הפד הבנק המרכזי של ארהב
צילום: טוויטר

לא רק בגלל ה-AI: הקשר בין המאזן של הפד' לעליות במדדי המניות השנה

הפדרל ריזרב אמנם משתמש בריבית בתור הכלי המשמעותי ביותר שלו כנגד האינפלציה כיום, אך הוא נוקט בצעדים משמעותיים לא פחות אשר משפיעים במידה רבה על המצב של שוק המניות, מה ניתן ללמוד מכך להמשך?
מתן קובי | (6)

לאחר שנת 2022 הקשה, שנת 2023 מתגלה להיות כשנה מוצלחת ביותר עבור המשקיעים בוול סטריט - ה-S&P 500 עלה מתחילת השנה בכ-15% ומדד הנאסד"ק קפץ עד כה ב-31%. הזינוק בעיקר הובל על ידי מניות הטכנולוגיה, בראשן אנבידה NVIDIA COR , מטא META PLATFORMS וטסלה TESLA INC , אשר עלו מתחילת השנה ב-192%, ב-136% וב-111%. למרות שרבים משייכים את הזינוק במדדי המניות לפריצה של הבינה המלאכותית לתודעה החברתית, יש גורם משמעותי לא פחות לעליות - גודל המאזן של הבנק המרכזי של ארה"ב.

ישנה קורלציה (מתאם) בין מצב המאזן של הפדרל ריזרב לבין ביצועי שוק המניות, מה שיכול לעזור לנו להבין את המצב הנוכחי בוול סטריט. מה אם כן הוא המאזן של הפד' ולמה הוא כל כך חשוב? 

בדומה למאזן של חברות ציבוריות, גם לבנק המרכזי בארה"ב יש מאזן ובו ניתן לראות את סך הנכסים של הבנק. מרבית הנכסים שהבנק מחזיק הם אגרות חוב של ממשלת ארה"ב, והסיבה לכך היא שהממשלה משתמשת בבנק המרכזי בכדי לממן את הוצאותיה אשר היא לא יכולה למממן באמצעות המסים שהיא אוספת מאזרחיה. היות ולבנק המרכזי יש מונופול על הכסף (דולרים) הוא יכול לקנות כמה אגרות חוב שהוא רואה לנכון, ובעזרת כלי זה הוא יכול להשפיע על גורמים מהותיים בכלכלה, למשל כמו גובה הריביות לטווח ארוך (הריבית על משכנתאות כדוגמא).

אם הפד' יחליט לקנות הרבה אג"ח, הוא בעצם יוביל לעלייה בביקוש לאג"ח הממשלתיות, מה שיוריד את התשואה עליהן - אותה תשואה ממנה נגזרות אותן הריביות לטווח ארוך (מעל 10 שנים). העניין הוא שככל שהפד' יקנה יותר אג"ח כך גדל הסיכוי שהאינפלציה תעלה, הרי הממשלה בסופו של דבר מבזבזת את הכסף שהיא לווה מהבנק המרכזי, וככל שהיא מבזבזת יותר היא מפעילה יותר לחץ על המחירים של מוצרים ושירותים לעלות, בין אם זה בצורה ישירה או בצורה עקיפה (למשל על ידי מתן קצבאות/סובסידיות).

כאשר הבנק המרכזי בוחר לקנות אג"ח ממשלתיות, הוא בעצם מגדיל את היצע הכסף במשק - מה שנקרא הקלה כמותית. מנגד, הבנק יכול גם למכור את הנכסים אותם הוא מחזיק במאזן, מה שיקטין את היצע הכסף בשוק ויעלה את הריבית על האגרות חוב - מהלך זה נקרא הידוק כמותי.

מה כל זה קשור לשוק המניות?

שוק האג"ח ושוק המניות פועלים לרוב בסוג של מתאם מסוים, ויש לכך היגיון. אם התשואה על האג"ח מאוד נמוכה כעת (התשואה על נכס שנחשב חסר סיכון) משקיעים יחפשו תשואה במקום אחר - שוק המניות. מצד שני, אם התשואה על אגרות החוב מספקת 4%-5% לשנה-שנתיים, משקיעים רבים יעדיפו להחשף פחות לסיכון בטווח קצר של מניות ויעבירו להשקיע בצורה משמעותית יותר באג"ח. כאשר משקיעים רבים עוברים להשקיע באג"ח על חשבון המניות בתיק שלהם העניין מוביל לירידה בשווי המניות וכתוצאה מכך המדדים ירדו גם כן.

בשני הגרפים הבאים ניתן לראות את גודל המאזן של הפד' ואת ביצועי מדד ה-S&P 500 מאז אמצע שנת 2018. כפי שניתן לראות, שוק המניות נמצא לרוב בעלייה בזמן שהמאזן של הפד' עולה גם הוא, כאשר המאזן יורד ביצועי מדדי המניות נפגעים (עם דיליי מסויים לכאן או לכאן). 

קיראו עוד ב"גלובל"

מאז 2020 המצב בא לידי בצורה הרבה יותר ברורה - בעקבות הקורונה ממשלת ארה"ב נאלצה להגדיל בכמות ניכרת את ההוצאות שלה בכדי לשמור על יציבות הכלכלה ולשם כך היא נעזרה בבנק המרכזי. הפד' קנה כמות גדולה מאוד של אג"ח בצורה מאוד מהירה, כשלאחר מכן ה-S&P 500 זינקו במשך כשנה וחצי לשיאים חדשים.

בסופו של דבר, ההגדלה המהירה של המאזן (רכישת האג"ח) הובילה לאינפלציה ברחבי ארה"ב וכחלק מהמאבק שלו באותה אינפלציה, הפד' החל לצמצמם את המאזן שלו (הקלה כמותית) - בערך באותה נקודת הזמן בה הגיעו מדד המניות המוביל לשיא. ככל שהמשיך הפד' לצמצם את המאזן שלו כך הירידה ב-S&P 500 המשיכה, אך סביב תחילת השנה הנוכחית המצב השתנה.

בתחילת חודש מרץ החל משבר הבנקאות בארה"ב עם קריסתו של SVB. הפדרל ריזרב, אשר היה בתהליך של צמצום המאזן שלו, נאלץ שוב לשנות כיוון בחדות ולחזור לקנות אג"ח. הגידול במאזן הפד' (כ-400 מיליארד דולר בשבועיים) נועד לעזור לחלץ את לקוחות סיליקון ואלי בנק ביחד עם לקוחותיהם של בנקים נוספים כמו FRC או סיגנצ'ור בנק.

מאז אותו גידול במאזן של הפד' הנאסד"ק רשם עלייה של 25% וה-S&P 500 רשם את הרוב המכריע של העליות שלו השנה. כאמור, רבים נוהגים לייחס את העליות השנה להופעת ה-AI, אך נראה כי למאזן הבנק המרכזי בארה"ב יש חלק לא קטן בעניין.

המאזן של הפד עומד כעת על כ-8.39 טריליון דולר, רחוק בכמה עשרות מיליארדי דולרים מהיכן שהיה לפני משבר SVB ויש להתייחס למצב בכל הנוגע לציפיות מביצועי המניות להמשך. כפי שניתן לראות בגרפים, להשפעה של השינויים במאזן הפד' לוקח זמן "להגיע" אל המניות ויכול להיות שאנחנו עדיין חווים את הזינוק שלאחר המשבר בחודש מרץ.

מדוע שהפד' ימשיך לצמצם את המאזן? הסיבה העיקרית היא כמובן האינפלציה. לפי הנתונים שפורסמו בשבוע שעבר, האינפלציה בארה"ב אמנם ממשיכה להאט בקצב מרשים - 4% בראייה שנתית לפי חודש מאי, אך היא עדיין רחוקה מהיעד של 2%. חברי הפד' למודי נסיון מהאינפלציה הדו ספרתית בתחילת שנות השמונים, אשר הגיעה לאחר שהבנק המרכזי החל להוריד את הריבית לפני "שחיסל לחלוטין" את האינפלציה.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מעניין. (ל"ת)
    הקורא 23/06/2023 12:25
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אסי 20/06/2023 09:37
    הגב לתגובה זו
    ועדיין אין הסבר לכך שבחודשים האחרונים המדדים עולים בזמן שמאזן הפד מצטמצם.
  • 4.
    Sassi6 20/06/2023 02:02
    הגב לתגובה זו
    ומה אצלנו? לנו יש שעיר לעזאזל, ביום אדום של ירידות שומעים ברדיו בחדשות ...בעקבות הצהרת ראש הממשלה בנימין נתניהו, ומה שומעים ביום ירוק של עליות? ...בעקבות העליות בוול סטריט הבורסה הראתה מגמות חיוביות
  • 3.
    רו"ח 19/06/2023 23:58
    הגב לתגובה זו
    כתיבה עניינית וקריאה נכונה של המצב.
  • 2.
    אבנר 19/06/2023 22:57
    הגב לתגובה זו
    ראשית, הפד לא יעלה ריבית יותר. שנית, אנו לפני המשך עליות שערים בארהב, לפני הקריסה הגדולה.
  • 1.
    אתמול היה “EV” היום זה ״AI״ עד שימצאו את הטרנד הבא. (ל"ת)
    דר דרייק 19/06/2023 22:23
    הגב לתגובה זו
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.  

המיליארד ריי דליו
צילום: Harry Murphy / Web Summit via Sportsfile

ריי דאליו: "הסדר המוניטרי העולמי בסכנה - ארה"ב נקלעה למלכודת חוב של 37.5 טריליון דולר"

מייסד ברידג'ווטר מזהיר מ"משבר פיננסי" בתוך 3 שנים: "12 טריליון דולר חוב חדש בשנה - והעולם לא רוצה לקנות"

עמית בר |

ריי דאליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר אסושייטס ואחד המשקיעים המשפיעים בעולם, מזהיר כי ארה"ב עומדת בפני סיכון חמור ליציבות הסדר המוניטרי הגלובלי. לדבריו, החוב הפדרלי  שמגיע כיום ל-37.5 טריליון דולר, מתנפח בקצב שאינו בר-שליטה, והמערכת הפיננסית מתקשה לעכל את גיוסי החוב בהיקפים חסרי תקדים. בנוסף, תשלומי הריבית על החוב צפויים להגיע ל-1.13 טריליון דולר בשנת הכספים 2025, מה שמגביר את הלחץ על התקציב הפדרלי.

ריי דאליו מזהיר: "משבר חוב חמור בארה"ב עשוי לפרוץ תוך שלוש שנים"

ריי דאליו משנה גישה: "אני מתרחק מאגרות חוב, ורוכש זהב וביטקוין"

בפאנל בפורום Future China הגלובלי בסינגפור, אמר דליו: "אתם רואים את האיום על הסדר המוניטרי. מכלול הגורמים הללו יחד יקבע האם אנחנו עדים לסוף של האימפריה האמריקאית". הציטוט הזה משקף את חששותיו העמוקים, שמבוססים על ניתוח היסטורי של אימפריות קודמות, כמו האימפריה הבריטית, שקרסו תחת עול חוב כבד ומאבקי כוח פנימיים.


גירעון מתמשך, חוב מתנפח: נתונים מדאיגים


דאליו הסביר כי קיים פער קבוע ומתמשך בין ההכנסות וההוצאות בתקציב האמריקאי. הפער הזה מחייב את ארה"ב לגייס חוב חדש בהיקף כולל של 12 טריליון דולר - שילוב של מימון הגירעון, תשלומי ריבית וגלגול חוב קיים. "לשוק העולמי אין את אותה רמת ביקוש לאג"ח אמריקאי, וזה יוצר חוסר איזון חריף בין היצע לביקוש," הדגיש דאליו.