עברון: נראה כי מוצו הביקושים למטבע האמריקני
האינדקס הדולרי (DXY) ננעל ביום ו' האחרון בניו יורק ברמה של 84.56 (84.40 בשבוע שעבר), המשקפת התחזקות בשיעור 0.2% בדולר האמריקני מול סל המטבעות הכלולים בו (יורו, ין, ליש"ט, דולר קנדי, כתר שבדי ופרנק שוויצרי). מתחילת השנה ההתחזקות הממוצעת בדולר מסתכמת כעת ב- 4.4%.
בסיכום שבועי, הדולר האמריקני נסחר במגמה מעורבת תוך שהוא נחלש מול הין והליש"ט אך מתחזק מול כל יתר המטבעות הנסקרים, במיוחד מול הדולר הקנדי. בשבוע המסחר האחרון, הדולר האמריקני הושפע לשלילה בעיקר מפרסומם בארה"ב של נתוני המאקרו הבאים:
גידול בגירעון הסחר (Trade Balance) לרמה של 61 מיליארד דולר בחודש פברואר, לעומת 58.5 מיליארד דולר בינואר. כלכלנים ציפו כי הגירעון יעמוד על 59 מיליארד דולר.
ירידה בקצב הגידול בנפח המסחר הקמעונאי (Retail Sales). המכירות הקמעונאיות הצביעו בחודש מרץ על עלייה קטנה מהצפוי בשיעור של 0.3%, לעומת 0.5% על פי ציפיות הכלכלנים, ובהשוואה לגידול בשיעור 0.5% שנרשם בפברואר.
ירידה באומדן מדד אמון הצרכנים (U. of Michigan Confidence) המתייחס לחודש אפריל לרמה של 88.7, לעומת 91.5 שהעריכו הכלכלים ובהשוואה לרמה של 92.6 שנרשמה במרץ.
לעומת שטף הנתונים השליליים כאמור, ביום ו' הופתעו שחקני המט"ח דווקא לטובה מנתוני הגידול בהשקעה, נטו, של זרים בני"ע אמריקניים (Net Foreign Securities Purchases). אלה התברר, צמחו בחודש פברואר בהיקף של 84.5 מיליארד דולר, הגבוה בהרבה מציפיות הכלכלנים: 65 מיליארד דולר בלבד.
אלא שלא די היה בנתוני זרימת ההון כדי לגרום לגידול בתיאבון המשקיעים לדולרים. למרות הפרסום, המטבע האמריקני נחלש בעוצמה רבה מול מרבית המטבעות הנסקרים, לאחר התחזקות ראשונית שנרשמה מייד בעקבות הפרסום.
למכירת הדולרים ביום המסחר האחרון תרם בלי ספק הדיווח כי בסעיף השקעות זרים במניות חלה ירידה בשיעור של 55% ל-7.5 מיליארד דולר. אך מעבר לכך, נראה כי חלק מן המשקיעים הושפעו ממקבץ נתוני המאקרו השליליים שפורסמו קודם לכן כמפורט לעיל, אשר היה בהם כאמור משום הפתעה לרעה. נתונים אלה כנראה גרמו למשקיעים להעריך מחדש את מצב הכלכלה האמריקני ועוררו בקרבם חשש כי הצמיחה הכלכלית האמריקנית צפויה להאט את הקצב בחודשים הקרובים.
התמתנות קצבי הצמיחה צפויה להשפיע על קצב ייקור הריבית הדולרית בעתיד, ובעניין זה נזכיר כי רק לאחרונה היינו עדים להתחזקות הדולר האמריקני שנבעה מספקולציות כי הקצב יואץ.
כראיה נוספת לשינוי לרעה שחל כנראה בקרב המשקיעים בנוגע להערכתם את מצב הכלכלה האמריקני, ניתן להביא בביקושים הגדולים שנרשמו השבוע לאגרות החוב הדולריות וזאת בד בבד עם ירידות שערים חדות בשוקי המניות (נא ראו להלן).
אין שינוי בהערכותינו:
בטווח הקצר: לנוכח נתוני המאקרו האחרונים, נראה כי מוצו הביקושים למטבע האמריקני שנבעו בעיקר מספקולציות אודות האצה הצפויה בקצב ייקור הריבית הדולרית.
בטווח הבינוני: אין שינוי בהערכה, ולפיה מגמת החלשות הדולר האמריקני שהחלה בשנת 2002 צפויה להתחדש בעיקר על רקע: גירעונות גבוהים וגדלים בחשבון השוטף במאה"ת האמריקני. גירעון תקציבי תופח. סיכון גיאו-פוליטי אותו יש לייחס למטבע האמריקני. עמדת משרד האוצר האמריקני ולפיה יש להימנע מהתערבויות בשוק המט"ח.
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותלאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותא"ע הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות -0.05% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.
