אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

השכר הממוצע במשק - 12.5 אלף שקל, בהייטק - 27 אלף שקל

שכר עובדי ההייטק עלה ב-8% בחודש אחד; רוב העובדים במשק הישראלי עוסקים בתחום החינוך עם כ-582.8 אלף עובדים; העלאת השכר למורים, תקפיץ את השכר הממוצע

דור עצמון | (9)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את נתוני השכר במשק לחודש יוני מהם עולה כי השכר הממוצע למשרת שכיר עומדת על כ-12,522 שקל בחודש -עלייה של 3% לעומת חודש יוני 2021. בניכוי מדד המחירים לצרכן עומד השכר הממוצע על כ-11,380 שקל - ידה של 1.4% לעומת חודש יוני 2021.

מספר משרות השכיר בחודש יוני 2022 הסתכם בכ-3.978 מיליון - עלייה של 7.6% לעומת חודש יוני 2021 ועלייה של 0.9% לעומת חודש מאי שקדם לו.

בחלוקה למגזרים ענף ההיי-טק נמצא במקום הראשון עם שכר ממוצע של 26,954 שקל לחודש, החינוך עם שכר ממוצע של 11,302 שקל בחודש והמסעדנות 5,601 שקל בחודש. העלאת שכר המורים תשפיע על השכר בכל תחום החינוך וזה צפוי להעלות את השכר הממוצע במשק:

על פי הנתונים, רוב העובדים במשק הישראלי עוסקים בתחום החינוך עם כ-582.8 אלף עובדים, בענף ההיי-טק עובדים כ-241 אלף עובדים ובעולמות הבנקאות והביטוח עוסקים כ-111.4 עובדים.

בחודש יוני 2022 המגזר הגדול ביותר היה מגזר החברות הלא-פיננסיות, ובו היו 2.513 מיליון משרות שכיר (63.2% מכלל משרות השכיר במשק). השכר הממוצע למשרת שכיר במגזר זה היה 13,200 שקל.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    זה ממש לא השכר במשק הוא נמוך בהרבה (ל"ת)
    יונתן קפרסון 11/09/2022 08:50
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    חיפאית 06/09/2022 06:49
    הגב לתגובה זו
    12,000 זה משכורת של עשירים ו27,000 זה טחונים שצריך להעלות להם דחוף את המיסוי.רוב השכירים במשק משתכרים בין 5500 ל6000 שקל ותו לא.מה יהיה הסוף עם הפערים העצומים האלה בין עשירים לעניים?חצי מדינה עשירים וחצי עניים.במקום שכולם ירוויחו 7500 ונחיה באידיליה.
  • 5.
    צמיחה שווה יוקרה 05/09/2022 10:21
    הגב לתגובה זו
    עוד מעט שקל לא יהיה שווה כלום
  • 4.
    אלי 04/09/2022 18:52
    הגב לתגובה זו
    זוג קשישים ללא פנסיה אחרי שתרמו את מיטב שמותיהם למדינה מקבלים 3200 !!! שח לחודש.בושה וחרפה למדינה כזו.
  • מבין2 04/09/2022 21:28
    הגב לתגובה זו
    ובמקרה הוא נהיה גם שר אוצר אז הבטיח
  • 3.
    חינוך 04/09/2022 17:20
    הגב לתגובה זו
    אסור להתפתות זה עבדות בירוקרטיה שכר עלוב הרבה מתחת לממוצע לרובם ומאוס . ההשכלה פה תהיה של מדינת עולם שלישי ורק עשירים יזכו לחינוך טוב . כבר עכשיו מנהלות לא יקנו תוכניות שזה כסף לכל שכבה זה לא יאומן מה שעושים לאנשים פה
  • 2.
    רונן 04/09/2022 15:18
    הגב לתגובה זו
    עוד פעם אתם מדברים שטויות? איך הממוצע יקפוץ אם מרבית מקבלי השכר בהוראה מקבלים (ויקבלו) פחות מ12.5?? לכל היותר תהיה עליה קלה (אם בכלל) בשכר הממוצע. הוא בטח לא "יקפוץ" בגלל שכר המורים
  • הממוצע 04/09/2022 15:57
    הגב לתגובה זו
    עדיין הממוצע ייטפס, כי לקחת את הפיסה והגדלת אותה, זה ייתפזר על פרמטרים גבוהים יותר. אם כבר, את החציון זה ישנה פחות, וכאן טמונה הקומבינה בהנדסת הנתונים
  • 1.
    נ.ש. 04/09/2022 14:21
    הגב לתגובה זו
    עלות שכר המגזר הציבורי לא כולל העלאה של ליברמן. והתרומה שלהם לכלכה מינוס 20% הם רק מפריעים לכלכלה. מישהו יכול להסביר לי למה צריך להחזיק את הקבוצה הזו?
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.