וול סטריט
צילום: unsplash.com @bylolo

לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט, האנליסטים מנתחים

לאחר הירידות החדות בשבוע החולף בעקבות העצבנות בשוק האג"ח, האנליסטים מנסים לנתח את האירועים האחרונים ולהעריך כיצד הם ישפיעו על השוק בטווח הרחוק, בין היתר על סמך נתוני העבר; וגם אלו החברות שיפרסמו את תוצאותיהן
איתן גרסטנפלד | (5)

שבוע המסחר בוול סטריט ייפתח על רקע ירידות השערים החדות בשבוע החולף, בעקבות העלייה בתשואות האג"ח. האנליסטים מנסים לנתח את אירועי השבוע החולף, ולנסות להעריך כיצד האירועים ישפיעו על שוק המניות בטווח הרחוק. בתוך כך, עונת הדוחות מתקרבת לסיומה, כשחבר למונייד הישראלית צפויה לפרסם במהלך השבוע את תוצאותיה.

 

ההיסטוריה מלמדת שעליית התשואות לא גורמת לירידות ממושכות בשוק

על רקע העלייה בתשואות האג"ח שהביאה לטלטלה בשוק המניות אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש מדגיש כי ניסיון של 30 השנים האחרונות מלמד שעליית התשואות מעולם לא גרמה למפולת בשוק המניות. זאת לאחר שבעשורים האחרונים היו לא מעט אפיזודות של עלייה מהירה ומשמעותית בתשואות האג"ח האמריקאיות. במרבית המקרים שוק המניות רשם עלייה בפרק הזמן שבו התשואות עלו ורק בכמה מקרים הייתה ירידה קלה. אכן, תוך כדי תקופת עליית התשואות היו לעיתים ירידות חזקות יותר, אך זמניות, במניות.

לדבריו "באירוע הנוכחי של עליית התשואות הירידות בשוק המניות עוד פחות מוצדקות בגלל הסיבות הבאות: ראשית, עליית התשואות מתרחשת, בין היתר, בגלל ציפיות להתאוששות בכלכלה. שנית, ל-FED אין שום כוונה להעלות ריבית בקרוב. הוא אף עשוי להגדיל רכישות אג"ח ו/או לנקוט בצעד אחר כדי לרסן את עליית התשואות. שלישית, רמת התשואות לא אמורה להוות קושי מבחינת כושר שירות החוב למרבית החברות. רביעית, ביחס לריבית, שוק המניות לא יקר.

מקור: Bloomberg, מיטב דש ברוקראז' 

מרבית החזאים מעדכנים את תחזיותיהם כלפי מעלה

יונתן כ"ץ וכלכלני לידר שוקי הון, מעריכים כי הפד' צפוי לעדכן את תחזית הצמיחה כלפי מעלה, ותחזית האבטלה כלפי מטה. צמיחה מואצת יותר צפויה לתמוך בהקדמת ההכרזה לגבי הצמצום ההדרגתי במאזן הפד', כנראה כבר ברבעון ד' 2021. "ההתפתחויות הללו לא יתמכו בירידת תשואות בשוק האג"ח. כנראה שהעצבנות ה נוכחית בשוק האג"ח משקפת זאת."

"בתקופה האחרונה, מרבית החזאים מעדכנים את תחזית הצמיחה בארה"ב כלפי מעלה, זאת כתוצאה מהירידה בתחלואה, האצה בהתחסנות והסרת המגבלות על הפעילות הכלכלית. בנוסף, קיימת ציפייה שמרבית חבילת הסיוע המוצעת (1.9 טריליון דולר) תאושר בשבועות הקרובים. כעת מצפים לאישור של 1.5 טריליון דולר בפועל (לאחר פשרות), כאשר שני שליש יבוצעו בשנת 2021 . לכן, חבילת הסיוע עשויה לתרום כ- 1.5% - 1.7% לצמיחה (לפי הערכת בית השקעות Jefferies)."

"בנוסף, הנתונים הכלכליים בתחילת השנה חזקים יחסית: 5.1% עלייה במסחר הקמעונאי, התרחבות מהירה בי יצור התעשייתי, עלייה חדה בהזמנות של מוצרי בני קיימא, צמיחה מהירה בהשקעות לבנייה למגורים, גידול חד בהכנסה הפנויה ושיפור בענפי השירותים. תוכניתו של ביידן צפויה להאיץ את הגידול בהכנסה הפנויה (ולכן לעודד את הצריכה הפרטית) על ידי מתן 1,400 דולר למרבית האזרחים, ותמיכות נוספות. בנוסף, קיימת הצעה להעלות את שכר המינימום בצורה חדה".

קיראו עוד ב"גלובל"

עונת הדוחות נמשכת

עונת הדוחות בוול סטריט מתקרבת על סופה כשהשבוע צפויות לפרסם החברות הבאות:

ביום שני: ZOOM VIDEO COMMUNICATIONS למונייד NOVAVAX INC

ביום שלישי:  TARGET CORP BIG 5 SPORTING GOODS

ביום רביעי:  WENDY'S/ARBY'S GROUP INC OKTAINC

ביום חמישי:  KROGER CO THE COSTCO WHOLESALE

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אפשר קצת הרחבה על מאזן הפד הרחבתו\צמצומו? (ל"ת)
    זמבלה 01/03/2021 06:35
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שוק המניות יעלה 01/03/2021 05:59
    הגב לתגובה זו
    בקרוב מאוד.... ומי שברח בפאניקה יחזור בשיאים חדשים
  • 2.
    ענק 28/02/2021 19:55
    הגב לתגובה זו
    בפועל..אז או שאינם מביני עניין ומצד שני יש מצב שהם משקרים את עצמם ואת הציבור...חכמים ברובם הם ממש לא והבנתם אינה משגת איתור תופעות אף קשות במרחב..אני מכיר כמה מהם..ובעדינות אכתוב שאיני רואה שרמתם הכלכלית ועסקיהם ורכושם במידה שאמורה להיות אצל מבין עניין..ממש לא..יש הרבה מהם תפרנים.. יש גם רבים כמו אחד בשם שלמה שיש לו כמה גרושים על התחת אבל הם נעשו ברובם שלא ביושר.
  • 1.
    יוסי 28/02/2021 17:58
    הגב לתגובה זו
    וטראמפ כבר לא כאן להציל את המצב .
  • ... 01/03/2021 00:30
    הגב לתגובה זו
    מפולת? וטראמפ לא כאן להציל?? אפשר לחשוב שהבורסה נשלטת על ידי טראמפ להזכירך בבחירות ואחרי ההחירות הבורסה טסה בלי שום קשר לטראמפ הבורסה הוכיחה את עצמה לטווח הארוך בלי קשר לטראפ ולמישהו אחר ולהגיד מפולת זה לא מושג מתאים זה מילה שמשתמשים בה אנשים מיואשים כמוך מחכים למפולת שלא תגיע ( מפולת אימרים כשראינו אז במרץ השחור ירידה של 12 אחוז ויותר זה מפולת ) כרגע זה תיקון טבעי לחלוטין בעזרת השם שבוע הזה רק ירוק בעיניים
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.