מחיר הבשר ושמן זית יירדו? ליברמן פרסם צו לביטול המכס
מחירי הבשר בישראל גבוהים ב-43% ממדינות ה-OECD ומחירי שמן הזית גבוהים גם הם בעשרות אחוזים. על פי נתוני האוצר הם גבוהים פי 2 מאשר בספרד למשל. על פי חוקי הכלכלה, פתיחת השוק ליבוא חופשי של מוצרים מובילה בדרך כלל לירידת מחירים לצרכן. כך קרה גם בארץ במקרים קודמים, וכך מקווים באוצר שיקרה גם בתחום הדגים ובתחום החמאה (בתחום הגבינות הקשות גבינה מיובאת זולה בכ-25%) וכעת גם בתחום הבשר. שר האוצר אביגדור ליברמן, בתיאום עם שר החקלאות עודד פורר, פרסם להערות ציבור צו המבטל את המכס על יבוא בשר בקר טרי, נקניקים ועוד. כמו כן, הצו כולל פתיחת מכסה פטורה ממכס לייבוא שמן זית "במטרה להוזיל את המחירים ולהפחית את יוקר המחייה". הצו של ליברמן כולל ביטול של המכס על בשר בקר, נקניקים ומוצרי בשר נוספים וכן פתיחת מכסות פטורות ממכס לייבוא שמן זית בגובה 6,500 טון. מכסות הייבוא בנושא שמן הזית יחולקו על פי משרד האוצר באמצעות הליך תחרותי על המחיר לצרכן. באוצר אומרים כי "בדומה להפחתות מכסים שבוצעו בעבר, ביטול המכס על בשר בקר טרי ומוצרי בשר נוספים צפוי להוזיל את המחיר לצרכן ולהגדיל את הצריכה. כמו כן, ביטול המכס יגדיל את מגוון המוצרים המיובאים לישראל, כך שהצרכן הישראלי יוכל ליהנות ממבחר רחב יותר". לקריאה נוספת: >>> הסרת הפיקוח על החמאה טובה לציבור ורעה לאינטרסנטים - שכמובן כועסים >>> בישראל משלמים מכס של 560% על תפוחים ו-270% על עגבניות. למה בעצם? שר האוצר, אביגדור ליברמן: ״צעד זה הוא המשך לשורה של צעדים שנקטנו בחודשים האחרונים במטרה להיאבק ביוקר המחיה, לעודד תחרות בשוק ולהוזיל את המחירים לצרכן. ביטול המכס על מוצרי הבשר וחלוקת מכסות שמן זית בהליך תחרותי, יבטיח הורדת מחירים וחיסכון שיתגלגל חזרה לצרכנים. נמשיך להוריד מחירים ולהיאבק ביוקר המחיה״. שר החקלאות ופיתוח הכפר, עודד פורר: "אזרחי ישראל זכאים למגוון רחב יותר של מוצרים ומחיר זול יותר. המהלך של הורדת המכסים על בשר ושמן זית הוא משלים למהלכים נוספים שאנו מבצעים במקביל להגדלה משמעותית של התמיכה הישירה בחקלאות הישראלית, קידום סימון ארץ המקור ומענקי השקעות בחדשנות וטכנולוגיה בחקלאות״.
- 4.ברכה 21/06/2022 15:52הגב לתגובה זוהאם זה יגיע לצרכנים ?
- 3.Hguy 18/03/2022 17:00הגב לתגובה זוגם בשר כבש. פרות ירקות. דבש. תאפשרו ייבוא מקביל בכל תחום. תמנעו קרטלים מונופולים. שיתאמצו להרוויח. ראו מחירי הסלולר.
- 2.mr. m 14/03/2022 21:44הגב לתגובה זולכיסם את ההפרש
- 1.טוב מאוד ועדיין טיפה בים (ל"ת)ירני 14/03/2022 21:31הגב לתגובה זו
- רשף. 18/03/2022 11:30הגב לתגובה זוליברמן חושב שהוא קוסם. שיוריד את מחיר העלות. אז נוכל להתמודד. הכל יקר כאן. מים ודשנים. אז איך מתמודדים.
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
