שיהיה לך יום אורנג' או - באיזה צבע נצבע את הלוגו?

מזה "כינוס מותגים"? איך בוחרים לוגו? למה הוא דומה כל כך למתחרה? מהו האבסודר הגדול בשוק הזה שנקרא שוק המיתוג? כמה חזק ה-Esc? כי WOW - אני לא מבין איך יודעים שהמיתוג הצליח! כתבה שניה בסדרה
שי פאוזנר |

אז מה היה לנו שם? פעם היה פה מותג שקראו לו "קינלי". זוכרים? היתה לו סיסמא שהלכה ככה: שיהיה לך יום כתום - יום של קינלי. נו, עכשיו אתם זוכרים? כמובן. מדובר בגילגול של האורנג'אדה שהיתה פה פחות או יותר - מימי המנדט. המשקה הכל כך מזוהה עם חברת טמפו. למה אנחנו זוכרים אותו? בגלל השם? או אוליי בגלל הצבע?

ואם הייתי מבקש מכם לומר את המילה הראשונה שעולה לכם בראש, כשאני אומר "כתום" היום? האם הייתם אומרים קינלי? כנראה שלא.

כולם רוצים מותג חזק. טוב זה זה נשמע הגיוני. יצרנים ומשווקים מחפשים את מה שקיבל בעשור האחרון בשוק ההיטק את השם - כדור הכסף (Silver Bullet). הכוונה היא למוצר או השרות הנכון בזמן הנכון. זה שמייצר נתח שוק אסטרונומי באפס זמן ומינימום השקעה ו... נשאר כזה.

אבל האמת היא שבשוק המודרני, התחרותי כל כך - אין דבר כזה. אם חשבנו שבהייטק אפשר למצוא אותו - הרי באו שנות הפוסט-בועה והוכיחו אחרת. אין דבר כזה - מוצר שנולד ומייד המצליח ונשאר חזק באמת ללא השקעת ענק בשיווקו. ובנתיים כולם - כל היצרנים והמשווקים ממשיכים לחפש.

אחת הדרכים הנפוצות ביותר לעקוף את אי יכולתו של יצרן או משווק למצוא מוצר מנצח, היא מיתוג. לפעמים - רק לפעמים, מיתוג נכון בזמן הנכון, יכול לעשות לפחות את מחצית הדרך אל נתח שוק גבוה ויציב למוצר או שרות. אני קורא (בוודאי כמו כל אחד מכם) בשבועות האחרונים, זרם כותרות בעיתונים ובאתרי האינטרנט החדשותיים, על אין ספור פעילויות מיתוג שמבצעים גופים מסחריים בכל הגדלים - כאילו החלפת שנה היא זמן ספציפי המצריך מיתוג - וחושב לעצמי, שבטח יש לזה סיבה.

אז מדוע המשווקים מבצעים כל כך בהרבה פעילות בתחום הזה דווקא עכשיו? התשובה פשוטה - פעם בשנה, לצד סיכומי השנה ובעיקר בתוך הכנת התוכניות לפעילות בשנה הבאה - בוחנים מנהלים את ההשגים של כל מותג ומחפשים דרכים להגדיל את זרם ההכנסות מהם.

בדרך כלל מדובר בתחילתו של הליך פיתוח אשר יסתיים במוצר חדש - עם שם חדש ולעיתים, כשזה מצדיק את ההוצאה והבידול שלו - גם במותג חדש. לוקח המשווק את המוצר המוגמר - קורא לו בשם, לעיתים אפילו מגדיר מאחורי השם - תחום חדש לחלוטין (ראו למשל את מה שקורא כעת בשוק ה-VoD בו החלה yes לשווק את yes-MAX, מצמיד לו סמל ולעיתים גם סיסמא המלווה אותו - ומסביר לעולם בפרסום, קידום מכירות ויחסי ציבור כיצד יעשה לכם המוצר או השרות החדש טוב יותר ממה שהכרתם.

רוצה כמו פרה. לבנות מותג חדש זו תשובה אחת. אך מה עושים כשאין מוצר או שרות חדשים? בונים מותג חדש בכוח. כך, מחליט המשווק לקחת מוצר שכבר פועל בשוק, לבצע בו ספין-אוף (הפרדה לגורמים) ולהשקיע הון ביצירת זהות חדשה לכל מוצר שפורק ממותג הבסיס.

תראו למשל, איך הפכו סלטי שטראוס לאחלה. כיצד הפך מעריב אינטרנט ל-NRG או איך הפך היוגורט של דנונה לביו.

אז כיצד בוחרים מנהלים את הדרך בה תוצג "זהות המותג". כלומר - הסמל, הצבעים והאמירה של החברה על המוצר או השרות שלה? מנהל החברה בוחר קהל למטרה שנראה לו כעונה על השאלה - מה אני צריך? בתשובה - את המוצר שלכם. אחר כך מחפשים מכון מחקר שנראה אמין, מזמינים קבוצת מתנדבים (קבוצת מיקוד - קוראים לה, והיא קבוצת אנשים שמקבלים בסוף הערב תלושי קניה למשביר) - ומציגים להם סדרת שאלות ארוכה על צבעים ותחושות לגבי המוצר או השירות, כדי לגבש את הפרטים שיכיל אחר כך המותג. בסופו של דבר מקבלים מהם תשובה, שבדרך כלל כוללת הרבה פעמים את המילה "כמו"... כמו הפרה של עלית, כמו הכוכב של סלקום, כמו הפס של נייקי, כמו ככתום של אוראנג'.

ואז מה? המשווק צריך להחליט עד כמה "כמו" - יהיה הלוגו שלו המותג החדש שלו. כך נולדים להם בסדרות לוגואים דומים להפליא, האחד לשני. לפעמים הם דומים ללוגו של חברה דומה מהעולם ולפעמים ללוגו קרוב הרבה יותר - אפילו זה של המתחרה המקומי עצמו.

נתראה בכינוס? כך עובד העסק הזה של מיתוג - או לפחות, כך הוא נראה בדרך כלל. בסופו של תהליך יושב המנהל ומחכה לראות עם ההשקעה היתה כדאית - כמו בכל עסק. ההבדל הוא, כי כאן הוא השקיע הרבה כסף בפעילות שלעיתים רבות, מסתברת כלא כדאית - מאחר והוא יאלץ "להמציא את הגלגל" שוב בשנה הבאה. דווקא הארגונים הגדולים באמת, עושים זאת פחות. זה מוזר, שכן, לכאורה - יש להם כלים והון נזיל המאפשר להם בדרך כלל לבצע השקעות גדולות ומהירות יותר בשיווק מאלה שמבצעות המתחרות הקטנות בשוק שלהם.

אז במסגרת "המצאות-הגלגל" הללו - הראש השיווקי ממשיך להמציא פטנטים חדשים. השנה למשל נפתחת בסערה בעולם השיווק עם מושג ישן-חדש שהופך פתאום לאופנתי מאוד בקרב מנהלי שיווק - "הכינוס". לא. לא מדובר באסיפת אנשי מקצוע הדנים באפשרויות קידום עסקי, אלה בהחלטה לזרוק הרבה כסף לפח. מספר אדיר של פעילויות מיתוג יגיעו ל"כינוס" בחודשים הבאים בישראל.

בשבוע שעבר סיפרתי כאן על שופרסל - שמתכוונת להרוג את כל המותגים של הרשתות ה'זולות' (ובראשם ג'מבו) אותם בנתה בשנים האחרונות - ולשוב ו"לכנס" אותם תחת המותג הבסיסי - שופרסל בכל החנויות שלה. השבוע נמשכת המגמה הזו. גם עלית - כך למדנו השבוע, תכנס את כל מותגי הקפה שלה תחת מותג על אחד - בשם ה"מפוצץ" קפה-עלית. בשנה שעברה, נזכיר - ביצעה עלית כינוס של כל מותגי הממתקים שלה תחת מותג "הפרה".

אחד הסיפורים המוזרים, הממחיש יותר מכל את האבסורד שמאחורי שוק המיתוג בישראל (ולמען האמת - גם בעולם הגדול שבחוץ) הוא סיפורן מהשבוע של שתי חברות הבת הבולטות כל כך של בזק ? בזק בינלאומי ופלאפון.

שנתיים לאחר שהחלה את פעילות המותג הסלולארי לצעירים שלה - דויוחה השבוע פלאפון, כי למרות הסביבה התחרותית בה פועל מותג הצעירים שלה - Esc, הוא גרף כ-350 אלף מנויים. בכך גדל נתח השוק של החברה בקרב צעירים עד גיל 30 ב-50% מ-20%, ערב השקת המותג לפני שנתיים לכ-30% כיום. הדברים הללו נחשפו בהופעה ציבורית של מנכ"ל החברה, יעקב גלברד באירוע של ענף השיווק. החברה אף מתגאה השבוע - כי פלאפון היא הסלולארית הראשונה בישראל אשר מנהלת שני מותגים נפרדים ומבודלים ומוסרת, כי אסטרטגיית ה-OPTIMIZER (אמרתי שהראש השיווקי ממציא פטנטים) בה היא נוקטת, היא המאפשרת את מימוש הפוטנציאל של החברה בכל זירות השוק.

ממש באותו כינוס - אה, סליחה אירוע, סיפר מנכ"ל בזק שבידולה של פעילות האינטרנט המהיר של חברת הבת, בזק-בינלאומי תחת המותג WOW היה טעות. הוא אמר כי החברה מתכוונת 'להרוג' את המותג הזה. עכשיו תראו עולם: מצד אחד - בזק אומרת, שפלאפון הצליחה מפני שבידלה את עצמה בשוק הצעירים עם מותג מיוחד לעניין זה, למרות שהשיגה רק 30% משוק זה. ומצד שני, אותה בזק בדיוק אומרת, כי בידול תחום תשתית האינטרנט המהיר שביצעה חברת הבת שלה עם המותג WOW - הוא טעות. זאת למרות שלפי הפרסומים השונים בעניין, היא מחזיקה לפחות ב-80% מהשוק הזה, וניצחה ניצחון מוחץ את המתחרה היחידה שלה בו- חברת הכבלים.

אז תגידו לי אתם. מיתוג זה טוב או רע? ואיך לעזאזל בוחנים זאת?

בשבוע הבא: למתג מחדש, בלי לזרוק כסף.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חומוס
צילום: רותם ליברזון

כמה מנות חומוס צריך למכור כדי להעלים הכנסות של כ-4 מיליון שקל?

רשות המסים הגישה כתב אישום חמור נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות, בטענה שבמשך שלוש שנים דיווח על מחצית בלבד ממחזור עסקיו; לפי האישום, המע"מ שלא שולם עומד על יותר מ־700 אלף שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמות מס

בפרשה נוספת של העלמת הכנסות, הגישה רשות המסים כתב אישום נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות בת"א, נתניה ומודיעין, ונגד החברה שבבעלותו “יגאל פדלון מסעדות בע"מ”. על פי כתב האישום, בין השנים 2022 ל-2025 ביצע הנאשם עסקאות בהיקף כולל של מעל 9 מיליון שקל, אך דיווח לרשות המסים על עסקאות בהיקף של כ־4.8 מיליון שקל בלבד. בכך, נטען, השמיט פדלון עסקאות בסכום כולל של למעלה מ-4 מיליון שקל, תוך ניהול פנקסי חשבונות כוזבים והגשת דוחות כוזבים לרשות המסים. 

סכום המע"מ שנמנע מהמדינה כתוצאה מהשמטת העסקאות מוערך ביותר מ־700 אלף שקל, והוא מבוסס על נתונים כוזבים שהוגשו במשך 38 דוחות תקופתיים לרשות המסים, במטרה להתחמק מתשלום מס אמת.

מבט על הנתונים שצורפו לכתב התביעה מראה כי הממוצע החודשי עליו דיווח פדלון היה כ-125,000 שקל ואילו הממוצע החודשי שעליו לא דיווח היה כמעט 112,00 שקל. 

אם נעשה חישוב קצר, ונשערך שהזמנה ממוצעת של לקוח היא כ-50 שקלים, נראה שמדובר בכ-2250 לקוחות שעברו מדי חודש ברשת ולא דווחה עליהם הכנסה. בחישוב יומי ובחלוקה לשלושת הסניפים, מדובר על כ-25 לקוחות מדי יום בכל אחד מהסניפים שלא דווחו עבורם הכנסות. כמובן שזהו מידע משוערך בלבד, אבל הוא נותן סדר גודל לגבי היקף ההעלמות שבהן מואשם פדלון. 

רשת "חומוסים" נפתחה לפני כ-20 שנה במודיעין, ומאז התרחבה. הרשת מציעה אתר אינטרט, אפליקציה בחנות אפל ועובדת עם אפליקציות משלוחים חיצונית כגון וולט ותן ביס. ניתן רק לשער שהסכומים שלא דווחו לא עברו דרך הערוצים הדיגיטליים.

בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?

נכנסים לכלכלת בחירות; סמוטריץ' יודע שאם מחירי הדירות יעלו - הציבור יאשים אותו, ומכין פתרונות וגם - מה התוכנית של סמוטריץ' לשנה הבאה ועל הפטור ממס לעולים חדשים

רן קידר |

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הציג את עקרונות התקציב. הוא דוחף להורדת הריבית ובצדק; ומדבר על הורדת מסים והורדת מחירי הדירות. סמוטריץ' יודע שיש חשש גדול שמחירי הדירות יחזרו לעלות עם סיום תוכנית דירה בהנחה במתכונתה הנוכחית, והוא יודע שהוא זה שתוטל עליו האשמה בעליית מחירי הדירות, אז הוא מכין תוכנית (הרחבה: ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?).

סמוטריץ' לא הציג תוכנית, אלא דיבר מלמעלה, בקווים כלליים. צריך לזכור שאנחנו בשנת בחירות, הבוחר הוא "המלך", הסיכוי שיפגעו בכיס שלו - נמוך. ירצו לתת לו תחושה טובה, תחושה של עושר. תחושה של ביטחון כלכלי.  בכנס של יועצי המס הוא אמר באופן ברור: "אל תקנו דירות, המחירים ימשיכו לרדת". 

סמוטריץ' טען כי שנת 2026 תהיה "גשר ממלחמה לצמיחה", עם תוספת משמעותית לביטחון, שצפויה לחרוג מ-100 מיליארד שקל, לצד ייצוב יחס החוב-תוצר. במרכז התוכנית: הורדת מס הכנסה על הכנסות מעבודה, שתעודד יציאה לעבודה והעלאת פריון. "זה יחזיר כסף לכיסי העובדים ויעזור למשק לצמוח", אמר, תוך הדגשה כי ההפחתה תתמקד במדרגות הנמוכות יותר כדי להגיע למעמד הביניים הרחב. נזכיר כי מדרגות המס הוקפאו השנה והמשמעות היא מיסוי גדול יותר. סמוטריץ' בעצם רמז על כוונה להסיר את ההקפאה בחלק מהמקומות. 

סמוטריץ' גם הבטיח הטבות מס משמעותיות לעולים חדשים: פטור ממס לא רק על הכנסות מחו"ל (כפי שקיים כיום למשך 10 שנים), אלא גם על הכנסות שיופקו בישראל עצמה. צעד כזה יכול להפוך את ישראל ליעד עלייה אטרקטיבי יותר, אבל השאלה היא למה לספק הטבה גדולה כל כך בשעה שאפשר להיטיב עם הציבור הישראלי עצמו. תושביך קודמים לעולים חדשים.  

החשש הוא שמהלכים אלו יובילו לעלייה בגירעון, אם כי חייבים להגיד שהגירעון בשליטה, ולמרות מלחמה של שנתיים ישראל התבררה כחזקה מאוד כלכלית. הפגיעה בנתונים הכלכליים היא לא אנושה כפי שיכול היה להיות. אין כלכלן אחד שחושב שהנתונים הכלכליים בהינתן השנתיים האחרונות, הם לא הפתעה לטובה. לכן, דווקא בהינתן הצמיחה של אחרי המלחמה כפי שצופים כלכלנים וגם בנק ישראל בתחזיות קדימה, עשויות לתמוך ולהשתלב בהורדת מסים.