עובדי הייטק
צילום: sigmund, unsplash

האבטלה ממשיכה להיות נמוכה, למרות עליית הריבית. רק 3.4%

הבנקים המרכזיים בעולם לא מבינים איך הדברים לא הולכים לפי הספר. למרות העלאות הריבית החדות, אחוז האבטלה ממשיך להיות נמוך מאוד. זה נכון בארץ וזה נכון בעולם, וזה מקשה על הירידה באינפלציה. היא אמנם יורדת, אבל לחצי השכר עדיין 'מושכים' כלפי מעלה. אבל עדיין הכלכלנים מעריכים - הלחצים ייחלשו בהמשך
נחמן שפירא | (1)

אחוז האבטלה בישראל ממשיך להיות נמוך בחודש יולי ועומד על 3.4%, ירידה של 0.1% לעומת החודש הקודם וחזרה לרמות מלפני חודשיים, כך על פי נתוני הלמ"ס. למעשה, למרות העלאות הריבית של בנק ישראל, האבטלה עדיין נמוכה מאוד. לפי ספרי הכלכלה, עליית ריבית מובילה לעלייה באבטלה וזה מסייע בהורדת האינפלציה (כשיש לחצי שכר זה מעלה את האינפלציה) אבל זה לא קורה בינתיים בארץ וגם לא בעולם. הכלכלנים עם זאת מאמינים שזה יגיע, השאלה רק מתי. 

העובדה שהאבטלה לא זינקה שיחקה לטובת הבנקים המרכזיים. זה דחה את הלחץ הציבורי, הצעקות והחששות שתהיה פגיעה חזקה מדי בכלכלה. הפוליטיקאים אמנם צעקו נגד העלאות הריבית - אבל אם הייתה אבטלה של 10% הם היו צועקים הרבה יותר חזק. לפד למשל, יש שתי משימות - יציבות מחירים ואבטלה נמוכה. החשש היה שהעלאת הריבית תעלה גם את האבטלה, אבל זה לא קרה ובפד' נשמו לרווחה. כעת המצב התהפך - הם מחכים כבר שהאבטלה תעלה. בסופו של דבר - הכל זה שאלה של איזונים. בארץ, המנדט של בנק ישראל אמנם לא כולל באופן רשמי את האבטלה אבל ברור שאם זו הייתה מזנקת הבנק היה בבעיה. 

אז בינתיים לבנקים המרכזיים יש 'אוויר' לנשימה, הם ממשיכים לדבוק במשימה - החשובה מאוד - של הורדת האינפלציה, ונתוני האבטלה הנמוכים רק מסייעים להם להמשיך ולשמור על הריבית גבוהה. הם לא צריכים למהר ולהוריד אותה, וכעת הצפי בשוק הוא שהריבית בארה"ב תחל לרדת רק ברבעון הראשון-שני של 2024. השוק, שכבר האמין שזה יקרה עוד השנה, התאים את עצמו והבין שזה לא יקרה לפני השנה הבאה. בנק ישראל לא צפוי להוריד את הריבית לפני הפד, גם כך נוצר מצב מעניין שבו ריבית בנק ישראל נמוכה יותר מריבית הפד, וזה מצב לא רגיל כיוון שהוא מעודד יציאת הון מישראל (למה להשקיע במדינה מסוכנת יותר אם אפשר לקבל 5.5% בלי סיכון בארה"ב?)

ובחזרה לאבטלה בישראל - במקביל ליציבות באבטלה, חלה ירידה קלה מאוד באחוז העובדים - 63.9% (64% בחודש הקודם), וכן נרשמה ירידה קלה שיעור התעסוקה - 61.7%, ירידה קלה של 0.1% לעומת החודש הקודם).

למס

לפי הנתונים מנוכי עונתיות חלה ירידה באחוז העובדים - 63.6% לעומת 63.9% בחודש הקודם. על פי הנתונים, שיעור התעסוקה (אחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה) עומד על 61.5% (61.5% בחודש הקודם) ואחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה – 3.4% (לעומת 3.6% בחודש הקודם).

לפי הנתונים בחודש יולי נרשמה ירידה באבטלה של 3,000 עובדים, כאשר מנגד נרשמה עלייה בלא משתתפים בכוח העבודה של 6,000 עובדים ועלייה של 3,000 עובדים שהתייאשו מחיפוש עבודה.

קיראו עוד ב"בארץ"

למס

נתוני מדד המחירים לצרכן שיתפרסמו מחר, בשעה 18:30, צפויים להצביע על התמתנות משמעותית נוספת באינפלציה בישראל כך שהיא תרד ל-3.4%-3.5% בחודש יולי, לעומת 4.2% בחודש שעבר. על פי הכלכלנים, מדד המחירים לצרכן צפוי לעלות ב-0.4-0.5% בחודש יולי. הסיבה לירידה המהירה באינפלציה מחר היא טכנית בעיקרה: האינפלציה היא סיכום של 12 החודשים האחרונים - לפני שנה, המדד של חודש יולי 2022, הפתיע עם עליה מהירה מאוד של 1.1%. לכן כעת, כל מדד שיהיה נמוך מזה יוביל לירידה באינפלציה. 

אך למרות זאת  מדד של 0.4-0.5% בחודש הוא מדד גבוה למדי. ומשמעותו היא אינפלציה של 5% בשנה. השכר הנומינלי ממשיך לעלות במהירות וזה מתדלק את האינפלציה. בנק ישראל רוצה לראות התקררות של שוק העבודה, או במילים פחות עדינות: יותר פיטורים במשק, יותר אבטלה. זה עדיין לא קורה כמו שהוא היה רוצה. עליית השכר מקשה על הורדת האינפלציה. זה מעגל קסמים שמזין את עצמו: יותר אינפלציה גורמת לעובדים לדרוש יותר שכר, זה גורם ליותר הוצאות ולכן יותר אינפלציה. אבל זה נמצא בהאטה והאינפלציה שכבר הגיעה בארץ ל-5.4% כבר נמוכה מכך משמעותית.

עליה באבטלה הוא לא נתון שלילי עבור בנק ישראל. כשישנה אבטלה, חלה האטה במשק, מה שגורם לירידת מחירים (אינפלציה) ויכול לעצור את הריבית. ראוי לציין כי האבטלה עדיין ברמות מאוד נמוכות לעומת העבר. נתוני חודש אוקטובר של השנה שעברה הצביעו על אבטלה של 4.3%. הוא שבר אז שיא של שנה שלמה. מאז, הוא ירד בהדרגה וזה אומר ששוק העבודה חזק.

הורדת האינפלציה חשובה למשק כדי להגן מפני עליית מחירים, שנמצאים ברמות שיא שהמדינה לא ידעה בשנים האחרונות. הבנק יקבל את החלטת הריבית הבאה ב-4 בספטמבר.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אם מוסיפים חרדים שהם מובטלים מרצון האבטלה תהיה 15% (ל"ת)
    נתונים שקריים 14/08/2023 13:25
    הגב לתגובה זו
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

ניהול הוצאות
צילום: pixabay.com

ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש

סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון

הדס ברטל |

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023.  מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.

לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.

הרכב ההוצאה החודשית למשק בית, קרדיט: הלמ



הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.