הנהלת מאנדיי מימשה מניות במאות מיליונים - האם זה איתות שהמחיר גבוה?
חברת מאנדיי הישראלית נהנתה בחודש שעבר מהקפיצה גדולה ביותר בשווי של חברה ישראלית במהלך יום אחד, הודות לתוצאות הרבעוניות החזקות שהציגה. על רקע הזינוק, מייסדי החברה ומנהליה הבכירים בחרו למכור מניות בהיקף של מעל 46 מיליון דולר.
מייסד החברה והמנכ"ל המשותף ערן זינמן מכר אתמול 65 אלף מניות, בהיקף של כ-14.68 מיליון דולר. בסך הכל, בשלושת החודשים מימש זינמן מניות בהיקף של כ-23 מיליון דולר. רועי מן, שותפו של זינמן מימש גם הוא כ-60 אלף מניות, בשווי של כ-13.55 מיליון דולר. גם עבור מן לא מדובר במימוש ראשון השנה, לאחר שבשלושת החודשים האחרונים מימש מניות בהיקף כולל של כ-29.83 מיליון דולר. כך שבסך הכל מימשו השניים בחודשים האחרונים מניות בהיקף של מעל 52 מיליון דולר. מתחילת השנה מימשו השניים מניות בהיקף כולל של מעל ל-75 מיליון דולר. מאז ההנפקה מימשו השניים מניות במעל 200 מיליון דולר והם מחזיקים יחדיו במניות בשווי של 1.5 מיליארד דולר.
אל זינמן ומן הצטרפו גם חברי ההנהלה הבכירה שנהנו גם הם מהקפיצה במחיר המניה. סמנכ"לית משאבי האנוש של החברה, שירן נאווי מכרה מניות בהיקף של כ-900 אלף דולר, אשר הצטרפו למימושים קודמים בהיקף כולל של 2 מיליון דולר. סמנכ"ל המוצר, דניאל לריה, מכר במהלך החודש החולף מניות בהיקף של כ-10 מיליון דולר. סמנכ"ל ההכנסות, יוני אושרוב, מכר בשבוע לאחר הזינוק בשווי החברה מניות בהיקף של 3.6 מיליון דולר. מי שפספס במידה רבה את הזינוק בשווי החברה, הוא סמנכ"ל הכספים, אלירן גלזר שמכר לאחר פרסום הדוחות מניות בהיקף צנוע של 529 אלף דולר, לאחר שבחודש מרץ מימש מניות בהיקף של כ-3 מיליון דולר.
אמנם לא מדובר בהכרח בצעד של חוסר אמון במניה, או ניצול של המצב על חשבון המשקיעים, שכן זינמן ומן ממשיכים להחזיק בנתח משמעותי מהחברה. הם מחזיקים במניות בערך של כ-1.5 מיליארד דולר, , כך שסכום המימושים הוא נמוך ביחס לשווי הכולל של החזקותיהם. כמו כן, מבט על דיווחי החברה מלמד כי להנהלת מאנדיי היסטוריה ארוכה של מימושים עיתיים של מניות. מדובר במימושים אוטומטיים, אבל השאלה למה לממש בכלל, במיוחד שמדובר בחברה שהם מאמינים שתמשיך לצמוח בהכנסות וברווחים? נכון, כשכל הכסף נמצא במניות של מאנדיי זה מסוכן, אבל זה לא המצב - השניים כבר מימשו בסכום עתק, כך שלכאורה אם הם מאמינים שמאנדיי תמשיך לגדול ושוויה יעלה, הם לא אמורים לממש. יש להם עשרות מיליונים בצד.
- מאנדיי צונחת ב-19% - התחזית להמשך חלשה
- מאנדיי משיקה: סוכני AI חדשים ומוצר לניהול קמפיינים כחלק מ-CRM
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התשובה החוזרת של המממשים היא שהם רוצים לפזר את ההשקעות, אבל מדובר כאן בחברה שהם מאמינים בה, צופים לה גדולות. כשאתה מאמין שהשווי הולך לגדול פי כמה, אין לך באמת סיבה לממש. לכאורה, ההחלטה למממש מניות בהיקף של 75 מיליון דולר, משמעותה שהמייסדים חושבים שיש להם "משהו יותר טוב" לעשות עם הכסף.
כך או אחרת, אי אפשר לגזור מכך בהכרח שהם לא מאמינים בחברה או לא מאמינים במניה. עדיין 1.5 מיליארד דולר שהם מחזיקים במניות של מאנדיי זה רוב ההון שלהם. בקיצור ולסיכום - זו נקודה בהחלט שאמורה להיות מטרידה למשקיעים, אבל צריך לזכור שהמימושים נעשים באופן שוטף כל הזמן ולא ניבאו את כיוון המניה.
בחודש שעבר, פרסמה החברה את תוצאותיה לרבעון הראשון של השנה, בהן הכתה את צפי האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה, עם הכנסות של 217 מיליון דולר לצד רווח של 61 סנט למניה. לצד התוצאות החזקות הודיעה החברה על תחזיות גבוהות מהצפוי עבור הרבעון הקרוב והשנה כולה. בעקבות הדוחות, מניית החברה זינקה באותו היום ב-21%, מה שהקפיץ את שוויה של החברה בכמעט 2 מיליארד דולר, קפיצת השווי המשמעותיות ביותר עבור חברה ישראלית. מאז ירדה מניית החברה והיא נסחרת כיום במחיר של כ-216 דולר, המשקף לה שווי שוק של כ-10.56 מיליארד דולר.
- תאושר? עסקת נטפליקס-וורנר בעיניים תחרותיות
- חוק פרקינסון: מנגנוני הבזבוז בזמן, כסף ובירוקרטיה - חוקים נוספים, השפעות כלכליות ועדכונים מ-2025
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 4.החיים 05/06/2024 08:05הגב לתגובה זולא כדאי להשקיע את כל כספך במניה אחת עדיף לפזר נכון לכולם וגם למנהלים של חברה ספציפית
- 3.נו 04/06/2024 23:27הגב לתגובה זואני מכיר מקרוב אנשים בכירים שמימשו. אין שום קשר לביצועים עתידיים או לשווי, אלא רצון פשוט להנזלה ולפיזור השקעות בסיכון נמוך יותר. לא צריך להתרגש וזה לא אומר כלום
- 2.כשעל השולחן 04/06/2024 18:51הגב לתגובה זווהסיכון גדל מממשים,אף אחד לא יודע עתידית מה יקרה,יש הערכות לא וודאות
- 1.הם פשוט יודעים שהמנייה לא שווה את זה והיא בדרך להתרסקות (ל"ת)שקוף 04/06/2024 18:01הגב לתגובה זו
וול סטריט נגזרים (X)תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?
בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?
מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.
המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה
המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.
בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות).
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- עלייה של 30% מתחילת השנה - השוק הסיני עקף את וול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.
