מאנדיי ערן זינמן רועי מן
צילום: נתנאל טוביאס

הנהלת מאנדיי מימשה מניות במאות מיליונים - האם זה איתות שהמחיר גבוה?

ההנהלה הבכירה של מאנדיי, בהובלת המייסדים מוכרת בשנתיים האחרונות מניות בהיקפים גדולים; על רקע הצמיחה במחיר המניה, המייסדים מכרו אתמול מניות ב-28 מיליון דולר ומתחילת השנה מניות בהיקף של 75 מיליון דולר
איתן גרסטנפלד | (4)

חברת מאנדיי הישראלית נהנתה בחודש שעבר מהקפיצה גדולה ביותר בשווי של חברה ישראלית במהלך יום אחד, הודות לתוצאות הרבעוניות החזקות שהציגה. על רקע הזינוק, מייסדי החברה ומנהליה הבכירים בחרו למכור מניות בהיקף של מעל 46 מיליון דולר.

מייסד החברה והמנכ"ל המשותף ערן זינמן מכר אתמול 65 אלף מניות, בהיקף של כ-14.68 מיליון דולר. בסך הכל, בשלושת החודשים מימש זינמן מניות בהיקף של כ-23 מיליון דולר. רועי מן, שותפו של זינמן מימש גם הוא כ-60 אלף מניות, בשווי של כ-13.55 מיליון דולר. גם עבור מן לא מדובר במימוש ראשון השנה, לאחר שבשלושת החודשים האחרונים מימש מניות בהיקף כולל של כ-29.83 מיליון דולר. כך שבסך הכל מימשו השניים בחודשים האחרונים מניות בהיקף של מעל 52 מיליון דולר. מתחילת השנה מימשו השניים מניות בהיקף כולל של מעל ל-75 מיליון דולר. מאז ההנפקה מימשו השניים מניות במעל 200 מיליון דולר והם מחזיקים יחדיו במניות בשווי של 1.5 מיליארד דולר.   

אל זינמן ומן הצטרפו גם חברי ההנהלה הבכירה שנהנו גם הם מהקפיצה במחיר המניה. סמנכ"לית משאבי האנוש של החברה, שירן נאווי מכרה מניות בהיקף של כ-900 אלף דולר, אשר הצטרפו למימושים קודמים בהיקף כולל של 2 מיליון דולר. סמנכ"ל המוצר, דניאל לריה, מכר במהלך החודש החולף מניות בהיקף של כ-10 מיליון דולר. סמנכ"ל ההכנסות, יוני אושרוב, מכר בשבוע לאחר הזינוק בשווי החברה מניות בהיקף של 3.6 מיליון דולר. מי שפספס במידה רבה את הזינוק בשווי החברה, הוא סמנכ"ל הכספים, אלירן גלזר שמכר לאחר פרסום הדוחות מניות בהיקף צנוע של 529 אלף דולר, לאחר שבחודש מרץ מימש מניות בהיקף של כ-3 מיליון דולר.

אמנם לא מדובר בהכרח בצעד של חוסר אמון במניה, או ניצול של המצב על חשבון המשקיעים, שכן זינמן ומן ממשיכים להחזיק בנתח משמעותי מהחברה. הם מחזיקים במניות בערך של כ-1.5 מיליארד דולר, , כך שסכום המימושים הוא נמוך ביחס לשווי הכולל של החזקותיהם. כמו כן, מבט על דיווחי החברה מלמד כי להנהלת מאנדיי היסטוריה ארוכה של מימושים עיתיים של מניות. מדובר במימושים אוטומטיים, אבל השאלה למה לממש בכלל, במיוחד שמדובר בחברה שהם מאמינים שתמשיך לצמוח בהכנסות וברווחים? נכון, כשכל הכסף נמצא במניות של מאנדיי זה מסוכן, אבל זה לא המצב - השניים כבר מימשו בסכום עתק, כך שלכאורה אם הם מאמינים שמאנדיי תמשיך לגדול ושוויה יעלה, הם לא אמורים לממש. יש להם עשרות מיליונים בצד. 

התשובה החוזרת של המממשים היא שהם רוצים לפזר את ההשקעות, אבל מדובר כאן בחברה שהם מאמינים בה, צופים לה גדולות. כשאתה מאמין שהשווי הולך לגדול פי כמה, אין לך באמת סיבה לממש. לכאורה, ההחלטה למממש מניות בהיקף של 75 מיליון דולר, משמעותה שהמייסדים חושבים שיש להם "משהו יותר טוב" לעשות עם הכסף.

כך או אחרת, אי אפשר לגזור מכך בהכרח שהם לא מאמינים בחברה או לא מאמינים במניה. עדיין 1.5 מיליארד דולר שהם מחזיקים במניות של מאנדיי זה רוב ההון שלהם. בקיצור ולסיכום - זו נקודה בהחלט שאמורה להיות מטרידה למשקיעים, אבל צריך לזכור שהמימושים נעשים באופן שוטף כל הזמן ולא ניבאו את כיוון המניה.  

בחודש שעבר, פרסמה החברה את תוצאותיה לרבעון הראשון של השנה, בהן הכתה את צפי האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה, עם הכנסות של 217 מיליון דולר לצד רווח של 61 סנט למניה. לצד התוצאות החזקות הודיעה החברה על תחזיות גבוהות מהצפוי עבור הרבעון הקרוב והשנה כולה. בעקבות הדוחות, מניית החברה זינקה באותו היום ב-21%, מה שהקפיץ את שוויה של החברה בכמעט 2 מיליארד דולר, קפיצת השווי המשמעותיות ביותר עבור חברה ישראלית. מאז ירדה מניית החברה והיא נסחרת כיום במחיר של כ-216 דולר, המשקף לה שווי שוק של  כ-10.56 מיליארד דולר.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    החיים 05/06/2024 08:05
    הגב לתגובה זו
    לא כדאי להשקיע את כל כספך במניה אחת עדיף לפזר נכון לכולם וגם למנהלים של חברה ספציפית
  • 3.
    נו 04/06/2024 23:27
    הגב לתגובה זו
    אני מכיר מקרוב אנשים בכירים שמימשו. אין שום קשר לביצועים עתידיים או לשווי, אלא רצון פשוט להנזלה ולפיזור השקעות בסיכון נמוך יותר. לא צריך להתרגש וזה לא אומר כלום
  • 2.
    כשעל השולחן 04/06/2024 18:51
    הגב לתגובה זו
    והסיכון גדל מממשים,אף אחד לא יודע עתידית מה יקרה,יש הערכות לא וודאות
  • 1.
    הם פשוט יודעים שהמנייה לא שווה את זה והיא בדרך להתרסקות (ל"ת)
    שקוף 04/06/2024 18:01
    הגב לתגובה זו
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן (רשתות)
דבר הגורו

ביל אקמן - האקטיביסט השאפתן

אחרי הימור מוצלח בתחילת משבר הקורונה, שבו רשם רווח של כמעט פי 100 בתוך חודש, אקמן נהפך לשם מוכר בשוק ההון. ב-1992 הוא הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, שקרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים

מנדי הניג |

הוא נולד ב-11 במאי 1966 בברונקס, ניו יורק. ויליאם אלברט אקמן גדל במשפחה יהודית אמידה בצ'אפקווה. אביו היה סוחר נדל"ן מצליח. אקמן למד בהרווארד ועשה שם תואר ראשון ו-MBA. בזמן הלימודים הוא ושותף שלו הקימו חברה שמכרה מדריכי טיולים לסטודנטים והרוויחו הודות לכך מאות אלפי דולרים.

ב-1992 אקמן הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, גוטהם פרטנרס, עם 3 מיליון דולר מהמשפחה והחברים. הקרן הצליחה בהתחלה אבל קרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. אקמן איבד הכל כולל 700 אלף דולר מכספו האישי. "זה היה הדבר הכי מביך ומכאיב בחיי", הוא סיפר. "חשבתי שהקריירה שלי נגמרה".

אבל אקמן לא נשבר. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים. הגישה האקטיביסטית שלו הניבה תוצאות מרשימות בתחילה.

הרגע המפורסם ביותר בקריירה שלו היה ההימור נגד הרבלייף ב-2012. אקמן הכריז אז שהחברה היא פירמידה והימר בהיקף של מיליארד דולר על קריסתה. זה הוביל למלחמה פומבית מול המשקיע האגרסיבי קרל אייקן, שקנה מניות של החברה רק כדי להכאיב לאקמן. אחרי חמש שנים של מאבק, אקמן הודה בתבוסה שלו - והפסיד 4 מיליארד דולר. "זו היתה הטעות הגדולה ביותר שלי", הוא הודה.

ואולם  ב-2020 אקמן ביצע אחד המהלכים המבריקים בהיסטוריה. בפברואר, כשהקורונה רק התחילה, הוא קנה ביטוח על קריסת השוק ב-27 מיליון דולר. כשהשווקים קרסו במרץ, הוא מכר את הפוזיציה ב-2.6 מיליארד דולר - רווח של כמעט פי 100 בחודש. "זה היה ההימור של החיים," הוא אמר.