חייל וחרדי אילוסטרציה
צילום: Pixabay

73% מהישראלים סבורים: לדת יש השפעה חזקה על החיים בישראל

סקר של הלמ"ס מצא כי 26% מהישראלים סבורים שהיחסים בין דתיים וחילונים מדרדרים, לעומת 7% שחושבים שהשתפרו. וכמה סבורים שיש להפריד בין דת למדינה?
איציק יצחקי | (6)

73% מהנשאלים בסקר שערכה הלמ"ס סבורים כי לדת יש השפעה חזקה על החיים בישראל. בסקר, שנערך בקרב בני 20 ומעלה, נמצא כי נשים וגברים הגיבו בשיעור דומה, אך יהודים (77%) הגיבו באופן שונה מערבים (52% בלבד סבורים כך).

עוד עולה, כי 56% סבורים כי השפעת הדת בתחומים שונים התחזקה בשנים האחרונות. כמחצית מהיהודים (49%) סבורים שצריך להפריד בין דת למדינה. 6.7% מהיהודים סבורים כי מאז משבר הקורונה יחסי דתיים-חילונים נעשו טובים יותר, בעוד ש-56% סבורים כי הם לא השתנו, ואילו 26% סבורים כי היחסים נעשו גרועים יותר.

הסקר החברתי נערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדי שנה מאז שנת 2002. הוא הסקר מספק מידע על תנאי החיים של אוכלוסיית ישראל בנושאים: דיור, רכב, בריאות, השכלה, תעסוקה, מצב כלכלי ועוד. בשנת 2022 עסק הסקר בנושאים השלכות תעסוקתיות, חברתיות וכלכליות של משבר הקורונה, השפעת הדת, תפיסת הדמוקרטיה ותפיסת התקשורת. במסגרת הסקר הזה רואיינו 6,501 איש בני 20 ומעלה, המייצגים כ-5.8 מיליון איש בגילאים האלה. הראיונות נערכו מינואר 2022 עד ינואר 2023.

השאלות שנבדקו בסקר הן עד כמה הציבור מסכים עם האמירות האלה:

"לדת יש השפעה חזקה על החיים בארץ" - כאמור, 73% מסכימים

32% מסכימים מאוד ו-41% מסכימים. 15% לא כל כך מסכימים ו-7.7% בכלל לא מסכימים. שיעור המסכימים מאוד בקרב היהודים: 36% מהחרדים, 26% מהדתיים, 24% מהמסורתיים ו-43% מהחילונים. שיעור הסבורים כך בערים הגדולות (שבהן 200,000 תושבים ויותר) נע בטווח שבין 81% בחיפה לבין 60% בבני ברק.

נתונים: למ

"השפעת הדת בתחומים שונים התחזקה בשנים האחרונות"

20% מסכימים מאוד, 36% מסכימים, 22% לא כל כך מסכימים ו-15% בכלל לא מסכימים. 57% מהיהודים ו-52% מהערבים מסכימים מאוד או מסכימים. 47% מהחרדים, 44% מהדתיים, 54% מהמסורתיים ו-67% מהחילונים מסכימים או מסכימים מאוד עם הקביעה.

"במדינת ישראל צריך להפריד בין דת למדינה"

בקרב היהודים 30% מסכימים מאוד ו-19% מסכימים. גם כן בקרב היהודים: 13% מהחרדים, 17% מהדתיים, 28% מהמסורתיים-דתיים, 43% מהמסורתיים ו-75% מהחילונים מסכימים מאוד או מסכימים.

קיראו עוד ב"בארץ"

נתונים: למ

"יחסי דתיים-חילונים מאז משבר הקורונה"

בקרב היהודים 6.7% סבורים כי מאז משבר הקורונה, יחסי דתיים-חילונים נעשו טובים יותר, 56% סבורים כי הם לא השתנו, 26% סבורים כי היחסים נעשו גרועים יותר. 10% מהחרדים סבורים כי היחסים נעשו טובים יותר, לעומת 2.8% מהחילונים. יותר משליש מתושבי אשדוד (37%) ובני ברק (39%) סבורים כי היחסים נעשו גרועים יותר.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    פיקסלה 12/07/2023 15:00
    הגב לתגובה זו
    מי שרוצה להתנצר שישאיר כאן פרטים
  • 3.
    שלמה 12/07/2023 14:47
    הגב לתגובה זו
    מי שלא אוהב את זה יכול תמיד לעזוב
  • 2.
    החרדים לוקחים לחילונים את כל משכורתם-איך לא תהיה השפעה (ל"ת)
    הדר 12/07/2023 14:34
    הגב לתגובה זו
  • אלי ישראלי 12/07/2023 14:54
    הגב לתגובה זו
    מה כואב לך ? 80אחוז ממנשים החרדיות עובדות יותר מ 60 אחוז מהגברים עובדים ומגמה זו רק עולה. אנטישמי בגרוש
  • אניי 12/07/2023 16:26
    עם השכר הנמוך יחסית וכל נקודות הזכות, מעריך 150 שקל לכל עובד כזה.
  • 1.
    בלי הדת אנחנו גזלנו את הארץ מהערבים (ל"ת)
    שלמה 12/07/2023 14:13
    הגב לתגובה זו
פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות. 

בנימין נתניהובנימין נתניהו

נתניהו מנסה להרגיע את השווקים: "השקל חזק מהמצופה, הכלכלה הישראלית ממשיכה להפתיע"

ראש הממשלה מדגיש במסיבת עיתונאים כלכלית כי דבריו על "משק אוטרקי" נגעו רק לתעשיות הביטחוניות, והציג נתונים על ירידה באבטלה, כניסת משקיעים זרים וחוסן כלכלי שנועדו להרגיע את המשקיעים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה בנימין נתניהו

ראש הממשלה בנימין נתניהו מקיים הערב (שלישי) מסיבת עיתונאים כלכלית בלשכתו בירושלים, במטרה להרגיע את המערכת הפיננסית לאחר הסערה שעוררו דבריו אתמול על אפשרות של מגמות אוטרקיות במשק. לצדו נכחו שר הכלכלה ניר ברקת והיועץ הכלכלי אבי שמחון.


נתניהו הדגיש כי כלכלת ישראל איתנה: "היא חזקה, חזקה מאוד. בעשורים האחרונים היא מדהימה את העולם כולו", אמר. לדבריו, "השקל חזק בצורה בלתי משוערת, ואף גבוה משהיה בתחילת המלחמה. בשנה האחרונה הבורסה שלנו חזקה יותר מה-S&P בארה״ב, והאבטלה בשפל היסטורי. בנוסף, אנו רואים כניסה של משקיעים זרים לישראל".


לדבריו, ההתייחסות אתמול למשק אוטרקי נגעה אך ורק לתעשיות הביטחוניות ולצורך בעצמאות בתחום זה: "יש מקום אחד שבו יכולות להיות הגבלות שאינן כלכליות אלא פוליטיות – וזה התעשיות הביטחוניות. הן מרקיעות שחקים ושוברות שיאים, אבל שם אנחנו יכולים לפגוש, וכבר פגשנו, הגבלות פוליטיות. אם יש לקח אחד שהפקנו במלחמה, הוא שאנחנו רוצים להיות במצב שלא מגבילים אותנו. אנחנו רוצים להגיע לעצמאות ביטחונית".


נתניהו ציין כי הדברים שנאמרו בכנס החשכ"ל הובנו שלא כהלכה: "אתמול כששוחחתי עם אנשי האוצר אמרתי – אל תגבילו אותנו. אנחנו צריכים לחתוך את הבירוקרטיה, כולל זו שמגבילה אותנו להיכנס מתחת לקרקע. לזה התכוונתי, ומתוך זה נוצרה אי הבנה שכביכול טלטלה את הבורסה". לדבריו, "השווקים מבינים את העוצמה של כלכלת ישראל ואת הכדאיות להשקיע בישראל. זה חשוב להבטחת העתיד שלנו והביטחון שלנו".


בהמשך שב והדגיש את נתוני המאקרו החיוביים: "בניגוד לכל התחזיות, השקל חזק יותר משהיה לפני המלחמה. הבורסה שלנו חזקה יותר מבארה״ב. האבטלה בשפל היסטורי. בחודשים האחרונים אנחנו רואים כניסה גדולה מאוד של משקיעים. מחירי הדירות יורדים. אני לא מזלזל בניסיונות להגביל אותנו כלכלית – אבל העולם רוצה את המוצרים שישראל מייצרת".