אחוז האבטלה בישראל ממשיך להיות נמוך בחודש יולי ועומד על 3.4%, ירידה של 0.1% לעומת החודש הקודם וחזרה לרמות מלפני חודשיים, כך על פי נתוני הלמ"ס. למעשה, למרות העלאות הריבית של בנק ישראל, האבטלה עדיין נמוכה מאוד. לפי ספרי הכלכלה, עליית ריבית מובילה לעלייה באבטלה וזה מסייע בהורדת האינפלציה (כשיש לחצי שכר זה מעלה את האינפלציה) אבל זה לא קורה בינתיים בארץ וגם לא בעולם. הכלכלנים עם זאת מאמינים שזה יגיע, השאלה רק מתי. 

העובדה שהאבטלה לא זינקה שיחקה לטובת הבנקים המרכזיים. זה דחה את הלחץ הציבורי, הצעקות והחששות שתהיה פגיעה חזקה מדי בכלכלה. הפוליטיקאים אמנם צעקו נגד העלאות הריבית - אבל אם הייתה אבטלה של 10% הם היו צועקים הרבה יותר חזק. לפד למשל, יש שתי משימות - יציבות מחירים ואבטלה נמוכה. החשש היה שהעלאת הריבית תעלה גם את האבטלה, אבל זה לא קרה ובפד' נשמו לרווחה. כעת המצב התהפך - הם מחכים כבר שהאבטלה תעלה. בסופו של דבר - הכל זה שאלה של איזונים. בארץ, המנדט של בנק ישראל אמנם לא כולל באופן רשמי את האבטלה אבל ברור שאם זו הייתה מזנקת הבנק היה בבעיה. 

אז בינתיים לבנקים המרכזיים יש 'אוויר' לנשימה, הם ממשיכים לדבוק במשימה - החשובה מאוד - של הורדת האינפלציה, ונתוני האבטלה הנמוכים רק מסייעים להם להמשיך ולשמור על הריבית גבוהה. הם לא צריכים למהר ולהוריד אותה, וכעת הצפי בשוק הוא שהריבית בארה"ב תחל לרדת רק ברבעון הראשון-שני של 2024. השוק, שכבר האמין שזה יקרה עוד השנה, התאים את עצמו והבין שזה לא יקרה לפני השנה הבאה. בנק ישראל לא צפוי להוריד את הריבית לפני הפד, גם כך נוצר מצב מעניין שבו ריבית בנק ישראל נמוכה יותר מריבית הפד, וזה מצב לא רגיל כיוון שהוא מעודד יציאת הון מישראל (למה להשקיע במדינה מסוכנת יותר אם אפשר לקבל 5.5% בלי סיכון בארה"ב?)

ובחזרה לאבטלה בישראל - במקביל ליציבות באבטלה, חלה ירידה קלה מאוד באחוז העובדים - 63.9% (64% בחודש הקודם), וכן נרשמה ירידה קלה שיעור התעסוקה - 61.7%, ירידה קלה של 0.1% לעומת החודש הקודם).

• עתיד ההייטק: יש עוד הרבה עבודה אבל החוסן הישראלי לא נעלם מן העולם
• פערי השכר בהייטק הישראלי שוברים שיאים בינלאומיים, ומה לגבי האיכות?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לפי הנתונים מנוכי עונתיות חלה ירידה באחוז העובדים - 63.6% לעומת 63.9% בחודש הקודם. על פי הנתונים, שיעור התעסוקה (אחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה) עומד על 61.5% (61.5% בחודש הקודם) ואחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה – 3.4% (לעומת 3.6% בחודש הקודם).

לפי הנתונים בחודש יולי נרשמה ירידה באבטלה של 3,000 עובדים, כאשר מנגד נרשמה עלייה בלא משתתפים בכוח העבודה של 6,000 עובדים ועלייה של 3,000 עובדים שהתייאשו מחיפוש עבודה.

• הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
• הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל

נתוני מדד המחירים לצרכן שיתפרסמו מחר, בשעה 18:30, צפויים להצביע על התמתנות משמעותית נוספת באינפלציה בישראל כך שהיא תרד ל-3.4%-3.5% בחודש יולי, לעומת 4.2% בחודש שעבר. על פי הכלכלנים, מדד המחירים לצרכן צפוי לעלות ב-0.4-0.5% בחודש יולי. הסיבה לירידה המהירה באינפלציה מחר היא טכנית בעיקרה: האינפלציה היא סיכום של 12 החודשים האחרונים - לפני שנה, המדד של חודש יולי 2022, הפתיע עם עליה מהירה מאוד של 1.1%. לכן כעת, כל מדד שיהיה נמוך מזה יוביל לירידה באינפלציה. 

אך למרות זאת  מדד של 0.4-0.5% בחודש הוא מדד גבוה למדי. ומשמעותו היא אינפלציה של 5% בשנה. השכר הנומינלי ממשיך לעלות במהירות וזה מתדלק את האינפלציה. בנק ישראל רוצה לראות התקררות של שוק העבודה, או במילים פחות עדינות: יותר פיטורים במשק, יותר אבטלה. זה עדיין לא קורה כמו שהוא היה רוצה. עליית השכר מקשה על הורדת האינפלציה. זה מעגל קסמים שמזין את עצמו: יותר אינפלציה גורמת לעובדים לדרוש יותר שכר, זה גורם ליותר הוצאות ולכן יותר אינפלציה. אבל זה נמצא בהאטה והאינפלציה שכבר הגיעה בארץ ל-5.4% כבר נמוכה מכך משמעותית.

עליה באבטלה הוא לא נתון שלילי עבור בנק ישראל. כשישנה אבטלה, חלה האטה במשק, מה שגורם לירידת מחירים (אינפלציה) ויכול לעצור את הריבית. ראוי לציין כי האבטלה עדיין ברמות מאוד נמוכות לעומת העבר. נתוני חודש אוקטובר של השנה שעברה הצביעו על אבטלה של 4.3%. הוא שבר אז שיא של שנה שלמה. מאז, הוא ירד בהדרגה וזה אומר ששוק העבודה חזק.

הורדת האינפלציה חשובה למשק כדי להגן מפני עליית מחירים, שנמצאים ברמות שיא שהמדינה לא ידעה בשנים האחרונות. הבנק יקבל את החלטת הריבית הבאה ב-4 בספטמבר.