מעבר לים

מה הגורם לאינפלציה הדביקה, והאם הפתרון בכלל בידיים של הפד'?

מאקרו: לאור נתוני האינפלציה התקוות להורדת ריבית קרובה נגוזות; מה גורם לאינפלציה להמשיך להיות מעל היעד? בחינה של רכיבי האינפלציה מעלה את האפשרות שהפתרון בכלל לא בידיים של הפד'; שוק המניות: עליית התשואות מאיימת להעמיק את התיקון
גיא טל |

מאקרו: סיכויים נמוכים להורדת ריבית ביוני

זהו החודש השלישי ברציפות, כל הרבעון הראשון של שנת 2024 למעשה, שנתוני האינפלציה מאכזבים, כלומר גבוהים מהתחזיות. הנרטיב בשוק משתנה במהירות וחוזר לקונספציית ה"גבוה יותר לזמן ארוך יותר", או בלשונו של פאוול בראיון השבוע: "אם האינפלציה הגבוהה יותר תימשך, הפד' יכול לשמר את הרמה הנוכחית של הריבית כמה זמן שיידרש". 

עוד אמר פאוול בדיון שנערך השבוע יחד עם נגיד הבנק של קנדה ואישים נוספים: "בשנה האחרונה השיפור בהיצע תמך בצמיחה בארצות הברית בהוצאות הצרכנים וגם בתעסוקה, לצד ירידה משמעותית באינפלציה. הנתונים האחרונים מראים צמיחה סולידית ושוק תעסוקה שממשיך להיות חזק, אך גם חוסר בהתקדמות נוספת בשנה הזו לעבר יעד האינפלציה של 2%". זו ההתבטאות הראשונה של פאוול מאז תחילת אפריל, אז הוא עוד דיבר על "מהמורות בדרך" שלא אמורות להשפיע על המדיניות, אך נראה שהנתון האחרון שינה את השקפתו על מצב האינפלציה, והדבר בהחלט משתקף בדבריו. 

פאוול גם חזר שוב על מה בכל זאת יכול לגרום לשינוי במדיניות באופן מוקדם מהצפוי - החלשות בשוק התעסוקה: "יש לנו מרווח משמעותי להקל (את המדיניות המוניטרית) אם שוק התעסוקה יחלש באופן בלתי צפוי. כרגע, בהינתן עוצמת שוק התעסוקה וההתקדמות באינפלציה עד כה, ראוי לאפשר למדיניות המצמצמת לעבוד ולתת לנתונים המתפרסמים להדריך אותנו".

השוק מתחיל להבין שאפשר לשכוח מהורדת ריבית ביוני (חוזי הריבית מתמחרים סיכוי של 16% בלבד), וכעת העיניים נשואות ליולי (כ-43% שהריבית תרד ביוני או ביולי). הריבית נמצאת ברמה גבוהה יחסית של 5.25% - 5.5% מאז יולי בשנה שעברה. 

התחזית המפחידה: הריבית תעלה ל-6.5%

הבנקים ובתי ההשקעות ממהרים אף עם לעדכן תחזיות. כלכלני גולדמן זאקס דוחים את הערכתם להורדת ריבית מיוני ליולי. בברקליס מעדכנים שהם צופים כעת רק הורדת ריבית אחת בשנת 2024. בצ'ארלס שוואב אומרים שהנתונים הנוכחים מראים שתהיה רק הורדת ריבית "אחת או שתיים" השנה. טורסטן סלוק מבית ההשקעות אפולו דובק בעמדתו שלא נראה כלל הורדות ריבית בשנת 2024 – "הפד' טרם סיים להילחם באינפלציה ושיעורי הריבית יישארו גבוהים יותר לזמן ארוך יותר".  

 

לורנס סאמרס, שר האוצר לשעבר, אמר בראיון לבולמברג כי השוק צריך "לקחת ברצינות" את האפשרות שהמהלך הבא של הבנק המרכזי יהיה דווקא העלאת ריבית. נראה שזו הערכה קיצונית. פאוול לא העלה זאת אפילו בתור אפשרות, אלא דיבר על כך שאם הנתונים לא יהיו טובים אז הפד' ימשיך עם המדיניות הנוכחית לזמן ארוך יותר, לא שהם יעלו את הריבית.

אבל ב-UBS מצטרפים לסאמרס באזהרות, לפחות בתור תרחיש אפשרי אחד, ואף נוקבים במספר מפחיד. לדבריהם, השילוב של צמיחה חזקה ואינפלציה דביקה עלול להביא את הפד' להעלות את הריבית עד 6.5% בשנה הבאה, כלומר אחוז שלם נוסף. זהו תרחיש שכמעט בוודאות יביא למיתון וקריסה בשוק המניות. יחד עם זאת תרחיש הבסיס של הבנקאים משוויץ הוא עדיין לשתי הורדות ריבית השנה. 

קיראו עוד ב"גלובל"

מי שבכל זאת שומר על אופטימיות הוא נשיא הפד' בניו יורק, ג'ון וויליאמס: "נצטרך בנקודה מסוימת להתחיל את תהליך החזרת הריבית לרמה נורמלית יותר, ולדעתי קרוב לוודאי שהתהליך הזה יתחיל עוד השנה" אמר השבוע למרות נתוני האינפלציה המדאיגים, אולי על רקע הבחירות המתקרבות. אבל אולי, בגלל ניתוח גורמי האינפלציה. 

 

מה גורם לאינפלציה הגבוהה?

באופן כללי ניתן לחלק את מדד המחירים לצרכן לשירותים ומוצרים. אינפלציית המוצרים נמצאים תחת שליטה כבר זמן מה, מה ש"דביק" היא אינפלציית השירותים. בתוך החלק הזה מה שמכונה "קורת גג" ידוע כנתון שמתעדכן באיטיות, לכן הפד' מתמקד בעיקר באינפלציית ה"סופר ליבה" או "ליבת הליבה" שהיא "שירותים להוציא דיור". מה שמדאיג במדד האחרון  הוא שגם הנתון הזה חזר לטפס, ושוב נמצא מעל 4% בשיעור שנתי, כפי שניתן לראות בקצה הימני שלה גרף הבא - אינפלציית שירותים ללא רכיב הדיור:

 

הכלכלנית קלאודיה סאהם בכירה לשעבר בפד' (שפתחה את אינדיקטור המיתון הקרוי על שמה) מנסה להצביע על סיבה לאופטימיות זהירה. ראשית היא מדגישה שהעובדה שהאינפלציה מרוכזת בשירותים ולא במוצרים היא כבר התקדמות לעומת המצב בשנת 2022.

לדבריה האינפלציה בשנת 2022 התפרסה על פני הרבה מאד קטגוריות גם של מוצרים וגם של שירותים, מה שהביא את הפד' להעלות את הריבית באופן אגרסיבי כדי לפגוע בצריכה באופן שימתן את העלאת המחירים. ירידת האינפלציה שהתרחשה בשנת 2023 עקב צעדי הפד' אמנם לא ממשיכה בשנת 2024, אך כעת הגורמים העיקריים לאינפלציה, גם בתוך סקטור השירותים, מרוכזים במספר קטגוריות מצומצם מאד ולא מתפשטים על תחומים רבים. למעשה ישנן שתי קטגוריות בלבד שאחראיות על רוב האינפלציה במדדים האחרונים – דיור וביטוח רכב.

על רכיב הדיור (קורת גג) כתבנו לאחרונה לא פעם. אינפלציית ביטוחי הרכב היא נושא מפליא ולא ברור. ביטוחי רכב מהווים רק 3% ממשקל הרכיבים במדד ה-CPI ובכל זאת השפעתם הגדולה מראה עד כמה הזינוק במחיר הביטוחים חד. המדד האחרון הצביע על עליה שנתית של 22% במחירי ביטוח הרכב, הזינוק הגבוה ביותר מאז 1976.

מה הסיבה לעלייה החדה בביטוחי הרכב? חברות הביטוח הגדולות לא מספקות פרטים, אך נראה שישנם כמה גורמים, לא מעט מהם עדיין קשורים למגיפת הקורונה ולבעיות בצד ההיצע. ראשית מחירי הרכבים עצמם, כמו גם מחירי החלפים והעבודות במוסך עלו, כך שחברות הביטוח נדרשות לשלם מחירים גבוהים יותר במקרה של תביעת ביטוח. כעת העלויות האלו מתגלגלות לצרכנים. יחד עם זאת קשה לראות בכך הסבר מספק לעלייה הדרמטית במחירי הביטוח. עליית מחירי הרכב די נעצרה, ובנוסף, העליות לא היו כה חריגות ביחס לרכיבים אחרים באינפלציה.

בכל זאת פרופסור ג'רמי סיגל סבור שזה הגורם. כך הוא כותב בבלוג שלו: "מחיר ביטוחי הרכב שמפגרים באופן היסטורי אחר מחירי הרכב בשנה או יותר, מתאימים את עצמם לעליית מחרי הרכב בתקופת מגיפת הקורונה. במבט קדימה, ההתייצבות במחירי הרכבים המשומשים והחדשים משקפים פחות לחצים אינפלציוניים בהמשך". 

גורמים בתעשיית הרכב מצביעים על גורם נוסף – "מאז הקורונה ראינו עליה מדהימה בנהיגה תוך כדי הסחות דעת" אומר ריין מקהון, מנהל בחברה המפתחת מוצרים לשיפור הבטיחות בדרכים. מקהון כמובן בעל אינטרס, אך הוא מתבסס על נתונים שהחברה שלו שאבה מאפליקציות של חברות הביטוח שעוקבות אחר נהיגה של מבוטחים. הנתונים בודקים מהירות, שימוש בסלולרי תוך כדי נהיגה, עצירות פתאומיות וכדו', ומצביעים  על עליה חדה בנסיעה תוך כדי הסעות דעת. מצד שני, ירידה בכוח האדם המשטרתי (גם בגלל הקורונה ושוק העבודה האדוק) הוריד את האכיפה באזורים רבים בארצות הברית.

מדובר בשילוב קטלני, לא רק למחירי הביטוח. מספר התאונות הקטלניות מזנק, וכך גם התביעות המוגשות לחברות הביטוח. בסופו של דבר הכל, כמובן, מתגלגל לכיס של המבוטחים. תהא הסחבה אשר תהא, מחירי ביטוח הרכב מזנקים בצורה יוצאת דופן ומהווים את אחד הגורמים לאינפלציה הדביקה בחודשים האחרונים.

 

הגרף הבא ממחיש את דבריה של סאהם, ביחס לגורמי האינפלציה:

הצבע הכחול משקף את אינפלציית קורת הגג. הכתוב אם ביטוחי הרכב והאפור את כל השאר. הגיוני שהחלק הכחול יהיה משמעותי שכן רכיב קורת הגג הוא הגדול ביותר במדד, ומהווה כ-40% ממנו. התרומה של החלקים האפורים – "אחר" – לאינפלציה בשנת 2022 היתה משמעותית ביותר, כלומר האינפלציה נבעה מתחומים רבים, כפי שכתבה סאהם, בעוד בעשרת החודשים האחרונים החלק הזה הצטמצמם מאד, ולמעשה הוא כמעט לא מורגש. ביטוחי הרכב, לעומת זאת, הולכים ותופסים נתח הולך וגדל באינפלציה, למרות שמשקלם במדד הוא רק 3%. 

אולי הריבית היא לא הפתרון

אם בסופו של דבר האינפלציה גבוהה, מה זה חשוב ממה היא נובעת? לדברי סאהם הבנת הגורמים לאינפלציה מסייעת להבנה איך צריך להיאבק בה. השאלה המתבקשת היא האם ריבית גבוהה אכן תסייע להביס את האינפלציה הנוכחית. 

לדבריה "הנשק" של הפד' לא מתאים לטפל באינפלציה שנובעת מבעיות בצד ההיצע, כפי שהן משתקפות בניתוח רכיבי האינפלציה. בעוד הריבית הגבוהה יכולה לפגוע בביקוש באופן שבסופו של דבר יביא את האינפלציה ליעד במחיר של מיתון, הבעיות האמיתיות שוכנות בצד ההיצע, כלומר הבעיה לא באמת תיפתר, ויווצרו בעיות אחרות, לא פחות גרועות. "האינפלציה מצטמצמת לכמה תחומים מאתגרים. הצמצום הזה משקף כמה ניצחונות במאבק נגד האינפלציה, אבל מה שנשאר מלמד אותנו שיעור חשוב. זה הזמן לקובעי המדיניות מחוץ לפד' לקבל אחריות על האינפלציה, וחשוב יותר, לעשות משהו בנוגע לזה. הפד' גם מעורב, אבל הוא לא יכול לפתור את זה לבד".

נסביר את דבריה מעט יותר. יש הבדל מהותי בהתמודדות עם אינפלציה הנובעת מצד ההיצע לבין כזו הנובעת מצד הביקוש. במקרה שהביקוש חזק מדי, ריבית שתקשה על הצריכה עשויה לעזור. בעוד במקרה שההיצע חלש מדי ריבית גבוהה לא ממש תסייע (ויכולה אף להזיק) ובעיות ההיצע אמורות להיפתר בדרכים אחרות (פתרון בעיות שרשראות האספקה, הגדלת ייצור וכדו'). 

בתחילת ההתפרצות האינפלציונית הפד' לא מיהר להעלות את הריבית, כיון שהוא טען שהאינפלציה "זמנית", כלומר, הפד' הבין שהיא נובעת מצד ההיצע עקב בעיות שרשראות האספקה ולא בגלל ביקוש גבוה מדי. אבל מדובר בטעות שכן האינפלציה נבעה לכל הפחות גם מצד הביקוש, ובסופו של דבר, כפי שהעירה סאהם, התפשטה כמעט לכל תחומי הכלכלה. לכן השימוש (המאוחר) בכלי הריבית היה נכון לשנת 2022 - 2023. אבל אם כעת הבעיה אינה מצד הביקוש, שכן בסופו של דבר העליה במשכורות מתמתנת למרות שוק העבודה החזק, המשך הריבית הגבוהה עלול בסופו של דבר לפגוע בכלכלה יותר ממה שהוא יסייע להוריד את האינפלציה. 

 

שוק המניות: התשואות מאיימות להעמיק את התיקון

ישנה אוירה פסימית למדי בשוק המניות מאז פרסום נתוני האינפלציה. חשוב לזכור שלמרות האווירה הפסימית אנחנו במרחק של כ-4% בלבד משיא כל הזמנים. זה טוב ורע. טוב כי זה אומר שבינתיים אין קריסה מהותית בשוק המניות, רע, כי יש עוד הרבה מה לתקן עד שהשוק ייחשב שוב זול.

הדבר המדאיג ביותר מבחינת שוק המניות בימים אלו, ומהווה את הטריגר העיקרי לירידות, הוא הזינוק המחודש בתשואות, שגורם לכך שהאג"ח שוב מתחיל להיות אלטרנטיבה לגיטימית להשקעה במניות. כעת תשואת אגרות החוב לעשר שנים עומדת על 4.659% - הגבוה ביותר מאז נובמבר. אלו של שנתיים עברו אמש את רף ה-5%. אם אפשר לקבל 5% בשנה לשנתיים הקרובות, אפשר כבר לראות בזה אלטנרטיבה ראויה למניות.

השאלה הגדולה היא עד כמה עמוק עלול התיקון להגיע? הכלכלן אד ירקוני (השורי באופן כללי) מסמן את רמת ה-4700 נקודות ב-SP500 כ"תיקון קלאסי" של 10% מהשיא (5254 נקודות בסוף מרץ). זיו סגל מצביע על רמות דומות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יזם מול גרפים – קרדיט: AIיזם מול גרפים – קרדיט: AI

סיכום הרבעון השני של ה-S&P 500 ותחזית עתידית של 7,239 למדד

לאחר שכמעט כל החברות דיווחו על הרבעון השני, דוח של Factset מראה כי 81% מחברות ה-S&P 500 עקפו את תחזיות הרווח וההכנסות ושיעור הצמיחה השנתי הגיע ל-11.9%; הטכנולוגיה והשירותים התקשורתיים הובילו את העליות, בעוד אנרגיה המשיכה לדשדש

רן קידר |
נושאים בכתבה S&P 500
עונת הדיווחים הרבעוניים לרבעון השני של 2025 מגיעה לסיומה עם תוצאות מרשימות עבור מדד S&P 500, כפי שמדווח FactSet בדוח האחרון שלהם. 98% מחברות המדד כבר דיווחו תוצאות בפועל, וניתן לומר כבר שהמדד מציג צמיחת רווחים משולבת של 11.9% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. במידה והנתון הזה יישמר, יהיה זה הרבעון השלישי ברציפות של צמיחת רווחים דו-ספרתית שיעיד על חוסן כלכלי במגזרים מרכזיים, למרות אתגרים גלובליים כמו אינפלציה, עליית ריביות ומלחמות סחר. הדוח, שמבוסס על נתונים עד ה-29 באוגוסט, מדגיש כי 81% מחברות S&P 500 הפתיעו חיובית בתוצאות הרווח למניה, ואותו האחוז בדיוק הפתיע גם בהכנסות – רמות גבוהות מהממוצעים של 5 ו-10 השנים האחרונות. 

התוצאות החיוביות הללו מגיעות על רקע ציפיות נמוכות יותר בתחילת הרבעון. ב-30 ביוני, בסוף הרבעון, התחזית לצמיחת רווחים הייתה רק 4.8%, אך הפתעות חיוביות מצד חברות במגזרי הפיננסים, שירותי התקשורת, טכנולוגיית מידע וצריכה צרכנית העלו את השיעור הסופי. תשעה מתוך 11 מגזרים דיווחו על רווחים גבוהים יותר בהשוואה לציפיות, כאשר מגזרי שירותי התקשורת (12.2%), צריכה צרכנית (11.7%), פיננסים (10.4%) ובריאות (8.7%) הובילו בהפתעות החיוביות. מנגד, מגזר החומרים רשם הפתעה שלילית קלה של 0.7%, בעיקר בשל תוצאות חלשות מחברות כמו דאו Dow 1.69%  ו-International Paper International Paper Co 1.47%  . בסך הכל, הרווחים בפועל עלו ב-7.7% מעל הציפיות, מעט מתחת לממוצע של חמש שנים (9.1%), אך מעל לממוצע של עשור (6.9%). 

הדומיננטיות של שבעת המופלאות

אחד הנושאים המרכזיים בדוח הוא הביצועים יוצאי הדופן של קבוצת שבעת המופלאות: אנבידיה NVIDIA Corp. , אמזון Amazon.com Inc. -1.12%  , מטא Meta Platforms -1.65%  , מיקרוסופט Microsoft Corp -0.58%  , גוגל Alphabet 0.6%  , אפל Apple -0.18%  וטסלה Tesla -3.5% . כל שבע החברות דיווחו כבר תוצאות, והן הציגו צמיחת רווחים של 26.6% בהשוואה לשנה קודמת, גבוה בהרבה מהתחזיות שעמדו על 13.9%. כולן הפתיעו חיובית ברווח למניה, עם ממוצע הפתעה של 10.5% (גבוה מ-7.7% של כלל המדד). ארבע מתוכן: אנבידיה, אמזון, מטא ומיקרוסופט, הן בין שש התורמות הגדולות ביותר לצמיחת הרווחים של S&P 500 כולו, לצד חברות כמו וורנר ברוס דיסקאבריWarner Bros. Discovery -3.44%  , ו-Vertex Pharmaceuticals Vertex Pharmaceuticals Inc. -0.26%  , שנהנו מהשוואות קלות לשנה קודמת עקב הוצאות חד-פעמיות. עם זאת, הדוח מזהיר כי הצמיחה הזו (26.6%) מעט נמוכה מהממוצע של 31% בארבעת הרבעונים הקודמים, והתחזיות קדימה מצביעות על האטה: 14.5% מהרבעון השלישי של 2025 ועד לרבעון הראשון של 2026, ו-16.8% עבור הרבעון השני של 2026. שבעת המופלאות ממשיכות להיות מנוע הצמיחה העיקרי של השוק, אך התלות בהן מעלה סיכונים אם יתרחשו שינויים רגולטוריים או כלכליים", נכתב בדוח. 

צמיחה בהכנסות ותיקונים חיובייים של האנליסטים

מבט על ההכנסות מגלה תמונה דומה. צמיחת ההכנסות המשולבת עומדת על 6.4%, הגבוהה ביותר מאז הרבעון השלישי של 2022, שעמדה על 11%. 81% מהחברות הפתיעו לטובה בהכנסות, שיעור שיא מאז הרבעון הראשון של 2021, שעמד על 87%, עם ממוצע הפתעה של 2.2%, הגבוה מאז הרבעון הראשון של 2023, שעמד על 2.4%. עשרה מתוך 11 מגזרים צמחו בהכנסות, בהובלת טכנולוגיית מידע, בריאות ושירותי תקשורת, בעוד מגזר האנרגיה רשם ירידה. הפתעות חיוביות בהכנסות מצד מגזרי הבריאות, צריכה צרכנית, טכנולוגיה ותקשורת העלו את שיעור הצמיחה מ-4.2% בסוף יוני ל-6.4% כיום. שולי הרווח הנקי עומדים על רמה גבוהה, אם כי לא מפורטים במפורש בדוח, אך ניתן לראות מגמות חיוביות בגרפים הרלוונטיים (ראה גרף שולי רווח נקי ל-Q2 2025 בעמוד 24 בדוח FactSet). 

נושא נוסף בולט בדוח הוא התיקונים החיוביים בתחזיות האנליסטים לרבעון השלישי של 2025. בניגוד למגמה הרגילה, שבה תחזיות הרווחים יורדות בממוצע 1% בשני החודשים הראשונים של הרבעון (על פי נתונים מחמשת השנים האחרונות), האנליסטים העלו את תחזית הערך הנמוך ברווח למניה בכ-0.5% מיוני עד אוגוסט, מ-67.32 דולר ל-67.66 דולר. זהו הרבעון הראשון מאז הרבעון השני של 2024 שבו מתרחש תיקון חיובי כזה. חמישה מגזרים ראו עליות, בהובלת טכנולוגיית מידע (4.4%), אנרגיה (4%) ושירותי תקשורת (2.6%), בעוד מגזר הבריאות ירד ב-7.2%. התחזיות השנתיות גם הן חיוביות: צמיחת רווח למניה של 1.6% לשנת 2025 (ל-268.48 דולר) ו-1.2% ל-2026 (ל-303.88 דולר). עם זאת, ההנחיות מהחברות עצמן מעורבות: 46 חברות הורידו את התחזית לרבעון השלישי, לעומת 52 שהעלו את התחזית, יחס מעט טוב יותר מהממוצע. 

למרות האופטימיות, הדוח מזהיר מפני הערכות שווי גבוהות. ומכפיל הרווח העתידי ל-12 חודשים עומד על 22.4 , מעל הממוצעים של 5 שנים (19.9) ו-10 שנים (18.5), ועלה מעט מ-22.1 בסוף יוני. המשמעות היא שהשוק מתמחר את הצמיחה העתידית בפרמיה, אך האנליסטים עדיין רואים מקום לעליות נוספות: מחיר היעד המצרפי למדד עומד על 7,239 נקודות, אפסייד של כ־11% מהמחיר הנוכחי. 

טראמפ ובולסונארוטראמפ ובולסונארו

מכה לטראמפ: בית המשפט קבע שמכסי החירום הגלובליים אינם חוקיים; מה המשמעות?

טראמפ לא יוותר - סוגיית המכסים עשויה להגיע לבית המשפט העליון שם לממשל יש אוזן קשבת; מה יקרה בינתיים ואיך זה צפוי להשפיע על השווקים?

עמית בר |


בית משפט פדרלי לערעורים בארה"ב פסק כי הנשיא דונלד טראמפ חרג מסמכותו כאשר הטיל מכסי יבוא גורפים על בסיס חוק החירום הכלכלי הבינלאומי (IEEPA). הפסיקה מהווה מכה משמעותית לאחת מאבני היסוד של מדיניות "אמריקה תחילה" של טראמפ מאז חזרתו לבית הלבן. עם זאת, בית המשפט הותיר את המכסים בתוקף זמני עד להשלמת ההליכים המשפטיים, מה שמותיר את השווקים העולמיים במצב של אי-ודאות גוברת. מדובר בפסק דין תקדימי שמעמיד בספק לא רק את סמכויות הנשיא בתחום המסחר, אלא גם את היכולת של הממשל להתמודד עם אתגרים גיאופוליטיים כמו סחר עם סין ומשבר הפנטניל.

הפסיקה מגיעה על רקע מתיחות כלכלית גלובלית, כאשר ארה"ב מנסה להחזיר לעצמה דומיננטיות תעשייתית מול עלייתה של סין. טראמפ, שזכה בבחירות על גל של הבטחות להגנה על התעשייה האמריקאית, הטיל את המכסים כחלק ממדיניות רחבה יותר שכללה היטלים של 10% על יבוא מכל העולם, עם תוספות ייעודיות על סחורות ממקסיקו, קנדה וסין. המכסים, שכונו על ידי טראמפ "Liberation Day Tariffs", נועדו להילחם במה שהוא תיאר כ"פלישה כלכלית" ולהגן על מקומות עבודה בארה"ב. אולם, המבקרים טענו כי מדובר בשימוש לרעה בסמכויות חירום, שפוגע בצרכנים האמריקאים דרך עליית מחירים ואינפלציה.

סמכות הנשיא – היכן הגבול?

במרכז הערעור עמד השימוש של טראמפ בחוק IEEPA משנת 1977, שנחקק כדי לאפשר לנשיא להתמודד עם איומים כלכליים בינלאומיים דרך סנקציות, הקפאת נכסים והגבלות פיננסיות. החוק נועד להתמודד עם מצבי חירום כמו מלחמות קרות או משברים פיננסיים, אך השופטים בפאנל של בית המשפט לערעורים הפדרלי (במעגל השני) קבעו פה אחד כי הוא אינו כולל סמכות להטלת מכסים. "החוק מעניק כוחות נרחבים, אך אינו מזכיר ולו מילה אחת על מסים, היטלים או מכסים", כתב השופט הראשי בהחלטה. "סמכות זו שמורה לקונגרס, כפי שמעידים חוקים קודמים כמו סעיף 232 בחוק הרחבת הסחר, שמעניקים סמכויות כאלה בנוסח מפורש".

השופטים הסתמכו על פרשנות מחמירה של החוקה האמריקאית, שמקנה לקונגרס שליטה בלעדית על מסחר בינלאומי. הם ציינו כי בעבר, כאשר הקונגרס רצה להעניק לנשיא כוח להטיל מכסים – כמו בחוקי סחר משנות ה-60 וה-70 – הוא עשה זאת בצורה ברורה ומפורטת. הפסיקה הזו מתיישבת עם מגמה רחבה יותר בבתי המשפט האמריקאים, שמגבילה את "הממשל המנהלי" – כלומר, את היכולת של הנשיא להרחיב סמכויות ללא אישור קונגרס. דוגמאות קודמות כוללות פסילת תקנות סביבתיות של אובמה ויוזמות חוב סטודנטים של ביידן.