עמודי חשמל
צילום: תמר מצפי
הכר את המדד

תשתיות: הסקטור הדפנסיבי שצפוי ליהנות מהורדת הריבית

סקטור התשתיות נחשב לדפנסיבי ויציב אבל מושפע מאד מרמת הריבית ומרגולציה; האם לאחר שנים של תשואות מאכזבות נוצרה נקודת כניסה מעניינת לאור הצפי להורדת הריבית? מהם הגורמים המשפיעים על מניות הסקטור ואיך משקיעים? 
גיא טל | (1)
בסקטור התשתיות (utilities) כלולות החברות המספקות שירותים בסיסיים לצרכן כמו חשמל, מים, גז שירותי ביוב ופינוי אשפה וכדו'.  לשאר הכתבות בסדרה:  >>> מהם 11 הסקטורים ב-S&P ואיך להשתמש בהם בבניית אסטרטגיית השקעה? >>> סקטור האנרגיה - הסולידי שמזנק בשנים האחרונות; המניות העיקריות, הביצועים ואיך משקיעים? >>> טכנולוגיה: איך משקיעים במנוע של העליות בוול סטריט בשנים האחרונות? >>> בריאות: סקטור סולידי וצומח אבל מפוקח בכבדות עם תשואות נמוכות >>> חומרי בסיס: סקטור סולידי ומגוון אך תלוי בסייקל הכלכלי >>> תעשיות: ציוד כבד, שילוח, טורבינות ועד אובר - הסקטור המגוון ביותר >>> פיננסים: המנוע של שוק ההון - הבנק וחברת הביטוח (כמעט) תמיד מרוויחים >>> השקעה במניות צריכה - סקטור דפנסיבי וחסין מיתון; האם כדאי? >>> צריכה מחזורית - להשקיע בחברות שלוקחות לכם את רוב המשכורת >>> שירותי תקשורת: שילוב מנצח של צמיחה וערך

מבנה

ישנה בסקטור הזה רק קבוצת תעשייה אחת בשם תשתיות. היא מחולקת ל-5 תעשיות שונות. 4 מתוכן הן: תשתיות חשמל, גז, מים ותעשייה המוגדרת כ"מולטי-תשתיות". התעשייה החמישית היא "ייצור אנרגיה עצמאי ויצרני חשמל ממקורות מתחדשים", שמחולקת לשתי תתי תעשיות. כך, כל נושא האנרגיה המתחדשת שייך לסקטור הזה ולא לסקטור האנרגיה שמרוכז בתעשיית האנרגיה המסורתית.  

 מאפיינים

המודל העסקי של החברות הללו לרוב פשוט וברור וידוע מראש שנים קדימה, ולכן משקיעי הסקטור הם לרוב משקיעים לטווח ארוך. ההוצאות המרכזיות הן בניית התשתיות לאספקת השירותים – השקעות התחלתיות גדולות הדורשות הון רב, וממומנות על פי רוב בעזרת חוב ארוך טווח, ובנוסף דורשים תחזוקה שוטפת יקרה. ההכנסות הן מתשלומי הצרכנים על הצריכה של המוצרים – מים, שפכים, פינוי אשפה, חשמל וגז. ההשקעות הגבוהות הנדרשות להקמת התשתיות יוצרות חפיר עמוק לחברות הללו, ולכן התחרות מצומצמת למדי. לעיתים קרובות ישנו מונפול מקומי של חברה אחת השולטת לחלוטין באזור מסוים ומהווה את האפשרות היחידה לקבל את השירותים האלו.  ההכנסות ארוכות הטווח ניתנות לחיזוי בצורה די מדויקת, שכן הצריכה של מוצרי הבסיס הללו היא קבועה עם צמיחה איטית יציבה. המחירים של המוצרים הללו על פי רוב גם לא משתנים בחדות, ולעיתים קרובות הם אף מפוקחים ברמה כזו או אחרת. המשמעות היא שמדובר בסקטור שנחשב דפנסיבי צפוי ויציב. רוב החברות מציעות למשקיעים דיבידנד קבוע שצומח לאורך זמן, בתוספת תנודתיות נמוכה במחיר המניות עצמן. כתוצאה מכך, חברות התשתיות נוטות להציג ביצועי יתר בתקופות של מיתון, שכן, בדומה לסקטור הבריאות או צריכה בסיסית, הצרכנים כמעט ולא יקצצו בצריכה של מים וחשמל או גז גם בתקופה של קשיים כלכליים. מצד שני הן מציגות תשואות חסר בתקופות של שוק שורי, שכן פוטנציאל הרווח שלהן מוגבל. ובכל זאת ישנו גורם אחד שעלול לפגוע קשות (או לסייע רבות) במודל העסקי של החברות והוא הריבית. החברות הללו על פי רוב מאד ממונפות, שכן, כאמור, בניית התשתיות דורשת הון רב והשקעות מתמשכות, והן ממומנות על פי רוב בעזרת הלוואות ארוכות טווח. המודל העסקי בנוי על כך שההכנסות השוטפות מכסות את עלויות התחזוקה השוטפות, ואת תשלומי הקרן והריבית בתוספת רווח מסוים. עליית ריבית עלולה לפגוע במרווחים האלו, לעיתים עד כדי מעבר להפסד. בתקופת הריבית הגבוהה של שנות ה-70 של המאה הקודמת התרחש גל של פשיטות רגל בחברות התשתיות. הצד השני של המטבע הוא שירידה בריבית מגדילה את המרווחים בצורה משמעותית. כלומר, שלא כמו חברות אחרות הרגישות לסייקל הכלכלי, חברות התשתיות מאד רגישות לסייקל הריבית ואדישות לסייקל הכלכלי. לכן גובה הריבית מהווה את גורם הסיכון והסיכוי העיקרי למודל העסקי היציב והבטוח שלהן. הריבית משפיעה על התמחור של החברות הללו מסיבה נוספת. בגלל המודל העסקי הצפוי, שמציע מצד אחד תשואות יציבות וצפויות מראש, ומצד שני אפסייד מוגבל מאד, השקעה בחברות תשתיות מזכירה מאד השקעה באגרות חוב – תשואה יציבה עם פוטנציאל מוגבל לרווחי הון, כך ששני סוגי ההשקעות הללו - חברות תשתיות ואגרות חוב - מתחרים זה בזה על אותו סוג של משקיעים. כשהריבית העולה ההשקעה האלטרנטיבית באגרות החוב הופכת לאטרקטיבית יותר ופוגעת בעניין של המשקיעים בחברות התשתיות. לעיתים אגרות החוב של חברות התשתיות עצמן מהוות אלטרנטיבת השקעה מעניינת יותר ממניות החברה. גורם נוסף שמשפיע על הסקטור הוא הרגולציה. כיון שמדובר במוצרים חיוניים לציבור הרחב, בתחום שהתחרות בו מוגבלת ולעיתים אינה קיימת כלל, הרשויות רואות צורך להתערב ולקבוע גבול מסוים למחירים שהחברות יכולות לגבות. זוהי מן תקרת ברזל שמגבילה את פוטנציאל הרווח. הרגולציה גם מפקחת על סיכונים אפשריים ועל תקני בטיחות ושימור הסביבה, מה שמשית הוצאות נוספות על החברות. מצד שני, חברות מסוימות בסקטור הזה מושפעות מאד מתמריצים ממשלתיים. כפי שראינו, חברות האנרגיה המתחדשת כלולות בסקטור הזה. חברות אלו נהנות לפעמים מתמיכה ממשלתית חזקה עם תמריצים וסובסידיות שונות, ומצד שני, כשהטעם הפוליטי משתנה, הן עלולות לאבד אותם כהרף עין. בזמנים של תמיכה פוליטית החברות עלולות להיכנס להשקעות על בסיס התמריצים הצפויים מהממשלה, וכשזו מתחלפת הן עלולות להישאר עם מודל עסקי שבור. לדוגמה, ממשל ביידן העביר את חוק "להורדת האינפלציה" (IRA) שהקציב 369 מיליארד דולר ליוזמות לייצור אנרגיה נקייה, כולל תמריצי מס שמשפיע על חברות תשתיות. האם שינוי פוטנציאלי לאחר הבחירות בנובמבר ישנו את מערך התמריצים הזה? שינויים טכנולוגיים או תרבותיים גם משפיעים על הסקטור. לדוגמה, המעבר לרכב חשמלי מצריך שדרוג של תשתית ההעברת וייצור חשמל. הטרנד הסביבתי משפיע על חברות פינוי האשפה והביוב, כמו גם על חברות ייצור האנרגיה וכדו'. בגלל מבנה השוק בארצות הברית רוב חברות התשתיות הן מקומיות ופועלות באזורים ספציפיים. שינויים דמוגרפיים כמו מעבר אוכלוסיה מאזור לאזור משפיעים על ביצועי החברות בטווח הארוך.  

תעודות סל ומניות מרכזיות

(XLU) UTILITIES SELECT SECTOR SPDR FUND תעודת הסל ממותג SPDR גובה 0.09% כמו כל אחיותיה, ומנהלת כ-14 מיליארד דולר. מכפיל הרווח הממוצע הוא 24.88 ותשואת הדיבידנד הגבוהה מגיעה ל-3%.    10 האחזקות הגדולות של התעודה פחות מוכרות בציבור הרחב מהמקבילות בסקטורים האחרים, כיון שמדובר בחברות מקומיות. סך הכל הן מהוות כ-60% מאחזקות התעודה. רוב החברות הללו הן חברות לייצור ואספקת חשמל או גז, והנתונים הפיננסיים שלהם דומים מאד. NEXTERA ENERGY חברת האנרגיה היא החברה הגדולה במדד בפער עם כמעט 15% מהנכסים. החברה מייצרת ומשווקת חשמל ללקוחות בצפון אמריקה, בעיקר בפלורידה, ומייצרת אנרגיה ממגוון מקורות, כולל שמש, חשמל, רוח וכורים גרעיניים. שווי השוק השל החברה הוא כ-157 מיליארד דולר. מכפיל הרווח 20.96 ותשואת הדיבידנד 2.67%.  The Southern Company (SO) חברת חשמל וגז טבעי שפועלת במספר מדינות בארצות הברית כולל אילינוי, ג'ורג'יה, ווירג'יניה וטנסי. שווי השוק שלה הוא כ-86 מיליארד דולר, מכפיל הרווח 20.38 ותשואת הדיבידנד 3.63%. היא מהווה קרוב ל-8% מנכסי תעודת הסל.  DUKE ENERGY CORP-   חברה נוספת המספקת חשמל וגז טבעי במדינות כמו קליפורניה ופלורידה. היא מהווה 7.26% מהנכסים בתעודת הסל. שוי השוק שלה הוא כ-79 מיליארד דולר, מכפיל הרווח 18.4 ותשואת הדיבידנד 3.97%.  CONSTELLATION ENERGY חברת אנרגיה הפועלת באזורים שונים בארצות הברית ומוכרת חשמל וגז. היא תופסת 6.31% מנכסי XLU. נסחרת בשווי שוק של 63 מיליארד דולר, מכפיל רווח 27.05  ותשואת דיבדינד 0.67%.  SEMPRA ENERGYסוגרת את החמישיה הראשונה עם 4.41% חברת אנרגיה נוספת מקליפורניה. שווי השוק הוא 48 מיליארד דולר, מכפיל נמוך למדי של 16.8 ותשואת דיבידנד 3.24%.  חמשת החברות הנוספות בעשיריה הראשונה הן:  American Electric Power Company עם 4.32%,   DOMINION ENERGY עם 4.1%, PG&E CORP עם 3.6%, Public Service Enterprise Group Incorporated (PEG) מהווה 3.43% וסוגרת את הרשימה חברת  EXELON CORP עם 3.4%.  VANGUARD UTILITIES INDEX FUNDתעודת הסל המתחרה גובה 0.1% ומנהלת 7.1 מיליארד דולר. החברות הכלולות בתעודת הסל נסחרות במכפיל רווח ממוצע 21.84 ותשואת דיבידנד בגובה 3%. החברות המהוות את עשר האחזקות הגדולות זהות לאלו של SPDR ומהוות כ-53% מהנכסים.    ISHARES U.S. UTILITIES ETF עם שינוי אחד בולט בחמישיה הראשונה -  WASTE MANAGEMENTשמטפלת בפינוי אשפה ומחזור היא האחזקה השלישית בגודלה עם 6.65%. התעודה של בלקרוק גובה 0.4% ומנהלת 1.25 מיליארד דולר. מכפיל הרווח הממוצע גבוה יותר - 25.32 ותשואת הדיבידנד נמוכה יותר - 2.33%.  ISHARES GLOBAL UTILITIES ETFפונה גם לחברות בנלאומיות. דמי הניהול הם 0.43%, המכפיל 22.61 והדיבידנד 3.26%. בחמשת החברות הראשונות ניתן למצוא את חברת החשמל הבנלאומית  IBERDROLA ADR הפעילה בספרד, בריטניה, מקסיקו, ברזיל ועוד.  בסקטור הזה ישנן כמה תעודות סל שמשקיעות ב-Infrastrucure . לדוגמה  GLOBAL X US INFRASTRUCTURE DEV ETF או  SPDR S&P GLOBAL INFRASTRUCTURE ETF .  סקטור נוסף שמושך את תשומת לב תעודות הסל הוא האנרגיה המתחדשת. לדוגמה  GLOBAL X RENEWABLE ENERGY PRODUCERS ETF בארץ ניתן למצוא את התעודות הבאות: תכלית S&P Utilities TTF מנוטרלת מט"ח שגובה 0.6% דמי ניהול ומנהלת 41.7 מיליון שקל.  ילין לפידות מחקה אינדקס תשתיות חיוניות גלובלי - מבוסס AI הקרן מנהלת 2 מיליון שקל בלבד, אולי בגלל שדמי הניהול מגיעים ל-0.77%.  קסם KTF Indxx US Infrastructure מנוטרלת מט"ח - עם דמי ניהול של 0.5% ונכסים מנוהלים בגובה 13.8 מיליון שקל. 

ביצועים

מתחילת השנה תעודת הסל XLU מציגה ביצועים יפים יחסית, אולי על רקע הציפיה להורדת הריבית, אך בחמש שנים האחרונות הביצועים של הסקטור מאכזבים למדי, ומפגרים בהרבה אחרי רוב הסקטורים. ייתכן, עם זאת, שאם הריבית אכן תרד בסופו של דבר התמחור ותשואת הדיבידנד עדיין מהווים הזדמנות כניסה נוחה.  

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    צריך להעלות עוד את הריבית אחרת הנדלן יעלה (ל"ת)
    אייל 07/06/2024 10:44
    הגב לתגובה זו
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.