מבחן מרכז החיים - תושבות דואלית לתא משפחתי
בעידן הנוכחי, בו אנו חיים בכפר גלובלי קטן, ישראלים רבים מנהלים עסקים בחו"ל. כפועל יוצא, לא אחת הסוגיה הראשונה אשר ניצבת בפני מתכנן המס הינה מקום מושבו של האדם. לאחרונה פסק בית המשפט המחוזי בחיפה (עמ"ה 517/04, צייגר משה נ' פקיד שומה אילת) כי יחיד הינו תושב אילת למרות שמקום מושבם של אשתו וילדיו הינו בעיר אחרת. קביעה זו של בית המשפט מפריכה את החזקה של רשות המסים כי מקום מגוריו של אדם הינו בהכרח בחיק משפחתו.
מהחלטה זו ניתן להקיש על אופן יישום המבחנים להגדרת אדם "תושב ישראל". לאמור, יכול שאדם יהא תושב מדינה אחת (או עיר אחת), ואילו משפחתו הקרובה – אשתו וילדיו, תהא תושבת מדינה אחרת (או עיר אחרת). למותר לציין כי למעמד של אדם (האם הוא תושב ישראל, או לאו) השפעה משמעותית על מכלול של אספקטים מיסוים. כך לדוגמה, תושב ישראל חייב במס (בישראל) על בסיס פרסונאלי, ואילו תושב חוץ חייב במס (בישראל) על בסיס טריטוריאלי (והכול בכפוף להוראות אמנות המס עליהן חתומה ישראל).
במקרה הנדון, הנישום גר באזור אילת למעלה מארבעה עשורים. שם נשא לאשה את רעייתו, שם נולדו שני ילדיו, ושם עסקיו. מספר שנים לאחר נישואיו רכשו הנישום ורעייתו בית ברעננה (בנוסף על ביתם שבאילת) ומאז גרים בו דרך קבע אשתו וילדיו, בעוד הנישום עצמו ממשיך בעיסוקיו ובעבודתו בעיר אילת. במשך השבוע מתגורר הנישום בבית המשפחה שבאילת ובחלק מסופי השבוע ברעננה. אין עוררין כי מקום מושבם הקבוע של אשתו וילדיו הינו רעננה.
פקיד השומה טען כי למרות שכל הזיקות של הנישום עצמו הם לעיר אילת ולמרות שמקום עבודתו ועיסוקיו מזה 40 שנים הוא באילת, מקום מגוריו הקבוע הינו רעננה, שכן "מקום מגוריו הקבוע" של אדם הינו בבית משפחתו. לטענת הנישום, הוא נותר תושב אזור אילת - זוהי עיר מגוריו בה ממשיך הוא להתגורר כל ימות השבוע, שם עבודתו, שם עיסוקיו ושם פעילותו החברתית.
בית המשפט בחן את מקום מושבו של הנישום בהתבסס על מבחן "מרכז החיים", כפי שבא לידי ביטוי בפסיקה (ראה לדוגמה, עמ"ה 218/00, עאסי נ' פ"ש) ובהגדרת "תושב ישראל" שבסעיף 1 לפקודת מס הכנסה. מבחן זה כרוך בשני אלמנטים, כדלהלן: (א) פיזי - היכן מצויות מירב הזיקות של האדם, ו-(ב) סובייקטיבי - מה הייתה כוונתו של האדם והיכן רואה הוא את מרכז חייו. בית המשפט קובע כי מקום מגורי משפחתו של אדם ו"מכלול חייו המשפחתיים" מהווים נדבכים חשובים ומרכזיים במבחן "מרכז החיים", אולם אין הם המרכיבים היחידים. יש לבחון את מכלול המרכיבים - הזיקה הכלכלית והחברתית, מקום העיסוק הקבוע, מקום האינטרסים הכלכליים, הפעילות החברתית והארגונית וכדומה. כפועל יוצא, מקום מושבם של בני המשפחה הקרובה אינו כשלעצמו מעיד על מקום מושבו של האדם.
לפיכך, נקבע כי במקרה הנדון הנישום הינו תושב אילת, גם לאחר שהעתיקו אשתו וילדיו את מקום מגוריהם לעיר רעננה, ועל כן זכאי, עפ"י סעיף 11 לחוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממסים) תשמ"ה-1985, לזיכוי מס. בהערת אגב, נציין כי הטבת המס הנ"ל לתושבי אילת בוטלה במסגרת תיקון 134 לפקודת מס הכנסה (ס"ח 1892).
הפרכת החזקה של רשות המסים כי מקום מושבו של אדם הינו בבית משפחתו הינה התאמה של מבחן "מרכז החיים" לעידן החדש, עידן בו לא אחת בני זוג חיים במקומות שונים, אם באותה מדינה ואם במדינות שונות. לא בהכרח שמקום מגוריו של אדם זהה למקום מגוריה של משפחתו הקרובה. כך לדוגמה, ייתכן שמקום מושבו של אדם הינו בישוב פיתוח ואילו מקום מושבה של משפחתו הקרובה הינו בעיר אחרת. באופן דומה, יכול שאדם יהא תושב חוץ בעוד משפחתו הקרובה- אשתו וילדיו, תושבת ישראל.
רשימה זו נועדה למסירת מידע כללי בלבד. אין לראות בחומר המתפרסם ברשימה זו משום ייעוץ או חוות דעת כלשהיא. לפני נקיטת צעדים כלשהם אנו ממליצים על קבלת ייעוץ מקצועי.