עברון: מגמת התחזקות הדולר כנגד האירו צפויה להימשך

במיוחד אם נתוני הסחר האמריקניים יפתיעו לטובה. בטווח הבינוני: אין שינוי בהערכה, ולפיה מגמת החלשות הדולר האמריקני שהחלה בשנת 2002 צפויה להתחדש

האינדקס הדולרי (DXY) ננעל ביום ו' בניו יורק ברמה של 84.62 (84.43 בשבוע שעבר), המשקפת התחזקות בשיעור 0.2% בדולר האמריקני מול סל המטבעות הכלולים בו (אירו, ין, ליש"ט, דולר קנדי, כתר שבדי ופרנק שוויצרי). מתחילת השנה ההתחזקות הממוצעת בדולר מסתכמת כעת ב-4.5%.

בסיכום שבועי, הדולר האמריקני התחזק מול כל המטבעות הנסקרים, להוציא את הדולר הקנדי והניו-זילנדי.

התחזקותו של הדולר האמריקני במהלך השבוע האחרון התרחשה על רקע פרסומו של דו"ח התעסוקה לחודש אפריל אשר הצביע על עלייה חדה מן הצפוי במספר המשרות החדשות שנוצרו בסקטור הלא-חקלאי. על פי הדיווח, שוק התעסוקה האמריקני יצר בחודש אפריל 274 אלפי מישרות חדשות, זאת לעומת 146 אלפי מישרות שיצר במרץ (נתון מעודכן מעלה) ובהשוואה ל-174 אלפי מישרות חדשות להם ציפו הכלכלנים.

להחלטת הבנק הפדראלי של ארה"ב, מאמצע השבוע, על ייקור הריבית ב-0.25% ל-3%, לא הייתה השפעה של ממש על השווקים, בהיותה חזויה ומגולמת בשוק ההון מזה מספר רב של שבועות.

מול הליש"ט הדולר האמריקני התחזק ב-1% לאחר שהתברר כי ראש הממשלה המכהן נבחר אמנם לכהונה נוספת אך איבד תמיכה.

חרף התחזקותו הכללית, הדולר האמריקני נשחק השבוע ב-1.3% מול הדולר הקנדי וזאת בעקבות עלייה מפתיעה בהיקפה בתעסוקה שנרשמה בקנדה בחודש אפריל וירידה מקבילה בשיעור האבטלה לרמה של 6.8%. נתונים אלה עוררו ספקולציות כי הבנק המרכזי הקנדי יהיה חייב לייקר את הריבית בקרוב.

כמו כן הדולר האמריקני נחלש מול הדולר הניו-זילנדי על רקע ספקולציות כי בדומה לין היפני, גם הקיווי (המטבע הניו-זילנדי) צפוי ליהנות מתיסוף ביואן הסיני לכשזה יגיע. בעניין השלכות התיסוף של המטבע הסיני נביא את הערכת בית ההשקעות גולדמן זקס (אותה מפרסמת היום סוכנות בלומברג), כי הין היפני צפוי להתחזק לרמות הנמוכות מ-100 ין לדולר למקרה ותיסוף היואן אכן יתממש.

מבין האינדיקטורים הנוספים שפורסמו בארה"ב יצוינו:

מדד מנהלי הרכש (ISM) בסקטור היצרני רשם בחודש אפריל ירידה מאכזבת לרמה של 53.3 בהשוואה ל-55.2 במרץ ולעומת 55 לפי ציפיות הכלכלנים.

מדד מנהלי הרכש (ISM) בסקטור השירותים רשם שחיקה צפויה בעיקרה לרמה של 61.7, לעומת 63.1 במרץ.

שיעור האבטלה (Unemployment Rate) נותר בחודש אפריל בלי שינוי ברמה של 5.2%, בהתאם להערכת הכלכלנים.

תביעות האבטלה הראשוניות (Initial Jobless Claims) בשבוע המסתיים ב- 1 במאי הסתכמו ב- 333 אלפי תביעות, לעומת 322 אלפי תביעות בשבוע שקדם (נתון מעודכן מעלה), וגבוה ב-10 אלפי תביעות מהערכת הכלכלנים.

בשבוע הקרוב יפורסמו בארה"ב: גרעון הסחר לחודש מרץ (צפי: 61 מיליארד דולר), מכירות קמעונאיות לאפריל (צפי: גידול בשיעור של 0.7%) ואומדן מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן בגין חודש מאי (צפי: 88.0 נקודות).

בטווח הקצר: מגמת התחזקות הדולר כנגד היורו צפויה להימשך, במיוחד אם נתוני הסחר האמריקניים יפתיעו לטובה. המסחר בין היפני יוסיף להיות מושפע בעיקר מהתפתחויות חדשות הנוגעות ליואן הסיני.

בטווח הבינוני: אין שינוי בהערכה, ולפיה מגמת החלשות הדולר האמריקני שהחלה בשנת 2002 צפויה להתחדש בעיקר על רקע: 1. גירעונות גבוהים וגדלים בחשבון השוטף במאה"ת האמריקני. 2. גירעון תקציבי תופח. 3. סיכון גיאו-פוליטי אותו יש לייחס למטבע האמריקני. 4. עמדת משרד האוצר האמריקני ולפיה יש להימנע מהתערבויות בשוק המט"ח.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותא"ע הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות -0.05%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.