המעבר לשעון חורף: יתרונות, חסרונות וההשלכות הכלכליות

במוצאי שבת הקרובה, בין ה-26 ל-27 באוקטובר 2024, ישראל תעבור לשעון חורף. על פי הערכות, העלות הכלכלית של המעבר לשעון חורף מוערכת בכ-350 מיליון שקל למשק הישראלי
אדיר בן עמי | (16)
נושאים בכתבה כלכלה שעון חורף

המעבר לשעון חורף בפתח - במוצאי שבת הקרובה, בין ה-26 ל-27 באוקטובר 2024, ישראל תעבור לשעון חורף, כאשר בשעה 2:00 לפנות בוקר יוזזו מחוגי השעון שעה אחורה לשעה 1:00. מעבר זה מעניק לנו שעת שינה נוספת, אך יש לשינוי גם השפעות כלכליות וחברתיות נרחבות יותר.  

על פי הערכות, העלות הכלכלית של המעבר לשעון חורף מוערכת בכ-350 מיליון שקל למשק הישראלי, בעיקר בשל צריכת חשמל מוגברת ואובדן שעות אור יום פעילות.

 

שעון חורף ושעון קיץ – מה עומד מאחורי המעבר?

המעבר בין שעון חורף לשעון קיץ, וההיפך, הוא מסורת שנמצאת בשימוש בעולם מזה עשרות שנים. המטרה העיקרית של שעון קיץ היא לנצל בצורה טובה יותר את שעות האור ולחסוך בצריכת חשמל, זאת על ידי התאמת שעות הפעילות לשעות האור. שעון החורף, לעומת זאת, מקנה לנו שעות אור בבוקר, אך גם חושף את הערב המוקדם לחשכה.

בישראל, כמו במרבית מדינות אירופה, שעון החורף נמשך מהשבוע האחרון באוקטובר ועד השבוע האחרון במרץ, על פי חוק קביעת הזמן. השעון עצמו אינו משתנה בין השנים, אך ישנם קולות רבים הקוראים לביטול שעון החורף ולמעבר לשעון קיץ קבוע, בדומה ליוזמות שהועלו במדינות אחרות, כמו ארה"ב ומדינות האיחוד האירופי.

 

המשמעות הכלכלית של שעון החורף

המעבר לשעון חורף טומן בחובו השלכות כלכליות על מספר מגזרים. מצד אחד, ישנם תחומים בהם המעבר לשעון חורף נתפס כחיובי. שעת האור הנוספת בבוקר מאפשרת ניצול יעיל יותר של שעות האור במגזר החקלאי ובתחומי עבודה מסוימים. מצד שני, החושך המוקדם גורם לעלייה בצריכת החשמל ובשעות הפעילות, מה שמעמיס על רשתות האנרגיה. לפי נתונים שנמסרו בעבר, החיסכון הכלכלי ששעון קיץ מייצר יכול להגיע לעשרות מיליוני שקלים בשנה במדינות מסוימות.

באופן כללי, ישנם שני צדדים עיקריים במשחק:

תומכי שעון החורף – מדגישים את היתרון של התאמת שעות האור לפעילות הבוקר, דבר שמשפר את פריון העבודה במגזרים כמו חקלאות ותעשייה.

תומכי שעון קיץ קבוע – מצביעים על היתרונות של שקיעה מאוחרת, שיכולה להאריך את שעות הפעילות של עסקים קטנים, מסעדות ותחום הבילוי. עבור עסקים בתחום הפנאי והמסחר, השקיעה המוקדמת בשעון חורף עלולה להוביל לצמצום בכמות הלקוחות ולירידה בהכנסות.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

השפעה על המשק הישראלי – מי מרוויח ומי מפסיד?

התאחדות התעשיינים מתנגדת למעבר לשעון חורף, אשר צפוי להתרחש ביום ראשון הקרוב לפנות בוקר: "העלות למשק מוערכת ב-353 מיליון שקל - כשליש בשל חיסכון באנרגיה ושני שליש בשל יותר מכירות בענפי הבילוי והפנאי" שעון החורף 2024 ייכנס לתוקפו ב-27 באוקטובר, בלילה שבין שבת לראשון.לפני יום 1

מגזרי עבודה רווחיים – תחומים כמו חקלאות, בנייה ותעשייה רואים תועלת מסוימת בשעון החורף, שכן העובדים מתחילים את יום העבודה שלהם עם אור השמש ומסיימים מוקדם יותר.

הפסד למגזר הבידור והקמעונאות – שעון החורף משפיע לרעה על עסקים קטנים בתחום הפנאי, התרבות והבילוי. המסעדות, החנויות ומרכזי הקניות עלולים לסבול מצמצום במספר הלקוחות בשעות הערב המוקדמות בשל החשיכה המוקדמת.

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    החיים 27/10/2024 06:32
    הגב לתגובה זו
    היה משפר לכןולנו את הבריאות הנפשית עובד מצויין בהרבה מדינות בעולם רק אצלנו יש אור מ 5:30 בבוקר, אבל חושך ב 17:00
  • 8.
    עמית 26/10/2024 11:57
    הגב לתגובה זו
    ילד שיוצא ממסגרת צהרון בארבע וחצי ולהורים אין אפשרות לצאת אתו לגינה או לפעילות משפחתית כי כבר חשוך או מי שמסיים עבודה לקראת חמש וחצי ובדכ יצא לריצה בפארק או סתם לשבת עם חברים, צריך לעשות זאת בחושך שעון שממש לא מתאים למדינה המוארת והחמה שלנו.
  • 7.
    אברהם 25/10/2024 08:51
    הגב לתגובה זו
    שעון חורף כשמו כן הוא- מתאימים את השעה בהתאם לעונת החורף הממשמשת ובאה. לטעון שהחשכה מגיעה מוקדם מדי עם המעבר לשעון חורף זו טענה פופוליסטית שהרי גם ככה הימים הולכים ומתקצרים בהתאם ללוח השנה, אז על מה כל ההתרעמות על מעבר של שעה אחת אחורה שגם ככה עם התקצרות שעות האור ביממה הופך להיות לא משמעותי
  • 6.
    איציקי 25/10/2024 07:21
    הגב לתגובה זו
    פעם לא היה שעון קיץ. אחכ היה שעון קיץ אבל החזירו לפני יום כיפור. אחכ עשינו שעון קיץ כמו כל העולם (מרץ-אוקטובר). אולי תרדו מאיתנו כבר ? אני לא רוצה לקום בחושך. לא רוצה להשכיב ילדים לישון באור. תסתכלו מה קורה בכלכותה (בהודו יש אזור זמן אחד לכל תת היבשת). זו דוגמא לשעון קיץ תמידי- מי רוצה אור בתשע בלילה ? מי רוצה חושך בתשע בבוקר ?
  • 5.
    ישי 25/10/2024 00:30
    הגב לתגובה זו
    יש שעון חורף כי הזריחה מתאחרת וחשוך בשעת הקימה של אנשים נורמליים. מאוד פשוט. לא כולם קמים ב9. יש אנשים שמתחילים לעבוד שבע וחצי שמונה ורוצים לקום באור
  • 4.
    יפית 24/10/2024 23:44
    הגב לתגובה זו
    עובדים עליכם בחסות המדינה כדי שתקנו יותר ותעבדו יותר ויש לכם תלונות על הדתיים... בואו, אולי 7% מהחרדים לא עובדים, רוב המוחלט של הדתיים עובדים יופי יופי אז מספיק עם השטויות.
  • 3.
    שי 24/10/2024 22:46
    הגב לתגובה זו
    דתיים מתפללים שחרית באור יום ולכן לא יכולים להתחיל את יום העבודה בשעה סבירה ללא שעון חורף. בתור מדינב יהודית, הגיוני מאוד להתחשב בצורך הזה.
  • יהדות זה גם לאום, לא רק דת. הגיוני להתחשב בכלל הציבור! (ל"ת)
    דת זו בחירה אישית 25/10/2024 12:30
    הגב לתגובה זו
  • יעקב 24/10/2024 23:10
    הגב לתגובה זו
    אבל אני ועוד רבים אחרים לא רוצים שהם ילכו בחושך לגן או למעון. אתה אולי רוצה לבלות עד שעה מאוחרת יערב לך.
  • מריה 24/10/2024 23:09
    הגב לתגובה זו
    ושהחרדים יתגייסו לצבא
  • גם לא דתיים לא רוצים לקום בחושך. (ל"ת)
    hhksrho sunsuo 24/10/2024 22:51
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בת אל 24/10/2024 22:17
    הגב לתגובה זו
    צריך לסלק את הגרנדמייזר הדתי הארור
  • יהודי וישראלי 25/10/2024 03:09
    הגב לתגובה זו
    את שבכל כתבה שעולה כאן את יוצאת על דתיים. תטפלי במרמור במקום לבלות שעות בתגובות בביזפורטל.
  • בלי הדת לא היינו פה אלא נעלמים בין הגויים (ל"ת)
    שלמה 24/10/2024 23:10
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 24/10/2024 21:33
    הגב לתגובה זו
    במקום שיפגעו בציבור שהשנה לא יעברו לשעון חורף והנה 350 מיליון שקלים חיסכון למשק
  • שפן ניסויים 25/10/2024 07:50
    הגב לתגובה זו
    ונרוויח מיליארדים. זה הבלוף שעליו נשענים המחרטטים של מעברי השעון. אגב בארץ עד שנות השבעים היה שעון אחיד.
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.