מבחן מרכז החיים - תושבות דואלית לתא משפחתי
בעידן הנוכחי, בו אנו חיים בכפר גלובלי קטן, ישראלים רבים מנהלים עסקים בחו"ל. כפועל יוצא, לא אחת הסוגיה הראשונה אשר ניצבת בפני מתכנן המס הינה מקום מושבו של האדם. לאחרונה פסק בית המשפט המחוזי בחיפה (עמ"ה 517/04, צייגר משה נ' פקיד שומה אילת) כי יחיד הינו תושב אילת למרות שמקום מושבם של אשתו וילדיו הינו בעיר אחרת. קביעה זו של בית המשפט מפריכה את החזקה של רשות המסים כי מקום מגוריו של אדם הינו בהכרח בחיק משפחתו.
מהחלטה זו ניתן להקיש על אופן יישום המבחנים להגדרת אדם "תושב ישראל". לאמור, יכול שאדם יהא תושב מדינה אחת (או עיר אחת), ואילו משפחתו הקרובה – אשתו וילדיו, תהא תושבת מדינה אחרת (או עיר אחרת). למותר לציין כי למעמד של אדם (האם הוא תושב ישראל, או לאו) השפעה משמעותית על מכלול של אספקטים מיסוים. כך לדוגמה, תושב ישראל חייב במס (בישראל) על בסיס פרסונאלי, ואילו תושב חוץ חייב במס (בישראל) על בסיס טריטוריאלי (והכול בכפוף להוראות אמנות המס עליהן חתומה ישראל).
במקרה הנדון, הנישום גר באזור אילת למעלה מארבעה עשורים. שם נשא לאשה את רעייתו, שם נולדו שני ילדיו, ושם עסקיו. מספר שנים לאחר נישואיו רכשו הנישום ורעייתו בית ברעננה (בנוסף על ביתם שבאילת) ומאז גרים בו דרך קבע אשתו וילדיו, בעוד הנישום עצמו ממשיך בעיסוקיו ובעבודתו בעיר אילת. במשך השבוע מתגורר הנישום בבית המשפחה שבאילת ובחלק מסופי השבוע ברעננה. אין עוררין כי מקום מושבם הקבוע של אשתו וילדיו הינו רעננה.
פקיד השומה טען כי למרות שכל הזיקות של הנישום עצמו הם לעיר אילת ולמרות שמקום עבודתו ועיסוקיו מזה 40 שנים הוא באילת, מקום מגוריו הקבוע הינו רעננה, שכן "מקום מגוריו הקבוע" של אדם הינו בבית משפחתו. לטענת הנישום, הוא נותר תושב אזור אילת - זוהי עיר מגוריו בה ממשיך הוא להתגורר כל ימות השבוע, שם עבודתו, שם עיסוקיו ושם פעילותו החברתית.
בית המשפט בחן את מקום מושבו של הנישום בהתבסס על מבחן "מרכז החיים", כפי שבא לידי ביטוי בפסיקה (ראה לדוגמה, עמ"ה 218/00, עאסי נ' פ"ש) ובהגדרת "תושב ישראל" שבסעיף 1 לפקודת מס הכנסה. מבחן זה כרוך בשני אלמנטים, כדלהלן: (א) פיזי - היכן מצויות מירב הזיקות של האדם, ו-(ב) סובייקטיבי - מה הייתה כוונתו של האדם והיכן רואה הוא את מרכז חייו.
בית המשפט קובע כי מקום מגורי משפחתו של אדם ו"מכלול חייו המשפחתיים" מהווים נדבכים חשובים ומרכזיים במבחן "מרכז החיים", אולם אין הם המרכיבים היחידים. יש לבחון את מכלול המרכיבים - הזיקה הכלכלית והחברתית, מקום העיסוק הקבוע, מקום האינטרסים הכלכליים, הפעילות החברתית והארגונית וכדומה. כפועל יוצא, מקום מושבם של בני המשפחה הקרובה אינו כשלעצמו מעיד על מקום מושבו של האדם.
לפיכך, נקבע כי במקרה הנדון הנישום הינו תושב אילת, גם לאחר שהעתיקו אשתו וילדיו את מקום מגוריהם לעיר רעננה, ועל כן זכאי, עפ"י סעיף 11 לחוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממסים) תשמ"ה-1985, לזיכוי מס. בהערת אגב, נציין כי הטבת המס הנ"ל לתושבי אילת בוטלה במסגרת תיקון 134 לפקודת מס הכנסה (ס"ח 1892).
הפרכת החזקה של רשות המסים כי מקום מושבו של אדם הינו בבית משפחתו הינה התאמה של מבחן "מרכז החיים" לעידן החדש, עידן בו לא אחת בני זוג חיים במקומות שונים, אם באותה מדינה ואם במדינות שונות. לא בהכרח שמקום מגוריו של אדם זהה למקום מגוריה של משפחתו הקרובה. כך לדוגמה, ייתכן שמקום מושבו של אדם הינו בישוב פיתוח ואילו מקום מושבה של משפחתו הקרובה הינו בעיר אחרת. באופן דומה, יכול שאדם יהא תושב חוץ בעוד משפחתו הקרובה- אשתו וילדיו, תושבת ישראל.
רשימה זו נועדה למסירת מידע כללי בלבד. אין לראות בחומר המתפרסם ברשימה זו משום ייעוץ או חוות דעת כלשהיא. לפני נקיטת צעדים כלשהם אנו ממליצים על קבלת ייעוץ מקצועי.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?
רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?
התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש.
תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור.
בשורה התחתונה, רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים.
כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות?
העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.
- רומן זדורוב יקבל מהמדינה פיצוי של 17 מיליון שקל
- רומן זדורוב למשטרה: החזירו לי את טבעת הנישואין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.
