חן גולן נקסט ויזן
צילום: יחצ

אחרי זינוק של פי 8 - מה יהיה הצעד הבא של נקסט ויז'ן?

חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן נבחר על ידי גולשי ביזפורטל לנבחרת אנשי השנה; בוועידת ההשקעות הוא מפרט על העזרה של נקסט ויז'ן לצה"ל, על התכנון להמשך ועל ה-DNA של החברה
רוי שיינמן | (1)

חן גולן יו"ר דירקטוריון נקסט ויז'ן -1.08% היה יחסית אנונימי עד לפני שנה, אבל בשנה שעברה החברה שהקים הפכה לאהודת המשקיעים עם תשואה של מעל פי 3 כשמתחילת השנה היא מוספיה 33% למחיר של מעל 40 שקל למניה ושווי של 3.2 מיליארד שקל. הזינוק במניה נובע מגידול מרשים בפעילות ובצבר. נקסט ויז'ן היא חברה ביטחונית ולא "סתם" ביטחונית. היא במקום שמתברר כעת במלחמה בעזה (בהמשך למלחמה ברוסיה-אוקראינה) כאחד החשובים ביותר - תחום הרחפנים.

האמת, ונחמיא קצת לעצמנו - שלפני שנתיים ושלושה חודשים הגדרנו אותה כמעניינת -  - חברת צמיחה במחיר שפוי? האם נקסט ויז'ן היא הזדמנות. היא עלתה מאז פי 8, אבל הזינוק הזה הוא הרבה מעבר להזדמנות בשל מחיר שפוי. הוא מבול של ביקושים בשל יכולות מכניות וטכנולוגיות ובום גדול בתחום הרחפנים. 

נקסט ויזן הצליחה לייצר מצלמות יציבות לרחפנים וזה לא עניין של מה בכך. זה ההבדל בין פגיעה לפספוס, זה ההבדל בין מודיעין איכותי לכשל מודיעיני. זה הביא לביקושים עצומים למוצרי החברה, תוצאות משובחות, אבל זה גם מעלה שאלה חשובה - האם זה יכול להימשך? שוק צומח וגדל מביא מתחרות. חן גולן, שנבחר על ידי גולשי ביזפורטל לאחד מאנשי השנה בזכות יכולתו להביא חברה של עשרות בודדות למיליארדים ועל רקע השנה האחרונה המדהימה בתוצאות ובשוק ההון, לא מודאג. הוא סבור שהיכולות של החברה מספיק חזקות, שגודל השוק והצמיחה בו פנומנליים והוא מספק הערכה חיובית גם להמשך. 

גולן נשאל במסגרת וועידת ההשקעות של ביזפורטל אם היכולות של החברה תורמות לצה"ל במלחמה וענה - "כמובן. נקסט ויז'ן מפתחת פתרון צילומי לכלים אוויריים וזה חלק מהציוד שצה"ל משתמש בו בלחימה.  אנחנו נותנים עדיפות ראשונה לאספקת הזמנות בזמן המלחמה ללקוחות ישראלים. אנחנו תגברנו את הייצור בשנה האחרונה במקביל לעלייה במכירות שלנו בכל העולם".

הפכתם מחברה קטנה יחסית לחברה מובילה בתחום וגדולה יחסית. יכול לדבר על השינוי בשנה האחרונה מבחינתך?

"אני פה היום כנציג של נקסט ויז'ן.  הזכייה היא של כל החברה. יש לנו הנהלה מאוד חזקה ועובדים שעושים כל הזמן עבודה טובה ואת מה שצריך כדי שנוכל להמשיך ולצמוח. אנחנו ב-DNA אוהבים להיות לידרים, להוביל את השוק במה שאנחנו עושים. אנחנו מתמקדים בפיתוח אנחנו מפתחים כל הזמן טכנולוגיות חדשות כדי להוביל את השוק ולשמור על ההובלה. בשנה שעברה הביצועים השתפרו מאוד וזה שילוב של הביקושים הגדולים בעולם והיכולות הטכנולוגיות הטובות שלנו.

"האתגר הגדול שלנו הוא להמשיך ולהגדיל מכירות, לצמוח. צמחנו בשלוש שהנים האחרונות במעל 70% בכל שנה ואנחנו רוצים לשמור על המומנטום".

איפה תהיו בעוד שנתיים-שלוש מהיום?

"מאוד קשה להמשיך לצמוח במספרים שדיברתי עליהם לאורך הרבה שנים. אנחנו מבינים שאנחנו צריכים להתמקד בפעילות של רכישות M&A כדי לא לבסס את הצמיחה שלנו רק על צמיחה אורגנית למרות שהעולם של הרחפנים רק בתחילת הדרך. לדעתחי אנחנו בשליש הראשון של הצמיחה. אבל נצטרך למצוא את הרכישה הנכונה ולשלב אותה בנקסט ויז'ן ולהמשיך לגדול יחד איתה". 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    פוטנציאל אדיר. בהצלחה (ל"ת)
    ליזי 18/02/2024 08:17
    הגב לתגובה זו
ח"כ קטי שטרית בדיוני הועדה לזכויות הילד קרדיט: מתוך אתר הכנסתח"כ קטי שטרית בדיוני הועדה לזכויות הילד קרדיט: מתוך אתר הכנסת

"מצב חירום ממשי": 80% מהמטפלות במעונות היום לא קיבלו את השכר המגיע להן

לפני שנתיים סוכם כי המדינה תממן העלאת השכר למטפלות במעונות היום בעלות של כחצי מיליארד שקלים, אך בפועל 80% מהמטפלות לא קיבלו אותו ורק כעת נערכת בדיקה לאן נעלמו הכספים
הדס ברטל |
נושאים בכתבה חינוך כנסת

הבוקר קיימה הוועדה לזכויות הילד ישיבה הנוגעת למעונות היום וקיבלה לידיה את הנתונים המבהילים הבאים: על-פי הערכות של משרד העבודה והרווחה חסרות כיום כ-3,000 מטפלות במערכת, ובדוח של המכון הישראלי לחינוך בגיל הרך לשנת 2024 נמסר כי למעלה מ־500 מעונות יום נסגרו ב-שנים האחרונות בשל מחסור בכוח אדם מקצועי. בישיבה דיווח נציג משרד האוצר כי בבדיקה שביצעו בשנת תשפ״ד נמצא כי יותר מ-80% מהמטפלות לא קיבלו את השכר שנקבע למקצוע. מי שהציג את הדברים היה נציג משרד האוצר, רום אריאב, נתונים שגרמו להפתעה בקרב חברי הכנסת ונציגי הארגונים. לדבריו, שיעור התחלופה של המטפלות זהה במעונות המפוקחים ("מעונות סמל") ובמעונות הפרטיים, מה שלדעתו מעיד כי ייתכן והבעיה איננה נובעת רק מגובה השכר אלא מפרמטרים נוספים כמו סביבת העבודה, תנאי העסקה, עומס, או חוסר בליווי מקצועי. 

אריאב הוסיף כי ביוני 2023 עודכן המחיר המפוקח למעונות בשל העלאה ניכרת בשכר המטפלות, ובאותה שנה הוחלט במשותף בין משרד החינוך למשרד האוצר כי המדינה תממן את מלוא העלאת התעריף סכום של יותר מחצי מיליארד שקלים. אולם, הבדיקה שנערכה בשנת תשפ״ד נמצא כי מעל 80% מהמטפלות לא קיבלו בפועל את השכר שנקבע, למרות שהכספים הועברו לארגונים המפעילים את המעונות. נציג האוצר הבהיר כי לפי שיטת התקצוב הנוכחית, הסבסוד במעונות ניתן להורים והארגונים מהווים רק צינור להעברת הכסף אך ציין כי בימים אלה נערכת בדיקה מעמיקה גם לשנת תשפ״ה כדי להבין לאן זרמו התקציבים.

דבריו של אריאב עוררו תגובה חריפה מצד יו״ר הוועדה, ח״כ קטי שטרית (ליכוד), שאמרה כי היא “נדהמת לשמוע שהכסף שיועד להעלאת שכר המטפלות לא הגיע ליעדו”. לדבריה, “לא ייתכן שהמדינה תקצה מאות מיליונים לשיפור תנאי העובדות אך בפועל הכסף יישאר בידי הארגונים. לפי הנתונים שעלו בוועדה, כמעט 80% מהמעונות לא העבירו את התוספת לשכר המטפלות. אני דורשת ממשרד האוצר לספק תשובות ברורות ולברר מי הגוף שאמור לפקח על עמידה בכללי הסבסוד. מדובר באזלת יד במקרה הטוב, ובעבירה של ממש במקרה הרע”. שטרית הדגישה כי הוועדה דורשת להצמיד את שכר המטפלות לשכר הסייעות בגני הילדים, ולבחון אפשרות להעביר את התשלומים ישירות דרך הרשויות המקומיות ולא דרך הארגונים המפעילים, כדי להבטיח שהכסף הציבורי יגיע ליעדו.

שטרית הוסיפה כי "האחריות והפיקוח על גילאי אפס עד 3 איננה רק עניין של חינוך,  זו משימה לאומית. לצערי, מערכת המעונות לגיל הרך מצויה כיום במצוקה קשה של כוח אדם, מדובר במצב חירום ממשי ”.


במסגרת הדיון הציעה שטרית לתעדף את ענף החינוך לגיל הרך מבין תחומי השירות הלאומי-אזרחי. מנכ״ל רשות השירות הלאומי‑אזרחי, ראובן פינסקי, השיב כי ישנם כ-20,000 צעירים המשרתים בשירות הלאומי כיום מתוכם רק עשרות בודדות משרתות במעונות והדגיש כי אין מאגר בלתי נדלה של מתנדבים שניתן להעביר באופן אוטומטי למעונות היום. גם ראש עיריית מעלה אדומים, גיא יפרח, הזהיר: “אם לא יקרה משהו משמעותי, בשנה הקרובה לא יהיה עוד מערך גיל הרך ואתם תראו הורים שלא הולכים לעבודה בגלל זה”. ח״כ סימון דוידסון (יש עתיד) אף הזהיר: “אנחנו רגע לפני להביא עובדים זרים שיטפלו בילדים שלנו.”