האבטלה ממשיכה להיות נמוכה, למרות עליית הריבית. רק 3.4%
אחוז האבטלה בישראל ממשיך להיות נמוך בחודש יולי ועומד על 3.4%, ירידה של 0.1% לעומת החודש הקודם וחזרה לרמות מלפני חודשיים, כך על פי נתוני הלמ"ס. למעשה, למרות העלאות הריבית של בנק ישראל, האבטלה עדיין נמוכה מאוד. לפי ספרי הכלכלה, עליית ריבית מובילה לעלייה באבטלה וזה מסייע בהורדת האינפלציה (כשיש לחצי שכר זה מעלה את האינפלציה) אבל זה לא קורה בינתיים בארץ וגם לא בעולם. הכלכלנים עם זאת מאמינים שזה יגיע, השאלה רק מתי.
העובדה שהאבטלה לא זינקה שיחקה לטובת הבנקים המרכזיים. זה דחה את הלחץ הציבורי, הצעקות והחששות שתהיה פגיעה חזקה מדי בכלכלה. הפוליטיקאים אמנם צעקו נגד העלאות הריבית - אבל אם הייתה אבטלה של 10% הם היו צועקים הרבה יותר חזק. לפד למשל, יש שתי משימות - יציבות מחירים ואבטלה נמוכה. החשש היה שהעלאת הריבית תעלה גם את האבטלה, אבל זה לא קרה ובפד' נשמו לרווחה. כעת המצב התהפך - הם מחכים כבר שהאבטלה תעלה. בסופו של דבר - הכל זה שאלה של איזונים. בארץ, המנדט של בנק ישראל אמנם לא כולל באופן רשמי את האבטלה אבל ברור שאם זו הייתה מזנקת הבנק היה בבעיה.
אז בינתיים לבנקים המרכזיים יש 'אוויר' לנשימה, הם ממשיכים לדבוק במשימה - החשובה מאוד - של הורדת האינפלציה, ונתוני האבטלה הנמוכים רק מסייעים להם להמשיך ולשמור על הריבית גבוהה. הם לא צריכים למהר ולהוריד אותה, וכעת הצפי בשוק הוא שהריבית בארה"ב תחל לרדת רק ברבעון הראשון-שני של 2024. השוק, שכבר האמין שזה יקרה עוד השנה, התאים את עצמו והבין שזה לא יקרה לפני השנה הבאה. בנק ישראל לא צפוי להוריד את הריבית לפני הפד, גם כך נוצר מצב מעניין שבו ריבית בנק ישראל נמוכה יותר מריבית הפד, וזה מצב לא רגיל כיוון שהוא מעודד יציאת הון מישראל (למה להשקיע במדינה מסוכנת יותר אם אפשר לקבל 5.5% בלי סיכון בארה"ב?)
ובחזרה לאבטלה בישראל - במקביל ליציבות באבטלה, חלה ירידה קלה מאוד באחוז העובדים - 63.9% (64% בחודש הקודם), וכן נרשמה ירידה קלה שיעור התעסוקה - 61.7%, ירידה קלה של 0.1% לעומת החודש הקודם).
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
- הרפורמה במס להייטק היא צ'ופר לקרנות הון סיכון - וממש לא להייטק עצמו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הנתונים מנוכי עונתיות חלה ירידה באחוז העובדים - 63.6% לעומת 63.9% בחודש הקודם. על פי הנתונים, שיעור התעסוקה (אחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה) עומד על 61.5% (61.5% בחודש הקודם) ואחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה – 3.4% (לעומת 3.6% בחודש הקודם).
לפי הנתונים בחודש יולי נרשמה ירידה באבטלה של 3,000 עובדים, כאשר מנגד נרשמה עלייה בלא משתתפים בכוח העבודה של 6,000 עובדים ועלייה של 3,000 עובדים שהתייאשו מחיפוש עבודה.
- "מצב חירום ממשי": 80% מהמטפלות במעונות היום לא קיבלו את השכר המגיע להן
- הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים...
נתוני מדד המחירים לצרכן שיתפרסמו מחר, בשעה 18:30, צפויים להצביע על התמתנות משמעותית נוספת באינפלציה בישראל כך שהיא תרד ל-3.4%-3.5% בחודש יולי, לעומת 4.2% בחודש שעבר. על פי הכלכלנים, מדד המחירים לצרכן צפוי לעלות ב-0.4-0.5% בחודש יולי. הסיבה לירידה המהירה באינפלציה מחר היא טכנית בעיקרה: האינפלציה היא סיכום של 12 החודשים האחרונים - לפני שנה, המדד של חודש יולי 2022, הפתיע עם עליה מהירה מאוד של 1.1%. לכן כעת, כל מדד שיהיה נמוך מזה יוביל לירידה באינפלציה.
אך למרות זאת מדד של 0.4-0.5% בחודש הוא מדד גבוה למדי. ומשמעותו היא אינפלציה של 5% בשנה. השכר הנומינלי ממשיך לעלות במהירות וזה מתדלק את האינפלציה. בנק ישראל רוצה לראות התקררות של שוק העבודה, או במילים פחות עדינות: יותר פיטורים במשק, יותר אבטלה. זה עדיין לא קורה כמו שהוא היה רוצה. עליית השכר מקשה על הורדת האינפלציה. זה מעגל קסמים שמזין את עצמו: יותר אינפלציה גורמת לעובדים לדרוש יותר שכר, זה גורם ליותר הוצאות ולכן יותר אינפלציה. אבל זה נמצא בהאטה והאינפלציה שכבר הגיעה בארץ ל-5.4% כבר נמוכה מכך משמעותית.
עליה באבטלה הוא לא נתון שלילי עבור בנק ישראל. כשישנה אבטלה, חלה האטה במשק, מה שגורם לירידת מחירים (אינפלציה) ויכול לעצור את הריבית. ראוי לציין כי האבטלה עדיין ברמות מאוד נמוכות לעומת העבר. נתוני חודש אוקטובר של השנה שעברה הצביעו על אבטלה של 4.3%. הוא שבר אז שיא של שנה שלמה. מאז, הוא ירד בהדרגה וזה אומר ששוק העבודה חזק.
הורדת האינפלציה חשובה למשק כדי להגן מפני עליית מחירים, שנמצאים ברמות שיא שהמדינה לא ידעה בשנים האחרונות. הבנק יקבל את החלטת הריבית הבאה ב-4 בספטמבר.
- 1.אם מוסיפים חרדים שהם מובטלים מרצון האבטלה תהיה 15% (ל"ת)נתונים שקריים 14/08/2023 13:25הגב לתגובה זו
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
נכנסים לכלכלת בחירות; סמוטריץ' יודע שאם מחירי הדירות יעלו - הציבור יאשים אותו, ומכין פתרונות וגם - מה התוכנית של סמוטריץ' לשנה הבאה ועל הפטור ממס לעולים חדשים
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הציג את עקרונות התקציב. הוא דוחף להורדת הריבית ובצדק; ומדבר על הורדת מסים והורדת מחירי הדירות. סמוטריץ' יודע שיש חשש גדול שמחירי הדירות יחזרו לעלות עם סיום תוכנית דירה בהנחה במתכונתה הנוכחית, והוא יודע שהוא זה שתוטל עליו האשמה בעליית מחירי הדירות, אז הוא מכין תוכנית (הרחבה: ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?).
סמוטריץ' לא הציג תוכנית, אלא דיבר מלמעלה, בקווים כלליים. צריך לזכור שאנחנו בשנת בחירות, הבוחר הוא "המלך", הסיכוי שיפגעו בכיס שלו - נמוך. ירצו לתת לו תחושה טובה, תחושה של עושר. תחושה של ביטחון כלכלי. בכנס של יועצי המס הוא אמר באופן ברור: "אל תקנו דירות, המחירים ימשיכו לרדת".
סמוטריץ' טען כי שנת 2026 תהיה "גשר ממלחמה לצמיחה", עם תוספת משמעותית לביטחון, שצפויה לחרוג מ-100 מיליארד שקל, לצד ייצוב יחס החוב-תוצר. במרכז התוכנית: הורדת מס הכנסה על הכנסות מעבודה, שתעודד יציאה לעבודה והעלאת פריון. "זה יחזיר כסף לכיסי העובדים ויעזור למשק לצמוח", אמר, תוך הדגשה כי ההפחתה תתמקד במדרגות הנמוכות יותר כדי להגיע למעמד הביניים הרחב. נזכיר כי מדרגות המס הוקפאו השנה והמשמעות היא מיסוי גדול יותר. סמוטריץ' בעצם רמז על כוונה להסיר את ההקפאה בחלק מהמקומות.
סמוטריץ' גם הבטיח הטבות מס משמעותיות לעולים חדשים: פטור ממס לא רק על הכנסות מחו"ל (כפי שקיים כיום למשך 10 שנים), אלא גם על הכנסות שיופקו בישראל עצמה. צעד כזה יכול להפוך את ישראל ליעד עלייה אטרקטיבי יותר, אבל השאלה היא למה לספק הטבה גדולה כל כך בשעה שאפשר להיטיב עם הציבור הישראלי עצמו. תושביך קודמים לעולים חדשים.
החשש הוא שמהלכים אלו יובילו לעלייה בגירעון, אם כי חייבים להגיד שהגירעון בשליטה, ולמרות מלחמה של שנתיים ישראל התבררה כחזקה מאוד כלכלית. הפגיעה בנתונים הכלכליים היא לא אנושה כפי שיכול היה להיות. אין כלכלן אחד שחושב שהנתונים הכלכליים בהינתן השנתיים האחרונות, הם לא הפתעה לטובה. לכן, דווקא בהינתן הצמיחה של אחרי המלחמה כפי שצופים כלכלנים וגם בנק ישראל בתחזיות קדימה, עשויות לתמוך ולהשתלב בהורדת מסים.
