בורסת לונדון
צילום: בורסת לונדון

דיווח: הבורסה בלונדון תציע מסחר בנכסים מסורתיים באמצעות בלוקצ'יין

הבורסה לניירות ערך בלונדון השלימה בשנה האחרונה בחינה של הפוטנציאל בהפעלת זירת מסחר המונעת על ידי בלוקצ'יין, וכעת היא מקווה להוציא אותו אל הפועל כבר במהלך השנה הבאה
איתן גרסטנפלד | (2)

הבורסה לניירות ערך בלונדון (LSEG) צפויה להציע מסחר נרחב בנכסים פיננסיים מסורתיים (מניות, אג"ח וכו') באמצעות טכנולוגיית בלוקצ'יין, כך על פי דיווח הבוקר בפייננשל טיימס. באם המהלך יצא להפועל הוא צפוי להפוך  את הבורסה בלונדון לגוף הגדול הראשון שמספקת שירות מעין זה.

על פי הדיווח, החברה המנהלת את הבורסה הלונדונית בחנה בשנה האחרונה את הפוטנציאל בהפעלת זירת מסחר המונעת על ידי בלוקצ'יין. כעת הגיעה החברה לנקודה שבה היא מוכנה להתחיל להניע את המהלך, כשהיא מקווה להוציא אותו אל הפועל כבר במהלך השנה הבאה. הצעד התקדימי צפוי להידרש לשורה של אישורים רגולטוריים, כאשר בימים אלה הבורסה מנהלת מגעים עם רגולטורים, רשויות שיפוט מרובות, כמו גם הממשלה ומשרד האוצר בבריטניה.

לדברי מורי רוס, ראש שוק ההון בקבוצת LSE, אשר צוטט בכתבה הבורסה, "לא בונה שום דבר סביב נכסי קריפטו, אבל היא מבקשת לעשות שימוש בטכנולוגיה שעומדת בבסיס אסימונים דיגטליים כמו ביטקוין כדי לשפר את היעילות של קנייה, מכירה והחזקה של נכסים מסורתיים. הרעיון הוא להשתמש בטכנולוגיה דיגיטלית כדי ליצור תהליך חלק יותר, זול יותר ושקוף יותר".

מיזם השווקים הדיגיטליים של LSEG יהיה מערכת אקולוגית המונעת על ידי בלוקצ'יין "מקצה לקצה", המכסה את כל מחזור החיים של נכסים פיננסיים, מהנפקה ועד למסחר, התאמה, וסליקה. בבורסה ציינו כי הפעילות החדשה אינה מתחרה בשווקי המניות המסורתיים אותם היא מפעילה אלא מייצגת את המחויבות של החברה לחדשנות. בתחילה, מיזם השווקים הדיגיטליים צפוי להתמקד בשווקים פרטיים, שכן תחום זה מתמודד כיום עם תהליכים מסורבלים. בהמשך בבורסה מתכננת להתרחב לסוגי נכסים אחרים לאחר שהמודל יוכח.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    השיטה הלא-מבוזרת עובדת פיקס. בלוקצ'יין זה פאסה. (ל"ת)
    כלכלן בכיר 06/09/2023 23:38
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הבלוקצ'יין לא מעניין אף-אחד. מע' המסחר אמינות לחלוטין (ל"ת)
    הנדסת תודעה 06/09/2023 16:32
    הגב לתגובה זו
מחשוב קוונטי גטי תמונותמחשוב קוונטי גטי תמונות

המירוץ הקוונטי: ארבע חברות שמעצבות את עתיד המחשוב

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים משמעותיים הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה מסחרית. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי

ליאור דנקנר |

הפוטנציאל העצום והאתגרים הטכנולוגיים

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים גם בצד הטכנולוגי וגם בצד המסחרי. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי ולהוביל בתחומים חדשים. בין החברות הבולטות שכדאי לעקוב אחריהן נמצאות D-Wave, Rigetti, IonQ ו-IBM. שלוש הראשונות והקטנות יותר משמעותית מ-IBM הניבו מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, בממוצע קרוב ל-800%. שוק המניות תמיד מקדים את השוק הטכנולוגי, אבל הערכים של החברות האלו כבר גבוהים ומבטאים התקדמות מאוד משמעותית. הן בנקודת הזמן הזו בחזית הטכנולוגיה, אבל זו השקעה מסוכנת מאוד. 

בכל מקרה, האפליקציות המבטיחות של המחשוב הקוונטי נוגעות לתחומים רבים, כמו רפואה, פיננסים וחקר חומרים, בזכות יכולת עיבוד מאסיבית של נתונים מורכבים עם דגש על בעיות שמייצרות כמויות עצומות של קומבינציות. מחשבים קלאסיים מעבדים מידע בצורה סדרתית, בעוד שמחשבים קוונטיים יכולים לבחון מספר אפשרויות במקביל, וכך להתמודד עם בעיות שיש בהן מיליוני משתנים בו זמנית. לדוגמה, חברת IBM השיקה לאחרונה את המחשב הקוונטי הגדול ביותר שלה עד כה, עם 433 קיוביטים, שמרחיב את היכולת להריץ בעיות מורכבות יותר.

עם זאת, הטכנולוגיה עדיין מתמודדת עם אתגרים, כמו רגישות לטעויות ותקלות תפעוליות. חברות כמו Quantinuum, בשותפות עם קונגלומרט Honeywell, ו-IBM מדווחות על התקדמות משמעותית בתחום תיקון השגיאות, צעד שנחשב קריטי בדרך למכונות גדולות ויציבות יותר. Quantinuum, למשל, הציגה לאחרונה את 'Helios', שנחשב למחשב הקוונטי המדויק ביותר כיום.


מבט על השחקניות המובילות בבורסה

כיום, שלוש חברות קוונטיות הנסחרות בבורסה זוכות לתשומת לב מיוחדת מצד מומחים ומשקיעים. חברת D-WaveD-Wave Quantum -0.38%   מובילה את התחום עם מחיר יעד ממוצע של כ-45 דולרים למניה, בעוד IonQ IonQ -0.97%  זוכה להערכת שווי גבוהה יותר עם מחיר יעד של כ-100 דולרים. Rigetti Rigetti Computing -1.16%  , לעומת זאת, זוכה עם הערכות שמרנית זהיר יותר עם מחיר יעד של כ-30 דולר למניה, בעיקר בשל התלות הגבוהה שלה במענקי ממשלה, שהיוו כמעט 90% מההכנסות שלה.

ההסתמכות על תקציבי ממשלה היא נקודת תורפה ל-Rigetti במידה ולא תצליח להרחיב את המכירות וההכנסות מהשוק המסחרי. עם זאת, Rigetti ו-IonQ מחזיקות במאזנים נקיים מחובות משמעותיים, כאשר IonQ הגדילה את מאגר המזומנים וההשקעות שלה לכ-3.5 מיליארד דולר לאחר הנפקת הון בשווי 2 מיליארד דולר בסוף 2024.

רשתות חברתיות פייסבוק גוגל
צילום: Istock

מהרילס של פעם למנוע הכנסות בהיקף של עשרות מיליארדים

רילס של מטא מגיע לקצב הכנסות שנתי של יותר מ-50 מיליארד דולר, והחברה מתחילה לדחוף את הפורמט גם למסך הגדול

ליאור דנקנר |

לפני חמש שנים הרילס הופיע בעיקר כתשובה מהירה לעלייה של טיקטוק. בתחילת הדרך הוא כמעט לא מייצר הכנסות, וגם בתוך מטא Meta Platforms INC -0.62%   יש סימנים ברורים שהוא לא מצליח לשנות הרגלים. היום רילס כבר יושב בלב הפעילות של פייסבוק ואינסטגרם, עם קצב הכנסות שנתי שמעל 50 מיליארד דולר בשתי האפליקציות יחד.

המספר הזה הוא לא הכנסה שכבר נרשמת בדוח רבעוני אחד, אלא מדד לקצב הנוכחי. אם אותו קצב ממשיך לאורך שנה שלמה, זו ההכנסה שהפעילות הזו מתקרבת אליה. עבור מטא זו אינדיקציה שהווידאו הקצר הופך מעוד פיצ׳ר שמגדיל מעורבות לשכבת הכנסה משמעותית בתוך המודל הפרסומי.

המהלך לא קורה בבת אחת. אינסטגרם נדרשת לשלב וידאו קצר בתוך אפליקציה שמזוהה עם תמונות וקשרים חברתיים, ובמקביל לגרום לאנשים להיחשף לתכנים ממי שהם לא עוקבים אחריהם. זה שינוי מבני בדרך שבה הפיד עובד, והוא גם משנה מה נחשב תחרות אמיתית על זמן מסך.


האלגוריתם משנה כיוון ומדייק את מה שמקבלים בפיד

ההבדל המרכזי הוא לא עצם קיומם של סרטונים קצרים, אלא איך מחליטים מה להציג ולמי. בפיד שמבוסס על רשימת העוקבים קל יחסית להבין מה רלוונטי. בפיד שמבוסס על גילוי, היכולת לנחש מה יעניין משתמש לפני שהוא מכיר את היוצר הופכת להיות לב העניין.

כאן נכנסות מערכות ההמלצה המבוססות בינה מלאכותית. הן נשענות על איתותים כמו זמן צפייה, עצירה, שמירה ושיתוף, ומעדיפות התאמה לפי התנהגות בפועל על פני קשר חברתי או “מי עוקב אחרי מי”. המשמעות בפועל פשוטה יותר. לא חייבים לעקוב אחרי חשבון כדי לקבל את הסרטון שלו, ואם נשארים עוד כמה שניות, המערכת לומדת מהר מה עובד.