יאהו
צילום: ויקיפדיה

ורייזון מכרה את YAHOO תמורת 5 מיליארד דולר

החברה מכרה את יאהו, ואת אתר AOL לקרן ההשקעות הפרטית אפולו וגם גם את עסקי הפרסום הדיגיטלי שלה. ככל הנראה ורייזון מעדיפה להתמקד בהיותה ספקית אינטרנט מצליחה, במקום לנהל מותגי מדיה
סתיו קורן |

ענקית התקשורת VERIZON מוכרת את יאהו (YAHOO) ו-AOL לקרן ההשקעות הפרטית אפולו, תמורת 5 מיליארד דולר. החברה מכרה גם את עסקי הפרסום הדיגיטלי שלה. ורייזון תשמור על אחזקה של 10% ממניות החברה, ואתר יאהו יעבור מיתוג מחדש. החברה תקבל 4.25 מיליארד דולר במזומן מהמכירה. ורייזון ואפולו אמרו כי הן מצפות שהעסקה תסתיים במחצית השנייה של 2021.

ככל הנראה ווריזון מכרה את נכסי המדיה שלה כדי להתמקד בעסקי הרשתות האלחוטיות שלה ובהיותה ספקית אינטרנט מצליחה - ורייזן נחשבת לספקית האינטרנט האלחוטי הגדולה ביותר בארה"ב, ביחס למספר מנויים. בשנה שעברה, ורייזון מכרה את HuffPost ל-BuzzFeed. 

במסגרת המכירה יעוברו לאפולו מותגי המדיה הנמצאים תחת מטריית יאהו ו-AOL, כמו למשל TechCrunch, Yahoo Finance ו-Engadget. האתרים נמכרו בהערכות שווי נמוכות ביחס להערכות של שנים קודמות.

בשנים 2018 ו- 2019 ורייזון פעלה לשילוב וייצוב הפעילות של חטיבת המדיה ובהמשך הגדירה את אסטרטגיית הצמיחה. שני הרבעונים האחרונים, שהציגו צמיחה רצופה, דו ספרתית, הוכיחו כי האסטרטגיה עובדת, כאשר כל תחומי הפעילות של VM הציגו צמיחה דו ספרתית ותחומי פעילות רבים הציגו אף צמיחה משולשת. לראייה - ברבעון הראשון של 2021 רשמה חטיבת המדיה הכנסות של 1.9 מיליארד דולר, עלייה של 10% לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה.

ורייזון רכשה את AOL תמורת 4.4 מיליארד דולר ב-2015, ואת יאהו שנתיים לאחר מכן תמורת 4.5 מיליארד דולר. לפי הדיווחים היא רכשה את החברות כדי להכניס חיים במותגים רדומים, שאיבדו גולשים לאורך השנים, אך שנותר להם בסיס שכולל מאות מיליוני חשבונות, הם שאפו להפוך את האתרים הללו לפופולרים ברמת גוגל או פייסבוק מבחינת הפרסום המקוון, תכנית שלא צלחה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שבבי AI (AI)שבבי AI (AI)
IPO

המתחרה הסינית של אנבידיה מזנקת 500% ביום המסחר הראשון

גייסה בבורסה בסין 1.1 לפי 7.2 מיליארד והשווי קפץ ל-43 מיליארד דולר

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה

מור ת'רדס של יוצאי אנבידיה היא חברת שבבי AI סינית שנהנית מתנופה עצומה על רקע הגבלות הסחר בין ארה"ב לסין. כשכור ארה"ב אוסרת על משלוח שבבי AI מתקמדים לסין. אנבידיה פיתחה שב מיוחד שלא עוקף את ההגבלות האלו. הממשל הסיני רתח - הוא רואה בכך השפלה אמריקאית, והוא דרש מהחברות הסיניות שלא לקנות שבבי אנבידיה שמהווים תחליף לשבב הבלקוול. 

אנבידיה ציפתה למכור במיל 50 מיליארד דולר בשנה בסין וזה בעצם נעלם. את הוואקום הזה ממלאות כמה חברות שבבים סיניות מור ת'רדס וקמבריקון הן הבולטות - 

מור ת'רדס המכונה "אנבידיה של סין", פתחה את יום המסחר הראשון שלה בבורסת שנגחאי בזינוק של 502% - קפיצה שהפכה אותה לאחת ההנפקות החזקות ביותר מאז רפורמות 2019. החברה, שהוקמה ב-2020 על ידי ג'יאנג'ונג ז'אנג, בכיר לשעבר באנבידיה, גייסה 8 מיליארד יואן (כ-1.13 מיליארד דולר) - ההנפקה השנייה בגודלה השנה בסין, אחרי Huadian New Energy. מניית החברה נפתחה ב-650 יואן, לעומת מחיר IPO של 114.28 יואן, והגיעה לשווי שוק זמני של 305 מיליארד יואן - 43 מיליארד דולר (לעומת גיוס לפי שווי של 7.2 מיליארד דולר). 

הביקושים למניה חרגו מציפיות: החלק הקמעונאי נרשם פי 2,750 מההיצע, וההנפקה כולה משקפת אופטימיות גוברת ביכולת סין להשיג עצמאות טכנולוגית.מור ת'רדס מתמחה בשבבים לגרפיקה ולבינה מלאכותית (AI), ומשמשת חלופה מרכזית למעבדי אנבידיה, שמוגבלים כאמור על ידי סנקציות אמריקאיות. 

החברה פיתחה את ארכיטקטורת MUSA, התואמת CUDA של אנבידיה ומקלה על מעבר, ויצרה ארבעה דורות של שבבים מאז הקמתה. ההנפקה, לוותה בתמיכה ממשלתית, כולל אישור מהיר של 122 ימים מרגע הגשת הבקשה. זהו סמל נוסף למירוץ סין נגד ההגבלות, כאשר בייג'ין מקדמת חדשנות מקומית כחלק ממדיניות "עצמאות טכנולוגית".

וורנר ברוסוורנר ברוס

קנס של 5.8 מיליארד דולר לנטפליקס - אם עסקת וורנר תתפוצץ

למה הקנס כל כך גדול ומה המשמעות של הקנס על עסקת הרכישה?

עמית בר |

עסקאות מיזוג ענק אינן רק עניין של מחיר רכישה - הן מלחמה אסטרטגית מול המתחרות. המחיר הוא החלק המרכזי, אבל ככל שהקונה ישדר ביטחון בעסקה ומחויבות לרבות קנס גדול אם העסקה לא תצא לפועל, כך הסיכוי שלו גדל.  

נטפליקס חתמה אתמול  על רכישת אולפני הסרטים, הסדרות והסטרימינג של וורנר ברוס דיסקברי תמורת 72 מיליארד דולר. העסקה כוללת את HBO Max, זיכיונות כמו הארי פוטר, DC, משחקי הכס והסופרנוס, אבל משאירה מחוץ לה את רשתות הטלוויזיה הליניאריות כמו CNN ו-TNT.

פרט חשוב שבלט בהכרזה הוא קנס על פיצוץ עסקה -  5.8 מיליארד דולר. זה הסכום שתשלם נטפליקס אם העסקה תיכשל, בעיקר בגלל מגבלה רגולטורית. זהו קנס חריג בגובהו: כ-8% מערך העסקה, בעוד שבמיזוגים רגילים הקנס נע בין 1-3% בלבד. וורנר, לעומת זאת, תשלם רק 2.8 מיליארד אם תעדיף הצעה מתחרה.


קנס כזה משמש לכמה מטרות בו זמנית. הוא קודם כל ביטוח למוכר - וורנר מקבלת פיצוי ענק אם נטפליקס לא מצליחה לעבור את הרגולטורים. שנית, הוא מגן מפני מתחרים - כל מי שירצה לקפוץ עם הצעה גבוהה יותר (פרמאונט-סקיידנס כבר ניסתה) חייב לשים על השולחן גם את 5.8 המיליארד האלה. שלישית, הוא משדר לשוק ביטחון מוחלט של נטפליקס שהעסקה תעבור.

הקנס הזה יעיל. פרמאונט  הגישה הצעה של 30 דולר למניה, נטפליקס ענתה ב-27.75 דולר (23.25 במזומן + מניות) - והמשחק נגמר. אף אחד לא מוכן לשלם גם את הקנס. נטפליקס כבר גייסה הלוואת גישור של 59 מיליארד דולר, אחת הגדולות בהיסטוריה, והיא מתכננת לקצר את חלון בתי הקולנוע מ-45 יום ל-17 יום ולשלב באולפנים תוכן מבוסס AI.