פייזר רוכשת את Biohaven – אור בקצה המנהרה לסקטור הביוטק?
סקטור הביוטק, כפי שהוא מגולם ע"י תעודת הסל XBI בארה"ב, למעשה סובל משוק דובי כבר מפברואר 2021, כלומר מזה 15 חודשים כמעט. מאז ראשית 2022 השיל ה-XBI 40% (!) מערכו, מזה ירידה של 27% מתחילת אפריל. זקני השוק מעידים כי מדובר בסנטימנט השלילי ביותר שהם זוכרים, אפילו גרוע יותר משנת 2002 הנוראית. הגורמים לכך הינם כמובן החולשה הענקית בכלל הסקטורים של מניות צמיחה (high flyers), החששות מאינפלציה ועליית הריביות, הלחימה באוקראינה, אכזבות בהתפתחויות הקליניות של חברות רבות, הפיאסקו של חברת ביוג'ן ותרופתה מעוררת המחלוקת לאלצהיימר אשר אושרה אשתקד ע"י ה-FDA (בדרך לא דרך), ומיעוט של עסקאות מיזוגים ורכישות (M&A) בסקטור הביוטק.
ההערכה הרווחת הינה כי רק ענקיות הפארמה מסוגלות להציל את המצב. כלומר, מתוך הצורך הבלתי נלאה שלהן להציג צמיחה בהכנסות, חברות הביג פארמה ישתמשו במאזניהם הדשנים על מנת לנצל את התקופה הנוכחית ואת הוולואציות המונמכות של חברות הביוטק, על מנת לבצע רכישות. ובאופן ספציפי יותר, מספר שחקנים בשוק היו משוכנעים כי פייזר (NYSE: PFE) תחזור לשוק המיזוגים והרכישות (M&A) ותחזיר קצת צבע ללחיים של סקטור הביוטק החבוט כל כך.
אז הנה, בשעה טובה, פייזר אכן החליטה להרים את הכפפה, ובשבוע שעבר רכשה את חברת Biohaven (NASDAQ BHVN) תמורת 11.6 מיליארד דולר. מדובר בפרמיה נדיבה למדי של כמעט 80% על מחיר המניה של BHVN לפני הדיווח על העסקה. למעשה, פייזר רוכשת את Biohaven במחיר peak, כלומר במחיר ברמת השיא שרשמה מניית BHVN בספטמבר 2021. אין מה להיות מופתעים, אם זוכרים כי מאחורי חברת Biohaven עומדת ההשקה המסחרית המוצלחת למדי של תרופת המיגרנה NURTEC (למגינת לבה של טבע).
מכירותיה של פייזר צפויות לעבור השנה את משוכת ה-100 מיליארד דולר (!), לראשונה בהיסטוריה של החברה, הרבה בזכות מכירות החיסון שלה לקורונה (החיסון Comirnaty המשותף לה ולחברת ביונטק), וה- Paxlovid - התרופה האוראלית החדשה והיעילה שפייזר פיתחה בעצמה לטיפול בחולי קורונה. המשמעות היא כי פייזר עשויה לסיים את השנה עם יתרות של נכסים פיננסיים (מזומנים ושווי מזומנים) בהיקף של מעל 30 מיליארד דולר. עד לדיווח על רכישת Biohaven, פייזר לא מיהרה לנצל את יתרות המזומנים שלה לרכישות – השנה ביצעה רק רכישה אחת קטנה (יחסית), של חברת התרופות הפרטית ReViral. כמו כן, השנה נסגרה רכישת Arena תמורת 5.4 מיליארד דולר, עסקה עליה דווח לראשונה אשתקד.
- מגזר הביוטק מתעורר - האם הפעם זה אמיתי?
- חברת הביו שמזנקת פי 3 ברקע תוצאות חיוביות מניסוי שלב 3
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כעת, פייזר משדרת כי היא לא מתכוונת לעצור ברכישתה של Biohaven – עם הדיווח על הרכישה לפני שבוע, פייזר גם סיפקה פרטים נוספים לגבי אסטרטגיית ה-M&A שלה. אסטרטגיה זו מכוונת להשיג מכירות שנתיות נוספות בהיקף של 25 מיליארד דולר לפחות, לתחזית המכירות האורגניות של החברה לשנת 2030. צריך לזכור כי פייזר צפויה לסבול מפקיעות של פטנטים על מוצרים משמעותיים שלה עד לשנת 2030 (מה שקרוי בעגה המקצועית צוק פטנטים – patent cliff), כאשר ההערכות מדברות על צניחה במכירות מרמה של 70 מיליארד דולר בשנת 2024, לפחות מ-50 מיליארד דולר ב-2030.
פייזר צופה כי עסקת Biohaven תניב לה תוספת הכנסות של יותר מ-6 מיליארד דולר עד לשנת 2030, וכי עסקת ReViral תוסיף 1.5 מיליארד דולר נוספים. כלומר, פייזר השקיעה כ-12 מיליארד דולר על מנת להגיע לשליש מיעד 25 מיליארד הדולר של מכירות נוספות. המשמעות הנרמזת היא כי פייזר עשויה לייעד 20-25 מיליארד דולר נוספים לביצוע רכישות נוספות.
בשורה התחתונה, העובדה כי לפייזר נותרה כל כך הרבה תחמושת ובכוונתה להשתמש בה בתחום ה-M&A, היא בשורה מצוינת למשקיעי ביוטק. אכן מאז הדיווח על רכישת BHVN ע"י פייזר, תעודת ה-XBI עלתה קצת יותר מ-6%, כאשר ה-NASDAQ למעשה נותר בלא שינוי. אז האם יש כאן שינוי כיוון וה-XBI אכן הגיעה לתחתית? עבר רק שבוע, ובכל מקרה אל לנו לנסות ולחפש תחתיות, לא לשוק, לא לסקטור הביוטק ולא למניות ספציפיות – רבים וגדולים מאתנו מנסים ונכשלים בכך, ובשוק כזה זה נראה יומרני וחסר תועלת במיוחד. אבל כן יש פה התפתחות חיובית שמשקיעי הביוטק מייחלים לה מזה זמן רב, ועל כן יש מקום לאופטימיות מסוימת.
- 2.ע 19/05/2022 23:46הגב לתגובה זוהטיפול הראשון מתחום ה-CRISPR בדרך לבקשת אישור FDA בסוף השנה. אם יאושר - סביר להניח שהחברות בתחום הזה תהיינה יעד לרכישות.
- 1.אלעד 17/05/2022 12:53הגב לתגובה זוהזמדנות של פעם בעשור לקנות את המדד במחירים האלו. אין יותר נוכלים מהנוכלים בוול סטרייט...
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
