בפוקוס

לקראת האירוע המרכזי: מה דראגי צריך לעשות כדי לתמוך בגוש האירו?

הציפיות בשוק, לאחר נתון האינפלציה המאכזב בגוש האירו, הן שה-ECB יכריז על צעדים מוניטריים משמעותיים לתמוך בכלכלה האירופית
ידידיה אפק |
נושאים בכתבה אירופה דראגי

המשקיעים באירופה על קוצים, לקראת החלטת הריבית הקרובה של הבנק המרכזי ביום ה'. הסיבה - כולם מצפים מיו"ר הבנק, מריו דראגי, לפתוח בצעדים משמעותיים להגדלת האשראי בגוש האירו במטרה לתמוך בצמיחה, שמסרבת להתרומם כבר זמן רב.

אמש פורסם מדד המחירים לצרכן בגוש האירו, שהציג אינפלציה נמוכה מהצפוי בשנה האחרונה, בשיעור של 0.5%. כעת, לאחר שנה של אינפלציה נמוכה מ-2% שרק ממשיכה לרדת, עולה החשש יותר מתמיד למה שמכנים בקרן המטבע העולמית Lowflation, כלומר לא דיפלציה, אלא מעין קיפאון במחירים.

נסביר שתקופה ממושכת של קיפאון במחירים יכולה להיות הרסנית לתפוקה, לפגוע בתעסוקה ולהחזיר את מדינות אירופה למצב דומה לזה שהיו ב-2011. בגלל כל הסיבות האלו, הלחץ על דראגי לפעול (ולא רק להבטיח פעולות כפי שעשה בחודש שעבר) עולה לשיא.

"הבעיות המבניות הקשות בגוש האירו ובעיקר שיעור האבטלה הגבוה מקשים עדיין על הצמיחה בגוש. נתוני האינפלציה החלשים שהתפרסמו היום מדגישים בעיה זו", אמר אמש ל-Bizportal אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי בבית ההשקעות פסגות.

צפי לעצבנות בשווקים

"ל-ECB לא תהיה ברירה אלא להוציא מהמגירה את מדפסת הכסף ולהתחיל בתוכנית הרחבה כמותית כלשהי במטרה לתמרץ את שוק האשראי בגוש, לעורר את הציפיות האינפלציוניות ולהחליש את האירו", הוא מוסיף.

לעומת זאת, עפר קליין מבית ההשקעות הראל פיננסים דווקא מעריך שהנתונים החלשים לא יביאו את דראגי לפעול גם הפעם. צפו בראיון המלא

למרות החששות, צריך לשים את הדברים בפרופורציות. ירידות מחירים נרשמו בחודש פברואר רק ב-4 מדינות מתוך הגוש - יוון, קפריסין, פורטוגל וסלובקיה, לעומת ירידות מחירים ב-12 מדינות ב-2009. כ-80% ממרכיבי המדד דווקא עלו, והירידה במחירי האנרגיה מסבירה חלק גדול מהחולשה במדד.

דראגי מעריך שכלכלת אירופה תרים את הראש השנה והאינפלציה תעלה יחד איתה. ה-ECB מצפה לראות אינפלציה בשיעור של 1% השנה, 1.3% בשנת 2015 ו-1.5% בשנת 2016. "אם יופיעו סיכונים שיאיימו על התחזית הזו, אנחנו מוכנים לפתוח בצעדים מוניטרים נוספים שיאפשרו למצב זה להתממש", אמר דראגי בנאום בפאריס בשבוע שעבר. "במילים אחרות, אנחנו נעשה מה שצריך כדי לשמור על יציבות מחירים".

קיראו עוד ב"גלובל"

במידה ודראגי לא יכריז על תכנית הרחבה מוניטרית, בדומה לזו שהנהיג הפד' בארה"ב בשנה האחרונה, בורסות אירופה עלולות להגיב בירידות, ולכן צפו לתנודתיות רבה בימים הבאים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc -0.43%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


תרופות
צילום: pixbay

זינוק של 130% בעקבות התקדמות בטיפול לסרטן: מי היא קוגנט ומה ההבטחה שלה?

החברה האמריקאית דיווחה על תוצאות שלב 3 מוצלחות בחולי GIST שקיבלו טיפול קו שני, עם שיפור של כמעט שמונה חודשים במשך הזמן שבו המחלה לא התקדמה ומכוונת לאישור ה־FDA כבר ב־2026
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה תרופות סרטן

מניית קוגנט ביוסיינסיס Cogent Biosciences 131.29%  מזנקת ביותר מ־130% ביום מסחר אחד, והגיעה ל־34 דולר למניה. החברה, שפועלת מוולת’ם שבמסצ’וסטס ומבולדר שבקולורדו, פרסמה תוצאות חיוביות מניסוי קליני שעשויות לשנות את הטיפול בסוג נדיר של סרטן.


קוגנט מתמקדת בפיתוח תרופות מדויקות למחלות גנטיות מוגדרות. הפעם היא הודיעה על הצלחה בניסוי PEAK - מחקר שבדק שילוב של התרופה החדשה שלה, bezuclastinib, עם התרופה sunitinib לטיפול בחולי סרטן נדיר מסוג GIST.


התוצאות היו מובהקות: החולים שקיבלו את השילוב החדש חיו בממוצע 16.5 חודשים ללא התקדמות המחלה, לעומת 9.2 חודשים בלבד בקבוצת הביקורת שקיבלה את sunitinib לבדה. מדובר בהפחתה של כ־50% בסיכון להתקדמות המחלה או למוות, כלומר תוספת ממוצעת של כמעט שמונה חודשים של שליטה במחלה. גם שיעורי התגובה לטיפול היו גבוהים בהרבה. כ־46% מהחולים שקיבלו את השילוב הראו שיפור ממשי, לעומת 26% בקבוצת הביקורת, כמעט הכפלה של שיעורי ההצלחה. בעולם האונקולוגיה, פערים כאלה נחשבים משמעותיים.


ייחוד נוסף הוא שמדובר בניסוי שלב 3 הראשון זה שני עשורים שמראה שיפור עבור חולי GIST שמקבלים טיפול קו שני - כלומר חולים שאצלם הטיפול הראשוני, imatinib (גליבק), לא היה יעיל או שלא ניתן היה להמשיך בו בשל תופעות לוואי. זו אוכלוסייה עם צורך רפואי ממשי, והנתונים החדשים מציעים עבורם אופק טיפולי חדש.


הגעה לשוק תוך שנה וחצי

החברה מתכננת להגיש בקשה לאישור התרופה לרשות המזון והתרופות האמריקנית (FDA) במחצית הראשונה של 2026. אם התהליך יתנהל כמתוכנן, התרופה עשויה להגיע לשוק בתוך כשנה וחצי. מנכ"ל קוגנט אמר כי התוצאות עלו על תחזיות החברה וכי השילוב צפוי להפוך לטיפול הסטנדרטי החדש בחולי GIST בשורה השנייה. לדבריו, כבר נפתחה תוכנית גישה מוקדמת לחולים הזקוקים לטיפול בהקדם.