משקיעים זרים בישראל
צילום: רוי שיינמן

משקיעים זרים התרשמו ממבצע הביפרים ושלחו פקודות קנייה לשוק המקומי; האם זה יימשך?

משקיעים זרים יודעים לזוז מהר - מאמצע ספטמבר ועל רקע ההצלחה הגדולה של צה"ל, הם הפנימו שהאיום של חיזבאללה יורד, והם קנו אגרות חוב ממשלתיות ומניות; מה עוד אפשר ללמוד מהנתונים ועל הטעות של הגופים המוסדיים
רוי שיינמן | (5)

המשקיעים הזרים חוזרים - כך עולה מנתוני בנק ישראל. הנתונים מעידים על כך שההשקעות של תושבי חוץ בישראל רשמו זינוק חד במהלך הרבעון השלישי - יולי עד ספטמבר. נזכיר שבספטמבר חל מפנה בשווקים מיד אחרי מבצע הביפרים המוצלח ובהמשכו חיסול צמרת חיזבאללה. המפנה הזה הביא את המשקיעים הזרים להבין שהאיום של חיזבאללה ככל הנראה לא יתממש וזה התבטא בגידול בהשקעות הזרות. 

אחרי ירידה בהשקעות של תושבי חו"ל בישראל בשנת 2023 ודשדוש במהלך המחצית הראשונה של 2024, ברבעון השלישי זינקו ההשקעות הזרות בישראל ל-11.5 מיליארד דולר, לעומת 3 מיליארד דולר ברבעון השני.

המשקיעים הזרים שעזבו את ישראל עם העלייה בסיכון ובחוסר הוודאות חזרו ברבעון השלישי. ההשקעות בניירות ערך סחירים ברבעון השלישי עמדה על 3 מיליארד דולר, לעומת יציאה של כספים ברבעון השני. ההשקעות הישירות הסתכמו ב-5.6 מיליארד דולר לעומת 6.3 מיליארד דולר ברבעון השני (ההשקעות הישירות לרוב מצריכות מחשבה וזמן והן מבטאות החלטות של רבעונים קודמים). השקעות אחרות של זרים הסתכמו ב-2.8 מיליארד דולר לעומת הוצאה של 2.6 מיליארד ברבעון הקודם. נראה שהנתון הכי מרשים שמבטא את השינוי בתפיסת הסיכון של ישראל הוא ההשקעות בניירות ערך סחירים. 

 

מה זה אומר על הכלכלה הישראלית?

הנתונים אומנם מעידים על אמון גובר של המשקיעים הזרים בישראל, וזה מתחבר לירידה בתשואות האג"ח השקליות ולירידה בסיכון דרך מכשירי ה-CDS שמבטאים את פרמיית הסיכון. זו ירדה מכ-200 נקודות לכ-100 נקודות.

האם המגמה הזו תימשך? לכאורה נראה שכן, אבל צריך לזכור ששוק המניות זינק ב-23% מאז אמצע ספטמבר והוא עלה יותר מאשר המדדים המובילים בוול סטריט. כלומר, הסיכון ירד והמשקיעים הזרים הזריזים כבר עשו זאת מיד עם הפנמה שישראל מחסלת את חיזבאללה. עכשיו בשביל חלק מהם זה כבר אולי יקר. אבל בשוק האג"ח בהינתן שצפויה הפחתת ריבית, ויהיו ככל הנראה רווחי הון, משקיעים זרים כנראה עשויים לראות הזדמנות. 

במקביל, צריך כמובן לזכור שיש סיכונים. ראשית יש את הסיכונים הגיאופוליטיים בהקשר של המלחמה, שעדיין נמשכת ויכולה להתפתח לכיוונים לא צפויים, אבל יש גם את הסיכונים של היום שאחרי - איך מטפלים בגירעון הענק, איך מעבירים את התקציב, איזו תוספת מאשרים לתקציב הביטחון ויש כמובן את הסיכון שנובע מהמחלוקת הפנימית והשבר הגדול. השאלה הגדולה היא האם נצליח לאחות אתך השבר, בלי מלחמה פנימית? היא אולי מסוכנת יותר מהמלחמה החיצונית. 

מצד שני - ישראלים משקיעים יותר בחו"ל

קיראו עוד ב"בארץ"

ודווקא כשהמשקיעים הזרים מגדילים כאן השקעות ונתמקד בהשקעות הסחירות, משקיעים ישראלים יוצאים החוצה. השקעות של ישראלים בניירות ערך זרים (בעיקר דרך גופים מוסדיים) גדלו ל-5.9 מיליארד דולר, לעומת 5.6 מיליארד דולר ברבעון הקודם. 

סה"כ המשקיעים הישראלים הוציאו ברבעון השלישי 15.5 מיליארד דולר, לעומת 11.9 מיליארד דולר ברבעון הקודם, ולעומת 3.3 מיליארד דולר ברבעון המקביל. הזרמת הכספים לחו"ל היא ברורה לאור העובדה שהשוק הישראלי הסחיר קטן על הגופים המוסדיים שמנהלים לנו את הפנסיה, גמל, השתלמות ועוד. אבל העובדה שברבעון השלישי קצב ההשקעות הולך ועולה לעומת רבעון שני בניגוד למשקיעים הזרים, מראה שהם פספסו את המומנטום ועיתוי החזרה לשוק הישראלי. במקום להגדיל בחו"ל, הם בהחלט יכלו להגדיל הפעם, בהינתן הסיכון שירד, בישראל ולהשיג תשואה טובה יותר. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    דוד 22/12/2024 16:25
    הגב לתגובה זו
    המצב של ישראל מבחינה אסטרטגית טוב לאין שיעור כעת לעומת תחילת המלחמה. אם תושג בקרוב עסקה להחזרת החטופים והחמאס ירד מהעץ הגבוה,ניתן יהיה להגיע להפסקת הלחימה גם בעזה. לדעתי,לאור ההתפתחויות האחרונות בסוריה,חיזבאללה לא יעז להפר את ההסכם שנחתם מול ממשלת לבנון.
  • 4.
    בא 22/12/2024 14:34
    הגב לתגובה זו
    שמחפס מודיעין על החוטים ממש מצחיק ..אותם אנשים שפספסו את אוקטובר והמהפיכה הסורית ..לאירנים והחוטים שלהם יש אידיולוגיה מהמאה ה7 ולכן הם צריכים..בדחיפות ..טכנולוגיה תואמת ..תשתיות גרעין חשמל ונפט לא היו במאה השביעית.!! !
  • 3.
    רן 22/12/2024 13:10
    הגב לתגובה זו
    פחחחחחח הם מכרו בזול והמשקיעים הזרים קנו בזול ועשו בוכטה של כסף. גאון אלטשולר הזה.
  • 2.
    משקיע פרטי 22/12/2024 12:15
    הגב לתגובה זו
    הרי קרנות הגידור הישראליות פועלות לעיתים תחת יישות קיימנית.
  • 1.
    אלון 22/12/2024 11:44
    הגב לתגובה זו
    זה בעיה דמוגרפי ובעקבותיו ממשלתי. התנהלות לא עניינית של שרי אוצר, כלכלה, תחבורה, וחינוך מובילים לתהום.
מטוס אתיחאד (אתיחאד)מטוס אתיחאד (אתיחאד)

טיסה לארה"ב ב-700 דולר: התעופה הבינלאומית חוזרת ומחירי הכרטיסים בנפילה

אחרי חודשים ארוכים מאוד של מונופול ישראלי ומחירי טיסות בשמיים, 60 חברות זרות חוזרות לפעול לנתב"ג והתחרות מתפוצצת; שיקגו ב-720 דולר, הוואנה ב-875, אתונה ב-124 • יונייטד מוסיפה קווים, אתיחאד משלשת טיסות, והאירופאיות נוחתות בהמוניהן

רן קידר |

אחרי חודשים ארוכים של בידוד תעופתי כמעט מוחלט, השמיים נפתחים מחדש. הפסקת האש מביאה עמה מהפך דרמטי בענף התעופה הישראלי: עשרות חברות תעופה זרות מכריזות על חזרה מהירה לנתב"ג, התחרות מתעוררת לתחייה, והמחירים שזינקו לגבהים בלתי נתפסים במהלך הלחימה יורדים ואפילו נופלים. 

השוק הישראלי, שהפך במהלך השנתיים האחרונות לחצר האחורית הפרטית של אל על, ישראייר וארקיע (בעיקר אל על) עומד בפני מהפכה של ממש. עד סוף אוקטובר צפויות לפעול בישראל 60 חברות תעופה, כמעט פי שניים מהמצב לפני חודשיים בלבד. המשמעות המיידית והמוחשית עבור הצרכן הישראלי: ירידה חדה במחירי הכרטיסים, הרחבה משמעותית של היצע הקווים והיעדים.

מלחמת המחירים: הצרכן הישראלי מנצח בגדול

טיסות עם חניית ביניים, שבמהלך המלחמה נחשבו לאופציה בלתי אפשרית בגלל החשש הביטחוני, חוזרות להיות הבחירה החכמה למטייל החסכן. טיסה לשיקגו דרך קופנהגן עם SAS הסקנדינבית מתחילה ב-720 דולר בלבד - מחיר שלא נראה כאן כבר שנתיים. רוצים לממש את החלום האמריקאי ולבלות בלאס וגאס? בריטיש איירווייז מציעה כרטיסים החל מ-715 דולר, כולל מעבר בלונדון. חולמים על הוואנה? איבריה הספרדית תיקח אתכם לשם ב-875 דולר עם חניה קצרה במדריד.

גם ביעדים האירופיים הקרובים המחירים נופלים בצורה דרמטית ומזכירים את התקופה שלפני המשבר: לרנקה בקפריסין מ-170 דולר בלבד, לאתונה העתיקה מ-124 דולר ולפריז עיר האורות החל מ-256 דולר.

יונייטד איירליינס, הראשונה מבין ענקיות התעופה האמריקאיות שחזרה לפעילות מלאה בישראל, לא מסתפקת במה שיש ומרחיבה פעילות. החברה הודיעה על תוספת של ארבע טיסות שבועיות בקו הפופולרי והמבוקש לניו יורק כבר בקיץ הקרוב, מה שיביא את התדירות לשיא של 14 טיסות שבועיות. אבל הבשורה האמיתית והמשמעותית תגיע בנובמבר: חידוש הקווים הישירים לשיקגו ולוושינגטון די.סי, מה שיהפוך את יונייטד לחברה האמריקאית היחידה עם טיסות ישירות לשלושה מרכזים עירוניים מרכזיים בארצות הברית.

מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.