האבטלה ממשיכה להיות נמוכה, למרות עליית הריבית. רק 3.4%
אחוז האבטלה בישראל ממשיך להיות נמוך בחודש יולי ועומד על 3.4%, ירידה של 0.1% לעומת החודש הקודם וחזרה לרמות מלפני חודשיים, כך על פי נתוני הלמ"ס. למעשה, למרות העלאות הריבית של בנק ישראל, האבטלה עדיין נמוכה מאוד. לפי ספרי הכלכלה, עליית ריבית מובילה לעלייה באבטלה וזה מסייע בהורדת האינפלציה (כשיש לחצי שכר זה מעלה את האינפלציה) אבל זה לא קורה בינתיים בארץ וגם לא בעולם. הכלכלנים עם זאת מאמינים שזה יגיע, השאלה רק מתי.
העובדה שהאבטלה לא זינקה שיחקה לטובת הבנקים המרכזיים. זה דחה את הלחץ הציבורי, הצעקות והחששות שתהיה פגיעה חזקה מדי בכלכלה. הפוליטיקאים אמנם צעקו נגד העלאות הריבית - אבל אם הייתה אבטלה של 10% הם היו צועקים הרבה יותר חזק. לפד למשל, יש שתי משימות - יציבות מחירים ואבטלה נמוכה. החשש היה שהעלאת הריבית תעלה גם את האבטלה, אבל זה לא קרה ובפד' נשמו לרווחה. כעת המצב התהפך - הם מחכים כבר שהאבטלה תעלה. בסופו של דבר - הכל זה שאלה של איזונים. בארץ, המנדט של בנק ישראל אמנם לא כולל באופן רשמי את האבטלה אבל ברור שאם זו הייתה מזנקת הבנק היה בבעיה.
אז בינתיים לבנקים המרכזיים יש 'אוויר' לנשימה, הם ממשיכים לדבוק במשימה - החשובה מאוד - של הורדת האינפלציה, ונתוני האבטלה הנמוכים רק מסייעים להם להמשיך ולשמור על הריבית גבוהה. הם לא צריכים למהר ולהוריד אותה, וכעת הצפי בשוק הוא שהריבית בארה"ב תחל לרדת רק ברבעון הראשון-שני של 2024. השוק, שכבר האמין שזה יקרה עוד השנה, התאים את עצמו והבין שזה לא יקרה לפני השנה הבאה. בנק ישראל לא צפוי להוריד את הריבית לפני הפד, גם כך נוצר מצב מעניין שבו ריבית בנק ישראל נמוכה יותר מריבית הפד, וזה מצב לא רגיל כיוון שהוא מעודד יציאת הון מישראל (למה להשקיע במדינה מסוכנת יותר אם אפשר לקבל 5.5% בלי סיכון בארה"ב?)
ובחזרה לאבטלה בישראל - במקביל ליציבות באבטלה, חלה ירידה קלה מאוד באחוז העובדים - 63.9% (64% בחודש הקודם), וכן נרשמה ירידה קלה שיעור התעסוקה - 61.7%, ירידה קלה של 0.1% לעומת החודש הקודם).
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
- הרפורמה במס להייטק היא צ'ופר לקרנות הון סיכון - וממש לא להייטק עצמו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הנתונים מנוכי עונתיות חלה ירידה באחוז העובדים - 63.6% לעומת 63.9% בחודש הקודם. על פי הנתונים, שיעור התעסוקה (אחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה) עומד על 61.5% (61.5% בחודש הקודם) ואחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה – 3.4% (לעומת 3.6% בחודש הקודם).
לפי הנתונים בחודש יולי נרשמה ירידה באבטלה של 3,000 עובדים, כאשר מנגד נרשמה עלייה בלא משתתפים בכוח העבודה של 6,000 עובדים ועלייה של 3,000 עובדים שהתייאשו מחיפוש עבודה.
- הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
נתוני מדד המחירים לצרכן שיתפרסמו מחר, בשעה 18:30, צפויים להצביע על התמתנות משמעותית נוספת באינפלציה בישראל כך שהיא תרד ל-3.4%-3.5% בחודש יולי, לעומת 4.2% בחודש שעבר. על פי הכלכלנים, מדד המחירים לצרכן צפוי לעלות ב-0.4-0.5% בחודש יולי. הסיבה לירידה המהירה באינפלציה מחר היא טכנית בעיקרה: האינפלציה היא סיכום של 12 החודשים האחרונים - לפני שנה, המדד של חודש יולי 2022, הפתיע עם עליה מהירה מאוד של 1.1%. לכן כעת, כל מדד שיהיה נמוך מזה יוביל לירידה באינפלציה.
אך למרות זאת מדד של 0.4-0.5% בחודש הוא מדד גבוה למדי. ומשמעותו היא אינפלציה של 5% בשנה. השכר הנומינלי ממשיך לעלות במהירות וזה מתדלק את האינפלציה. בנק ישראל רוצה לראות התקררות של שוק העבודה, או במילים פחות עדינות: יותר פיטורים במשק, יותר אבטלה. זה עדיין לא קורה כמו שהוא היה רוצה. עליית השכר מקשה על הורדת האינפלציה. זה מעגל קסמים שמזין את עצמו: יותר אינפלציה גורמת לעובדים לדרוש יותר שכר, זה גורם ליותר הוצאות ולכן יותר אינפלציה. אבל זה נמצא בהאטה והאינפלציה שכבר הגיעה בארץ ל-5.4% כבר נמוכה מכך משמעותית.
עליה באבטלה הוא לא נתון שלילי עבור בנק ישראל. כשישנה אבטלה, חלה האטה במשק, מה שגורם לירידת מחירים (אינפלציה) ויכול לעצור את הריבית. ראוי לציין כי האבטלה עדיין ברמות מאוד נמוכות לעומת העבר. נתוני חודש אוקטובר של השנה שעברה הצביעו על אבטלה של 4.3%. הוא שבר אז שיא של שנה שלמה. מאז, הוא ירד בהדרגה וזה אומר ששוק העבודה חזק.
הורדת האינפלציה חשובה למשק כדי להגן מפני עליית מחירים, שנמצאים ברמות שיא שהמדינה לא ידעה בשנים האחרונות. הבנק יקבל את החלטת הריבית הבאה ב-4 בספטמבר.
- 1.אם מוסיפים חרדים שהם מובטלים מרצון האבטלה תהיה 15% (ל"ת)נתונים שקריים 14/08/2023 13:25הגב לתגובה זו
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
תרופות (גרוק)תעשיית הקשב: מיליוני ילדים על כדורים והמצב רק מידרדר
כשהמערכת חולה, הילדים מקבלים מרשם: ישראל מדורגת במקום גבוה בצריכת ריטלין לנפש - ויש לכך מחיר כבד; כך הופכים ילדינו ללקוחות של שרשרת תרופות מסוכנת
ע' הייתה רק בת שש ילדה סקרנית ומלאת דמיון בגן חובה במרכז הארץ. הגננת התקשרה להורים בערב והתלוננה: "היא לא מצליחה לשבת לרגע, משתעממת במפגשים ומפריעה לכל הילדים, אי אפשר להמשיך ככה". ההורים, מבוהלים מהלחץ של המסגרת ומהמעבר המתקרב לכיתה א', רצו עם בתם לנוירולוג ילדים פרטי מומלץ. האבחון היה קצר וחד משמעי: הפרעת קשב קשה. המרשם הראשון - קונצרטה.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק,
לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
איך מגיעים לתלות בקוקטייל תרופות בגיל צעיר?
שבועיים אחרי, הילדה לא נרדמה עד חצות, קמה עצבנית, התפרצה בבכי בלי סיבה. הנוירולוג אמר "זה עובר", אבל זה לא עבר. אז הוסיפו בהמשך כדור נגד חרדה. בהמשך הציעו כדור נגד דיכאון כי היא נהייתה אדישה, ועוד אחד לשינה. מילדה שמחה, חברותית ויצירתית עם שמחת חיים היא הפכה לילדה שקטה ועצובה. היום היא בת שלוש עשרה, עדיין נוטלת שתי תרופות קבועות, אוכלת כמו ציפור, ישנה עם כדור, ולפעמים שואלת את אמא שלה בשקט: "מתי אני אהיה נורמלית בלי הכדורים?" אמא שלה קורסת מאשמה. היא יודעת שהתחילה את הכול בגלל פחד מהגננת.
הסיפור של ע' לא יוצא דופן. זהו סיפורם של אלפי הורים בישראל. וזה גם הסיפור של עשרות אלפי ואפילו מאות אלפי הורים בארצות הברית. כדור אחד לקשב הופך לשניים, שלושה - ולפעמים לקוקטייל פסיכיאטרי שלא נבדק מעולם על מוח מתפתח. והילדים? הם אלה שנשארים עם הגוף והנפש ששינו להם לנצח.
- כשמדע וכסף מתנגשים: המרוץ לתרופות חדשות לסרטן
- זינוק של 130% בעקבות התקדמות בטיפול לסרטן: מי היא קוגנט ומה ההבטחה שלה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמעט מיליון מרשמים לתרופות להפרעת קשב וריכוז מונפקים בישראל מדי שנה, והמדינה מדורגת במקום גבוה בעולם בצריכת ריטלין לנפש. המספרים הללו מצביעים על מצוקה אמיתית במערכת, כאשר הפתרון הנפוץ והקל הוא טיפול תרופתי לשיפור הקשב ולהרגעת הפעלתנות. אך רבים מההורים לא יודעים שהשקט התעשייתי שהם מקבלים בטווח הקצר יגבה מהילדים שלהם מחיר גבוה וכואב למשך שנים רבות.
