בריאות: סקטור סולידי וצומח אבל מפוקח בכבדות עם תשואות נמוכות
הסקטור השלישי בסדרת 11 הסקטורים הוא סקטור הבריאות. על פי ההגדרה הרשמית בסקטור הזו כלולות חברות המספקות שירותי בריאות, מייצרות ציוד רפואי ותרופות, מספקות ביטוח רפואי או מאפשרות בדרך כלשהו מתן שירותי בריאות למטופלים - העיקר שנהיה בריאים.
כתבות קודמות בסדרה:
>>> מהם 11 הסקטורים ב-S&P ואיך להשתמש בהם בבניית אסטרטגיית השקעה?
>>> סקטור האנרגיה - הסולידי שמזנק בשנים האחרונות; המניות העיקריות, הביצועים ואיך משקיעים?
>>> טכנולוגיה: איך משקיעים במנוע של העליות בוול סטריט בשנים האחרונות?
- המניה הזאת מזנקת 440% היום - זו הסיבה
- 1.8 טריליון דולר: 5 עובדות על תעשיית הביו מד העולמית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבנה
סקטור הבריאות מחולק לשתי קבוצות תעשייה: הראשון: בריאות שירותים וציוד, והשני: פארמה, ביוטכנולוגיה ומדעי החיים.
קבוצת התעשייה הראשונה מחולקת לשלוש: א. בריאות ציוד ואספקה. ב. ספקי בריאות ושירותים ג. טכנולוגיית בריאות. שלושת התעשייות האלו מחולקות ל-6 תתי תעשיות.
קבוצת התעשייה השניה מחולקת לשלוש אף היא: א. ביוטכנולוגיה. ב. פארמה. ג. מדעי החיים כלים ושירותים. לכל אחת מהתעשיות האלו תת תעשייה אחת בעלת שם זהה.
בצורה פחות רשמית ניתן לחלק את הסקטור לחברות המייצרות תרופות, כאלה המייצרות ציוד רפואי, חברות ביטוח רפואי וחברות המספקות תשתיות בריאות – בתי חולים מעבדות מרפאות וכו'
מאפיינים
סקטור הבריאות הוא אחד הגדולים ביותר וגם המורכבים ביותר בארצות הברית. בשנת 2022 תעשיית הבריאות היוותה 17.3% מהתוצר, בדומה לעשור שלפני מגמת הקורונה, אבל הרבה הרבה יותר מבעבר הלא כל כך רחוק.
בשנת 2000 הנתון עמד על 13.3%, בשנת 1980 על 8.9% ובשנת 1960 על 5% בלבד מהתוצר, כך שניתן לומר שהסקטור שואב אליו יותר ויותר מהתמ"ג האמריקאי באופן עקבי. אוכולסיית ארצות הברית המתבגרת, ובעיקר דור הבייבי בום העשיר, צורכת יותר ויותר שירותי בריאות ומייצרת ביקוש חזקו יציב, והמחירים עולים בהתמדה. בלי קשר לכך, בכל העולם, הביקוש לשירותי בריאות הוא קשיח למדי, שכן בריאות הוא אחד התחומים האחרונים שמקצצים בהם בתקופות קשות.
- טילי נורווד: האם הוליווד מוכנה לכוכבת ה-AI הראשונה שלה
- הפד חותך, טראמפ בוחר - השוק כבר מתמחר את יו"ר הפד הבא
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי...
מאפיין נוסף בשוק הבריאות בארצות הברית הוא ההתערבות הממשלתית. שוק הבריאות בארצות הברית הוא תערובת מוזרה, מסובכת ולא תמיד יעילה של שוק פרטי והתערבות ממשלתית שנבנתה תלאי על גבי תלאי. בגלל הביקוש הקשיח השוק הפרטי הולך ומתייקר בעקביות, ומצד שני הממשלה מנסה להגן על הצרכן וגם להנגיש את שירותי הבריאות לאוכלוסיות החלשות. לכן היא מפקחת בכבדות על התחום, בנוסף ליישום תוכניות כמו הביטוח הרפואי מדיקייר שנועדה לאנשים מגיל 65 ולציבורים חלשים נוספים. במקביל ישנה תוכנית מדיקייר אדבנטג' שמאפשרת למבוטחי מדיקייר לקבל שירותים דרך מבטחות פרטיות, מה שמשפיע רבות על החברות הנסחרות העוסקות בתחום, ובראשם Humana.
התוצאה של המורכבות והסרבול האלו כמו גם הכסף הממשלתי הרב והאלמנטים הפופוליסטים במדיניות הבריאות הממשלתית היא ששירותי הבריאות בארצות הברית יקרים להחריד מצד אחד, ומסובסדים בכבדות מצד שני. ההוצאה על בריאות לארצות הברית לנפש גבוהה בהרבה מכל מדינה אחרת על גבי הגלובוס, ולא דווקא בגלל שהאזרחים נהנים משירותי בריאות טובים יותר מאשר באירופה או אפילו בישראל. החברות בסקטור מתמרנות במצב הזה כמיטב יכולתן לטובת הגדלת הרווחים, וחלקן גם מצליחות לא רע, מה שמעמיד אותן כל העת בעין הסערה הציבורית ובפני אפשרות להחמרות רגולטוריות שתפגענה ברווחיהן הצומחים.
על כל פנים התדמית של סקטור הבריאות הוא של סקטור סולידי ויציב, שכן כולם צריכים שירותי בריאות כל הזמן ולא באופן מחזורי. מצד שני הוא גם מאופיין בהרבה חדשנות יזמות ופיתוח, שמשקפים גם חוסר וודאות ואפשרות להפסדים כבדים במקרה שפיתוח נכשל – כפי שקורה ברוב התרופות החדשות המפותחות, שלא מקבלות בסופו של דבר אישור FDA.
כך יוצא שתתי הסקטור שונים מאד זה מזה בהתנהגות המניות. בעוד חברות ביטוח הבריאות או חברות המתקנים הרפואיים הן חברות ענק יציבות תלויות רגולציה, חברות פיתוח התרופות לעיתים קרובות הן סטארט אפים חדשניים ובעלי סיכון גבוה. גם ענקיות התרופות הגדולות יכולות לעמוד בפני מצב של פקיעת פטנטים או צנרת דלילה של פיתוחים חדשים (כמו שקרה לטבע בשנים האחרונות). כך שהסקטור לא ממש עשוי מקשה אחת.הנה כמה מאפיינים של תתי הסקטורים המרכיבים את סקטור הבריאות.
חברות הביוטכנולוגיה מנסות לפתח תרופות ושיטות טיפול חדשות. חלק גדול מחברות התרופות הן חברות קטנות ללא מקורות הכנסה שמנסות לפתח תרופות חדשות שחלק גדול מהן נכשל, אחרות שמצליחות עשויות לזנק במאות אחוזים. מצד שני יש את חברות הפארמה הגדולות שפתחו (או רכשו) תרופות שכבר נמכרות במיליארדי דולרים. אלו מחולקות באופן גס לחברות אתיות (שמפתחות תרופות מקוריות בעצמן) וחברות גנריות (שמפתחות חיקויים לאחר פקיעת הפטנטים). בין חברות הענק בתחום התרופות ניתן למנות את NOVO NORDISK A/S . ישנן גם חברות פארמה שממוקדות בייצור התרופות קיימות בנוסף לצבר פיתוחים בקנה. המוכרות שבהן הן JOHNSON & JOHNSON , PFIZER ועוד
ציוד רפואי הוא תחום משיק בסקטור. בין החברות הבולטות בתחום ניתן למצוא את ABBOTT LABORATORIES ו- MEDTRONIC PLC . גם פה יש שלל חברות קטנות וגדולות, הי טק ולאו טק, שמייצרות או מפתחות ציוד יקר כמו מכונות משוכללות או ציוד זול כמו ערכות בדיקה או תחבושות. ישנן כאלה שמפתחות טיפולים חדשים ואחרות שבעיקר מייצרות או שילוב של שניהם.
"רפואה מנוהלת" היא בפשטות חברות ביטוח רפואי, שבארצות הברית הן סקטור נפרד מחברות ביטוח רכב או נכסים. הסקטור מורכב מ"חמש הגדולות" ובראשן UNITEDHEALTH GROUP – החברה הגדולה ביותר במדד הדאו ג'ונס. חלק מהחברות הללו תלויות מאד ברגולציה הממשלתית ובביטוח הבריאות הממשלתיים המדיקייר.
קבוצה נוספת המורכבת בעיקר מחברות גדולות היא מתקני הרפואה, כלומר בתי החולים, ובראשם HCA הלת'קייר. מדובר בסקטור "כבד" עם חסמי כניסה גדולים, שגם נמצא תחת לא מעט רגולציה, ומבנה עלויות כבד, עם שולי רווח קטנים למדי אך יציבים.
תעודות הסל וחברות מובילות
תעודת הסל ממותג SPDR העוקבת אחר סקטור הבריאות היא HEALTH CARE SELECT SECTOR SPDR FUND המוכרת בסימון XLV. היא מנהלת כ-41 מיליארד דולר וגובה דמי ניהול של 0.09%. חברות המדד נסחרות במכפיל רווח של 23 בממוצע ותשואת הדיבידנד עומדת על 1.49%. החברות הגדולות במדד הן חברת הפארמה ELI LILLY & COMPANY (11.33%), חברת הביטוח הרפואי יונייטדהלת' (8.36%), ולאחר מכן חברות התרופות ג'ונסון אנד ג'ונסון (6.95%), MERCK & COMPANY (5.87%) ו- ABBVIE (5.87%).
הקרן המתחרה של ואנגרד היא VHT VANGUARD HEALTH CARE INDEX FUND שמנהלת 21 מיליארד דולר תמורת 0.1% דמי ניהול עם תשואת דיבידנד של 1.28%. החברות המובילות הן אותן חברות של VLX בשיעורים מעט שונים.
בלקרוק מציעה את IXJ ISHARES GLOBAL HEALTHCARE ETF היקרה יותר (0.42%) העוקבת אחר חברות סקטור הבריאות הגלובליות. למעשה רוב החברות הגלובליות הן אמריקאיות או נסחרות בעיקר בארצות הברית וכלולות בתעודות האחרות שציינו. לכן נמצא את אותה רשימה פחות או יותר. נובו נורדיסק מתווספת פה במקום השלישי עם 5.41%.
והנה כמה תעודות המתמקדות בתתי סקטורים מתוך הסקטור.
IBB ISHARES NASDAQ BIOTECHNOLOGY ETF היא התעודה של בלקרוק העוקבת אחר מניות הביוטכנולוגיה (0.45% דמי ניהול), ו-XBI SPDR S&P BIOTECH ETF תעשה את אותו דבר מטעם SPDR (תמורת 0.35%). האחרונה מבוזרת בהרבה עם חברות קטנות יותר כשאף חברה לא מקבלת משקל של יותר מ-1.5%.
IHI ISHARES U.S. MEDICAL DEVICES ETF אף היא של בלקרוק עוקבת אחר חברות הציוד הרפואי (0.4%), ומתחרה ב-XHE SPDR S&P HEALTH CARE EQUIPMENT ETF של SPDR (0.35% - גם פה, קרן רחבה יותר).
IHF ISHARES U.S. HEALTHCARE PROVIDERS ETF של בלקרוק מתמקדת בסקטור ספקי הבריאות (0.4%), שכוללות את חברות הביטוח והמתקנים הרפואיים.
IHE ISHARES U.S. PHARMACEUTICALS ETF עושה אותו דבר בפארמה (0.4%).
חברת אי.בי.אי מציעה למשקיעים הישראלים את אי.בי.אי ביוטכנולוגיה גלובלי תמורת דמי ניהול של 2.23%. פסגות מציעה את פסגות בריאות ארצות הברית הזעירה (200 אלף שקל נכסים מנוהלים) תמורת 1.75%.
S&P Health Care PTF היא תעודת סל הנסחרת בארץ וגובה 0.3% דמי ניהול, כך גם אי.בי.אי. מחקה S&P Health Care (0.5% דמי ניהול).
הראל מחקה Dow Jones U.S. Select Medical Equipment עוקבת אחר סקטור הציוד הרפואי (0.8%).
ישנן כמה תעודות נוספות בארץ שמתמקדות בתתי סקטורים ספציפיים בתוך תעשיית הבריאות.
כל התעודות הנ"ל לא מנטרלות השפעת מט"ח. אם דווקא כן תרצו לנטרל את השפעת השינויים בשערי מטבע החוץ תוכלו למצוא בארץ את קסם KTF S&P Health Care מנוטרלת מט"ח (0.6%), את MTF מחקה Indxx US Healthcare Top 10 מנוטרלת מט"ח (0.5%), וגם את קסם NASDAQ Biotechnology KTF מנוטרלת מט"ח (0.4%).
ביצועים
בטווח הארוך הסקטור מציג ביצועים סולידיים, אך מעט נמוכים ביחס למדד הכללי ה-SP500. התשואות בטווח הקצר של החודשים והשנה האחרונה משקפים מעט את הקשיים איתם מתמודד הסקטור. כך אך לאחרונה מניית חברות הביטוח הרפואי צנחו עקב ההחלטה הממשלתית להעלות את התשלום על הביטוחים הפרטיים במסגרת מדיקייר בשיעור נמוך ממה שציפו בשוק. קודם לכן, לאחר פרסום הדוחות של הרבעון הרביעי של שנת 2023 נפלו אותן חברות כשהתברר שהתשלומים שלהן על פרוצדורות רפואיות כאחוז מהפרמיות שהן גובות (הנתון אולי החשוב ביותר בדוחות של החברות הללו) עלה מעל הצפי ומגיע כבר לכ-83% - 84%, מה שמשקף את העלויות המאמירות של הטיפולים הבריאותיים בארצות הברית. מצד שני פיתוח תרופות נגד השמנה הזניק חלק מחברות התרופות.
הנה הטבלה המשקפת מעט את הנתונים הללו:

המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם
אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר.
סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".
קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.
סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.
טילי נורווד מככבת בסרט מדע בדיוני, מתוך האתר הרשמי שיצרו עבורהטילי נורווד: האם הוליווד מוכנה לכוכבת ה-AI הראשונה שלה
הוליווד כמרקחה, האם ה-AI בדרך להחליף שחקנים על מסך הקולנוע?
ב-2003 יצא לקרנים סרט שנוי במחלוקת בכיכובו של אל פאצ'ינו ששמו "סימון". בסרט פאצ'ינו מגלם במאי שיוצר דמות דיגיטלית לחלוטין בשם סימון, שהופכת לכוכבת הוליוודית , זוכה באוסקר, מתראיינת לתכניות הטוק שואו, כשאף אחד לא יודע שהיא אינה קיימת בכלל, אלא יצירה דיגיטלית בלבד. הסרט אז עורר סערה בהוליווד אבל אף אחד לא יכל לצפות כי יגיע יום, בו התסריט המופרך ביותר יהפוך למציאות.
22 שנה לאחר הסרט, בספטמבר האחרון הוצגה לעולם טילי נורווד, שחקנית שנוצרה על ידי AI, שיוצריה מנסים לשכנע את כולם שהיא כשחקנית לכל דבר. טילי הוצגה לראשונה בפסטיבל הסרטים בציריך והפכה מיד לנושא המרכזי בשיח סביב עתיד המקצועות היצירתיים. מאחורי הדמות עומד סטודיו הכישרונות הווירטואליים Xicoia, הפועל תחת חברת Particle6, בראשות היוצרת איליין ון דר ולדן, שחקנית הולנדית שכנראה הקריירה שלה לא המריאה יותר מדי, שמובילה את המהלך השאפתני ליצירת שחקנית שלמה שנולדה מתוך אלגוריתמים ולא מבני אדם.

במבט ראשון נדמה כי טילי מסמנת את השלב הבא של תעשיית הבידור. היוצרים מציגים אותה כמודל חדש שיאפשר הפקה של תכנים זולים יותר, גמישים בהרבה, נטולי מגבלות של לוח זמנים, גיל או עייפות. הם בנו סביב הדמות הדיגיטלית סיפור חיים שלם, אישיות מובחנת ומראה מוקפד שנועד להשתלב באופן טבעי במסכים. לטענת החברה, טילי כבר מושכת עניין מצד סוכנויות כישרונות וחברות הפקה, שמעוניינות לבחון כיצד שילוב שחקנית בינה מלאכותית יכול להוזיל עלויות ולהאיץ תהליכי יצירה.
- imper.ai, הנלחמת בהתחזות באמצעות AI, השלימה סבב גיוס של 28 מיליון דולר
- Lumia, המספקת הגנה בזמן שימוש ב-AI, מגייסת 18 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסערה שיצרה
אולם לצד הסקרנות מגיעה גם ביקורת חריפה. איגוד השחקנים האמריקאי הגיב בתקיפות וטען כי טילי אינה שחקנית אלא אובייקט טכנולוגי שמאיים על פרנסתם של אמנים אמיתיים. שחקנים ובמאים רבים הביעו חשש מפגיעה באותנטיות של האמנות ומהאפשרות שאולפנים יבחרו להחליף שחקנים בני אנוש בדמויות דיגיטליות שלא דורשות תשלום, הפסקות או זכויות. מעריצים וחובבי קולנוע שהתבוננו במערכון הראשון שבו הופיעה טילי ציינו כי ההבעות והמימיקה שלה עדיין רחוקות מהטבעיות האנושית ויצרו תחושת זרות שאינה מאפשרת הזדהות אמיתית. כאשר היוצרת, איליין ון דר ולדן התראיינה לתכנית הבוקר Good Morning Britain, היא ניסתה לטעון כי בסך הכל זו תעשייה חדשה שמוסיפה על התעשייה הישנה והיא רק תביא למשרות חדשות בתחום. בתגובה מנחת התוכנית תקפה אותה שהיא מביאה למשרות נוספות להייטקיסטים בעוד שחקנים ואומנים יאבדו את הפרנסה שלהם. כוכבת הקולנוע הבריטית, אמילי בלאנט (השטן לובשת פראדה) אמרה כי נורווד ממש ממש מטרידה אותה, בעוד שחקניות נוספות, נטשה ליאון ומריסה באררה, קראו להחרים כל סוכנות שחקנים שתחתים את נורווד כשחקנית מיוצגת.
