שעון חורף
צילום: טוויטר

המעבר לשעון חורף: יתרונות, חסרונות וההשלכות הכלכליות

במוצאי שבת הקרובה, בין ה-26 ל-27 באוקטובר 2024, ישראל תעבור לשעון חורף. על פי הערכות, העלות הכלכלית של המעבר לשעון חורף מוערכת בכ-350 מיליון שקל למשק הישראלי
אדיר בן עמי | (16)
נושאים בכתבה כלכלה שעון חורף

המעבר לשעון חורף בפתח - במוצאי שבת הקרובה, בין ה-26 ל-27 באוקטובר 2024, ישראל תעבור לשעון חורף, כאשר בשעה 2:00 לפנות בוקר יוזזו מחוגי השעון שעה אחורה לשעה 1:00. מעבר זה מעניק לנו שעת שינה נוספת, אך יש לשינוי גם השפעות כלכליות וחברתיות נרחבות יותר.  

על פי הערכות, העלות הכלכלית של המעבר לשעון חורף מוערכת בכ-350 מיליון שקל למשק הישראלי, בעיקר בשל צריכת חשמל מוגברת ואובדן שעות אור יום פעילות.

 

שעון חורף ושעון קיץ – מה עומד מאחורי המעבר?

המעבר בין שעון חורף לשעון קיץ, וההיפך, הוא מסורת שנמצאת בשימוש בעולם מזה עשרות שנים. המטרה העיקרית של שעון קיץ היא לנצל בצורה טובה יותר את שעות האור ולחסוך בצריכת חשמל, זאת על ידי התאמת שעות הפעילות לשעות האור. שעון החורף, לעומת זאת, מקנה לנו שעות אור בבוקר, אך גם חושף את הערב המוקדם לחשכה.

בישראל, כמו במרבית מדינות אירופה, שעון החורף נמשך מהשבוע האחרון באוקטובר ועד השבוע האחרון במרץ, על פי חוק קביעת הזמן. השעון עצמו אינו משתנה בין השנים, אך ישנם קולות רבים הקוראים לביטול שעון החורף ולמעבר לשעון קיץ קבוע, בדומה ליוזמות שהועלו במדינות אחרות, כמו ארה"ב ומדינות האיחוד האירופי.

 

המשמעות הכלכלית של שעון החורף

המעבר לשעון חורף טומן בחובו השלכות כלכליות על מספר מגזרים. מצד אחד, ישנם תחומים בהם המעבר לשעון חורף נתפס כחיובי. שעת האור הנוספת בבוקר מאפשרת ניצול יעיל יותר של שעות האור במגזר החקלאי ובתחומי עבודה מסוימים. מצד שני, החושך המוקדם גורם לעלייה בצריכת החשמל ובשעות הפעילות, מה שמעמיס על רשתות האנרגיה. לפי נתונים שנמסרו בעבר, החיסכון הכלכלי ששעון קיץ מייצר יכול להגיע לעשרות מיליוני שקלים בשנה במדינות מסוימות.

באופן כללי, ישנם שני צדדים עיקריים במשחק:

תומכי שעון החורף – מדגישים את היתרון של התאמת שעות האור לפעילות הבוקר, דבר שמשפר את פריון העבודה במגזרים כמו חקלאות ותעשייה.

תומכי שעון קיץ קבוע – מצביעים על היתרונות של שקיעה מאוחרת, שיכולה להאריך את שעות הפעילות של עסקים קטנים, מסעדות ותחום הבילוי. עבור עסקים בתחום הפנאי והמסחר, השקיעה המוקדמת בשעון חורף עלולה להוביל לצמצום בכמות הלקוחות ולירידה בהכנסות.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

השפעה על המשק הישראלי – מי מרוויח ומי מפסיד?

התאחדות התעשיינים מתנגדת למעבר לשעון חורף, אשר צפוי להתרחש ביום ראשון הקרוב לפנות בוקר: "העלות למשק מוערכת ב-353 מיליון שקל - כשליש בשל חיסכון באנרגיה ושני שליש בשל יותר מכירות בענפי הבילוי והפנאי" שעון החורף 2024 ייכנס לתוקפו ב-27 באוקטובר, בלילה שבין שבת לראשון.לפני יום 1

מגזרי עבודה רווחיים – תחומים כמו חקלאות, בנייה ותעשייה רואים תועלת מסוימת בשעון החורף, שכן העובדים מתחילים את יום העבודה שלהם עם אור השמש ומסיימים מוקדם יותר.

הפסד למגזר הבידור והקמעונאות – שעון החורף משפיע לרעה על עסקים קטנים בתחום הפנאי, התרבות והבילוי. המסעדות, החנויות ומרכזי הקניות עלולים לסבול מצמצום במספר הלקוחות בשעות הערב המוקדמות בשל החשיכה המוקדמת.

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    החיים 27/10/2024 06:32
    הגב לתגובה זו
    היה משפר לכןולנו את הבריאות הנפשית עובד מצויין בהרבה מדינות בעולם רק אצלנו יש אור מ 5:30 בבוקר, אבל חושך ב 17:00
  • 8.
    עמית 26/10/2024 11:57
    הגב לתגובה זו
    ילד שיוצא ממסגרת צהרון בארבע וחצי ולהורים אין אפשרות לצאת אתו לגינה או לפעילות משפחתית כי כבר חשוך או מי שמסיים עבודה לקראת חמש וחצי ובדכ יצא לריצה בפארק או סתם לשבת עם חברים, צריך לעשות זאת בחושך שעון שממש לא מתאים למדינה המוארת והחמה שלנו.
  • 7.
    אברהם 25/10/2024 08:51
    הגב לתגובה זו
    שעון חורף כשמו כן הוא- מתאימים את השעה בהתאם לעונת החורף הממשמשת ובאה. לטעון שהחשכה מגיעה מוקדם מדי עם המעבר לשעון חורף זו טענה פופוליסטית שהרי גם ככה הימים הולכים ומתקצרים בהתאם ללוח השנה, אז על מה כל ההתרעמות על מעבר של שעה אחת אחורה שגם ככה עם התקצרות שעות האור ביממה הופך להיות לא משמעותי
  • 6.
    איציקי 25/10/2024 07:21
    הגב לתגובה זו
    פעם לא היה שעון קיץ. אחכ היה שעון קיץ אבל החזירו לפני יום כיפור. אחכ עשינו שעון קיץ כמו כל העולם (מרץ-אוקטובר). אולי תרדו מאיתנו כבר ? אני לא רוצה לקום בחושך. לא רוצה להשכיב ילדים לישון באור. תסתכלו מה קורה בכלכותה (בהודו יש אזור זמן אחד לכל תת היבשת). זו דוגמא לשעון קיץ תמידי- מי רוצה אור בתשע בלילה ? מי רוצה חושך בתשע בבוקר ?
  • 5.
    ישי 25/10/2024 00:30
    הגב לתגובה זו
    יש שעון חורף כי הזריחה מתאחרת וחשוך בשעת הקימה של אנשים נורמליים. מאוד פשוט. לא כולם קמים ב9. יש אנשים שמתחילים לעבוד שבע וחצי שמונה ורוצים לקום באור
  • 4.
    יפית 24/10/2024 23:44
    הגב לתגובה זו
    עובדים עליכם בחסות המדינה כדי שתקנו יותר ותעבדו יותר ויש לכם תלונות על הדתיים... בואו, אולי 7% מהחרדים לא עובדים, רוב המוחלט של הדתיים עובדים יופי יופי אז מספיק עם השטויות.
  • 3.
    שי 24/10/2024 22:46
    הגב לתגובה זו
    דתיים מתפללים שחרית באור יום ולכן לא יכולים להתחיל את יום העבודה בשעה סבירה ללא שעון חורף. בתור מדינב יהודית, הגיוני מאוד להתחשב בצורך הזה.
  • יהדות זה גם לאום, לא רק דת. הגיוני להתחשב בכלל הציבור! (ל"ת)
    דת זו בחירה אישית 25/10/2024 12:30
    הגב לתגובה זו
  • יעקב 24/10/2024 23:10
    הגב לתגובה זו
    אבל אני ועוד רבים אחרים לא רוצים שהם ילכו בחושך לגן או למעון. אתה אולי רוצה לבלות עד שעה מאוחרת יערב לך.
  • מריה 24/10/2024 23:09
    הגב לתגובה זו
    ושהחרדים יתגייסו לצבא
  • גם לא דתיים לא רוצים לקום בחושך. (ל"ת)
    hhksrho sunsuo 24/10/2024 22:51
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בת אל 24/10/2024 22:17
    הגב לתגובה זו
    צריך לסלק את הגרנדמייזר הדתי הארור
  • יהודי וישראלי 25/10/2024 03:09
    הגב לתגובה זו
    את שבכל כתבה שעולה כאן את יוצאת על דתיים. תטפלי במרמור במקום לבלות שעות בתגובות בביזפורטל.
  • בלי הדת לא היינו פה אלא נעלמים בין הגויים (ל"ת)
    שלמה 24/10/2024 23:10
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 24/10/2024 21:33
    הגב לתגובה זו
    במקום שיפגעו בציבור שהשנה לא יעברו לשעון חורף והנה 350 מיליון שקלים חיסכון למשק
  • שפן ניסויים 25/10/2024 07:50
    הגב לתגובה זו
    ונרוויח מיליארדים. זה הבלוף שעליו נשענים המחרטטים של מעברי השעון. אגב בארץ עד שנות השבעים היה שעון אחיד.
חומוס
צילום: רותם ליברזון

כמה מנות חומוס צריך למכור כדי להעלים הכנסות של כ-4 מיליון שקל?

רשות המסים הגישה כתב אישום חמור נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות, בטענה שבמשך שלוש שנים דיווח על מחצית בלבד ממחזור עסקיו; לפי האישום, המע"מ שלא שולם עומד על יותר מ־700 אלף שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמות מס

בפרשה נוספת של העלמת הכנסות, הגישה רשות המסים כתב אישום נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות בת"א, נתניה ומודיעין, ונגד החברה שבבעלותו “יגאל פדלון מסעדות בע"מ”. על פי כתב האישום, בין השנים 2022 ל-2025 ביצע הנאשם עסקאות בהיקף כולל של מעל 9 מיליון שקל, אך דיווח לרשות המסים על עסקאות בהיקף של כ־4.8 מיליון שקל בלבד. בכך, נטען, השמיט פדלון עסקאות בסכום כולל של למעלה מ-4 מיליון שקל, תוך ניהול פנקסי חשבונות כוזבים והגשת דוחות כוזבים לרשות המסים. 

סכום המע"מ שנמנע מהמדינה כתוצאה מהשמטת העסקאות מוערך ביותר מ־700 אלף שקל, והוא מבוסס על נתונים כוזבים שהוגשו במשך 38 דוחות תקופתיים לרשות המסים, במטרה להתחמק מתשלום מס אמת.

מבט על הנתונים שצורפו לכתב התביעה מראה כי הממוצע החודשי עליו דיווח פדלון היה כ-125,000 שקל ואילו הממוצע החודשי שעליו לא דיווח היה כמעט 112,00 שקל. 

אם נעשה חישוב קצר, ונשערך שהזמנה ממוצעת של לקוח היא כ-50 שקלים, נראה שמדובר בכ-2250 לקוחות שעברו מדי חודש ברשת ולא דווחה עליהם הכנסה. בחישוב יומי ובחלוקה לשלושת הסניפים, מדובר על כ-25 לקוחות מדי יום בכל אחד מהסניפים שלא דווחו עבורם הכנסות. כמובן שזהו מידע משוערך בלבד, אבל הוא נותן סדר גודל לגבי היקף ההעלמות שבהן מואשם פדלון. 

רשת "חומוסים" נפתחה לפני כ-20 שנה במודיעין, ומאז התרחבה. הרשת מציעה אתר אינטרט, אפליקציה בחנות אפל ועובדת עם אפליקציות משלוחים חיצונית כגון וולט ותן ביס. ניתן רק לשער שהסכומים שלא דווחו לא עברו דרך הערוצים הדיגיטליים.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות
דעה

הרחבת מודל "העסק הזעיר" עלולה לעלות למדינה מאות מיליונים ולפגוע בעצמאיים עצמם

ההצעה של רשות המסים להגדיל את תקרת ה"עסק הזעיר" ל-300 אלף שקל מצטיירת אולי כהקלה לעצמאים, אבל בפועל תעלה למדינה מאות מליונים ותפגע באותם נהנים בקבלת משכנתה והחזרי מס
אריאל פטל |
נושאים בכתבה רשות המסים

לאחרונה פורסם כי שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים מציע להרחיב את הפטור ממס לעסקים עם מחזור של עד 300 אלף שקל, בעקבות הצלחת הפטור הקודם לעסקים עד 120 אלף שקל. ההצעה נועדה להקל על נישומים ולצמצם את הבירוקרטיה. כעת, רשות המסים תוכל לגבות מס נמוך יותר מעסקים אלו, תוך שמירה על גבייה יעילה. התנאים להמשך המהלך כוללים גבייה מרשימה ותחזיות צמיחה חיוביות.

בואו ונעשה קצת סדר. 

החל משנת 2024 נקבע מושג חדש שנקרא "עסק זעיר" לעניין מס הכנסה. 

מי שיכול להירשם כ"עסק זעיר" הוא מי שמחזור הכנסותיו השנתי (לא רווח) הוא עד 120,000 שקל. אותו עסק זעיר יכול להיות עוסק פטור או עוסק מורשה לעניין מע"מ, מה שחשוב זה מחזור ההכנסות השנתי. 

מי שרשום כ"עסק זעיר" מקבל מהמדינה שתי סוכריות:

1. 30% ממחזור ההכנסות שלו מהוות הוצאות מוכרות באופן אוטומטי, מבלי שהוא נדרש להוכיח תשלום וללא צורך לשמור אסמכתאות להוצאות. 

2. פטור מהגשת דוח שנתי למס הכנסה ופטור מהגשת הצהרת הון, כך שנתוני הדיווח לא ייבדקו. 

כ-40-45 אלף עוסקים שעונים להגדרה כבר נרשמו לסיווג החדש. במקרים רבים מאוד מדובר בנותני שירותים, כגון: מורים פרטיים, נגנים, מטפלים ברפואה משלימה ועוד, שאין להם באמת הוצאות בהיקף של 30% וגם לא 20% אלא 10% לכל היותר. 

כעת, מנהל רשות המסים מבקש להרחיב את מודל ה"עסק זעיר" כך שיוגדל סכום ההכנסות השנתי ל-300 אלף שקל במקום 120 אלף שקל, אלא שבהצעה קיימת התעלמות מוחלטת ממספר השפעות שליליות משמעותיות  שעלולות לעלות לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים ולציבור שמסווג כעסק זעיר הרבה מאוד כסף והמידע נסתר מהם ולכן, אני מתנגד נחרצות למהלך המוצע מהסיבות הבאות:

ראשית, לא פורסמה העלות הצפויה למהלך, הלא היא "השתתפות המדינה" בהפחתת מס הכנסה וביטוח לאומי למי שמחזור ההכנסות השנתי שלהם הוא עד 300 אלף שקל. בהעדר המידע, לא ניתן לקבוע אם המהלך כלכלי לקופת המדינה?

תהיה פגיעה בתגמולים שישולמו מביטוח לאומי כתוצאה מרווח חייב במס נמוך בעשרות אחוזים מהרווח ה"אמיתי" ובעיקר: