בוול-סטריט צופים אפסייד של 20%; למה מיקרוסופט צפויה להוביל ב-AI?
מניית מיקרוסופט MICROSOFT נהנתה מביצועים יפים השנה, לאחר שעלתה 58% מתחילת השנה כשברקע שיגעון הבינה המלאכותית. ענקית הטכנולוגיה יכולה להמשיך במגמה החיובית גם ב-2024 עם יכולות ה-AI שהיא מחזיקה וההשפעה האפשרית שלהן על ההכנסות.
השימוש הרחב שעושה מיקרוסופט בבינה מלאכותית והיצע המוצרים שלה יכולים לעזור לה לגנוב נתח שוק במחשוב ענן מאלפבית ואמזון, כאשר בוול-סטריט צופים כי יותר מ-60% מבסיס הלקוחות של החברה ישתמש ב-AI למטרות מסחריות ויכניסו למיקרוסופט עוד כ-25 מיליארד דולר עד 2025.
מיקרוסופט מיצבה את עצמה כאחת המובילות בתחום הבינה המלאכותית עם השקעות של 10 מיליארד דולר ב-OpenAI החברה שמאחורי ChatGPT. כחלק מההשקעה מנוע החיפוש של מיקרוסופט, בינג, קיבל גישה ליכולות של הצ'אט בוט הפופולארי. במקביל, החברה השיקה כלים מבוססי בינה מלאכותית שישתלבו במוצרים השונים של מיקרוסופט כמו שירות המייל אאוטלוק, מערכת ההפעלה ווינדוס ואפליקציות אופיס.
החברה הודיעה לאחרונה כי תעלה את המחירים בחבילות התוכנה של אופיס שנמכרות עם שירות ה-Copilot שלה וביוני האחרון דווח כי מסתמן שיתוף פעולה בין מיקרוסופט MICROSOFT ל-AMD ADVANCED MICRO DEVICES והן עובדות על מעבדים מותאמים אישית, שיוכלו להתמודד עם העומסים בהרצת מודלים של בינה מלאכותית ובנוסף על קידום פיתוח שבבים ל-AI של מיקרוסופט.
השבב שיתחרה באנבידיה
- כבר לא העשיר ביותר בעולם: מה קורה לאורקל וללארי אליסון
- משבר המטבע החריף במדינה השכנה ומה קרה היום לפני 10 שנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה הכריזה בחודש נובמבר על המאיץ החדש שלה Azure Maia AI שנועד להרצה של יישומי בינה מלאכותית ומאפשר לאמן מודלי שפה גדולים. עד היום, לפחות חלק מהעבודה בשירות הענן - Azure, רצה על מעבדים תוצרת אנבידיה, עם המעבד הגרפי (GPUׂ) המוביל של ענקית השבבים, H100, הכולל 80 מיליארד טרנזיסטורים. לפי מיקרוסופט, השבב החדש שלה מיוצר בתהליך של 5 ננומטר ומכיל כ-105 מיליארד טרנזיסטורים.
השבב Maia יושק במרכזי הנתונים של החברה בתחילת השנה הבאה וישמש תחילה להרצת שירותי Microsot 365, Bing ו-Azure OpenAI. מיקרוסופט לא סיפקה פרטים בנוגע לביצועי השבב החדש, אך אמרה כי היא מתכננת לספק מדדים לאחר שתפרוס את השבב. החברה גם הכריזה על מעבד חדש למרכזי הנתונים לשימוש כללי, שנקרא Azure Cobalt ומבוסס על עיצוב מבית Arm.
"מיקרוסופט בונה את התשתית בכדי שתוכל לתמוך בחדשנות בבינה מלאכותית, ואנו מדמיינים מחדש כל היבט של מרכזי הנתונים שלנו על מנת לתת מענה לצרכי הלקוחות", אמר סקוט גאת'רי, סגן נשיא בכיר בקבוצת Cloud + AI של מיקרוסופט. "בקנה המידה בו אנו פועלים, חשוב לנו לייעל כל שכבה בתשתית על מנת למקסם את הביצועים, לגוון את שרשרת האספקה שלנו ולתת ללקוחות אפשרויות בחירה."
- הבלרינה שהפכה למיליארדרית - סיפורה של לואנה לופס לארה
- וושינגטון ומאסק נגד אירופה, לאחר קנס של 120 מיליון אירו שהוטל על X
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים...
האתגרים של מיקרוסופט וה-AI
הניו יורק טיימס תבע לאחרונה את ענקית הטכנולוגיה על שימוש בתוכן העיתון לאימון מודלים ללא רשות. מודלים של AI זקוקים להמון מידע בשביל לספק תובנות. למעשה, הם צריכים כל כך הרבה מידע עד לרמה שהחברות מוכנות לשלם לאנשים בשביל לכתוב טקסטים חדשים ולהזין אותם לבוטים, וזאת כתוצאה מההערכות שכל המידע הזמין כיום באינטרנט יספיק לאימון הבוטים רק עד שנת 2026, בשביל קנה מידה נוסף, הגרסה הראשונה של ChatGPT אומנה בעזרת 570 ג'יגה של טקסט, שהם 300 מיליארד מילים.
אחד האתגרים הצפויים לחברות הבינה המלאכותית, בניסיון להשיג כמה שיותר מידע, הוא זכויות יוצרים. התביעה של הניו יורק טיימס טענה שתי טענות מרכזיות - הראשונה היא שחברות הטכנולוגיה השתמשו בכתבות שלהן בשביל לאמן את המודלים. סביר להניח שהטענה הזאת לא תתקבל, מאחר ושימוש בתכנים הזמינים בחינם באינטרנט נחשב, לפי חוקי זכויות היוצרים בארה"ב, ל"שימוש הוגן". עם זאת, בטיימס טוענים שהם מאמינים שהם אחד מהמקורות הגדולים ביותר בהם השתמשו חברות הטכנולוגיה בשביל לאמן את המודלים שלהן.
הטענה השנייה, וזו שאולי תשפיע על התחום כולו, היא שהמודלים משתמשים במידע הזמין בכתבות של הטיימס בשביל לתת תשובות למשתמשים, כלומר במקום שאותו משתמש יגיע לאתר של הטיימס, הוא מקבל את המידע מהבוט, מה שמונע מהטיימס טראפיק שהיא הייתה יכולה לקבל. בטיימס צפויים לדרוש פיצויים, אבל יותר מכך, הם ידרשו שבית המשפט יאסור על מודלי הבינה המלאכותית להשתמש בתכנים שלהם בשביל להעביר את המידע למשתמשים בבוטים, ואם בית המשפט יאשר את זה, כל תחום ה-AI עלול להשתנות.
הדוחות לרבעון הראשון
מיקרוסופט רשמה רווח למניה של 2.99 דולר על הכנסות של 56.5 מיליארד דולר. צפי האנליסטים היה לרווח למניה של 2.65 דולר על הכנסות של 54.49 מיליארד דולר. מגזר הענן החכם של החברה, הכולל את עסקי ה-Azure שלה, הכניס 24.3 מיליארד דולר, בוול סטריט ציפו להכנסות של 23.6 מיליארד דולר. הכנסות מגזר הפרודוקטיביות והתהליכים העסקיים של החברה עמדו על 18.6 מיליארד דולר, בעוד מגזר המחשוב האישי רשם הכנסות של 13.7 מיליארד דולר, לעומת צפי האנליסטים של 18.3 מיליארד דולר ו-12.9 מיליארד דולר בהתאמה.
- 2.האם קיים נייר ערך מיקרוסופט X2? (ל"ת)אילן 29/12/2023 12:15הגב לתגובה זו
- 1.וול-סטריט תמיד צופה אפסייד (ל"ת)באבי 29/12/2023 07:50הגב לתגובה זו

המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם
אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר.
סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".
קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.
סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.

המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם
אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר.
סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".
קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.
סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.
