשיריה הראשונה הן: American Electric Power Company עם 4.32%, DOMINION ENERGY עם 4.1%, PG&E CORP עם 3.6%, Public Service Enterprise Group Incorporated (PEG) מהווה 3.43% וסוגרת את הרשימה חברת EXELON CORP עם 3.4%. VANGUARD UTILITIES INDEX FUNDתעודת הסל המתחרה גובה 0.1% ומנהלת 7.1 מיליארד דולר. החברות הכלולות בתעודת הסל נסחרות במכפיל רווח ממוצע 21.84 ותשואת דיבידנד בגובה 3%. החברות המהוות את עשר האחזקות הגדולות זהות לאלו של SPDR ומהוות כ-53% מהנכסים. ISHARES U.S. UTILITIES ETF עם שינוי אחד בולט בחמישיה הראשונה - WASTE MANAGEMENTשמטפלת בפינוי אשפה ומחזור היא האחזקה השלישית בגודלה עם 6.65%. התעודה של בלקרוק גובה 0.4% ומנהלת 1.25 מיליארד דולר. מכפיל הרווח הממוצע גבוה יותר - 25.32 ותשואת הדיבידנד נמוכה יותר - 2.33%. ISHARES GLOBAL UTILITIES ETFפונה גם לחברות בנלאומיות. דמי הניהול הם 0.43%, המכפיל 22.61 והדיבידנד 3.26%. בחמשת החברות הראשונות ניתן למצוא את חברת החשמל הבנלאומית IBERDROLA ADR הפעילה בספרד, בריטניה, מקסיקו, ברזיל ועוד. בסקטור הזה ישנן כמה תעודות סל שמשקיעות ב-Infrastrucure . לדוגמה GLOBAL X US INFRASTRUCTURE DEV ETF או SPDR S&P GLOBAL INFRASTRUCTURE ETF . סקטור נוסף שמושך את תשומת לב תעודות הסל הוא האנרגיה המתחדשת. לדוגמה GLOBAL X RENEWABLE ENERGY PRODUCERS ETF בארץ ניתן למצוא את התעודות הבאות: תכלית S&P Utilities TTF מנוטרלת מט"ח שגובה 0.6% דמי ניהול ומנהלת 41.7 מיליון שקל. ילין לפידות מחקה אינדקס תשתיות חיוניות גלובלי - מבוסס AI הקרן מנהלת 2 מיליון שקל בלבד, אולי בגלל שדמי הניהול מגיעים ל-0.77%. קסם KTF Indxx US Infrastructure מנוטרלת מט"ח - עם דמי ניהול של 0.5% ונכסים מנוהלים בגובה 13.8 מיליון שקל.
ביצועים
מתחילת השנה תעודת הסל XLU מציגה ביצועים יפים יחסית, אולי על רקע הציפיה להורדת הריבית, אך בחמש שנים האחרונות הביצועים של הסקטור מאכזבים למדי, ומפגרים בהרבה אחרי רוב הסקטורים. ייתכן, עם זאת, שאם הריבית אכן תרד בסופו של דבר התמחור ותשואת הדיבידנד עדיין מהווים הזדמנות כניסה נוחה.
- 1.צריך להעלות עוד את הריבית אחרת הנדלן יעלה (ל"ת)אייל 07/06/2024 10:44הגב לתגובה זו
ז'אנג ג'יאנגז'ונג , למעלה משמאל (משרד המדע של סין)גיבור סיני - מתפקיד בכיר באנבידיה ל-5 מיליארד דולר בשבוע
ז'אנג ג'יאנגז'ונג: המיליארדר החדש של סין הפך לגיבור לאומי - "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר", מבטיח עצמאות שבבים מלאה עד 2030
השם החם ביותר בשוק הסיני השבוע הוא ז'אנג ג'יאנגז'ונג, בן 55, מייסד ומנכ"ל מור טרדס, שהפך רשמית למיליארדר בזכות זינוק של 500% במניית החברה ביום המסחר הראשון אחרי ההנפקה.
עד לפני חמש שנים הוא היה סגן נשיא ומנהל פעילות אנבידיה NVIDIA Corp. -0.31% בסין הגדולה. ב-2019 עזב את החברה האמריקאית, ובאוקטובר 2020 הקים את מור טרדס עם מטרה אחת ברורה: לבנות GPU סיני שיוכל להתחרות באנבידיה, גם אם הסנקציות האמריקאיות יהפכו מוחלטות. ביום שישי האחרון ההימור שלו התממש בצורה דרמטית. מור טרדס גייסה 8 מיליארד יואן בהנפקה בבורסת שנגחאי, המניה זינקה מ-114 יואן ל-600 יואן ביום אחד, ושווי החברה הגיע ל-282 מיליארד יואן (כ-40 מיליארד דולר), אם כי בהמשך התממש לכ-32 מיליארד דולר.
אנבידיה היא מזמן כבר לא כוכבת יחידה על הבמה. הקולגות שלה לא יושבים מהצד בחיבוק ידיים וכך שמענו לאחרונה על עוד ועוד השקות של שבבים שמטרגטים את ה״בטן הרכה״ של אנבידיה - תעשיית השבבים לכלי הבינה המלאכותית. כדי לעשות קצת סדר, סקרנו את כל השחקניות בתעשייה, כל אחת והמיקוד העסקי שלה והמיקום שלה בשרשרת הערך - כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?
מיליארדר בין לילה
ז'אנג, שמחזיק ישירות ובעקיפין בכ-16% מהמניות, ראה את ההון האישי שלו מטפס תוך יממה ל-5 מיליארד דולר והפך לאחד מעשירי הטכנולוגיה החדשים הבולטים בסין. ז'אנג הוא בוגר הנדסת חשמל ותואר שני מצינגחואה. לפני אנבידיה הוא ניהל את פעילות השרתים של Dell באסיה ואת HP בסין. ב-2006 הצטרף ל-NVIDIA, טיפס עד לתפקיד סגן נשיא וראש הפעילות בסין הגדולה.
בסין קוראים לו "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר". הידע הפנימי הזה, יחד עם תמיכה ממשלתית מלאה, הפך את מור טרדס מפרויקט סטארט-אפ ל"נכס לאומי" תוך חמש שנים בלבד.
המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
הדירקטוריון דחה הצעת רכש של אלי גליקמן לפי שווי 2.4 מיליארד דולר, בעוד בעלי מניות טוענים לחוסר שקיפות ולפער מהותי בין שווי השוק למזומן בקופה לקראת אסיפת בעלי מניות מתוחה במיוחד ב־26 בדצמבר
אסיפת בעלי המניות של ציםZIM Integrated Shipping Services -1.05% , שתתקיים ב־26 בדצמבר, בדרך להיות לאחד האירועים המתוחים ביותר שידעה החברה. בשבועות האחרונים מתנהל מאבק פרוקסי חריף בין ההנהלה לדירקטוריון מצד אחד וקבוצת בעלי מניות ישראלים מן הצד האחר המחזיקים יחד למעלה מ-8% ממניות מהחברה ודורשים שינוי בהרכב הדירקטוריון ולפטר או לשהות את המנכ״ל אלי גליקמן.
הקבוצה טוענת לפער מהותי בין שווי השוק לבין ערכה הכלכלי של צים, ומבקשת למנות שלושה דירקטורים חדשים מטעמה. לדבריהם, החברה אינה פועלת להצפת ערך למרות קופת מזומנים משמעותית, נכסים תפעוליים ושווי צי אוניות ומכולות שאינו משתקף בדוחות הכספיים כפי שהם מוצגים כיום. לפי הקבוצה, בקופת החברה מצויים כ־3 מיליארד דולר במזומנים, סכום גבוה משווי השוק.
מנגד, צים והדירקטוריון מנסים לייצב את המערכת לקראת האסיפה. החברה מינתה שני דירקטורים חדשים משלה ומבקשת מבעלי המניות לאשרם ברוב. בנוסף, צים הדגישה בפני המשקיעים כי מאז הנפקתה ב־2020 היא הכפילה את קיבולת המכולות וחילקה דיבידנדים בהיקף 5.4 מיליארד דולר. החברה גם אישרה כי היא בעיצומו של תהליך בחינת חלופות אסטרטגיות, תהליך הכולל, לפי גורמים בענף, פניות מצד חברות ספנות בינלאומיות ובהן הפג לויד.
חברת הייעוץ ISS נתנה רוח גבית לדירקטוריון כשפרסמה המלצה לתמוך במועמדים שהציבה החברה ולא באלו שמציעה קבוצת בעלי המניות הישראלים. לפי ISS, לא הוצגו על ידי בעלי המניות טענות משכנעות מספיק לשינוי מהותי בהרכב הדירקטוריון.
- חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההצעה לרכישת צים
הוויכוח סביב תהליך בחינת החלופות האסטרטגיות הוא אחד הנושאים המרכזיים במאבק. צים אישרה כי הדירקטוריון דן בהצעה שהגיש המנכ"ל אלי גליקמן לרכוש את החברה לפי שווי של כ־2.4 מיליארד דולר, או כ־20 דולר למניה. הצעה שהדירקטוריון בחר שלא לקדם בשלב זה. במקביל, נבחנות הצעות ממשקיעים אסטרטגיים נוספים בענף, ובהם גורם מוכר כמו כאמור הפג לויד. קבוצת בעלי המניות המתנגדים טוענת כי הדירקטוריון לא הציג שקיפות מספקת בנוגע להצעות שהתקבלו, ובעיקר בנוגע להצעה שהובלה, לכאורה, על ידי המנכ״ל. לטענתם, הצעה זו נעשית במחיר שאינו משקף את ערכה הכלכלי של החברה, ואף נמוך מסך המזומנים שבקופתה, עובדה שלדבריהם יוצרת ניגוד עניינים מהותי שיש לנהל בזהירות יתרה.
