אולי שם מסתתר הכסף שחסר לאוצר: היקף אובדן המזון בישראל בשנת 2022 עמד על כ-23 מיליארד שקל
היקף אובדן המזון בישראל לשנת 2022 נאמד בהיקף של 2.6 מיליון טונות ובשווי של כ- 23.1 מיליארד שקל בשנה. על פי הערכות, בעקבות המלחמה, היקף האובדן יגדל, החוסר במזון יורגש וישפיע ישירות על המחירים ועל מצבם של אלו החיים באי ביטחון תזונתי ובכלל.
הדוח הלאומי לאובדן והצלת מזון מתפרסם זו השנה השמינית ע"י לקט ישראל ו-BDO, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ולראשונה בשיתוף משרד הבריאות. לפי הדוח ניכר כי השפעות המלחמה מחייבות התייחסות להשלכות על אבדן המזון, אי-הביטחון התזונתי בישראל וכדאיות הצלת המזון לאור ההתרחשויות. כ-30% משטחי החקלאות בישראל נמצאים באזורי הקו הראשון של המלחמה. בעוטף עזה, המכונה "אסם התבואה של ישראל", נמצאים כ-20% מכלל שטחי החקלאות, באזור קו העימות בצפון נמצאים כ-10% נוספים משטחי החקלאות בישראל.
אולי מכאן ימצא שר האוצר את הכסף שכל כך חסר לו בתקציב. צילום ניב מוסמן לעמ
37% מהמזון הולך לפח
על פי אומדני הדו"ח, היקף אובדן המזון בישראל לשנת 2022 עומד על 2.6 מיליון טונות, כ- 37% מהיקף ייצור המזון בישראל. מתוכם, 50% מהיקף המזון הוא בר הצלה כלומר מזון הראוי למאכל, בהיקף של מעל 1 מיליון טונות ובשווי של כ- 8.1 מיליארד שקל. עוד לפי הנתונים, 1.4 מיליון איש חיים באי- ביטחון תזונתי, קרי היעדר גישה סדירה למזון ראוי.
- 38% מהמזון שמיוצר בישראל הולך לאיבוד
- חיסכון של 1.8 מיליארד ש'? חברות מזון גדולות יחויבו לתרום מזון עודף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלקט ישראל מציינים כי בעיית אי הביטחון התזונתי הינה בעיה הקיימת בשגרה במדינת ישראל אולם, היא צפויה להחמיר עקב המלחמה והשפעותיה הכלכליות. השפעות המלחמה הביאו בין היתר לפגיעה משמעותית בענף החקלאות הישראלי תוך הגברת הסיכון לאובדן מזון ועליית מחירי תוצרת חקלאית, לצד חוסר בעבודה ואוכלוסיות שלמות שפונו מבתיהם, כל אלה, מחמירים את בעיית אי הביטחון התזונתי ומכאן הצפי לגידול במספר הנזקקים למזון בכלל ובפרט למספר האנשים אשר אין באפשרותם לצרוך סל מזון בריא.
עלויות למערכת הבריאות של 5 מיליארד שקל
לפי נתוני הדוח, ההשלכות הבריאותיות של אובדן המזון בישראל העלות הבריאותית העודפת למשק מאי-ביטחון תזונתי בישראל בשנת 2022 עומדת על 5.2 מיליארד שקל, אשר הינם כ-5% מהוצאות הבריאות הלאומיות. גידול בכמות האנשים אשר אין באפשרותם לצרוך סל מזון בריא יביא בתורו לעלייה נוספת בהיקף הוצאות הבריאות בישראל.
מחברי הדוח מציינים כי מציאות זו של עלייה במספר האנשים שחווים אי ביטחון תזונתי, במקביל לגידול בהיקפי אובדן מזון בשגרה, מחדדת את הצורך בשימוש בכלי המדיניות של הצלת מזון והעברתו לצריכה על ידי אוכלוסיות מוחלשות להתמודדות גם בתקופות של משברים.
- קריית סייבר תוקם בדימונה - ההייטק ינוע דרומה?
- המו"מ התפרק: תמר לא תצטרף להסכם עם חברת החשמל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
סופר. צילום דודי מוסקוביץ
נזק לסביבה של 4 מיליארד שקל בשנהלאובדן מזון יש גם עלות סביבתית גבוהה. על פי נתוני הדוח בשנת 2022 הושלכו בישראל לפח 2.6 מיליון טונות של מזון (לאורך כל שרשרת הערך מהחקלאי ועד לצרכני הקצה). העלות הסביבתית של אובדן מזון נאמדת בכ-3.9 מיליארד שקל לשנה. פסולת מזון מהווה כשליש מהיקף הפסולת הביתית בישראל ואובדן מזון בישראל אחראי ל-6% מפליטות גזי החממה בישראל. צמצום אובדן המזון יאפשר לחסוך משאבים רבים של אנרגיה, מים, קרקע, יקטין פליטות גזי חממה ומזהמים לאוויר וכן יצמצם עלויות לטיפול בפסולת.
גידי כרוך מנכ"ל לקט ישראל ציין כי "המשבר הנוכחי, שהינו הגדול ביותר שידעה מדינת ישראל עד היום, מדגיש ביתר שאת את חשיבות הביטחון התזונתי העצמאי לכלל אזרחי המדינה ולאוכלוסיות מוחלשות בפרט. היום יותר מתמיד, אין לנו את הפריבילגיה לאבד מזון טוב, איכותי, מזין ובריא. מקבלי ההחלטות במדינה חייבים לגבש תוכניות ולתקצב בדחיפות תשתיות להצלת מזון שיאפשרו בשנים הבאות להציל ולחלק את כל עודפי המזון, ובכך גם לבסס את הביטחון התזונתי במדינת ישראל וגם לחסוך למעלה מ-13 מיליארד שקל מתקציב המדינה בגין הוצאות בריאות, סביבה ורווחה. כשנעשה את זה, הרי שנעשה כמדינה, צעד גדול קדימה".
גיא סמט, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה אמר כי "מניעת בזבוז מזון והצלתו תחזק את החוסן הישראלי בעתות שגרה וחירום. המשרד להגנת הסביבה פועל בימים אלו ביחד עם ארגון לקט ישראל להצלת מזון שבתקופת החירום מועבר לכוחות הביטחון, לאוכלוסיות מפונים ולנזקקים, ובכך גם נמנעים בזבוז משאבים והטמנת פסולת מיותרת".
רונית אנדוולט, ראש אגף התזונה בחטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות ציינה: "אי ביטחון תזונתי בישראל היא תופעה המתוארת בשכיחות הולכת ועולה בשנים האחרונות, ולצערנו אנו צופים שתהיה שכיחה אף יותר בשנת 2024.
- 1.ישראל 09/01/2024 11:51הגב לתגובה זוהכסף נמצא בפנסיות התקציביות, חריגות שכר בסקטור הציבורי, גופים ממשלתיים וציבוריים מיותרים (למשל תאגיד השידור וגל"צ)
מילואימניקים. קרדיט: Xהרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
מילואימניקים יש בסיפור הזה כמה תובנות מעניינות - כולנו עם המילואימניקים, מגיע להם הרבה על השמירה, הגנה ועל הניצחונות. אין לאף אחד ספק בכך. הם ראויים לכל תשלום שיקבלו. חלק מהם גם בזכות כל המענקים מסביב הגיעו למספרים מאוד גבוהים. ההכנסות שלהם היו מעל השכר באזרחות, ושוב - זה מוצדק. אבל מה קורה אם באזרחות הם חייבים הרבה כסף - האם השכר במילואים יכסה את החוב כפי שלכאורה צריך להיות? אחרי הכל, דמיינו שמילואימניק הקים עסק ונפל ובדרך אנשים שילמו ולא קיבלו את השירות, האם בזכות העובדה שהוא מילואימניק הוא יקבל הקלה בהחזרת החוב לאזרחים התמימים האלו? זו שאלה קשה. התשובה היא כן.
בית המשפט הכריע והקל על מילואימניק שהעסק שלו נפל חודשים לפני המלחמה כי הוא מילואימניק - בית המשפט השלום בירושלים, בשבתו כבית משפט לענייני חדלות פירעון, קבע בימים אלה כי תגמולי ימי מילואים המשולמים לחייבים המשרתים שירות מילואים ממושך, מוגנים, ולא יועברו לקופת הנשייה. ההחלטה ניתנה בימים אלה על ידי השופט עופר יובל, בעקבות מחלוקת ממושכת בין מילואימניק לבין הנאמן שמונה לו, שבמהלכה ייחס הנאמן למילואימניק ולבא כוחו חוסר תום לב והסתרת הכנסות.
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- רמ"י דורשת מיליונים ממשרתי מילואים שזכו במגרשים בהאון - אך המועצה מונעת בנייה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעקבות כישלון החופשה, האיצה החשיפה השלילית ברשתות החברתיות את קריסת חברת התיירות וגררה את החייב לחובות כבדים. במסגרת הבקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון נאמדו חובותיו לנושיו בכ-3.42 מיליון שקלים. ימים ספורים לאחר שהוגשה הבקשה, פרצה מלחמת "חרבות ברזל". כבר ב-7 באוקטובר גויס החייב בצו 8 לשירות מילואים פעיל, ומאז הוא משרת ברציפות כרס״פ פלוגה בגדוד מילואים, כבר יותר מ-630 ימים ברציפות, לרבות שבתות וחגים.
המו"מ התפרק: תמר לא תצטרף להסכם עם חברת החשמל
דירקטוריון תמר פטרוליום קבע כי ההצטרפות למזכר ההבנות שנחתם ביולי "לא מיטיב עם השותפות"; החוזה החדש עם חח"י לא יחתם - המחלוקת צפויה לעבור להליך בוררות בלונדון
המו"מ על הארכת חוזה אספקת הגז בין מאגר תמר לחברת החשמל הגיע לסיומו. הבוקר הודיעה תמר פטרוליום, המחזיקה ב-16.75% ממאגר תמר, כי דירקטוריון החברה החליט שלא להצטרף למזכר ההבנות שנחתם בחודש יולי האחרון בין חלק מהשותפות לבין חברת החשמל. בכך מסתיים מהלך בן כמה חודשים שנועד לעדכן את הסכם הגז המקורי משנת 2012 ולהאריך את תוקפו עד לשנת 2036.
בהודעת החברה צוין כי “לאור כלל נסיבות העניין בעת הזאת, לא יהא זה לטובת החברה להצטרף למזכר ההבנות”. ההחלטה סוגרת סופית את האפשרות לחתימה על חוזה חדש, שכן הצטרפות של כל השותפות הייתה תנאי הכרחי לכניסת ההסכם לתוקף. המשמעות המעשית היא שהחוזה הקיים בין מאגר תמר לחברת החשמל נותר בתוקף עד לשנת 2030, לפי התנאים שנקבעו בעבר.
ההסכם החדש נועד להבטיח לחברת החשמל אספקת גז לטווח ארוך במחיר מופחת, שהיה עשוי להניב חיסכון של מאות מיליוני שקלים לצרכנים עד סוף העשור. מזכר ההבנות נחתם ביולי בין חברת החשמל לבין חלק מהשותפות במאגר, אך נותר בלתי מחייב עד לקבלת אישור מכלל בעלי הזכויות. בחודשים שחלפו התברר כי קיימות מחלוקות עמוקות בין השותפים, בעיקר סביב רמות המחיר והצמדות המדדיות, שבלעדיהן לא ניתן היה להתקדם לחתימה סופית.
כבר בתחילת ספטמבר דווח על קשיים במשא ומתן, וחברת החשמל האריכה את המועד להצטרפות למזכר ההבנות עד 23 לחודש הנוכחי. אבל גם לאחר הארכה לא הושגה הסכמה כוללת. לפני כחודש הודיעה ישראמקו, המחזיקה בכ-28.75% ממאגר תמר, כי לא תקדם את החתימה על ההסכם. כעת, עם החלטתה של תמר פטרוליום, מתברר כי גם יתר השותפות לא הגיעו להסכמות שיאפשרו את הארכת ההתקשרות.
- אהרון פרנקל מעמיק את האחיזה בתמר: רכש מניות בכחצי מיליארד שקל בשבועיים, והופך לשחקן מרכזי במשק הגז
- מחירי החשמל יתייקרו? הסכם תמר-חברת החשמל בסימן שאלה - ישראמקו פורשת מהמהלך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם להוראות ההסכם המקורי, במקרה שבו הצדדים אינם מגיעים להסכמה על שיעור התאמת המחיר, רשאי כל צד לפנות להליך בוררות. על פי הנהוג בהסכמים מסוג זה, הבוררות צפויה להתקיים בלונדון, והיא תקבע את המחיר שבו תמשיך חברת החשמל לרכוש גז ממאגר תמר בשנים הקרובות.
