ניקולה
ניקולה

בדרך לפשיטת רגל? ניקולה צונחת ב-34%

החברה נמצאת על סף פשיטת רגל, עם מזומנים שיספיקו לרבעון וחצי בלבד, כשחוב של 270 מיליון דולר מעיב על החברה שאיבדה 99% משווי השיא שלה. גורל החברה מסמן אזהרה לכל תעשיית הרכבים החשמליים
אדיר בן עמי |


מניית ניקולהNikola , יצרנית טכנולוגיות המשאיות החשמליות והמימן, סופגת מכה קשה ונופלת ב-34%. הירידה החדה הגיעה בעקבות דיווח של הוול סטריט ג'ורנל על כך שהחברה נמצאת על סף הגשת בקשה לפשיטת רגל. נציג ניקולה מסר כי החברה ממשיכה להעריך את מצבה הפיננסי וצרכי הנזילות שלה, ובוחנת מספר אפשרויות, כולל מימון כחלק מהבראה פיננסית. נכון לסוף הרבעון השלישי, לחברה היו חובות לטווח ארוך של כ-270 מיליון דולר ומזומנים לא מוגבלים בסך 200 מיליון דולר.


החברה, שטרם הצליחה לייצר תזרים מזומנים חופשי, צורכת כ-150 מיליון דולר מדי רבעון. על פי הערכות וול סטריט, קצב זה צפוי להימשך, עם צריכת מזומנים צפויה של כ-615 מיליון דולר בשנת 2025.


ניקולה הייתה אחת החברות הבולטות בגל חברות ה-SPAC (חברות רכישה למטרות מיוחדות) בתחילת העשור. מודל ה-SPAC מאפשר לחברות פרטיות להפוך לציבוריות בתהליך מזורז יחסית, תוך גיוס הון משמעותי. החברה השלימה את מיזוג ה-SPAC שלה באמצע 2020, כאשר מנייתה נסחרה בשיא במחיר של מעל 2,800 דולר (מתואם לפיצול), פי תשעה מרמתה טרם המיזוג. בשיא, שווי השוק של החברה היה דומה לזה של פורד מוטורס.


תקופתה הראשונה של ניקולה כחברה ציבורית הייתה רצופה בדרמות, כולל משא ומתן על השקעה פוטנציאלית מג'נרל מוטורס, והאשמות נגד מייסד החברה, טרבור מילטון, בזיוף אבני דרך בפיתוח. מילטון הורשע בהונאת ניירות ערך בשנת 2022.


ההצלחה הראשונית של ניקולה סללה את הדרך לחברות רבות אחרות בתחום הרכב החשמלי וטכנולוגיות המימן לגייס הון. עם זאת, מעטות מהן שרדו, כאשר חברות כמו פיסקר, קאנו, לורדסטאון מוטורס והייזון נאלצו לארגן מחדש את פעילותן לאחר שלא הצליחו להגיע להיקף הפעילות הנדרש לפעילות בת-קיימא.


המצב הנוכחי של ניקולה משקף את האתגרים העצומים בתעשיית הרכב החשמלי, במיוחד עבור חברות סטארט-אפ המנסות להתחרות בשחקניות המסורתיות בתעשייה. הקשיים בייצור המוני, עלויות גבוהות ותחרות מתגברת הופכים את ההישרדות למשימה מורכבת.


גורל ניקולה עשוי להוות תמרור אזהרה נוסף לתעשיית הרכב החשמלי כולה, המתמודדת עם אתגרים של האטה בביקושים, לחצים תחרותיים ועלויות ייצור גבוהות. התפתחויות אלו מעלות
שאלות לגבי עתיד התעשייה ויכולתן של חברות צעירות לשרוד בסביבה העסקית המאתגרת.

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נחושת
צילום: Ra Dragon, Unsplash

שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות

שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נחושת

שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.


מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.


אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.


ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.


שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים

בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.


סין ארהב טראמפ; קרדיט: רוי שיינמןסין ארהב טראמפ; קרדיט: רוי שיינמן

רשימת הסנקציות של סין על חברות אמריקאיות והמשמעות למניות הביטחוניות

החשיפה הישירה לסין קטנה אצל רוב החברות, אבל הכותרות מכניסות את הסקטור לבחינה מחדש של סיכוני יצוא, שרשראות אספקה ותלות בשווקים אזרחיים, בעיקר אצל בואינג

ליאור דנקנר |

סין מודיעה על סנקציות נגד 20 חברות הגנה אמריקאיות ונגד 10 בכירים, על רקע חבילת מכירות נשק אמריקאית לטייוואן בהיקף של 11.1 מיליארד דולר. הסנקציות כוללות הקפאת נכסים בסין, איסור על גופים ויחידים בסין לקיים קשרי עסקים עם הגורמים שנכללים ברשימה, ואיסור כניסה לסין לבכירים.

מנקודת מבט של שוק ההון, השאלה היא לא מה נאמר ברמת המסרים, אלא עד כמה הצעד הזה משנה את התמחור. בסקטור הביטחוני האמריקאי מקובל להניח שכותרות כאלה הן בעיקר רעש תקשורתי, כי לרוב קבלני ההגנה הגדולים יש חשיפה ישירה מצומצמת להכנסות מסין, הן במכירות והן בפרויקטים. ועדיין, גם כשההשפעה הישירה מוגבלת, השוק נוטה להוסיף שכבת אי ודאות סביב מגבלות סחר, היתרי יצוא, רכיבים דו שימושיים וסיכוני שרשרת אספקה, במיוחד בתקופה שבה היחסים בין המעצמות ממילא מתוחים סביב טכנולוגיה ותעשייה.


מה בדיוק סין מטילה ולמה השוק לא מתעלם

בליבה, הסנקציות הן כלים פיננסיים ותפעוליים, הקפאת נכסים בסין ואיסור התקשרות מצד גופים בסין, יחד עם איסור כניסה שמכוון לבכירים. מבחינת השוק, זה מתפרש בעיקר כאירוע של סיכון רגולטורי ותדמיתי ולא כאירוע שמפיל מיידית הכנסות, כי רוב החברות בענף לא נשענות על לקוחות סיניים.

עם זאת, גם צעד שנתפס כסמלי יכול לייצר תמחור מחדש דרך שני ערוצים. הראשון הוא הערוץ התפעולי, חשש מהקשחה עתידית שתגלוש לתחומים משיקים כמו רכיבים, תוכנה, תקשורת או קבלני משנה. השני הוא הערוץ הפסיכולוגי, פרמיית סיכון שנדבקת לסל שלם של מניות בתחום הביטחון והתעופה, גם אם רק חלק מהשמות מופיעים בפועל, בגלל האופן שבו המסחר עובד סביב כותרות ומדדי סקטור.


השמות שפורסמו ומה זה אומר לכל אחת

ברשימת הסנקציות שמפרסמת סין מופיעים במפורש שלושה גופים עסקיים ועוד אדם פרטי אחד. שלוחת סנט לואיס של בואינג, שמתמקדת בעבודות ביטחוניות, נורת’רופ גרומן מערכות, ואל שלוש האריס שירותים ימיים. לצד החברות מופיע גם פלמר לאקי, מייסד אנדוריל תעשיות, חברה פרטית שאינה נסחרת.