
סל יום העצמאות: רמי לוי הזול ביותר, שופרסל - הרחק מאחור
רגע לפני שהמדינה מציינת 75 שנה להקמתה, המועצה לצרכנות בדקה כמה עולה סל קניות חגיגי במיוחד: 133 מוצרים הכוללים בשרים, סלטים, מוצרי מנגל ובירות. השאלות המרכזיות: איפה הסל הזול ביותר? האם משתלם לקנות בחנויות נוחות בדרך למנגל? בכמה עלו המחירים משנה שעברה, ואיך אפשר לחסוך 765 שקלים?
המחיר הממוצע מכלל רשתות המדווחות לפרייסז (כולל מבצעים למעט מבצעי אשראי). המחירים נבדקו ב 3 תאריכים: 23.4.23, בתקופה המקבילה בשנה שעברה: 1.5.22, ובתחילת השנה- 1.1.23. המחירים תלויים מבצעים (ללא מבצעי כרטיס אשראי) לא נכללו. נבדקו רק מבצעי כמות הדורשים קניה של יותר מ-2 מוצרים. את הליווי סטטיסטי ערך ד"ר אור כץ מהמכללה האקדמית אשקלון.
כמה היקרה הרשת שבה קניתם? הנה הטבלה:
הבדיקה העלתה עליה של 3% בהשוואה לאותו הסל בשנה שעברה, מבצעי החג הוזילו את הסל בכ 2% בממוצע. הנה הממצאים:
אותו מוצר- יותר יקר
הפער במחיר של אותו מוצר בין הרשתות השונות מגיע ל הפרש של 134%. כך למשל:
קילו אנטרקוט נמכר ברשת יוחננוף ב 80 שקל ובהיפר כהן ב 215 שקל. פער של 134 שקל - 167%; שישיית קולה זירו נמכרת בויקטורי ב-32.70 שקל, ובמחיר של 59.90 שקל במיני סופר אלונית - 27 שקל, פער של 83%; צלחות חד"פ ברמי לוי עולות 16.90 וכאלה עולות 51 שקל בסופר יודה. פער של 204%; טילון שישייה, וניל (שטראוס) נמכר ב-19.90 שקל בשערי רווחה וב-42.90 שקל בטיב טעם. חיסכון של 23 שקל - 116%; פחמים - מארז של שני קילו נמכר ברשת יש חסד ב-5.90 שקל וברשת יילו במחיר של 17.50 שקל - הפרש של 11.6 שקל - 197% .
קטגוריות שעלו:
בשר טרי 9%
עוף טרי 10%
סלטים ארוזים: 6%
פחמים 7%
שלגונים וחטיפי גלידה 6%
יצרנים:
אוסם 8%
זוגלובג 6%
יוניליוור 7%
תנובה (חטיפי שניצל) 5%
אז באיזה רשת יותר משתלם לקנות ליום העצמאות?
הרשת הזולה - רמי לוי. היקרה: סופר יודה הפער: 765 שקל.
המועצה לצרכנות הגיבה על המבצים: "שימו לב לשיטות שיווק המבצעים ובחנו היטב את הכדאיות של מבצעי הכמות. האם יש לכם צורך ב 400 צלחות? כי מבצע "3+3" של אחת הרשתות, אולי יוזיל לכם את המחיר של כל צלחת, אבל מלבד הנזק הסביבתי – לא בטוח שיש לכם צורך או מקום לאחסן כזו כמות. תכנון לא נכון, וקניה על הדרך של מוצרים בחנויות נוחות ייקרו לכם את הקניה בעשרות אחוזים".
- 6.נחום 29/04/2023 10:55הגב לתגובה זולמשל:מי שלא קונה בשר בקר - ההשוואה יכולה להשתנות מהותית מאחר ומחיר הבשר גבוה מאד וההפרשים במחיר גדולים
- 5.רון 25/04/2023 06:54הגב לתגובה זומה עם אושר עד
- 4.אפרים 24/04/2023 16:03הגב לתגובה זוסחורה טובה יותר מחיר נמוך ב15/20%יותר זול,שירות יותר טוב ממנו,ויותר נקי ממנו,הוא רק טוב בפרסום קשקוש
- 3.משה 24/04/2023 11:56הגב לתגובה זובשר טרי לא טוב קניתי והתאכזבתי . אין תאריכים מתי פג תוקף
- 2.למה אושר עד לא נכנס לבדיקה? (ל"ת)שי 24/04/2023 11:10הגב לתגובה זו
- לא לדאוג 24/04/2023 15:03הגב לתגובה זוזה כמו בזאפ- תשלם יספרו אותך
- מר בחור 24/04/2023 14:41הגב לתגובה זוהבודק התייאש מהתור.
- 1.מותגים זולים יותר! 24/04/2023 10:59הגב לתגובה זומי קונה רק מהמותגים היקרנים כמו אוסם וזוגלובק?! מי שרוצה לקנות במחיר שפוי בודק גם אצל מותגים אחרים ולפעמים מגלה שהם אפילו יותר איכותיים

מדוע מזנק הדולר ל-3.44?
ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל
אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.52% . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים.
רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן.
הקשר העקיף לוול סטריט
בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד.
כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.
- מניית הבורסה לני"ע זינקה 11% גפן ב-12%; קמטק צנחה 10%; נעילה שלילית במדדים
- הבורסה באדום: הבנקים ירדו ב-3.2%, הנדל״ן איבד כ-3.5%; עמרם נפלה 8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעת הריבית
עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה.

כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
בתקופה של שבעה חודשים בלבד: 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות; מנגנון משומן של ניפוח מלאכותי של הוצאות כדי להתחמק ממס - נעצר; מקרה חריג או שזה רק קצה הקרחון של הקומבינות בענף הבניה?
כתב אישום חמור הוגש נגד נביל מחאמיד, תושב אום אל־פחם ובעליה של חברת הבנייה "מן בזאר בנייה בע"מ". האישום הוא בגין ניכוי 96 חשבוניות פיקטיביות בהיקף עסקאות של כ-69 מיליון שקל, מתוכן נוכה מס תשומות בסך של למעלה מ-10 מיליון שקל. כתב האישום מייחס למחאמיד עבירות על פי חוק מס ערך מוסף, תוך ניסיון להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות. כתב האישום הוגש על ידי עו"ד שגיא דימנט מהיחידה המשפטית מע"מ מרכז ברשות המיסים בעקבות חקירה של חקירות מכס ומע"מ חיפה.
על פי פרטי כתב האישום, מחאמיד שימש כדירקטור, בעל מניות ומנהל בפועל של החברה, ובמהלך תקופה של שבעה חודשים בלבד - בין ינואר ליולי 2020 - הוא ביצע רישום של חשבוניות פיקטיביות שלא שיקפו עסקאות אמיתיות.
החשבוניות הפיקטיביות נרשמו על שם חברת "מן בזאר בנייה בע"מ" והוגשו במסגרת הדיווחים התקופתיים של החברה לרשות המסים. סכום המס שנוכה במסגרת אותן חשבוניות מסתכם ב-10,115,210 שקל. מחאמיד פעל באופן שיטתי כדי להתחמק מתשלום מס, תוך ניכוי מס תשומות "מבלי שיש לגביו מסמך כדין".
היקף החשבוניות והמס שנוכה בפועל מעיד, לפי רשות המסים, על פעולה נרחבת שבוצעה בזמן קצר יחסית. שבעה חודשים בלבד, 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות. מנגנון ניפוח מלאכותי של הוצאות לצורך התחמקות ממס. הרשויות מתייחסות להיקף הגבוה ולשיטתיות שבביצוע כאל נסיבות מחמירות, שמהוות בסיס להגשת כתב האישום הפלילי.
- זארה ניצחה את רשות המסים: תשלם 5% מס במקום 30%
- "לא כל עוגמת נפש היא התעמרות": נדחתה תביעת עובד רשות המסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרשה הזאת משתלבת בתופעה מוכרת המאפיינת ענפים מסוימים, ובפרט את תחום הבנייה. בענף זה, המבוסס לא פעם על חוזים חלקיים, שימוש בתתי־קבלנים, חברות "מטריה" ופעילות עסקית מול גורמים רבים בשטח מאפשרת להחליק ביתר קלות עסקאות שלא קרו במציאות.