הנהלת מאנדיי מימשה מניות במאות מיליונים - האם זה איתות שהמחיר גבוה?
חברת מאנדיי הישראלית נהנתה בחודש שעבר מהקפיצה גדולה ביותר בשווי של חברה ישראלית במהלך יום אחד, הודות לתוצאות הרבעוניות החזקות שהציגה. על רקע הזינוק, מייסדי החברה ומנהליה הבכירים בחרו למכור מניות בהיקף של מעל 46 מיליון דולר.
מייסד החברה והמנכ"ל המשותף ערן זינמן מכר אתמול 65 אלף מניות, בהיקף של כ-14.68 מיליון דולר. בסך הכל, בשלושת החודשים מימש זינמן מניות בהיקף של כ-23 מיליון דולר. רועי מן, שותפו של זינמן מימש גם הוא כ-60 אלף מניות, בשווי של כ-13.55 מיליון דולר. גם עבור מן לא מדובר במימוש ראשון השנה, לאחר שבשלושת החודשים האחרונים מימש מניות בהיקף כולל של כ-29.83 מיליון דולר. כך שבסך הכל מימשו השניים בחודשים האחרונים מניות בהיקף של מעל 52 מיליון דולר. מתחילת השנה מימשו השניים מניות בהיקף כולל של מעל ל-75 מיליון דולר. מאז ההנפקה מימשו השניים מניות במעל 200 מיליון דולר והם מחזיקים יחדיו במניות בשווי של 1.5 מיליארד דולר.
אל זינמן ומן הצטרפו גם חברי ההנהלה הבכירה שנהנו גם הם מהקפיצה במחיר המניה. סמנכ"לית משאבי האנוש של החברה, שירן נאווי מכרה מניות בהיקף של כ-900 אלף דולר, אשר הצטרפו למימושים קודמים בהיקף כולל של 2 מיליון דולר. סמנכ"ל המוצר, דניאל לריה, מכר במהלך החודש החולף מניות בהיקף של כ-10 מיליון דולר. סמנכ"ל ההכנסות, יוני אושרוב, מכר בשבוע לאחר הזינוק בשווי החברה מניות בהיקף של 3.6 מיליון דולר. מי שפספס במידה רבה את הזינוק בשווי החברה, הוא סמנכ"ל הכספים, אלירן גלזר שמכר לאחר פרסום הדוחות מניות בהיקף צנוע של 529 אלף דולר, לאחר שבחודש מרץ מימש מניות בהיקף של כ-3 מיליון דולר.
אמנם לא מדובר בהכרח בצעד של חוסר אמון במניה, או ניצול של המצב על חשבון המשקיעים, שכן זינמן ומן ממשיכים להחזיק בנתח משמעותי מהחברה. הם מחזיקים במניות בערך של כ-1.5 מיליארד דולר, , כך שסכום המימושים הוא נמוך ביחס לשווי הכולל של החזקותיהם. כמו כן, מבט על דיווחי החברה מלמד כי להנהלת מאנדיי היסטוריה ארוכה של מימושים עיתיים של מניות. מדובר במימושים אוטומטיים, אבל השאלה למה לממש בכלל, במיוחד שמדובר בחברה שהם מאמינים שתמשיך לצמוח בהכנסות וברווחים? נכון, כשכל הכסף נמצא במניות של מאנדיי זה מסוכן, אבל זה לא המצב - השניים כבר מימשו בסכום עתק, כך שלכאורה אם הם מאמינים שמאנדיי תמשיך לגדול ושוויה יעלה, הם לא אמורים לממש. יש להם עשרות מיליונים בצד.
- מאנדיי צונחת ב-19% - התחזית להמשך חלשה
- מאנדיי משיקה: סוכני AI חדשים ומוצר לניהול קמפיינים כחלק מ-CRM
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התשובה החוזרת של המממשים היא שהם רוצים לפזר את ההשקעות, אבל מדובר כאן בחברה שהם מאמינים בה, צופים לה גדולות. כשאתה מאמין שהשווי הולך לגדול פי כמה, אין לך באמת סיבה לממש. לכאורה, ההחלטה למממש מניות בהיקף של 75 מיליון דולר, משמעותה שהמייסדים חושבים שיש להם "משהו יותר טוב" לעשות עם הכסף.
כך או אחרת, אי אפשר לגזור מכך בהכרח שהם לא מאמינים בחברה או לא מאמינים במניה. עדיין 1.5 מיליארד דולר שהם מחזיקים במניות של מאנדיי זה רוב ההון שלהם. בקיצור ולסיכום - זו נקודה בהחלט שאמורה להיות מטרידה למשקיעים, אבל צריך לזכור שהמימושים נעשים באופן שוטף כל הזמן ולא ניבאו את כיוון המניה.
בחודש שעבר, פרסמה החברה את תוצאותיה לרבעון הראשון של השנה, בהן הכתה את צפי האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה, עם הכנסות של 217 מיליון דולר לצד רווח של 61 סנט למניה. לצד התוצאות החזקות הודיעה החברה על תחזיות גבוהות מהצפוי עבור הרבעון הקרוב והשנה כולה. בעקבות הדוחות, מניית החברה זינקה באותו היום ב-21%, מה שהקפיץ את שוויה של החברה בכמעט 2 מיליארד דולר, קפיצת השווי המשמעותיות ביותר עבור חברה ישראלית. מאז ירדה מניית החברה והיא נסחרת כיום במחיר של כ-216 דולר, המשקף לה שווי שוק של כ-10.56 מיליארד דולר.
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- איך אנבידיה הצליחה לשנות את מדיניות היצוא לסין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
- 4.החיים 05/06/2024 08:05הגב לתגובה זולא כדאי להשקיע את כל כספך במניה אחת עדיף לפזר נכון לכולם וגם למנהלים של חברה ספציפית
- 3.נו 04/06/2024 23:27הגב לתגובה זואני מכיר מקרוב אנשים בכירים שמימשו. אין שום קשר לביצועים עתידיים או לשווי, אלא רצון פשוט להנזלה ולפיזור השקעות בסיכון נמוך יותר. לא צריך להתרגש וזה לא אומר כלום
- 2.כשעל השולחן 04/06/2024 18:51הגב לתגובה זווהסיכון גדל מממשים,אף אחד לא יודע עתידית מה יקרה,יש הערכות לא וודאות
- 1.הם פשוט יודעים שהמנייה לא שווה את זה והיא בדרך להתרסקות (ל"ת)שקוף 04/06/2024 18:01הגב לתגובה זו
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
וול סטריט שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
