בורסה לונדון
צילום: טוויטר

בורסת לונדון שוקלת מסחר 24 שעות ביממה

הבורסה בוחנת מעבר למסחר 24 שעות בתגובה לביקוש משקיעים פרטיים שפועלים בפלטפורמות דיגיטליות בעוד בורסות ניו יורק ונאסד"ק כבר הגישו בקשות דומות במסגרת התחרות הגוברת על נתחי שוק

אדיר בן עמי | (1)

בורסת לונדון (London Stock Exchange Group) בוחנת בימים אלו את האפשרות להרחבת שעות המסחר, לרבות מעבר למסחר רציף 24 שעות ביממה. המהלך נשקל על רקע גידול בביקוש מצד משקיעים פרטיים, ויכול להוביל לשינוי מהותי באופייה של הבורסה המסורתית. כחלק מהבחינה, נבדקים ההיבטים הטכנולוגיים והרגולטוריים הנדרשים ליישום האפשרי.


המגמה הנוכחית מונעת בעיקר על ידי משקיעים פרטיים הפועלים באמצעות פלטפורמות דיגיטליות. משקיעים אלו רגילים לבצע עסקאות בכל שעה באמצעות אפליקציות סלולריות, ומבקשים גמישות גבוהה יותר בנוגע לזמני הפעילות. העלייה בפופולריות של אפליקציות השקעה נגישות ושל תופעת המסחר החברתי תורמת להעמקת הדרישה לזמינות מסחר רצופה.


הרחבת שעות הפעילות למסחר סביב השעון מציבה בפני הבורסה אתגרים לא מבוטלים, הן מהבחינה הטכנולוגית והן מבחינה רגולטורית. הבורסה תידרש להתאים את מערכות המחשוב לפעילות רציפה, להכשיר צוותי תפעול ותמיכה למשמרות סביב השעון, ולבחון את ההשלכות על הפיקוח, ניהול הסיכונים והיציבות התפעולית. בנוסף, קיים צורך לוודא כי מהלך כזה לא יפגע בנזילות השוק או יוביל לעלייה חדה בתנודתיות.


בורסת לונדון אינה לבדה בבחינת צעדים מסוג זה. גם בורסות ניו יורק, נאסד"ק ו־Cboe Global Markets הגישו לאחרונה בקשות להארכת שעות הפעילות. התחרות הגוברת בין הבורסות להרחבת נתח השוק ולעידוד פעילות מסחר ערה יותר מהווה גורם משמעותי בלחץ להתאים את שעות הפעילות לדרישות השוק.


אחת השאלות המרכזיות שעומדות בפני מקבלי ההחלטות היא אופן היישום של המעבר למסחר מורחב. חלק מהמומחים סבורים כי נכון יהיה ליישם את השינוי באופן מדורג – תחילה באמצעות הארכה חלקית של שעות הפעילות, ורק לאחר מכן מעבר למסחר רציף. אחרים טוענים כי יש לפעול במהירות, בהתאם לקצב השינויים בשוק ולציפיות המשקיעים.


למעשה, בחינת המעבר למסחר סביב השעון אינה רק שינוי במבנה השעות, אלא ביטוי לציפייה הולכת וגוברת מצד הציבור לקבלת שירותים פיננסיים זמינים בכל עת. הבורסות שיצליחו להסתגל לדרישה הזו עשויות לחזק את מעמדן בשוק הגלובלי, בעוד שמוסדות שיישארו במתכונת המסורתית עלולים לאבד רלוונטיות ויתרון תחרותי.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 20/07/2025 22:49
    הגב לתגובה זו
    שישאירו לאנשים חיים עדיף.
אילון מאסק וג'נסן הואנג (אנבידיה)אילון מאסק וג'נסן הואנג (אנבידיה)

אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים

ההון של מאסק, האיש העשיר בעולם - כ-500 מיליארד דולר - שקול להון של 2 מיליון ישראלים. לא נתפס

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אילון מאסק


אילון מאסק שווה כ-500 מיליארד דולר. רוב ההון מגיע מההחזקה בטסלה, אבל יש לו גם שווי מאוד משמעותי בספייסX שצפויה להנפיק בטווח של שנה-שנתיים והיא החברה הפרטית הכי גדולה בעולם עם שווי של מעל 500 מיליארד דולר. לאחרונה היו דיווחים על עסקאות בשווי של 800 מיליארד דולר, אך מאסק טען שזה לא נכון. בכל מקרה, זו חברה עשויה להנפיק לפי שווי של 800 מיליארד עד 1.2 מיליארד דולר, אולי יותר, תלוי כמובן במצב השווקים. אם זה יקרה, מאסק כבר יהיה שווה 700-800 מיליארד דולר, וצריך גם לזכור שיש לו חבילת הטבות ענקית מטסלה, אם יעמוד ביעדים.

כלומר, העושר עשוי לגדול, אבל כמובן שגם לרדת. אם נתייחס לעוגן - השווי הנוכחי של 500 מיליארד דולר, נקבל שהונו שקול להון של 1 מיליון אמריקאים ו-2 מיליון ישראלים. לא נתפס.

הון של 500 מיליארד דולר

ההון של מאסק מבוסס בעיקר על החזקותיו בחברות טסלה וספייסX: שיעור של 19.8% ממניות טסלה בשווי כ-290 מיליארד דולר, ו-42% מספייסX בשווי 190 מיליארד דולר, בתוספת החזקות ב-XAI ובחברות אחרות. מאסק, בן 55, הפך לאדם העשיר בעולם לפני כשנה וחצי.

העושר הממוצע לאדם בוגר בארה"ב עומד על כ-550 אלף דולר  - מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי? וזה כולל נכסים פיננסיים, נדל"ן וחובות נטו. ההון של מאסק שקול לזה של 900 אלף אמריקאיים. ביום טוב זה מגיע למיליון. 

השוואה זו מדגישה את אי-השוויון בארה"ב, שם 10% העליונים מחזיקים ב-70% מהעושר הכולל, בעוד 50% התחתונים מחזיקים ב-2.5% בלבד. 

לארי אליסון (אורקל)לארי אליסון (אורקל)

מה אפשר ללמוד מהדוחות של אורקל על בועת ה-AI?

המניה צנחה ב-11% למרות שהרווח עמד בציפיות, בגלל אכזבה מהתחזיות קדימה, גידול חריג בהשקעות ותלות גבוהה ב-OpenAI. האם ההימור של אורקל על תשתיות ענן ו-AI מתחיל להיראות מסוכן?



מנדי הניג |
נושאים בכתבה אורקל AI

ירידה חדה של 11% במניית אורקל במסחר המאוחר מבטאת את סימני האזהרה סביב ההשקעות האגרסיביות בתשתיות AI. למרות רווח שהפתיע לטובה, ההכנסות פספסו את התחזית, ההוצאות ההוניות זינקו והתלות המוגברת בחוזה אחד גדול עם OpenAI מעוררת חששות: האם ההשקעות העצומות - שמוערכות ב-50 מיליארד דולר בשנה, יניבו תשואה מהירה מספיק כדי לכסות את הגידול בחוב? זאת שאלה שמכוונת לאורקל, אבל האמת שזה משהו הרבה יורת גדול - האם השקעות הענק של מעצמות הטק יהיו מוצדקות? על פניו נראה שהתשואה שהן צפויות להניב ב-5 השנים הבאות נמוכה מאוד ביחס להשקעה שלהן. הן נמצאות במירוץ מטורף כי הן חוששות לפספס אותו - אם המתחרה רצה, אתה לא יכול רק ללכת, אתה צריך לרוץ. 

אלא שבפועל, כפי שגם העלנו כאן בחצי שנה האחרונה, הסימנים הם שהתשואה תהיה נמוכה, ואם כך, אז יש סיכוי אפילו גדול שכבר מתממש בהדרגה שחברות יאטו את ההשקעות. מיקרוסופט הודיע  בשבוע שעבר על הפחתה של 2% בתקציב ה-AI. הוא עדיין ענק ומרשים וצומח, אבל ב-2% פחות. 

ככלך שתורגש ירידה בצמיחה, זה עשוי לחלחל לשוק כי התמחור הנוכחי בשווקים לוקח בחשבון צמיחה מאוד גבוהה, והערכים מאוד רגישים לגורם הצמיחה. יאיר לפידות ביטא זאת בראיון האחרון -   "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״.



רווח חד פעמי מסתיר את הלחץ בתזרים


הרווח המתואם של אורקל עמד על 2.26 דולר למניה, 38% מעל התחזיות, אך נבע ברובו ממכירת החזקות באמפייר קומפיוטינג לסופטבנק תמורת 2.7 מיליארד דולר, שהוסיפו 0.91 דולר למניה. ללא העסקה, הרווח היה קרוב מאוד לציפיות. ההכנסות הסתכמו ב-16.06 מיליארד דולר, לעומת צפי של 16.19 מיליארד. העלייה השנתית של 14% לא הספיקה כדי להרגיע את השוק, שציפה להאצה. פעילות הענן הניבה 8 מיליארד דולר, עלייה של 34%, ותחום התשתיות (IaaS) קפץ ב-68% ל-4.08 מיליארד. מנגד, תוכנות מסורתיות רשמו ירידה של 3% במכירות.

צבר ההזמנות הרב-שנתי (RPO) צמח ל-523 מיליארד דולר, עלייה של 68 מיליארד דולר מרבעון קודם, רובם מחוזה עם OpenAI שמוערך ב-300 מיליארד דולר, נתון שמעורר ספקות, שכן החברה אינה רווחית ולא גייסה סכומים כאלה בפועל ומאיפה תוכל לשלם?