אמריקן איגל
צילום: טוויטר

בגלל ציוץ אחד: אמריקן איגל מזנקת ב-19%

טראמפ תמך בפרסומת השנויה במחלוקת של סידני סוויני ואמר שהג'ינסים "עפים מהמדפים" בעוד שבאותו פוסט תקף את יגואר וטיילור סוויפט ויצר חלוקה חדה בין מותגים טובים ורעים במלחמת התרבות האמריקנית

אדיר בן עמי | (6)
נושאים בכתבה אמריקן איגל

ציוץ אחד של דונלד טראמפ הספיק כדי להקפיץ את מניית אמריקן איגל ב־19% American Eagle Outfitters Inc. . הנשיא חלק עם עוקביו את דעתו על פרסומת של החברה בכיכובה של השחקנית סידני סוויני, והצהיר שהג'ינסים שלה "עפים מהמדפים". זה כל מה שהיה צריך כדי שהשוק יגיב בהתאם.


הפרסומת המדוברת אינה תמימה לחלוטין. סוויני פותחת בהסבר כי גנים עוברים מהורים לילדים ומשפיעים על תכונות כמו צבע שיער ועיניים. לאחר מכן היא מציינת, כשמצלמה מתמקדת בעיניה הכחולות: "הגנים שלי כחולים". הסלוגן המסיים – "לסידני סוויני יש ג'ינס נהדר" – הוא משחק מילים בין genes (גנים) לבין jeans (ג'ינס).


אלא שהפרסומת עוררה ביקורת רבה, כשהמבקרים טענו שהיא מהללת תכונות שנקשרות עם אידיאל יופי מערבי – לבנות, שיער בלונדיני ועיניים כחולות. בימים כתיקונם, פרסומת כזו הייתה מובילה להתנצלות רשמית ולספיגה תדמיתית. אך אמריקן איגל לא התקפלה, וטראמפ בחר להתייצב לצידה – בפומבי.


באותו ציוץ, טראמפ גם תקף את יגואר על פרסומת שזוהתה כ"ווֹקית", וכן הפנה האשמות לעבר טיילור סוויפט. מדובר בעוד בדוגמה לאופן שבו טראמפ משתמש ברשתות החברתיות כדי להבדיל בין "הטובים" ל"רעים" בזירה התרבותית, ומותגים מוצאים עצמם במרכז של מלחמת התרבות האמריקנית.


מניית אמריקן איגל עלתה כבר ב־18% בין ה־23 ל־28 ביולי – הימים שלאחר השקת הפרסומת – עוד לפני שטראמפ התייחס אליה. לאחר מכן חוותה ירידה של 11% בארבעה ימי מסחר רצופים. ייתכן שהציוץ של טראמפ הגיע בדיוק בזמן שבו המניה נזקקה לתמריץ חיובי.


האירוע מזכיר את כהונתו הראשונה של טראמפ כנשיא, אז ציוצים שלו השפיעו באופן ישיר על שווי מניות – לעיתים בעשרות אחוזים. חברות למדו אז שהן צריכות לשקלל גם את תגובתו הצפויה של הנשיא למהלכיהן. כעת נראה שהמנגנון חוזר – רק שהפעם, השחקנים כבר מכירים את הכללים. מי שזוכה בתמיכתו של טראמפ – מרוויח. מי שלא – עלול לשלם מחיר.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    הולך לאינוידיה ופלאנטיר ודיוייוו קואנטום נראה לי יותר בטוח ומבטיח (ל"ת)
    מיכאל 05/08/2025 07:13
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אמיר 04/08/2025 21:58
    הגב לתגובה זו
    כן הקמפיין הזה עשה הרבה רעש באמריקה אבל בלי קשר המנייה הפכה להיות מניית מים. ובמים כל דבר תופס...
  • 2.
    אנונימי 04/08/2025 21:49
    הגב לתגובה זו
    זה מנהיג העולם החופשי חחחחחחחחח איזה יצור כתום שקרן פתולוגי גנב ורמאי מתי יעלם מחיינו החלאה
  • איזה כיף לראות את השמאל הפרוגרסיבי מתפוצץ חחחח (ל"ת)
    zed 05/08/2025 09:04
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 05/08/2025 02:23
    הגב לתגובה זו
    כתום שקרן אולי אבל המהלכים שלו מחושבים ואני כמו רבים מעדיף אחד כמוהו שאומר הכל ולא המנהיגים של היום שהרסו את העולם עם הפרוגקס בפוליטקלי קורקט והשנאה שגואה
  • 1.
    לרון 04/08/2025 21:06
    הגב לתגובה זו
    ואתם מדברים על צמצום דעות של משקיעים קטנים מהשורה שבקושי מזיזים בשוק ההון את עצמם
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.