הנהלת מאנדיי מימשה מניות במאות מיליונים - האם זה איתות שהמחיר גבוה?
חברת מאנדיי הישראלית נהנתה בחודש שעבר מהקפיצה גדולה ביותר בשווי של חברה ישראלית במהלך יום אחד, הודות לתוצאות הרבעוניות החזקות שהציגה. על רקע הזינוק, מייסדי החברה ומנהליה הבכירים בחרו למכור מניות בהיקף של מעל 46 מיליון דולר.
מייסד החברה והמנכ"ל המשותף ערן זינמן מכר אתמול 65 אלף מניות, בהיקף של כ-14.68 מיליון דולר. בסך הכל, בשלושת החודשים מימש זינמן מניות בהיקף של כ-23 מיליון דולר. רועי מן, שותפו של זינמן מימש גם הוא כ-60 אלף מניות, בשווי של כ-13.55 מיליון דולר. גם עבור מן לא מדובר במימוש ראשון השנה, לאחר שבשלושת החודשים האחרונים מימש מניות בהיקף כולל של כ-29.83 מיליון דולר. כך שבסך הכל מימשו השניים בחודשים האחרונים מניות בהיקף של מעל 52 מיליון דולר. מתחילת השנה מימשו השניים מניות בהיקף כולל של מעל ל-75 מיליון דולר. מאז ההנפקה מימשו השניים מניות במעל 200 מיליון דולר והם מחזיקים יחדיו במניות בשווי של 1.5 מיליארד דולר.
אל זינמן ומן הצטרפו גם חברי ההנהלה הבכירה שנהנו גם הם מהקפיצה במחיר המניה. סמנכ"לית משאבי האנוש של החברה, שירן נאווי מכרה מניות בהיקף של כ-900 אלף דולר, אשר הצטרפו למימושים קודמים בהיקף כולל של 2 מיליון דולר. סמנכ"ל המוצר, דניאל לריה, מכר במהלך החודש החולף מניות בהיקף של כ-10 מיליון דולר. סמנכ"ל ההכנסות, יוני אושרוב, מכר בשבוע לאחר הזינוק בשווי החברה מניות בהיקף של 3.6 מיליון דולר. מי שפספס במידה רבה את הזינוק בשווי החברה, הוא סמנכ"ל הכספים, אלירן גלזר שמכר לאחר פרסום הדוחות מניות בהיקף צנוע של 529 אלף דולר, לאחר שבחודש מרץ מימש מניות בהיקף של כ-3 מיליון דולר.
אמנם לא מדובר בהכרח בצעד של חוסר אמון במניה, או ניצול של המצב על חשבון המשקיעים, שכן זינמן ומן ממשיכים להחזיק בנתח משמעותי מהחברה. הם מחזיקים במניות בערך של כ-1.5 מיליארד דולר, , כך שסכום המימושים הוא נמוך ביחס לשווי הכולל של החזקותיהם. כמו כן, מבט על דיווחי החברה מלמד כי להנהלת מאנדיי היסטוריה ארוכה של מימושים עיתיים של מניות. מדובר במימושים אוטומטיים, אבל השאלה למה לממש בכלל, במיוחד שמדובר בחברה שהם מאמינים שתמשיך לצמוח בהכנסות וברווחים? נכון, כשכל הכסף נמצא במניות של מאנדיי זה מסוכן, אבל זה לא המצב - השניים כבר מימשו בסכום עתק, כך שלכאורה אם הם מאמינים שמאנדיי תמשיך לגדול ושוויה יעלה, הם לא אמורים לממש. יש להם עשרות מיליונים בצד.
- מאנדיי צונחת ב-19% - התחזית להמשך חלשה
- מאנדיי משיקה: סוכני AI חדשים ומוצר לניהול קמפיינים כחלק מ-CRM
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התשובה החוזרת של המממשים היא שהם רוצים לפזר את ההשקעות, אבל מדובר כאן בחברה שהם מאמינים בה, צופים לה גדולות. כשאתה מאמין שהשווי הולך לגדול פי כמה, אין לך באמת סיבה לממש. לכאורה, ההחלטה למממש מניות בהיקף של 75 מיליון דולר, משמעותה שהמייסדים חושבים שיש להם "משהו יותר טוב" לעשות עם הכסף.
כך או אחרת, אי אפשר לגזור מכך בהכרח שהם לא מאמינים בחברה או לא מאמינים במניה. עדיין 1.5 מיליארד דולר שהם מחזיקים במניות של מאנדיי זה רוב ההון שלהם. בקיצור ולסיכום - זו נקודה בהחלט שאמורה להיות מטרידה למשקיעים, אבל צריך לזכור שהמימושים נעשים באופן שוטף כל הזמן ולא ניבאו את כיוון המניה.
בחודש שעבר, פרסמה החברה את תוצאותיה לרבעון הראשון של השנה, בהן הכתה את צפי האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה, עם הכנסות של 217 מיליון דולר לצד רווח של 61 סנט למניה. לצד התוצאות החזקות הודיעה החברה על תחזיות גבוהות מהצפוי עבור הרבעון הקרוב והשנה כולה. בעקבות הדוחות, מניית החברה זינקה באותו היום ב-21%, מה שהקפיץ את שוויה של החברה בכמעט 2 מיליארד דולר, קפיצת השווי המשמעותיות ביותר עבור חברה ישראלית. מאז ירדה מניית החברה והיא נסחרת כיום במחיר של כ-216 דולר, המשקף לה שווי שוק של כ-10.56 מיליארד דולר.
- האנליסטים מזהירים: הרכב האוטונומי מאיים על המודל של אובר
- אנבידיה במוקד: המשקיעים מחכים לנאום של ג'נסן הואנג ב-CES
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המירוץ הקוונטי: החברות שמעצבות את עתיד המחשוב
- 4.החיים 05/06/2024 08:05הגב לתגובה זולא כדאי להשקיע את כל כספך במניה אחת עדיף לפזר נכון לכולם וגם למנהלים של חברה ספציפית
- 3.נו 04/06/2024 23:27הגב לתגובה זואני מכיר מקרוב אנשים בכירים שמימשו. אין שום קשר לביצועים עתידיים או לשווי, אלא רצון פשוט להנזלה ולפיזור השקעות בסיכון נמוך יותר. לא צריך להתרגש וזה לא אומר כלום
- 2.כשעל השולחן 04/06/2024 18:51הגב לתגובה זווהסיכון גדל מממשים,אף אחד לא יודע עתידית מה יקרה,יש הערכות לא וודאות
- 1.הם פשוט יודעים שהמנייה לא שווה את זה והיא בדרך להתרסקות (ל"ת)שקוף 04/06/2024 18:01הגב לתגובה זו
וול סטריט משנה כיוון: למה IBM מתחזקת ואדובי מאבדת גובה
ההתמקדות של IBM בתשתיות ענן ובינה מלאכותית נתפסת כבעלת יציבות גבוהה יותר, בעוד שאדובי מתקשה לשכנע את השוק שהשקעותיה בבינה מלאכותית יתורגמו לצמיחה משמעותית בטווח הקרוב
שוק ההון האמריקאי מציג בתקופה האחרונה שינוי מסוים בתפיסת המשקיעים. לצד ההובלה של אנבידיה בשיח סביב בינה מלאכותית וגרפיקה, מתברר כי גם חברות תוכנה ותיקות חוזרות למרכז הבמה. אחת מהן היא IBM International Business Machines Corporation IBM , שנהנית לאחרונה מתמיכה גוברת מצד אנליסטים בוול סטריט.
בנק ההשקעות ג'פריס העלה את דירוג מניית IBM מ"החזק" ל"קנייה", והעלה במקביל את מחיר היעד מ-300 ל-360 דולר. ההערכה המרכזית שמאחורי המהלך היא ציפייה להאצה בצמיחת פעילות התוכנה של החברה בשנים הקרובות, בעיקר עד 2026. במקביל, דווקא אדובי Adobe Systems Inc -0.52% , אחת מחברות התוכנה המזוהות ביותר עם חדשנות ויצירתיות, הולכת בכיוון ההפוך. ג'פריס הורידו את דירוג המניה מ"קנייה" ל"החזק", והפחיתו את מחיר היעד ל-400 דולר, לעומת 500 דולר קודם לכן. מניית IBM עולה בתגובה בכ-2.3% לרמה של 298 דולר, בעוד שמניית אדובי נחלשה בכמעט 2% ונסחרת סביב 327.7 דולר.
IBM מסתגלת למציאות החדשה
העדפת המשקיעים ל-IBM משקפת תפיסה רחבה יותר לגבי השינויים שעובר שוק התוכנה בעידן הבינה המלאכותית. בשוק מנסים להעריך אילו מודלים עסקיים יצליחו לשמור על יציבות וצמיחה, ואילו צפויים להישחק ככל שהטכנולוגיה תחליף תהליכים שבוצעו עד כה בידי בני אדם.IBM, חברה עם היסטוריה ארוכה במחשוב ארגוני, נמצאת בשנים האחרונות בתהליך של התאמה למציאות החדשה. החברה מיקדה חלק ניכר מהשקעותיה בפיתוח פתרונות ענן ובינה מלאכותית המיועדים לארגונים גדולים, תוך ניסיון למנף את קשריה ארוכי השנים עם לקוחות עסקיים. אחד ממוקדי הפעילות המרכזיים של IBM הוא Watsonx, פלטפורמה לפיתוח, ניהול והטמעה של מודלי בינה מלאכותית בסביבות ארגוניות. הפלטפורמה מאפשרת לארגונים לשלב יכולות בינה מלאכותית בתהליכים קיימים, מבלי לפתח את המערכות מאפס.
- האם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?
- סיסקו ו-IBM בונות את האינטרנט הקוונטי: מחשבים שמדברים ביניהם תוך 5 שנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד זאת, IBM מקדמת את Red Hat OpenShift AI, פתרון המאפשר פריסה של מודלים מבוססי בינה מלאכותית בענן היברידי. זהו מהלך שמחזק את מעמדה של IBM כספקית תשתיות, ולא כחברת יישומים הפונה ישירות למשתמש הקצה. האסטרטגיה הזו זוכה לאהדה מצד אנליסטים, שכן היא מאפשרת ל-IBM ליהנות מהתרחבות השימוש בבינה מלאכותית בכלל השוק, גם כאשר יישומים ספציפיים מתחלפים או משתנים. התשתית, כך ההנחה, תישאר הכרחית לאורך זמן.
האי הקפוא שהפך לנקודה הכי חמה על המפה: גרינלנד
עם נפט בשווי טריליונים, מתכות נדירות שסין לוטשת אליהן עיניים ותצפית מהפנטת לזוהר הצפוני - בזמן שהקרח נמס, גרינלנד הופכת לנכס אסטרטגי מבוקש; איך שורדים במינוס 50 מעלות, למה דנמרק לא מוותרת על האוטונומיה הקטנה ומה מחפש שם דונלד טראמפ? סקירה מיוחדת.
גרינלנד דמיינו שטח הגדול פי מאה ממדינת ישראל, המאוכלס על ידי פחות אנשים מהעיר נהריה (כ-56,700 תושבים) -זהו האי גרינלנד: האי הגדול בעולם, מקום שבו 80% מהשטח מכוסים בשכבת קרח נצחית, וכעת הוא הופך לזירה כלכלית ואסטרטגית בוערת.
"האי לא למכירה"
העניין העולמי המסיבי באי נובע בעיקר מהפוטנציאל הכלכלי שמתגלה ככל שהקרח נסוג. הערכות גיאולוגיות מעודכנות לשנה זו (על בסיס נתוני USGS) מצביעות על כ-28.4 מיליארד חביות נפט וגז טבעי המצויות במדף היבשתי, לצד מאגרי ענק של מתכות נדירות (Rare Earth Elements). מחצבים אלו, כמו ניאודימיום ודיספרוסיום, הכרחיים לייצור שבבים וסוללות לרכבים חשמליים, ומציבים את גרינלנד כצומת אסטרטגי במאבק מול הדומיננטיות של סין בשוק הטכנולוגי. זו הסיבה שבתחילת 2026 חזר ממשל טראמפ בוושינגטון להדגיש את חשיבות האי לאינטרס הלאומי האמריקאי, מהלך שממשיך לעורר מתיחות דיפלומטית מול דנמרק, שטוענת מנגד כי האי "אינו למכירה".
עגבניה בודדת ב-20 שקל
האוניברסיטה הקטנה בעולם
הקשר הפוליטי בין גרינלנד לדנמרק הוא תולדה של תמרון היסטורי מ-1814, אז שמרה דנמרק על הריבונות באי לאחר פירוק האיחוד עם נורווגיה. כיום, דנמרק מספקת לגרינלנד סובסידיה שנתית (Block Grant) של כ-3.9 מיליארד קרונות (כ-600 מיליון דולר), המממנת כמחצית מתקציב האי. עבור דנמרק, השליטה בגרינלנד היא כרטיס הכניסה למועדון המעצמות הארקטיות, בעוד שבגרינלנד שואפים להשתמש באוצרות הנפט והמחצבים כדי לקנות עצמאות כלכלית. עם זאת, האתגר החברתי נותר משמעותי: באוניברסיטת גרינלנד בנאוק (Ilisimatusarfik) לומדים כ-200 סטודנטים בלבד והסגל בה מורכב מ-14 אנשי הוראה, בעוד רובם המכריע של הצעירים הגרינלנדים יוצאים ללימודים גבוהים בדנמרק. המרחק הפיזי והתרבותי מייצר אתגר של "בריחת מוחות" וקשיים בבניית תשתית מנהיגותית מקומית רחבה.
- ארה"ב ודנמרק ינסו לפתור את משבר גרינלנד
- החברה שטסה 70% לאור השקעה אפשרית של ממשל טראמפ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שמש נצחית וזוהר צפוני
מקור הפרנסה המרכזי של התושבים נותר ענף הדיג, כאשר חסילונים ודגי הליבוט מהווים כ-90% מהייצוא הלאומי. לצדו, ענף התיירות נמצא בתנופה חסרת תקדים בזכות פתיחת נמלי תעופה בינלאומיים חדשים בנאוק ובאילוליסאט בסוף 2024. העונה הטובה ביותר להגיע לטרקים וטיולים היא יולי-אוגוסט, אז הטמפרטורה "מטפסת" ל-5 עד 10 מעלות והשמש מאירה כמעט 24 שעות ביממה (שמש חצות). בין חצות לארבע לפנות בוקר יש דמדומים בלבד והאור חוזר מיד. בחורף, התיירות מתמקדת בצפייה בזוהר הצפוני (Aurora Borealis) המופיע בשמיים הנקיים מזיהום אור. גרינלנד של 2026 היא כבר לא רק חלום רחוק של קרחונים; היא המקום שבו נקבע העתיד האנרגטי והאסטרטגי של המאה ה-21.
