גובה העמלות הממוצע לחודש לניהול חשבון עו"ש - 28.5 שקל, עלייה של 5%
הפיקוח על הבנקים פרסם היום את הדיווח התקופתי אודות מחירי השירותים הבנקאיים הנפוצים למשקי הבית למחצית ראשונה לשנת 2023. בדיווח צוין כי יחס הכנסות מעמלות לסך נכסי המערכת הבנקאית נמצא במגמת ירידה מצטברת, שהחלה לאחר רפורמת העמלות בשנת 2008, ועד היום נרשמה ירידה בשיעור מצטבר של כ-46%. ירידה זו מיוחסת, בין היתר, למכלול המצטבר של פעולות הפיקוח בנושאי עמלות בשנים האחרונות.
בנוסף, בדוח צוין כי במחצית הראשונה לשנת 2023 חלה עלייה קלה ביחס בין סך ההכנסות מעמלות לסך נכסי המערכת הבנקאית. עלייה זו מושפעת בעיקר מגידול בהיקף העמלות הנגבות מעסקים גדולים, כתוצאה מגידול בהיקף הפעילות. בנוסף נרשם גידול בהכנסות מעמלות הנגבות מפעילות מט"ח וכרטיסי אשראי (כולל עסקים גדולים). מנגד, חלה ירידה בעמלות הנגבות מיחידים ועסקים קטנים בגין פעילות בניירות ערך ואשראי.
העלות הממוצעת של ניהול חשבון העו"ש והחזקת כרטיסי חיוב לחשבון עמדה במחצית הראשונה של שנת 2023 על 28.5 שקל בחודש (עלייה של 1.3 שקל בחודש בהשוואה לשנת 2022). העלייה נבעה בעיקרה מגידול בפעילות של עסקאות במט"ח שביצע הציבור הישראלי באמצעות כרטיסי חיוב.
- 1.חצי מהאנשים לא משלמים עמלות (ל"ת)האחרים 50 שח 30/01/2024 20:07הגב לתגובה זו
בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
הנגיד רומז על שינוי טון מוניטרי ומותיר פתח להפחתת ריבית כבר בהחלטה הקרובה אם מגמת ההתמתנות באינפלציה תימשך; לצד האופטימיות, הוא מזהיר כי הורדה כזו תחייב אחריות תקציבית והמשך שמירה על היציבות הפיסקלית
בכנס הפיקוח על הבנקים, נגיד בנק ישראל אמיר ירון כלל איתות ברור טון מוניטרי, אם כי כזה שמגיע בליווי זהירות מודעת.
בהתייחסותו לאינפלציה, הנגיד אמר כי בתקופה האחרונה נמשכת מגמת ההתמתנות בעליות המחירים, וכי "המדד האחרון, שהפתיע את השוק כלפי מטה, מהווה התפתחות בכיוון הנכון". לדבריו, גם לאחר תקופת לחימה ממושכת, הפעילות הכלכלית נותרה ערה, עם גידול בהוצאות בכרטיסי אשראי, גיוסי הון מחודש בהייטק ותוצאות חיוביות בבורסה.
השילוב הזה, קרי ירידה באינפלציה במקביל לשיפור בפעילות, הוא בדיוק התנאי שבנק ישראל חיכה לו בחודשים האחרונים. כלומר, אחד החששות המרכזיים היו שהיציאה מהמלחמה תגרור איתה התפרצות אינפלציונית, אך נראה שלא כך המצב, ולמעשה לאור "שגרת המלחמה" שהייתה בחודשים האחרונים למלחמה, נראה שאין שינוי מהותי מצד הצרכנים בישראל.
בין הכוחות שתומכים
בירידת אינפלציה ציין הנגיד את התיסוף בשקל ואת הירידה הצפויה בהיקף גיוס המילואים, שעשויה להקל על שוק העבודה ולהפחית לחצי שכר. מנגד, הוא הזהיר כי שיפור במצב הגיאופוליטי עלול דווקא להוביל לגידול בביקושים, דבר שעלול להצית מחדש לחצי מחירים, אם כי עד כה זה לא המצב בפועל.
בהתייחסות למדיניות עד כה, הנגיד הדגיש כי הצעדים שננקטו עד כה שמרו על אמינות המדיניות, אך גם ציין שעד להחלטת הריבית הבאה יתפרסמו מדד מחירים נוסף ונתוני החשבונאות הלאומית לרבעון השלישי, “שיספקו תמונה בהירה יותר ויאפשרו קבלת החלטה מושכלת ומבוססת נתונים”.
כלומר, הורדה אפשרית, אך רק לאחר שיתקבל אישור נוסף שהאינפלציה מתכנסת ליעד. במילים אחרות, אם לא תהיה הפתעה מהותית במדד אוקטובר שיתפרסם בעוד כשבוע וחצי, הריבית עשויה לרדת כבר בסוף החודש לראשונה מאז ינואר 2024.
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- בנק ישראל השלים את המעבר לתקן EMV, כולל בתחנות דלק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המכשולים במבט קדימה
בהקשר רחב יותר, הנגיד התייחס גם לחוסן המאקרו-כלכלי של ישראל: “בקהילה הבינלאומית מופתעים מהיכולת של המשק הישראלי להציג עמידות יוצאת דופן בשנתיים האחרונות”, אמר, וציין כי החוסן הזה מתבטא גם בירידת פרמיית הסיכון של ישראל ובעליות בבורסה המקומית. למרות שנתוני הרבעון השני היו חלשים יחסית, בין היתר בשל השפעת המלחמה, ברבעון השלישי, וביתר שאת בשבועות האחרונים מאז הפסקת האש, האינדיקטורים הכלכליים מצביעים על התאוששות נאה, עם סימנים ראשונים לצמיחה מחודשת.
