בצלאל סמוטריץ
צילום: דוברות משרד האוצר

סמוטריץ' הציג את תוספת התקציב ל-2024: "ביטחון חזק הוא מנוע לכלכלה"

מגבלת ההוצאה הממשלתית המוצעת לשנת 2024 עומדת על כ-584 מיליארד שקל, יותר מ-70 מיליארד שקל מהתקציב שאושר במאי 2023, ובהתאמה בהצעת התקציב הנוסף מוצע להגדיל את יעד הגירעון ל-6.6%

דור עצמון | (1)

בהצעת התקציב המעודכנת שהוגשה הבוקר לאישור ועדת הכספים של הכנסת מוצע כי מגבלת ההוצאה הממשלתית לשנת 2024 תהיה 584.1 מיליארד שקל. על פי ניתוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בעקבות ההוצאות המלחמה, תקציב מגבלת ההוצאה גבוהה מהתקציב שאושר במאי 2023 ב-70.4 מיליארד שקל (14%), ובהתאמה בהצעת התקציב הנוסף מוצע להגדיל את יעד הגירעון בשנת 2024 ל-6.6%.

בהשוואה לתקציב שאושר במאי 2023, תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה בהצעת התקציב גבוה ב-59.9 מיליארד שקל (124%), ומסגרת ההרשאה להתחייב בהצעת התקציב גבוהה ב-52.7 מיליארד שקל (35%).

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "האירועים האחרונים מביאים אותנו לתקציב אנחנו שמים את המילואימניקים במרכז, עם הסדירים, עם העורף והגב שהם מקבלים מהמשפחות, זה משהו שנושא עבור כולנו, הרוח הישראלית. זה נמצא גם בתקציב הזה, כל מה שנוגע למילואימניקים לא נחסוך, תקענו בתקציב הזה 9 מיליארד שקל, ואם זה יעלה יותר, יעלה יותר. בשביל כלכלה צריך ביטחון ובשביל זה צריך ביטחון".

"היו לי 3 אתגרים בהנחת התקציב הזה, הראשון זה לספק את כל צרכי המלחמה, בחזית ובעורף עד לניצחון, גם ששמנו את התקציב המתוקן ל-23, אמרתי שאני הולך על מדיניות מרחיבה. המלחמה הזו התחילה בצורה קשה מאוד, אנחנו צריכים לבנות את המדיניות הכלכלית כדי לבשר לתושבי הדרום, למילואימניקים ולכולם שיש פה מדינה, ושיש מי שמחזיק אותך בתקופת משבר", הוסיף השר סמוטריץ'. "עם זאת במציאות פיסקלית אין מתנות חינם, ותראו שביצענו צעדי התכנסות גם בתקציב הנוכחי לשנת 2024, ויותר חשוב צעדים לתקציבים של 25' והלאה, זה מסמל לשווקים ולציבור אחריות, ולהבנה שנכון יש מלחמה ויש צרכים ואנחנו עושים את זה, אבל אנחנו צריכים לעשות זאת באיזונים פיסקליים".

"הדבר השלישי, ויש שצחקו עלי שאמרתי את זה, יש לעשות את זה באחדות, אני מאמין בזה לא באמירה מהפנים לחוץ, תקציב תמיד יש בו מחלוקת, כי זה משקף סדרי עדיפויות, זה בסדר ויש תפיסות שונות וסדר עדיפויות שונות בצדדים שונים של הפוליטיקה, ואם הייתי נותן למחנה שלי או השני לקצץ איפה שמבחינתו פחות חשוב, זה קל, אבל אמרתי שאני לא עושה את זה בזמן מלחמה. אין קיצוץ בדברים לא חשובים, הכל חשוב, יש חשוב יותר, זה דורש קיצוצים קשים וכל הסקטורים וכל המשרדים חווים זאת, השתדלתי שזה יהיה מאוזן".

"לא יהיה קיצוץ בתנועות הנוער, נשלים אותו. קיצוץ רוחבי הלך גם למקומות לא נכונים ונתקן את זה. נעשה את זה מכובד וענייני, אני מכיר את היו"ר שנים, הוא יודע לתת מקום לכולם, הוא יודע לומר לי בוא נחפש פשרה ופתרון שכולם ירגישו חלק. בתקציב הקודם ישב פה אלכס קושניר, השפענו, נתנו לנו להרגיש שאנחנו חלק, בטח ובטח בעת מלחמה, פי אלף. אפשר להתווכח, על מה שצריך נעשה דיונים, אפשר להעביר את התקציב הזה פה אחד, ואם יחייב אותנו לשינויים, נעשה שינויים".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    איך בטחון חזק עם מליון חרדים ללא ליבה,זה מנוע לכלכלה ? (ל"ת)
    דידי 13/02/2024 14:20
    הגב לתגובה זו
בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.