העונש המצחיק לרואה חשבון עבריין - 5,000 שקל קנס בלבד

לרואי חשבון אסור להכין דוחות לחברה שהם מנהלי כספים בה ובטח שאסור להם להיות איתה בקשר עסקי; אבל עם עונש כזה מגוחך, כמות העבירות רק תלך ותגדל
אבישי עובדיה | (8)

העלנו כאן בחודשים האחרונים את המחדלים הגדולים בדוחות הכספיים של החברות הציבוריות. משרד רואי החשבון קוסט פורר גבאי את קסירר EY (ארנסט אנד יאנג) מוביל את הפשלות בדוחות. מדובר במשרד הגדול בארץ שמספר החברות הנסחרות שהוא מבקר עולה על זה של כל משרד אחר, אבל כמובן שהביקורת הרופפת והדוחות הלא רלבנטיים-לא אמינים, הם לא רק תחת הביקורות שלו.

הבעיות בחברות הציבוריות מאוד מטרידות כי זה פוגע בכסף של הציבור. הונאת דוחות, דוחות מזויפים או מוטים, גורמים למשקיעים ולגופים מוסדיים לקנות את מניות החברות כשבמקרים רבים בהמשך המניות נופלות - ההפסדים הם בפנסיה ובגמל ובקרנות הנאמנות שלכם. לא נעים, ולכן יש ביקורת רחבה לכאורה מצד רואי החשבון המבקר ויש גם את רשות ניירות ערך שבודקת. הביקורת הזאת לא מספקת וזה מעורר מחשבה מה קורה במקומות אחרים של ביקורת, ובמיוחד בביקורת דוחות של חברות פרטיות. שם אין משקיעים מהציבור (אולי יש משקיעים, אבל זה לא הציבור), שם הביקורת לרוב פחות הדוקה. 

שם מי שבסוף מבקר ובודק זו רשות המסים. היא "הלקוח" העיקרי של דוחות של חברות פרטיות, ואנקדוטה קצרה - בעוד שבדוחות של חברות ציבוריות הבעלים מעוניינים ברווח גדול ככל שניתן, בחברות פרטיות זה הפוך - הבעלים מעוניינים בכמה שפחות רווח כדי לשלם כמה שפחות מס. יש יוצאים מהכלל כמובן - חברות לפני הנפקה, אקזיט וכו', אבל במבט מלמעלה, המטרה של בעלי חברה פרטית ובעלי חברה ציבורית שונה לגמרי. 

תשובה לשאלה על איכות הדוחות ניתנה לנו היום. האמת היא שזו לא בדיוק תשובה לשאלה על איכות הדוחות, אלא על איכות הפיקוח על המבקרים. זה מקרה אחד שעלה, יש נוספים, אבל מהמקרה הזה ניתן להבין שמשרד המשפטים שאמון על מקצוע ומקצועיות תפקיד רואי החשבון, רדום. 

ועדת המשמעת לפי חוק רואי חשבון במשרד המשפטים התלתה את רישיונו של רואה החשבון יוסף וורחוב לתקופה של 9 חודשים וקנסה אותו בסכום של 5,000 שקל לאחר ששימש במשך שנים הן כרואה חשבון מבקר של מספר חברות העוסקות במכשור רפואי ואף שימש כסמנכ"ל של חברות אלו, ובמקביל ניהל קשרים עסקיים וכלכליים עם בעל המניות בחברה.

כן, זה עונש בהחלט מרתיע. מי שקורא את העונש ואת "פסק הדין" ונמצא במצב כזה, משקשק מפחד. הוא עוד רגע מסגיר את עצמו לוועדה ומתחנן על חייו. כן, אתם כמובן מבינים. זה מגוחך, מצחיק, פאתטי. 5,000 שקל על עבירה כל כך משמעותית, עבירה על החוק הכי חשוב בתפקיד רואי החשבון, עבירת האי תלות שנלמדת בשנה הראשונה בלימודי חשבונאות ומכוון אליה זרקור גדול. באקדמיה היא חשובה. בפרקטיקה - אין לה משמעות.

קיראו עוד ב"בארץ"

משרד המשפטים לועג למקצועיות ולמקצוע רואי החשבון. עונש של אלפי שקלים על עבירה כזו מאותת לרואי חשבון אחרים שאפשר לעבור את הגבול. הרווח האפשרי כתוצאה משילוב של שני התפקידים - רואה חשבון מבקר דוחות שהוא גם סמנכ"ל כספים הוא פי כמה וכמה מהקנס במבחן חודשי. העבריין כאן הרוויח רווחים אסורים של מאות אלפי שקלים, אולי יותר. ומקבל קנס מצחיק.

וגולת הכותרת - במשרד המשפטים מנפנפים בכך שהם שללו את רישיונו של רואה החשבון ל-9 חודשים. 9 חודשים שלמים הוא לא יוכל לעסוק במקצוע. אבל הוא במשך שנים רבות הפר את אי התלות, מה זה 9 חודשים? וחכו לשורת המחץ - הוא בפנסיה, אין להתליית הרישיון רואה חשבון שום משמעות. זה כמו להגיד לאדם מת שהוא מקבל עונש מוות. 

 

לדברי עו"ד נוי גורדון-חסון, הממונה על התביעה ביחידה לדין משמעתי בלשכה המשפטית במשרד המשפטים, שהגישה את הקובלנה לוועדת המשמעת: "מדובר במקרה מובהק של פגיעה בעיקרון אי-התלות והיעדר הפניות המחייבים את ציבור רואי החשבון. מצבים של פגיעה כה חמורה באי-התלות נמצאים בליבת העיסוק המקצועי של רואי החשבון והם עולים כדי פגיעה באמון של הרשויות בבעל המקצוע שמקבל את הרישיון מהרשות.  סברנו כי הענישה צריכה להיות התלייה בפועל של הרישיון, ואנו מברכים על החלטת ועדת המשמעת בעניין זה". מצחיק. 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    דוד 08/02/2023 19:06
    הגב לתגובה זו
    משפטנים מקבלים הנחת /מקולגות
  • 7.
    איש פשוט 08/02/2023 13:10
    הגב לתגובה זו
    אם הבנתי נכון - היחיד שיכול להרשות לעצמו לצחוק הוא רואה החשבון. לגבי הציבור הרחב זה נשמע לי סיפור די עצוב לגבי הציפיות מרשויות החוק.
  • 6.
    מנהל כספים 08/02/2023 11:13
    הגב לתגובה זו
    ההרגשה שמועצת רו"ח מתפקדת כמס הכנסה ב'. גובה אגרה שנתית ובזאת תם הקשר איתה עד שנה הבאה. לדעתי צריך לפרק אותה ולהעביר את הסמכויות ללשכת רו"ח.
  • 5.
    דרור 07/02/2023 19:03
    הגב לתגובה זו
    לקוח עיקרי נוסף הם הבנקים שמלווים כספים לחברות. בנוסף בחברות פרטיות יש לעיתים קובננטים שצריך לעמוד מול הבנקים וחלק מהם מושפעים מהרווח והפסד ולכן הם לא תמיד ירצו רווח נמוך. האנקדוטה נכונה לעסקים קטנים/עצמאים.
  • 4.
    אני מכיר עונשים קלים יותר (ל"ת)
    רו"ח 07/02/2023 16:45
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימי 07/02/2023 16:37
    הגב לתגובה זו
    רק מוכיח את הצורך הדחוף ברפורמה בבתי המשפט ובפרקליטות.
  • 2.
    המרחם על אכזרים סופו שיתאכזר על רתמנים. (ל"ת)
    משה ב 07/02/2023 16:35
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עונש המינימום צריך להיות שלילת הרשיון שלהם (ל"ת)
    ליאור 07/02/2023 15:08
    הגב לתגובה זו
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.