ברק עילם נייס
צילום: אתר החברה

התפקיד החדש של ברק עילם אחרי נייס

ברק עילם, שעזב את נייס יותר מ-25 שנה בחברה בהן כיהן ב-10 השנים האחרונות כמנכ"ל, מונה לדירקטור בחברת הפינטק הישראלית פיוניר

רוי שיינמן | (3)

ברק עילם עזב לאחרונה את נייס נייס 0.28%   אחרי תקופה של מעל ל-25 שנה בחברה בהן כיהן כמנכ"ל ב-10 השנים האחרונות. הוא עזב את נייס בעיצומה של תקופה בה החברה נמצאת תחת לחץ, הן מצד התחרות ממיקרוסופט בתחום מרכזי השירות וגם מצד החששות של המשקיעים שהחברה יכולה להיפגע מהתפתחות הבינה המלאכותית, כאשר מניית נייס נפלה גם אחרי הדוחות האחרונים בשבוע שעבר. עכשיו עילם מתחיל פרק חדש בפיוניר Payoneer Global -0.31%  .


פיוניר מציעה ללקוחות שלה שירות בו הם  יכולים לנהל את חשבונות הלקוחות שלהם והספקים שלהם ולבצע תשלומים באופן בינלאומי ובמספר מטבעות שונים בו זמנית. לקוחותיה הם עסקים קטנים ובינוניים.


פיוניר הייתה אחת מהחברות שנכנסו לוול סטריט בגל ההנפקות של 2021 כשמוזגה לספאק לפי שווי של כ-3.3 מיליארד דולר. היא התרסקה ובשפל באמצע 2022 הגיעה לשווי של כ-1.3 מיליארד דולר, אך מאז התאוששה, זינקה ב-80% בשנה האחרונה והיא נסחרת היום לפי שווי של 3.5 מיליארד דולר. 


"אני נרגש לקבל את ברק לדירקטוריון שלנו", אמר מנכ"ל החברה ג'ון קפלן. "ברק הוא מנהיג מוערך ומצליח עם רקורד משמעותי של הובלת צמיחה וחדשנות בקנה מידה רחב. אנו בטוחים שהניסיון שלו כמנהל וכדירקטור יאפשר לו לספק תובנות חשובות, והדירקטוריון ואני מצפים לעבוד איתו בעודנו ממשיכים ליצור ערך עבור בעלי המניות".


"אני מתכבד להצטרף לדירקטוריון של פיוניר", מסר עילם. "זו תקופה מרגשת עבור החברה, ואני מצפה לעבוד עם צוות ההנהלה בזמן שהם בונים פלטפורמה פיננסית גלובלית עבור עסקים ויזמים ברחבי העולם".


רגע לפני פרסום הדוחות האחרונים והנפילה במניית נייס, ברק עילם מכר מניות בהיקף של כ-2.4 מיליון דולר, ובעשור האחרון מכר עילם מניות נייס בהיקף של מעל 500 מיליון שקל.


ההתאוששות של פיוניר נמשכה גם ברבעון השלישי של 2024 - החברה דיווחה על הכנסות של 248 מיליון דולר, לעומת 208 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד ומעל לצפי האנליסטים שהיה ל-225 מיליון דולר. בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח של 11 סנט למניה לעומת 3 סנט למניה ברבעון המקביל ומעל לצפי האנליסטים שהיה ל-5 סנט למניה. פיוניר תדווח על תוצאותיה לרבעון הרביעי ביום חמישי הקרוב והאנליסטים צופים לה הכנסות של 242 מיליון דולר לצד רווח של 8 סנט למניה.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    צבי 26/02/2025 08:56
    הגב לתגובה זו
    אחד המנכלים שיודע מתי לעזוב אכן יש שחקה החיים קצרים צודק בצלחה בהמשך הדרך
  • 2.
    כמה כסף צריך בן אדם (ל"ת)
    שולה 25/02/2025 17:15
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ניקולאי 25/02/2025 14:34
    הגב לתגובה זו
    בתקוה שכל החרדים הפרזיטים יתגייסו לצהל
פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ מחייךטראמפ מחייך

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית

בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח

רן קידר |
נושאים בכתבה טראמפ SEC

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח. 

טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.


כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח. 

המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי: מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.