ניקולהניקולה

סוף הסיפור - ניקולה פושטת רגל; המניה צוללת

בהמשך לדיווחים מהחודשים האחרונים והמזומנים שהלכו ונגמרו, חברת המשאיות החשמליות שמה סוף לשמועות ודיווחה על הגשת בקשה לפשיטת רגל

רוי שיינמן |
נושאים בכתבה ניקולה פשיטת רגל

יצרנית המשאיות החשמליות ניקולה Nikola  הודיעה כי נכנסה להליך של פשיטת רגל. ההחלטה מגיעה לאחר שהחברה נאבקה להשאיר את הראש מעל למים עם קצב שריפת מזומנים גבוה וקשיים לגייס הון. החדשות מסמנות את סופו של מסע רצוף קשיים עבור ניקולה, שכלל שינויים רבים בהנהלה, תנודתיות בתוצאות וצניחה חדה במניה.


ניקולה מצטרפת לשורה של חברות רכב חשמלי שהונפקו בתקופת מגפת הקורונה, על רקע הבטחות לחולל מהפכה בתעשיית הרכב, אך קרסו בעקבות קושי להציג תוצאות ולגייס מקורות מימון. חברות כמו פיסקר, פרוטררה ולורדסטאון מוטורס כבר נכנסו לפשיטת רגל לאחר שהשקעות בתעשייה ירדו לנוכח הריבית הגבוהה והביקוש הנמוך.


כדי למקסם את שווי נכסיה ולבצע סגירה מסודרת של פעילותה, ניקולה הודיעה כי תחל בתהליך מכירה מסודר של נכסיה. עם זאת, החברה תמשיך לספק תמיכה תפעולית למשאיות שכבר נמצאות בשטח ולכמה מפעילויות תדלוק המימן שלה עד סוף מרץ.


לפי מסמכים שהוגשו לבית המשפט, החברה העריכה כי שווי נכסיה נע בין 500 מיליון דולר לכ-1 מיליארד דולר, בעוד שהתחייבויותיה נאמדות בטווח של 1 מיליארד עד 10 מיליארד דולר. ניקולה נוסדה לפני למעלה מעשור, הפכה לחברה ציבורית ביוני 2020 וסיפקה את המשאית הראשונה שלה בדצמבר 2021.


תרמית המשאית הנגררת - הסקנדל שטלטל את ניקולה

אחד הפרקים הסוערים ביותר בתולדות החברה התרחש באוקטובר 2022, אז הורשע מייסדה, טרבור מילטון, בהונאה. משרד התובע המחוזי בניו יורק האשים את מילטון בהצהרות כוזבות ומטעות כמעט בכל הנוגע לפיתוח משאיות חשמליות ומונעות במימן.


הפרשה התמקדה בין היתר במשאית מדגם ניקולה One, שהוצגה כמשאית מימן פעילה ומתקדמת. התביעה חשפה כי מילטון טען שהמשאית "פועלת במלואה", בעוד שבפועל חסרו לה רכיבים חיוניים כמו מנועים ומערכת שליטה. ב-2018 פרסם מילטון סרטון שהציג את המשאית כשהיא נוסעת לכאורה בכביש ישר. אך מאחורי הקלעים, התברר כי המשאית נגררה לפסגת גבעה, ולאחר מכן שוחררה לגלוש בכוח הכבידה בלבד, ללא מנוע פעיל. על פי הודעת משרד המשפטים האמריקאי, מדובר היה בהטעיה מכוונת שנועדה ליצור רושם כוזב בקרב משקיעים.


ב-2023 נגזר על מילטון עונש של ארבע שנות מאסר בגין שקרים שהפיץ בנוגע לטכנולוגיית המימן והחשמל של החברה.


גם מנכ"ל רביעי ב-4 שנים לא הצליח להציל את החברה

באוגוסט 2023 מונה סטיבן גירסקי למנכ"ל ניקולה, והיה המנהל הרביעי שהוביל את החברה בתוך ארבע שנים. גירסקי, בעל ניסיון רב בתעשייה, שימש בעבר כאנליסט במורגן סטנלי ובכיר בג'נרל מוטורס.

קיראו עוד ב"גלובל"


ניקולה הונפקה בבורסה דרך חברת ה-SPAC שלו, VectoIQ Acquisition Corp, ולאחר כניסתו לתפקיד היא הגבירה את קצב ייצור המשאיות החשמליות מבוססות תאי דלק מימן ב-2024. אך למרות זאת, החברה המשיכה לשרוף מזומנים, והמכירות נותרו נמוכות.


אחד הגורמים המרכזיים לקריסת ניקולה היה הקושי של לקוחות פוטנציאליים, חברות תובלה, לבצע את המעבר למשאיות חשמליות. עלויות ההקמה של עמדות טעינה והדלקת משאיות חשמליות גבוהות במיוחד, והריבית הגבוהה החריפה את האתגר הכלכלי של ציי המשאיות. המציאות הזו השפיעה לא רק על ניקולה אלא גם על מתחרותיה בתעשייה, שהתקשו לשכנע לקוחות להשקיע בהן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

בדרך למלחמה? המתיחות בין מצרים לאתיופיה בשיא חדש

מצרים רואה בסכר שבונה אתיופיה איום קיומי, כאשר הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אתיופיה מצרים
המתיחות בין מצרים לאתיופיה מגיעה לשיא חדש, כאשר מצרים שולחת כוחות צבא לסומליה במה שנראה כמהלך להרתעת אתיופיה. המאבק ארוך השנים בין שתי המדינות על השליטה בנהר הנילוס מתעצם, כאשר בניית סכר הרנסנס האתיופי מאיימת על מקור המים החיוני של מצרים. במוקד הסכסוך עומד כאמור סכר הרנסנס, פרויקט ענק שאתיופיה החלה לבנות ב-2011 על הנילוס. הסכר, שעלותו מוערכת ב-4.2 מיליארד דולר, נועד לייצר חשמל ולתמוך בפיתוח הכלכלי של אתיופיה. אולם, מצרים רואה בו איום קיומי, שכן הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית. בנוסף לכך, הנילוס מהווה סמל תרבותי ולאומי עמוק במורשת המצרית והאתגר מתעצם נוכח הגידול הדמוגרפי המהיר של מצרים, עם תוספת של כשני מיליון תושבים מדי שנה, מה שמגביר את הלחץ על משאבי המים המוגבלים של המדינה. המתיחות החריפה לאחרונה עם הסכם שחתמה אתיופיה עם סומלילנד לפיו היא החכירה לאדיס אבבה רצועת חוף באורך 20 ק"מ באזור מפרץ עדן - למשך 50 שנה, מה שמעניק לה גישה אסטרטגית למפרץ עדן. מצרים, בתגובה, שלחה כוחות מיוחדים וציוד צבאי לסומליה, במסגרת הסכם שיתוף פעולה חדש. מהלך זה נתפס כניסיון להרתיע את אתיופיה ולחזק את עמדתה של מצרים באזור. למרות האיומים מצד מצרים בעבר, כולל רמיזות על אפשרות להפציץ את הסכר, נראה כי פתרון צבאי ישיר אינו סביר. המרחק הגיאוגרפי והמגבלות הצבאיות מקשים על מצרים לפעול ישירות נגד הסכר. במקום זאת, מצרים מנסה לגייס תמיכה בינלאומית ולהפעיל לחץ דיפלומטי על אתיופיה. ניסיונות קודמים להגיע להסכם שיאפשר לשתי המדינות ליהנות ממי הנילוס לא צלחו. עם זאת, ההשלכות האפשריות של עימות צבאי והחשיבות האזורית של שתי המדינות מגבירות את הלחץ הבינלאומי למציאת פשרה. בינתיים, המתיחות ממשיכה לעלות, כאשר שתי המדינות מנסות לחזק את עמדותיהן האסטרטגיות באזור.

המשמעויות עבור ישראל

עד כה, ישראל בחרה לנקוט עמדה ניטרלית במשבר בין מצרים לאתיופיה, תוך הבעת תמיכה בפתרון שיטיב עם שני הצדדים. גישה זו נובעת ממספר שיקולים: הרגישות הגבוהה של הסכסוך, היעדר יתרון יחסי בתיווך לעומת גורמים בינלאומיים אחרים, והמגבלות המעשיות ביכולתה של ישראל להציע פתרונות למשבר המים. יתרה מזאת, העמדה הזו תואמת את גישתה של ישראל בסכסוכים אחרים באזור, כמו המחלוקת בין הכנסיות המצרית והאתיופית בירושלים. למרות זאת, ישראל עלולה להיגרר למעורבות בסכסוך בעל כורחה. בעבר, היו דיווחים על בקשות מצריות לישראל להפעיל את השפעתה באתיופיה, וכן שמועות על מעורבות ישראלית בהגנה על הסכר - טענות שהוכחשו רשמית. מעורבות כזו עלולה לפגוע בתדמיתה של ישראל במצרים, שם כבר קיימות תיאוריות קונספירציה על מעורבות ישראלית נגד האינטרסים המצריים. עם זאת, בטווח הארוך, אם וכאשר יושג הסדר בין מצרים לאתיופיה, ישראל עשויה למלא תפקיד חיובי בשיתוף פעולה אזורי. הידע והטכנולוגיה הישראליים בתחומי המים והחקלאות יכולים לתרום משמעותית לפיתוח האזור. הקשרים האסטרטגיים של ישראל עם מצרים בתחום האנרגיה, כמו גם ההתקרבות לסודאן, מספקים בסיס פוטנציאלי לשיתופי פעולה עתידיים.